נייט דרור היה שליח אתר “ספורטס רבי” לאתונה ובלגרד
אין מגיע בכדורסל – 5 נקודות על המשחק החמישי בסדרה של מכבי תל אביב ופנאתינייקוס ועל עונת היורוליג של הצהובים
1. להוריד את הכובע
זה אמנם נגמר באכזבה, אבל צריך להוריד את הכובע בפני מכבי תל אביב והעונה המיוחדת שהיא עשתה ביורוליג. נכון, מכבי כבר הייתה בפוזיציה של לקחת את זה, היא ממש נגעה בזה. שלוש וחצי דקות לתוך הרבע הרביעי במשחק 4 בסדרה, ריצת 1:13 שהעלתה ל-7+ התחילה להרגיש כמו הדקות שמביאות אותה לפיינל פור. בנקודה ההיא, פאו קרסה, עתמאן היה צריך לשלם את המחיר על הרוטציה הקצרה, ומכבי תל אביב הייתה צריכה להיכנס לארץ המובטחת. אלא, שאיכשהו פאו עם פפאפטרו וחבריו מצאה את הכוח, וכשהסתיים המשחק היה ברור שעכשיו, זה יהיה קשה יותר. ועדיין, מכבי תל אביב הגיעה למשחק 5 מול אואקה מוטרפת והייתה שם למשך כמעט שלושה רבעים. נכון שהיא לא שיחקה את הכדורסל שלה, נכון שמשחק ההתקפה המהיר והמרהיב נעלם (כפי שקרה ברוב הסדרה), ועדיין היא הצליחה להתעלות, לקלוע זריקות גדולות, ולא לאפשר לפאו להוביל כמעט בשום שלב. את כל זה חשוב להזכיר, היא עשתה בלי הכוכב הכי גדול שלה – ווייד בולדווין. וכן, כמו עונת 19/20, גם את העונה נאלץ לסיים בשאלת “what if”? מה עם בולדווין לא היה נפצע? או למשל, מה עם הקבוצה הזאת הייתה זוכה גם לשחק בבית שלה, עם כל הקהל ביד אליהו… כן, כי אם בטעות התרגלתם למצב, אז צריך לזכור שמכבי עשתה את כל מה שהיא עשתה העונה במציאות הזויה של מלחמה, של חוסר ודאות, של זמן טיסה שלא מבייש טייס במשרה מלאה, וכמובן, בלי האולם הביתי שלה. גם אם היא הייתה מקבלת את התנאים הכי נוחים שאפשר לאורך כל הדרך, ממש לא בטוח שהסגל שלה ביחס למתחרות שווה את המקום השביעי ומאזן 14:20, או 30 הפרש על באסקוניה במשחק הפלייאין, או 2 ניצחונות בסדרה מול פנאתינייקוס הרעבה של עתמאן… ומכבי? לא רק שהיא קיבלה את התנאים הכי גרועים שיש, לא רק שבאמת כל הקלפים היו לרעתה, היא עמדה בלחץ, לא נשברה, ועשתה את זה בגדול! ולא סתם עשתה את זה, עונה שלמה היא התעלתה על אינספור מכשולים ולקראת הסוף, היא גם הצליחה לפתח מומנטום מדהים, כזה שהפך את הקבוצה שלה לשלם שגדול בהרבה מסך חלקיו, ואת הכדורסל שהיא משחקת, לפחות בתקופה מסוימת, לטופ 3 ביבשת. ויודעים מה, היו גם כמה משחקים (כמו מול באסקוניה למשל) שהיה גם נדמה שזאת קבוצה שגם שווה את התואר. אז נכון, בסוף, במבחן התוצאה, העונה הזאת לא תהיה “בלתי נשכחת”, היא גם לא יכולה להיות נחשבת ל”מוצלחת ברמה היסטורית”, כי בסוף, במבחן התוצאה מכבי אולי עשתה יותר מהצפוי, אבל עדיין לא הצליחה לעשות את הצעד הנוסף שיקח אותה לפיינל פור. ועדיין, זאת עונה מאוד מוצלחת, עונה מרגשת, עונה הירואית! פשוט להוריד את הכובע!
