חובת ההוכחה: הישראלים של הפועל ירושלים בשנת מבחן

נוב 1, 2023 | אירופה, כדורסל

על ידי Moshe Halickman

כתבתו של נדב כוכבי

אחרי כמה קיצים בהם העדיפה להשקיע בזרים, הפועל ירושלים הצליחה לשים יד על שניים מהישראלים המבוקשים ביותר בשוק. אבל כרגע יש יותר שאלות מתשובות סביב היכולת שלהם להשתלב ולתרום לקבוצה. בשביל שזה יקרה, זוסמן יצטרך להצדיק את החוזה וצ’אצ’אשווילי יצטרך להצדיק את הוויתור על שגב. הישראלים של הפועל ירושלים בשנת מבחן, חלק א’. 

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

כבר שנים שהפועל ירושלים מתקשה להיות יעד אטרקטיבי לישראלים מובילים ולמצוא מה להציע לשחקנים שיכולים לשחק במכבי תל אביב או באירופה. אבל הקיץ, מסתמן שינוי מגמה וההצלחות בעונה שעברה (גביע וגמר אירופי), הנוכחות של דז’יקיץ’, מאמן כריזמטי שהרבה שחקנים פרחו אצלו וכמובן הכסף הגדול של אדלסון, החזירו את המועדון להיות כוח חשוב בשוק השחקנים המקומי. כך שמלבד נועם יעקב, שסיים את תקופת ההשאלה, הקבוצה הצליחה להשאיר את כל השחקנים שרצתה ולהביא שני ישראלים שהיו מאוד מבוקשים בשוק. אבל האם זה אומר שהמקומיים יהיו יותר משמעותיים השנה? לא בטוח בכלל. מבט על כל הסגל מגלה שלכולם מחכה על העמדה זר דומיננטי שכבר הוכיח את עצמו בעונה שעברה. אלכסנדר דז’יקיץ’ נותן לא מעט קרדיט לכל שחקן ישראלי שמראה שהוא ראוי לזה, אבל אצלו לא יהיו חילופים חברתיים, בוודאי עם הלחץ והציפיות שיש מהקבוצה השנה, וגם לא יעניין אותו מה אומרים בתקשורת על הדקות של X. ערב פתיחת העונה, אין ספק שמדובר באחד הסגלים המקומיים העמוקים והמוכשרים בתולדות המועדון, אבל כדי לתת את הטון ולקחת חלק משמעותי בהובלת הקבוצה, כל שחקן יצטרך להתגבר על חלק מהמכשולים שהפריעו לו להיות גדול יותר. ומבט מקרוב, חושף שיש לא מעט כאלה, סקירה על מצבם של החדשים, כשהממשיכים יגיעו בחלק ב’.

Aleksandar Dzikic – Photo Credit: Yehuda Halickman

יובל זוסמן

בצעירותו, יובל זוסמן סומן כעתיד של מכבי תל אביב ובהתאם לכך הספיק להשתלב ברוטציה ולתרום למכבי בתחילת שנות ה-20 שלו. אבל ככל שקיבלנו תמונה שלו כשחקן בוגר, הבנו שהוא לא מעוניין להיות כוכב ובורח מהובלה כמו מאש, מה שנתפס במכבי כאדישות שאינה מתאימה ל”רוח המועדון”. כך שבמקום לחזור מאלבה ברלין כשחקן טוב יותר כמו שציפו, הוא כבר הספיק להתקבל במנורה בשריקות בוז, שסללו את דרכו לחפש בית חם בארנה. על פניו, כבר היינו בסרט הזה, בו ישראלי בכיר במכבי תל אביב שמשהו משתבש לו בדרך, הולך להיות ראש לשועלים בבית החם בירושלים ומנסה להוכיח לאוהדים ולהנהלה שטעו לגביו. אלא שבניגוד לשחקנים כמו דורון שפר, יותם הלפרין וליאור אליהו, שכבר היו להם ברזומה שנים של ממוצע דו ספרתי ביורוליג והגיעו לירושלים לקבוצה שבנויה סביבם, המצב של זוסמן שונה והוא טרם הוכיח שהציפיות ממנו היו מוצדקות. מכבי תל אביב ידועה כמועדון לחוץ שקשה להצליח בו. אבל אחרי שנתיים באלבה ברלין, בהן הממוצעים שלו לא התרוממו מספיק ולא ראינו ממנו תרומה יוצאת דופן לקבוצה, כבר אין מנוס מלתהות לגבי החלק של השחקן ולהעלות שאלות מקצועיות, בעיקר לגבי היכולת שלו בהתקפה. החצי מיליון דולר לעונה שאדלסון השקיע בו הם בהחלט הצהרת כוונות והבעת אמון, אבל את המעמד שלו כשחקן מוביל הוא עדיין יצטרך לקנות על המגרש.

