אם הייתה לכם מכונה שתחזיר אתכם אחורה בזמן, לאן הייתם חוזרים? תחשבו על כל האפשרויות שמכונה כזאת פותחת, לחזור אחורה אלפי שנים ולבקש מנח שלא יעלה יתושים לתיבה, להחליף כמה מילים עם דוד ויהונתן, לקפוץ לראות את מייקל משחק, ודינוזאור, מי לא רוצה לרכב על דינוזאור.
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
אבל אם היום תיפול לידי מכונה כזאת אני לא אלך כל כך רחוק, אני אחזור בסך הכל קצת יותר מחודשיים אחורה, ל-19 באוקטובר, בערך בשעה אחת-עשרה בלילה, לרחבה שליד מוכר הנקניקיות בארנה בירושלים.
כן, אני יודע שזאת בחירה מוזרה, אבל קחו רגע ותחשבו על הפרצופים שהייתי רואה אם הייתי אומר לאנשים מסביבי “היי, אני אלחנן מהעתיד, אני יודע שקלעתם היום 1/24 ל-3, אני יודע שאתם אחרי שלושה הפסדים רצופים, אבל אני אומר לכם, עוד חודשיים ויומיים אתם תסיימו את שלב הבתים כשאתם במקום הראשון בבית, בדרך אתם גם תנצחו את מכבי, תספיקו להביס את לודוויגסבורג ודרושאפקה, וכן גם להביך מול באר שבע, בכל זאת, הפועל”.
ובשלב הזה, כשהקהל כבר יהיה עסוק בלבדוק איזה שבץ אני חווה ברגעים אלו והאם זאת גרסה קיצונית ואקזוטית במיוחד של סינדרום ירושלים הייתי מוסיף: “שומעים רגע? ספידי סמית הזה? שלא ברור לכם מאיפה הביאו אותו ושנראה שחושב שכדורסל משחקים 30 שניות? הוא עוד יסיים את שלב הבתים עם 7.3 אסיסטים למשחק, וכל אסיסט-עדי גורדון. זאק? זה שנראה ששכח איך תופסים כדור? אה, הוא יהיה אחד הסנטרים הטובים במפעל עם 16.8 נקודות, 7.2 כדורים חוזרים ויותר מ-20 נקודות מדד בממוצע למשחק, ואתם יודעים מה? הוא גם יעשה הגנה כל כך טובה שקבוצות כבר יחשבו פעמיים אם זה מי שהן רוצות לקבל בחילוף, אה, שמישהו ימסור לו שיזיז טיפה את הראש כשניבו מתקרב, לא נעים”.
בשלב הזה מאות האנשים שמסביב כבר מנסים להוריד אותי בכוח מהבמה המאולתרת, ישנם שמגדילים לעשות וזורקים עליי את הכרוב הכבוש מהנקניקיות, אבל אני? אני בשלי.
“סים-סנדר ונה ומארקס מייריס? אז כן, אני יודע שזה מפתיע, אבל הם שני שחקנים שונים, אחד ייתן לך שלשות בזמנים קריטיים והשני? אה, הוא ינצח את המשחק בדנמרק, בדאנק”.
נראה שיש התרחשות מסביבי, מישהו סוף סוף יוצא מחדרי ההלבשה, ברור שאני מזהה, כמה אנשים מספיק מגניבים בשביל ללכת עם אפודה בימינו?
“הנה! אתם רואים אותו? הוא עוד ילמד אתכם מושג חדש “סבלנות”, הוא יהיה המלך שלכם, הכוכב של הקבוצה, כל ראיון שלו עומד להיות קאלט, הקבוצה תרצה לשחק בשבילו והוא ינווט את הקצב בדיוק למה שמתאים נגד היריבות”.
הופה, מישהו מהקהל מרים את היד ושואל משהו, כשברקע אורות אדומים וסירנות מיללות.
“על הישראלים שאלת? שניים מהם ייפצעו, אחד לצערנו עד סוף העונה, אבל ההוא שהגיע מגלבוע ולא היה ברור למה? קורנליוס? הוא יהיה באנקר בחמישייה, ויחד עם איתי ועוז הם ישרטו ויקפצו, וידממו ויעשו הכל בשביל עוד כדור, עוד פוזשן”.
ואז, כשכבר מכניסים אותי לתוך האמבולנס עם הידיים קשורות אני אצעק עוד דבר אחד, אחרון ודי: “ובמשחק הקריטי על המקום הראשון? אז גלעד לוי עומד לקלוע 6 נקודות, להוריד 3 כדורים חוזרים ולמסור אסיסט ב-4 דקות על המגרש”.
אז תגידו לי, זה לא יותר כיף מלרכב על דינוזאור?
כתבה מטורפת צודק בכל מילה