Maccabi Tel Aviv – Photo Credit: FC Barcelona
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
2. רגעים של קריסה
לאורך כל העונה, מכבי תל אביב סבלה מכך, שלעיתים, בדקות מסוימות במשחק, היא הייתה קורסת לגמרי, נעלמת מהפרקט, וסופגת ריצה חד צדדית מהיריבה שלה. את בעיית הקריסה הזאת, מכבי לא הצליחה לפתור בשום שלב העונה, ולמעשה, היא הביאה אותה גם לסדרה מול פנאתינייקוס. נכון שכדורסל זה משחק של מומנטומים, אבל אצל מכבי של העונה זה היה קיצוני מידי. במיוחד כשהיא צברה ברקורד לא מעט משחקים שבהם היא פשוט קפאה לגמרי למשך דקות ארוכות. הדקות האחרונות במשחק השלישי בסדרה היו צריכות להיות נורת אזהרה לכך, אבל מכבי לא הצליחה לתקן את זה. וככה, גם בדקות המכריעות במשחק ברביעי היא ספגה ריצת 20:6 (וריצת 10:0 בשלוש הדקות האחרונות של ההתמודדות), וגם במשחק החמישי, היא הפסידה את המשחק בגלל קריסה כזאת… 02:37 דקות לסיום הרבע השלישי שם, תמיר בלאט קלע שלשה גדולה שהעלתה את מכבי ליתרון 56:54, ואז, הגיעה הקריסה הגדולה. במשך 6 דקות ו-40 שניות מכבי לא עשתה סל, אפילו לא הייתה קרובה, ופאו, לאט לאט, אך באופן בטוח השתלטה על המשחק. היא אמנם ניצחה “רק” 0:10 בזמן הזה, אבל מבחינה טקטית, היא לגמרי הוציאה למכבי את הרוח מהמפרשים. משם, זה כבר היה לה הרבה יותר קל. וכאמור, זה אפיין את כל העונה של מכבי. במיוחד בחלק מההפסדים. למשל, איך אפשר לשכוח את הקאמבק מ-24 הפרש שעשתה פרטיזן בלגרד, או את הרבע השני מול פנרבחצ’ה בליטא. לא חסרות דוגמאות, וצריך להגיד בכנות, שלצד עונה הירואית של מכבי תל אביב, גם את זה נזכור. את הקריסות שלה לאורך כל הדרך, את הדקות הרבות בהן לפתע היא נעלמה מהפרקט. בסוף, אפשר להגיד, שבמובן מסוים, היא הפסידה על זה את הסדרה, ואת העונה.
Maccabi Tel Aviv – Photo credit: Dov Halickman
3. העונה שלהם
זאת הייתה עונה שבה כמה משחקני מכבי תל אביב עשו בה קפיצת מדרגה אדירה, ולמעשה היו בעונה הטובה בקריירה שלהם.
ראוי להתחיל עם ג’וש ניבו, שלדעתי, במובן מסוים הוא אפילו הפתעת העונה ביורוליג. בתחילת הדרך שלו אמנם הרבה הצביעו על הפוטנציאל העצום שלו, אבל קשה להגיד שהוא הוכיח שהוא שחקן “טופ יורוליג” בשנתיים הראשונות שלו במפעל, לא בז’לגיריס, ובטח שלא בעונה הקודמת במכבי תל אביב. ולכן, יש כאן הפתעה גדולה. כי אחרי העונה הקודמת, במבנה קבוצה דומה, היינו אולי צריכים לצפות מניבו לאותו הדבר, אבל לא… ניבו של העונה היה מהסנטרים הטובים ביורוליג, אלו לא רק המספרים המרשימים בדמות של 11.2 נקודות (67% לשתיים), 7 ריבאונדים (3 בהתקפה), ו-16.7 מדד ב-23.5 דקות שהפכו אותו העונה לאחד מהשחקנים היעילים ביורוליג פר דקת משחק. אלא, אלו גם הדברים הקטנים הנוספים שהוא עשה העונה גם בתרומה הגדולה למשחק ההגנה הקבוצתי, וגם בכל מיני דברים שפיתח ושדרג מאוד התקפית, כמו למשל הפלואוטר מחצי מרחק. זאת עונה גדולה של ג’וש, ומעניין מאוד האם יצליח לשמור על היכולת הזאת גם בעונה הבאה. לצד ניבו עוד שחקן שהיה בעונתו הטובה בקריירה הוא בונזי קולסון שהצליח להפוך את עצמו העונה לשחקן ששווה את הרמה הגבוהה של היורוליג. אמנם, בונזי זכה להרבה מחמאות ושבחים גם בעונה הקודמת, אבל עם כל הכבוד למשחק ההאסל שלו, היא לא הייתה מרשימה כפי שציירו אותה, בטח לא כמו העונה הנוכחית… אמנם המדדים שלו העונה דומים לאשתקד, אבל הוא השתפר בקבלת ההחלטות ונהפך לשחקן מרכזי יותר בקבוצה. נכון שאת המשחק האחרון מול פאו הוא ירצה לשכוח, אבל את העונה, בוודאי שישמח לזכור. בנוסף לבונזי וניבו גם תמיר בלאט צריך להגיד היה בעונה הכי טובה שלו בקריירה. השנתיים בברלין עם כל הכבוד לא שכנעו מספיק, והייתה שאלה מאוד גדולה האם העונה הוא יוכל להתאים את עצמו לרמה ולא להיות טרף קל הגנתית. ספק אם גם אלו שמאוד האמינו בו חשבו שלא רק שהוא יעשה את זה, אלא שגם לפרקים הוא יהפוך לרכז המוביל של מכבי. 7 נקודות (50% לשתיים, 40% לשלוש, 88% מהקו), 5 אסיסטים ו-8 מדד ב-19 דקות בממוצע. זה יותר טוב ממה שעשה באלבה! ובסך הכל, זו הייתה עונה אדירה לתמיר בלאט!