ציפיות לעונה הקרובה: בתחילת הקיץ, השחקן לא זכה לכבוד מלכים כמו של ישראלים קודמים שהגיעו להפועל בסכומים האלה ובמשחקי ההכנה דז’יקיץ’ כבר דאג לשאוג עליו ולהבהיר לו שאין לו מעמד מיוחד. לצד זאת, השיטה של המאמן וסגל השחקנים סביבו מתאימים לו מאוד ובגמר גביע ווינר זה כבר בא לידי ביטוי. האוריינטציה ההגנתית של הקבוצה מצוינת עבור השחקן, שכבר הצליח להידבק לגופייה של שחקנים כמו מייק ג’יימס וננדו דה קולו וגם בהתקפה, מי שספג לא מעט ביקורת בעבר על תפקודו והבחירה שלו להתפתח כרול פלייר שממעט ליצור, ישמח לשחק בקו אחורי עם הרבה כוח אש, כשהקבוצה תחיה בשלום גם עם 7-8 הנקודות למשחק שקלע בברלין. צפוף מאוד בעמדות הכנף בבירה, איפה שיחכו לו כבר רנדולף, קרינגטון וקורנליוס, שהוכיחו את עצמם בעונה שעברה, אבל מאמין שנראה אותו כשחקן חמישי-שישי גם בליגת האלופות נטולת חוקי הזרים.

Yovel Zoosman – Photo Credit: Yehuda Halickman

גבי צ’אצ’אשווילי

צו איסור פרסום עדיין מוטל על הפרשה, אבל בקיץ 2018, אחרי פרישתו של יותם הלפרין, הלורד וולדרמורט הציע את עצמו לתפקיד קפטן הפועל ירושלים וסורב. קשה להאמין, וגם קשה להבין את הבדיחה אם לא התמדתם מספיק בספרי הארי פוטר. אבל גם קשה למצוא הסבר אחר לקללה, שגרמה לאיתי שגב להיות הקפטן השישי ברציפות שמקבל את המינוי ונפרד מהפועל ירושלים בתום העונה. אלא שבניגוד לחמשת הקודמים, שהפרידה מכל אחד מהם לחוד נראתה הגיונית בשעתה, הוויתור על שגב הוא שנוי במחלוקת. גם בגלל החיבור לאוהדים וגם כי להגנה שלו על הטבעת ולאנרגיות שהכניס בכל פעם ששיחק הייתה תרומה משמעותית להצלחה של הקבוצה. סנטימנטים כבר לא משחקים הרבה תפקיד בספורט ואם לשגב (שחייבים להודות שהמשחק שלו מוגבל מאוד) היה מגיע שדרוג משמעותי אנקדוטת הקפטן כבר הייתה נשכחת, אלא שבכלל לא בטוח שזה המקרה. גבי צ’אצ’אשווילי הוא שחקן צעיר, עם טכניקה לא רעה ביחס ל-2.10 שהוא סוחב ואין ספק שהתקרה שלו גבוהה יותר. אבל הנתונים מהשנתיים האחרונות, שעומדים על כ-7 נקודות ו-4 ריבאונדים בגליל עליון ובבאמברג מתחתית הליגה הגרמנית, עדיין לא מספקים אינדיקציה שהוא בדרך לשם ושהוא יכול לתרום להפועל ירושלים בעונה שהיא שואפת להתמודד ברמה אירופית גבוהה.

מטרות לעונה הקרובה: הנקינס צפוי להמשיך להיות דומיננטי מאוד בעונה הקרובה כשרק בעיות עבירות יכולות להגביל את הדקות שלו. מוריס אנדור הגיע כדי להשלים אותו בקו הקדמי, אבל כרגע נראה שהוא צריך את המרחב שלו בצבע וצפוי לבלות הרבה דקות כסנטר המחליף. ככה שלפחות בהתחלה, הדקות של צ’אצ’אשווילי יהיו בעיקר בליגת העל, איפה שכבר הוכיח שהוא שחקן לגיטימי. בשביל לעשות את הקפיצה הנוספת ולהיות פקטור גם באירופה (ובהמשך חבר קבוע בסגל הנבחרת כמו שהוא שואף), הוא יצטרך לשדרג את הפיזיות ולהיות יותר עקבי בסיומת מתחת לסלים. בסיכום הנתונים נראה ששני הצדדים מבינים שמדובר בהימור מסוים, אבל כשמדובר בשחקן שעבד מספיק קשה כדי לפלס את דרכו לצמרת מהליגה הלאומית אולי זה רעיון לא רע כל כך.

