אחרי 12 שנים שאנחנו מכירים, ביום רביעי האחרון הבאתי בפעם הראשונה את ע', חברי הטוב ביותר, למשחק כדורסל. כששאלתי אותו בבוקר המשחק מתי בפעם האחרונה הוא היה במשחק כדורסל הוא נקב בשמו של אחד השחקנים שהוא זוכר מאותו הערב – מרכוס גורי. ואם אין לכם מושג על מי אני מדבר – זה השחקן שאותו אנתוני פארקר החליף במכבי תל אביב. במחצית המשחק דיברנו קצת, המסקנה של שנינו הייתה שהחוויה שאותה הוא עובר דומה מאוד לחוויה של אדם חילוני שמגיע לראשונה או אחרי הרבה מאוד שנים לבית הכנסת, את החוקים הבסיסיים הוא יודע, אבל המנהגים – הם די חדשים לו.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

תחושה דומה לכך תיאר לא מזמן יאיר שרקי בתוכניתו בערוץ 12, שרקי סיפר שם שהיה מופתע מכמות הערכים והקהילתיות שיש בכל משחק ומשחק, במקרה הזה של הפועל ירושלים, אך זה נכון במידה כזו או אחרת לכל קבוצה בליגה – וביתר שאת ב-602 הימים האחרונים, כלל הקבוצות והקהלים עורכים טקסים רבים למען הקהילה, להחזרת החטופים והנצחת הנופלים. אנחנו, עכברי הכדורסל, נמצאים קצת בבועת החדשות שלנו, אכפת לנו מכל מילה שבעלים/יו"ר/מאמן של קבוצה כזו או אחרת אומרים – שאנחנו שוכחים לפעמים איזה אוצר נמצא לנו ביד – עם כל החסרונות והתיקונים שנדרשים.

ארבעה טורים

אבל הסיבה שע' התלווה אליי לא הייתה רק אותם הטקסים והמנהגים, אלא גם הליבה של הדבר עצמו, המשחק. ו-וואו, איזה משחק זה היה. אבל כמו את המנהגים, גם את הסיפורים וההלכות היה צריך ללמד את ע'. אז ברשותכם, אצרף פה קיצור הלכות כדורסל שלמדתי ולימדתי במשחק. וכמו בהלכה היהודית, גם אותם ניתן לחלק ל-4 טורים.

"אורח חיים": עם כל כמה שזה נשמע מוזר למשחק שנגמר בתוצאה 98:87, הפועל ירושלים ניצחה את המשחק בהגנה. לאורך כל העונה היה ברור שזה ה-DNA של הקבוצה, אבל נדמה שזהו המשחק בו ההגנה הזאת הוצגה בצורה הטהורה ביותר שלה. ג'רמי מורגן שבלי יותר מדי רוח, צלצולים וצלילות מיותרות לפרקט הציג את אחת מתצוגות ההגנה האישיות הכי גדולות שנראו בישראל בשנים האחרונות. כן, עד כדי כך הוא היה טוב. מורגן הצליח לעצור את אנטוניו בלייקני על 12 נקודות בלבד. כשסל השדה הראשון שלו הגיע 1:15 דקות לתוך הרבע השלישי. אחד הסקוררים הכי חמים באירופה פשוט שותק.

Jeremy Morgan – Photo Credit: Dov Halickman

"אבן העזר": בתחילת העונה אמר יונתן אלון ש"יש לנו את עמדה 1 ו-5 הכי טובים בליגה" אין ספק שבנוגע לעמדה 1 הוא צדק, ג'ארד הארפר הוא השחקן הטוב בליגה – ו-31 הנקודות שלו הם עוד סימן קריאה על הקביעה הזאת. אבל סביב עמדת הסנטר של הפועל ירושלים עלו הרבה תהיות. במשחקים האחרונים אוסטין וויילי מסיר קצת מאותן התהיות, אמנם הוא כנראה לא הסנטר הטוב בליגה, אבל כנראה שהוא הסנטר הגדול בליגה. ובמשחקים האחרונים הגודל שלו קובע. בהגנה הוא מנצל את זה על מנת לשנות זריקות, לפעמים בחסימה, אך במירב הפעמים פשוט להכריח את התוקף לזרוק קצת יותר גבוה או קצת יותר חזק ממה שהוא רגיל. אלו זריקות שנגמרות הרבה פעמים בהחטאה – שמובילה לעוד ריבאונד של הענק באדום-שחור. נכון, בהתקפה יש עוד הרבה מה לשפר, אבל כמו שאמר בעבר דניס רודמן – ריבאונד זה חוש, ולאוסטין וויילי יש את החוש הזה.

"יורה דעה": בטור הקודם שלי תהיתי אם יונתן אלון והפועל ירושלים ישכילו ללמוד מטעויות המשחק הראשון, ובעיקר – מהטעות באי שיתופו של רועי הובר ברבע האחרון של משחק מספר 1. טעות שגרמה לג'ארד הארפר להיות עייף ולקבוצה לעשות שטויות ולהפסיד במשחק. התשובה לכך במשחק 2 הייתה כן, ובאדום בוהק. הובר עלה מ-10 דקות במשחק הראשון ל-18 בשני. הוא החזיר עם 5 נקודות, 5 אסיסטים אבל בעיקר – עם ניהול משחק יציב והרבה אוויר ברגליים ובריאות של הארפר.

"חושן משפט": השבוע האחרון היה בסימן משפט, בין אם זה בביקורות לגיטימיות על השיפוט שנמתחו מכל עבר (כולל בידי כותב שורות אלו) ובין אם במעשים על גבול הפליליים כמו שליחת אדם לבוש שחורים לבתיהם של שופטים ושופטים לשעבר. חשוב להדגיש, השופטים בארץ הם שופטים טובים. יוצא לי לראות משחקים מכמעט כל ליגה בעולם, והרמה בישראל היא מהטובות שיש. אפשר ואף רצוי להעביר ביקורת על שופטים ועל איגוד השופטים, אבל אסור לנו לשים אותם במרכז העניינים ולהתעסק רק בזה כל הזמן. אגב, אם יש ביקורת שבעיניי צריכה להישמע על איגוד השופטים וטרם נשמעה זאת העובדה שבישראל יש 3-4 שופטים בכירים במשך שנים, כמעט בלי תחלופה או גידול דור צעיר יותר, אמנם בשנים האחרונות ישנם כמה צעירים שמקבלים יותר ויותר קרדיט – אך זה מעט מדי ומאוחר מדי.