1. מה קורה לפורטלנד?
נתחיל מהסוף: פורטלנד ככל הנראה תהיה בפלייאוף, ומעט מאוד קבוצות היו רוצות לפגוש קבוצה שמובלת על ידי דמיאן לילארד בסדרת פלייאוף. אבל הדרך לשם היא לא מה שציפינו. פורטלנד הפסידה 7 מעשרת המשחקים האחרונים שלה, וזה עוד לפני המשחק שלה בין שישי לשבת נגד ברוקלין, מובילת המזרח. שניים משלושת הנצחונות היו שני המשחקים האחרונים של הקבוצה, כאשר היא הביסה את ממפיס ואינדיאנה, לא בדיוק אריות הליגה. שני הדברים הכי בולטים בסטרץ’ המשחקים הזה הוא שפורטלנד הפסידה 6 משחקים ולא ניצחה אף אחד מהם בביתה, והיכולת הירודה (במונחים שלו) של לילארד. אז המאזן הביתי יכול להיות מקרי- המשחקים היו צמודים ונגד קבוצות טובות, אבל את היכולת של לילארד- שהחמיץ שלושה משחקים בסטרץ’ הזה- קלע בסדרת משחקים זו 6 נקודות פחות מהממוצע העונתי שלו ב36% נוראיים מהשדה ורק 33% משלוש, ואת זה קצת יותר קשה להסביר. יכול להיות שההצטרפות של נורמן פאוול מטורונטו, שחקן שצריך את הכדור הרבה יותר מהשחקן שהוא החליף- גארי טרנט ג’וניור, כמו גם העובדה שגארי טרנט קלעי הרבה יותר טוב לשלוש- היא מה שמפריע ללילארד. בכל מקרה, כרגע פורטלנד מדורגת במקום השביעי והיא צריכה לעבור את טורניר הפלייאין, כמו שהיא עשתה בעונה שעברה, כדי להיכנס לפלייאוף- מה שמוביל אותנו לנושא הבא.

via GIPHY

2. מאבקי מיקום על הפליי אין במערב
למי שלא יודע, הנסיון של טורניר הפליי-אין שהתחיל שנה שעברה יימשך גם העונה הזו. בקצרה, המשמעות של טורניר זה היא ש-6 הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר במחוז שלהן יהיו בפלייאוף, והקבוצות שמדורגות במקומות 7-10 ישחקו ביניהן במעין טורניר פיינל פור על הזכות להיות בפלייאוף. המדורגות 7 ו-8 ישחקו ביניהן, והמנצחת תדורג במקום השביעי בדירוגים לפלייאוף, והמפסידה תשחק מול המנצחת במשחק בין מקומות 9 ו-10, ומי שתנצח את משחק זה תדורג במקום השמיני ותהיה הקבוצה האחרונה שתיכנס לפלייאוף. בניגוד למזרח, שם לקבוצות הפלייאין יהיה קשה להפתיע את שתי הראשונות, במערב הסיפור טיפה שונה. נכון לכרגע, מי שנאבקות על שני המקומות האחרונים הן פורטלנד, ממפיס, סן אנטוניו וגולדן סטייט, כשדאלאס עדיין יכולה למצוא את עצמה נאבקת על מקומות אלו גם כן. סביר להניח שבלי פציעות משמעותיות יוטה, שככל הנראה תדורג ראשונה במערב, תצליח לנצח בסדרה כל אחת מהקבוצות הללו, אך מצ’ אפ של פורטלנד או סן אנטוניו נגד ממפיס, קבוצה שחוץ מכריס פול וג’יי קראודר לא מחזיקה באף שחקן עם נסיון פלייאוף ממשי, עשוי להיות מעניין מאוד. יש הרבה דעות בעד ונגד טורניר הפליי-אין, אך בסופו של יום הוא גורם להרבה יותר מתח בתקופה שבדרך כלל מאוד מנומנמת.

3. מיאמי היט
אחרי הטרייד דדליין, ההודעה הראשונה ששלחתי הייתה לחבר אוהד מיאמי. התמצות של ההודעה הוא משהו כזה: “אחי, אם מיאמי מתחברים כמו שצריך, הם הקבוצה לנצח במזרח”. הנבואה שלי ממש לא הוכיחה את עצמה עד כה, הרבה בגלל שויקטור אולדיפו, התוספת אולי הכי משמעותית של מיאמי, שיחק רק 4 משחקים במדי ההיט עד כה. לצערם, נותרו להם רק עוד 9 משחקי עונה רגילה לפני תחילת הפלייאוף, ובגלל המצב שנוצר הם קבוצה שעדיין לא הצליחה להתחבר מספיק. אולדיפו צפוי לחזור לפעילות בתחילת מאי, ואם אני אריק ספולסטרה אני עושה כל שביכולתי כדי לוודא שהוא יצליח להכיר את חבריו לקבוצה. ההיט עשו עבודה פנומנלית מבחינה ניהולית, כשלא היו צריכים לוותר על אף נכס צעיר משמעותי ובכל זאת קיבלו את אולדיפו ואת בייליצה, אך הם כרגע מדורגים במקום השביעי במזרח, ואם הם לא יצליחו לעבור את טורניר הפליי-אין כל זה יהיה לשווא. אני מאמין שג’ימי באטלר ובאם אדביו יצליחו להוביל את ההיט לפלייאוף גם אם ויקטור אולדיפו לא יספיק לשחק מספיק, אך אם בסופו של דבר הם ייאלצו לשחק בפלייאין (כרגע מדורגים במקום השביעי במאזן זהה לבוסטון שבמקום השישי ומשחק אחד אחרי אטלנטה בחמישי) מפלס הלחץ יעלה משמעותית. למיאמי יש פוטנציאל להיות קבוצת הגנה על גבול המושלמת על הנייר, ובפלייאוף האחרון ראינו שהם יכולים להלוות אופי ורוח לחימה לכל קבוצות הליגה. הגיע הזמן לשנס מותניים מבחינתם כדי לא להיות תלויים במשחק בודד.