Gaby Chachashvili – Photo Credit: Yehuda Halickman

נטל ההוכחה – חלק ב’

בלייזר, קורנליוס ודוברת שרדו את המהפכה בסגל הישראלי בעקבות העלייה בתקציב של הפועל ירושלים. אבל רוטציה צפופה וסיטואציה מורכבת אצל חלקם, תדרוש מהם לתת יותר בשביל שזה יתבטא בדקות משחק. הישראלים של ירושלים בשנת מבחן – חלק ב’.

בעונה שעברה, לא היו הרבה ציפיות מהסגל הישראלי של הפועל ירושלים שנראה אפור מאוד. אבל בניגוד להרבה ישראלים אחרים מדרג הביניים שבשבילם ירושלים הייתה תחנת מעבר של שנה, השחקנים בעונה שעברה הגיעו בגישה נכונה והצליחו להשתלב ולתרום לצד זרים מוכשרים מהם. כך שמלבד נועם יעקב שביצע קפיצה ליורוליג, איתי שגב שנחתך (גם זאת החלטה שנויה במחלוקת) וגלעד לוי שבינתיים נראה שבדרך להתפתח בהשאלה, הקבוצה החליטה לתת להם קרדיט לעונה נוספת, אחרי הרבה שאלות שעלו בנושא.

אבל למרות האהבה, לכולם היה חסר משהו בעונה שעברה (גם אם לא בהכרח מקצועי) שהם יצטרכו להוסיף העונה כדי להמשיך ולתרום לקבוצה שהתחזקה מאוד. מבט על הישראלים בהפועל ירושלים לקראת העונה, הפעם הממשיכים.

Itay Segev – Photo Credit: Yehuda Halickman

נועם דוברת

בין כל הרגעים השמחים שעברו על הפועל בעונה שעברה, קצת נשכחה הטרגדיה של נועם דוברת, שבגיל 20 כבר הספיק להיות בורג משמעותי בקבוצה ושיחק כ-20 דקות בממוצע בשתי המסגרות. אבל אז, תפסה אותו המכשפה הרעה של הספורטאים, כשהחלקה די שרירותית הסתיימה בנחיתה רעה מאוד על הברך ובפציעה קשה. זאת יכולה להיות ההתחלה, האמצע, או הסוף של הסיפור, אבל כבר אין ספק שחלק משמעותי במורשת של הרכז, שגם הפועל ירושלים וגם הכדורסל הישראלי תלו בו תקוות רבות, יהיה הרגע בו תהינו אם בכלל יחזור לשחק כדורסל. ואם זה לא היה מספיק, השחקן שידוע כבעל אופי חזק מאוד ונצמד לתוכנית שיקום אינטנסיבית, נדבק בקורונה בדיוק בשבוע של הניתוח המיועד ודחה אותו. נכון לכתיבת שורות אלה עוד לא ברור מתי הוא אמור לחזור, כשעל פניו כל תרומה שלו בעונה הנוכחית היא בונוס.

צפי לעונה הקרובה: את השאלות לגבי סיכויי ההחלמה ובמיוחד החזרה לכושר שלפני הפציעה, אני משאיר למומחים לפיזיותרפיה ואתייחס רק לפן המקצועי. להשתלב בקבוצה חדשה באמצע העונה זה תמיד אתגר, ועל אחת כמה וכמה כשמגיעים אחרי פציעה ארוכה לקבוצה שכבר יש בה 11 שחקנים בכירים ושני זרים על העמדה שבמשחקי ההכנה נראו מצוין. לצד זאת, במועדון עדיין הביעו בדוברת אמון כשלא הביאו רכז ישראלי נוסף. ככה שאם השיקום המיוחל יצליח, חוקי הזרים בליגה יכולים להשאיר לו פרצה בסוף העונה. גם למרות הכושר המצוין של ספידי סמית’, הוא עדיין נוטה קצת להשתולל בניהול המשחק ועדיין עולה הצורך בשחקן שמחפש קודם כל את המסירה, ואם יצליח לעשות זאת כמו בעונה שעברה זה יהיה רווח גדול לקבוצה. כולנו תקווה.