לגבי השחקן הבא, אפשר אולי להתווכח, כי הייתה לו עונה מדהימה בבורגוס (וגם בעונת 21/22 בוולנסיה), אבל אפשר בהחלט להגיד שגם לחסיאל ריברו זו הייתה העונה הטובה בקריירה. הוא נכנס בדיוק למשבצת שהיה צריך, והצליח להיות עוגן משמעותי מאוד במכבי. הפיק אנד רול עם תמיר בלאט היה קרוב למושלם, ולא מספיק מעריכים את חכמת המשחק ויכולות ה”לוקיישן” שלו שמצטרפים לארסנל המכובד שהוא מביא. שחקן נהדר!
וחכו, לא סיימנו, כי לקבוצה הזאת, היה גם כוכב שאפשר להגיד שהוביל אותה – ווייד בולדווין! וגם אצלו, זו הייתה העונה הטובה בקריירה. ובמובן מסוים, זה הכי מרשים. שאחרי העונה הקודמת שהייתה פנומנלית הוא עוד הצליח להתעלות. אבל כמו הכותרת של כל הסיפור כאן, אין מגיע בכדורסל, ו-ווייד סיים את העונה עם סיוט בדמות פציעה. אם זה לא היה קורה, הוא גם בקלות היה יכול להיות ה-MVP של העונה ביורוליג (ואולי גם של הפיינל פור?), אבל זה כרגע, מבחינת חלב שנשפך.
Wade Baldwin – Credit: Djordje Kostic
4. מאמן מעל הכל
וכאן, כמובן, מגיע המקום לתת את הקרדיט למי שניווט את הספינה הזאת והצליח להוביל אותה ואת השחקנים שלה לעונה נהדרת – עודד קטש! הוא האחראי הישיר לכך שכמעט חצי מהשחקנים בקבוצה היו בעונה הכי טובה בקריירה שלהם (כפי שציינתי בסעיף הקודם), והוא הגורם הישיר לכך שמכבי תל אביב הצליחה בעונה כל כך קשה. עונה שיש בה כל כך הרבה אף על פי ולמרות. עם כל הסערות שפקדו את מכבי העונה, עצם זה שהיא הצליחה בכלל להישאר כקבוצה ולא להתפרק – זה הישג ענק בפני עצמו, וקטש, לא רק שהצליח לשמור על זה, אלא אפילו לשכלל בגדול.
בכלל, קטש לאורך כל קריירת האימון שלו, ובמיוחד העונה, הוביל אסטרטגיית משחק יוצאת מן הכלל! כזאת שמעשירה את הקבוצה בחופש וביצירתיות, ממקסמת את הכישרון שבה, והופכת אותה לשלם שגדול מסך חלקיו. לא תמצאו אותו צורח על השחקנים שלו בזמן משחק, או עושה הצגה למצלמות, אבל כן תמצאו אותו מוביל גישה ווינרית, אמיצה, וכזאת שיש לה פוטנציאל גדול מאוד להביא ניצחונות גדולים וגם תארים. זאת הייתה מכבי של העונה, וזאת גם הייתה מכבי של הסדרה מול פאו. היא התנהגה בקלאס, באלגנטיות, לא נכנסה לכל הבוץ והלכלוך שהיה סביבה (למרות שבשלב מסוים היא הייתה חייבת להתחיל “לשחק את המשחק”), וכן, אולי בסוף זה לא הספיק לה, אבל אם לקחת את זה כמכלול? אז בשתי ידיים! ואם אפשר, גם בשלוש!