4. מי תהיה מקום ראשון במזרח?
תמונת הפלייאוף במזרח היא אולי הכי מורכבת שהייתה בשנים האחרונות. בין מקום 4 (הניקס) ל-10 (הוויזארדס) מפרידים רק 6.5 משחקים, ולמעשה בחלק הזה של הטבלה הכל פתוח. בצמרת, לעומת זאת, המצב הרבה יותר ברור- מילווקי ככל הנראה תסיים במקום השלישי, וברוקלין ופלידלפיה ייאבקו על המקום הראשון. בניגוד למערב, שם אין הבדל משמעותי מי יסיים מקום ראשון ומי יסיים מקום שני, הקבוצה שתסיים במקום הראשון במזרח יכולה להבטיח לעצמה מסלול די נוח לגמר המזרח- שיכלול אולי סדרות נגד הוויזארדס והניקס, בעוד המסלול להגעה לגמר המזרח למי שסיים במקום השני צפוי להיות הרבה יותר קשה- פוטנציאל לסדרות מול ההיט ומילווקי. כרגע ברוקלין מדורגת ראשונה בפער של משחק אחד מפילדלפיה, כשעל הנייר לפילדלפיה יש לו״ז נוח יותר. כשמוסיפים לזה את העובדה שג’יימס הארדן לא צפוי לחזור לפני תחילת הפלייאוף, מבינים כמה המאבק יכול להיות צמוד. ברוקלין, ששלישיית הכוכבים שלה שיחקה רק 7 משחקים ביחד עד כה העונה, לא מגיעה במצב אידיאלי לשלבים המכריעים של העונה, וסדרות נוחות בתחילת הפלייאוף יהיו קריטיות להצלחה של סטיב נאש.

5. פציעות
קווין דוראנט, ג’יימס הארדן, ג’ואל אמביד, לברון ג’יימס, ג’אמל מארי, אנתוני דיוויס, ג’ימי באטלר, גורדון היוורד, מיילס טרנר וקריסטאפס פוריזינגיס. זאת רשימה חלקית בלבד של הכוכבים של קבוצות הפלייאוף שפספסו יותר מ-10 משחקים העונה עקב פציעות. רק 21 שחקנים שיחקו את כל המשחקים של קבוצותיהם העונה, ירידה משמעותית ביחס לשנים עברו. יש הרבה גורמים לכך- פגרות קורונה כפויות, רצון של המאמנים וההנהלה לתת לשחקנים מנוחות יזומות ושחקנים שלא בראש שלהם לשחק (אהם קיירי), אבל ככל הנראה הדבר המשמעותי ביותר הוא הלו״ז הצפוף שגורם להמון פציעות, חלקן משמעותיות מאוד. שתי הקבוצות שאולי הכי הושפעו מהפציעות הן הלייקרס והנאגטס. הראשונה איבדה את שני הכוכבים הגדולים שלה, לברון ג’יימס ואנתוני דיוויס, לפרק זמן ממושך במקביל, מה שגרם לקבוצה להדרדר בדירוג עד המקום החמישי. אם הייתי פרנק ווגל לא הייתי דואג יותר מידי, שכן ההיעדרות של שניהם גרמה לכך שההנהלה צירפה עוד כלי משמעותי, אנדרה דראמונד, שחקנים שלא מקבלים הזדמנות בדרך כלל זכו להשתפשף ולצבור בטחון, וככל הנראה ג’יימס ודיוויס עוד ישתפו פעולה לפני פתיחת הפלייאוף, במה שיהיה ניסוי כלים אחרון לפני הפלייאוף. דנבר, לעומת זאת, בבעיה יותר גדולה. ג’אמל מארי, כוכב המשנה הנהדר של הקבוצה שבחודש האחרון קלע 26 נקודות בממוצע למשחק, קרע את הרצועה הצולבת וסיים את העונה. בנוסף לכך, היעדרויות ממושכות של שחקני משנה בכירים כמו וויל בארטון ומונטה מוריס מביאה לכך שכשיוקיץ’ נח יש לדנבר מעט מאוד יוצרים בהתקפה. בין שתי הקבוצות צפוי מצ’ אפ בסיבוב הראשון של הפלייאוף, במה שיהיה שחזור גמר המערב מהעונה שעברה, ולאור הפציעות נראה שלדנבר יהיה קשה מאוד להתגבר על הלייקרס.