Speedy Smith and Noam Dovrat – Photo Credit: Dov Halickman

אור קורנליוס

קורנליוס היה אחד הסיפורים היפים של ירושלים בעונה שעברה. הוא הגיע די אלמוני ויועד לקצה הרוטציה, אבל הפריחה המאוחרת של מי שרק בגיל 23-24 הפך לשחקן לגיטימי בליגת העל נמשכה גם בקבוצה גדולה. דז’יקיץ’ התאהב מייד במוסר העבודה שלו שזיכה אותו בתואר שחקן ההגנה של העונה, והוא ניצל עד תום את הפציעה של דוברת והצבתו של קרינגטון כשחקן השישי כדי להפוך לישראלי הבכיר ולהיות בורג חשוב בזכייה בגביע ובקמפיין האירופי. הצפי היה שהעלייה בתקציב ובשאיפות וההחתמה של זוסמן, שחקן יותר מוכשר עם סגנון משחק דומה, יסללו לו את הדרך לעבור להוביל קבוצה כמו נס ציונה או חולון, אבל הוא הפתיע ונשאר בהפועל, איפה שיצטרך להוכיח שהעונה הזאת לא הייתה סטיית תקן.

צפי לעונה הקרובה: העונה שאחרי עונת הפריצה היא מוקש לא פשוט. הרבה שהתרגלו לבוא מלמטה ולהפתיע, פתאום צריכים להתמודד עם יריבות שמכירות אותם ומתכוננות אליהם. לקורנליוס זה קרה כבר בפיינל פור ובפלייאוף הישראלי, כשיריבות למדו לנצל את המגבלות ההתקפיות שיש לו לצד ההגנה הנהדרת (כ-4 נקודות ב-20 דקות בעונה שעברה) ולהביא עזרה מהשחקן שלו, הימור שלרוב הצליח. במשחקי ההכנה נראה שהוא הבין שלגארד גבוה ואתלט כמוהו יש את הכלים לשדרוג התקפי, והוא מנסה יותר לחדור או לעלות בתנועה מחצי מרחק – דברים שבעונה שעברה בכל פעם שהוא ניסה תהינו למה הוא לא עושה את זה יותר. לא בטוח שזה יספיק כדי לשמור על מעמדו, כי השנה תהיה לו הרבה יותר תחרות על הדקות, שיושפעו מאוד מקצב ההשתלבות של זוסמן וממה שיתברר לגבי קבלת האזרחות של קרינגטון, אבל בינתיים נראה שדז’יקיץ’ מאמין בו מאוד והוא יצליח למצוא את מקומו.

Aleksandar Dzikic and Or Cornelius – Photo Credit: Yehuda Halickman

עוז בלייזר

בעונה שעברה: בלייזר הוא מהשחקנים שקל לאהוב וקשה לבוא אליהם בטענות. כשהוא כבר עבר את גיל 30, אפשר להתחיל להסתכל בפרספקטיבה של קריירה על מי שהצליח להיות מספר 4 לגיטימי באירופה עם פחות מ-2 מטר בזכות הרבה עבודה קשה בריבאונד ובהגנה, פיתח גיוון בהתקפה שהפך אותו לנכס בליגה ותמיד נראה שמה שמעניין אותו זה קודם כל לתרום לקבוצה. לכן קצת נעלמה מתחת לרדאר העונה המאכזבת שהייתה לו, הרבה בגלל פציעה ארוכה שהוציאה אותו מהשטף והחזירה אותו עם לא מעט חלודה ובעיות ביטחון. הוא אף פעם לא הזיק וקיבל קרדיט גם בפיינל פור במלאגה, אבל משחקן שהגיע אחרי שנתיים במכבי תל אביב ציפו לקצת יותר מה-4 נקודות למשחק שהיו לו בליגת האלופות.

אלא שבינתיים נראה שהוא נחוש להתאושש, ונמצא בעמדה טובה לתקן כשהוא מגיע אחרי קמפיין טוב בנבחרת. במשחקי ההכנה הוא פתח בחמישייה ונראה שהצליח להחזיר את הביטחון בחדירה ובקליעה שירד מאוד בעונה שעברה עם הפציעה הארוכה. האם זה מדד גם למהלך העונה?

צפי לעונה הקרובה: בלייזר משחק לרוב בעמדה 4, החוליה החלשה בין הזרים: כריס ג’ונסון הוא שחקן נהדר ומוכח בליגה, אבל כבר החל להראות סימני התבגרות ולא נראה שיעבור את ה-25 דקות ומוריס אנדור כרגע מתקשה לשחק בחוץ ולא כגבוה המרכזי. ככה שמסתמן שבליגה הוא צפוי לדקות רבות, אותן יצטרך לנצל כדי להרוויח את מקומו ברוטציה גם באירופה.

Oz Blayzer – Photo Credit: Dov Halickman

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!