קטש הוא פשוט נכס למכבי, והוא הראשון שהמערכת צריכה לרצות לשמר. בסוף, חלק גדול מהקריירה שלו כשחקן הוא עשה במועדון, הצליח ביחד איתו, וכמאמן, הוא ראוי להכנס לרשימה של הגדולים ביותר שהיו בו. באמת שלא צריך להוסיף יותר. על הכל כתבתי הרבה במהלך העונה והעונה הקודמת. על האסטרטגיה, על ההתנהלות, על שקט הפנימי, ועל המהפך המדהים של הקהל ביחס אליו שהגיע בעקבות כל אלו. על הכל כתבתי הרבה בשנתיים האחרונות, ועכשיו, מבחינת מכבי, היא צריכה לכתוב חוזה לקטש, כי הוא מי שהכי מתאים לה. הגיע הזמן!
Oded Katash – Photo credit: Dragan Stjepanovic
5. מבט קדימה אל העתיד
זהו. המסע של מכבי תל אביב ביורוליג העונה נגמר.
אין צדק בכדורסל, כי הגיע למכיב העונה יותר. שלא לדבר על השיפוט, שעם כל הכבוד היה ממש לא לעניין. נכון שמכבי “נהנתה” מהחלטות 50-50 שהלכו ברובן לטובתה במשחק הראשון, אבל על הביזיון שהלך במשחק השני והחמישי בסדרה, באמת שאין מה להוסיף. כמו שאמר עודד קטש, 35 זריקות עונשין ליוונים מול 10 בסה”כ למכבי במשחק 5… מה עוד אפשר להגיד על זה? במיוחד שדווקא פאו הייתה זו ששיחקה הרבה יותר אגרסיבי… אבל אין מגיע בכדורסל. כך מסתבר…
עכשיו, השאלה הגדולה היא מה הולך לקרות מבחינתה של מכבי תל אביב בישורת האחרונה בזירה המקומית, ולא פחות חשוב מכך, לקראת העונה הבאה באירופה. היו העונה יותר מדי קולות שניסו להדיח אותה מהיורוליג עם תירוצים מביכים ועלובים, כאילו “ביטחוניים”, כאילו “הוגנים”, שלמעשה, נועדו לכסות על אנטישמיות, שנאת יהודים, ועוד כל מיני דברים ששייכים לתקופות אפלות בהיסטוריה. אסור לזלזל ולהקל בזה ראש. לא ברור האם מתנהלת כאן מלחמה מאחורי הקלעים, ואם כן, מה המצב בה, אבל שום דבר לא בטוח, ועל מכבי לעשות את כל המאמצים ולוודא שבכל מקרה, אין שום שאלה לגבי השתתפותה ביורוליג בעונה הבאה. ולא רק את עניין ההשתתפות, אלא גם את עניין הביתיות והאירוח. מכבי צריכה לדאוג שבעונה הבאה היא סופסוף תוכל לארח את המשחקים שלה בבית ביד אליהו. את העניין הזה אגב (הבטחת השתתפות וביתיות), כל הישראליות באירופה צריכות לעשות, וטוב אם יעשו את זה ביחד!
כעת, במקביל, למכבי נשאר חודש מאוד חשוב בליגה ובגביע שהמנעד שלו רחב מאוד. למעשה, כל המערכת עומדת כעת בפני מבחן גדול, והיא מבחינתה צריכה עכשיו לקום, לחזור למה שהייתה, ולא להיכנס כעת למערבולת. בלי לשים לב, הקבוצה כבר עם שלושה הפסדים ברציפות (לא קרה מאז פברואר), ואם כדור השלג יימשך, היא תמצא את עצמה בלי גביע, בלי אליפות, ופתאום עונה שנגעה במחוזות ההיסטוריה, לפחות מבחינה הישגית, תהפוך לאחת הגרועות שהיו במילניום הנוכחי. מהצד השני, אם מכבי תדע לעמוד ב”לחץ הפייבוריטיות” ותצליח לשחק את הכדורסל שלה גם בישורת האחרונה, אין שום סיבה שהיא לא תצליח לקחת גם גביע ואליפות, ואז, גם מבחינה הישגית, זאת תהיה פשוט עונה נהדרת!
Maccabi Tel Aviv – Photo credit: Djorde Kostic
0 תגובות