קרדיט לתמונה הראשית: Djordje Kostic
בתנופה אדירה! 5 נקודות על הניצחון של מכבי תל אביב על וילרבאן
1. זאת מכבי
11 ניצחונות רצופים, 4 מתוכם ביורוליג. מכבי תל אביב בתנופה אדירה! מוכר לכם? אז כן, זה בדיוק מה שקרה בעונה הקודמת. אז, בתום המחזור ה-26 מכבי חטפה תבוסה קשה במונאקו, ומשם יצאה לריצה אדירה ביורוליג (7/8) ולא הביטה לאחור. זה היה מרחק פוזשנים בודדים מפיינל פור. והעונה, שוב, מחזור 26, מכבי חוטפת הפסד חוץ מביש (הפעם מול אנדולו), ומשם, היא עושה את הטוויסט שלה.
אם נדמה לכם שקראתם את זה באחד הטורים הקודמים שלי, אתם צודקים!
כי זו בדיוק הנקודה עליה הצבעתי בטור הסיכום להפסד מול אנדולו. טור שהגיע לקראת "תקופת הליגה".
"זה לא נגמר – רק התחיל", זו הייתה הכותרת שנתתי לעונת היורוליג של מכבי לפני חודש וחצי.
לוח המשחקים רימז על כך, ולא רק הוא, אלא גם הקבוצה המדוברת…
עם כל הכבוד אז לכישלון הרגעי, תמיד חשוב לזכור: העונה ארוכה, ומכבי כמו מכבי, אצלה זה אף פעם לא נגמר, עד שזה לא גמור!
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
אז נכון, היריבות לא ברמה, מכבי לא תמיד משחקת כדורסל טוב, בטח לא תמיד משכנע לאורך 40 דקות, בשלושת המשחקים האחרונים היא גם נקלעה לפיגור דו ספרתי במהלך המשחק, ובנוסף, נדמה שהיא התחילה לאמץ שיטה של להתקמבק תוך כדי, ולהגיע רק למחצית השנייה. הכל נכון. בסוף, כבר חודש וחצי הקבוצה הזאת רק מנצחת, רק מביאה את השורה התחתונה, ואם אחרי אנדולו המקום השישי היה חלום והמקום העשירי היה אפילו טוב יחסית למציאות, אז כעת, מכבי יודעת שאם היא רק תמשיך עוד קצת, היא גם העונה תגיע לפליאוף, ומהדלת הראשית!
Josh Nebo – Photo credit: Djordje Kostic
2. טאפ הווייד
30 נקודות (9/15 לשתיים, 1/2 לשלוש, 9/11 מהקו), 5 ריבאונדים, 10 אסיסטים על איבוד כדור אחד, 2 חטיפות 9 עבירות שסחט מול 0 שביצע, 46 מדד, ו-15+ ב-32 דקות על הפרקט! זו השורה הסטטיסטית המדהימה של ווייד בולדווין מאתמול. למעשה, מדובר בשיא המדד לשחקן ביורוליג מזה 1195 ימים! הפעם האחרונה בה שחקן הגיע למדד גבוה יותר במשחק קרתה כשמיייק ג'יימס להט עם 36 נקודות, 10 אסיסטים, ו-9 ריבאונדים, שלבסוף הובילו אותו ל-51 נקודות מדד, אי שם ב-11.12.20 בדרבי של מוסקבה בין חימקי לצסק"א (זוכרים שפעם היו קבוצות כאלו?).
עוד בעונה הקודמת, כשהיה את ההייפ סביב לורנזו, טענתי ש"האיש" של מכבי, הוא קודם כל ווייד בולדווין. הכישרון שיש לו הוא מהנדירים שיש כיום לשחקן באירופה, והוא מביא סט יכולות פנטסטי בשני צידי הפרקט! אבל זה לא רק סט היכולות המדהים. זה הכושר הפנומנאלי שהשחקן הזה נמצא בו!
שימו לב לזה: ווייד בולדווין ב-11 המשחקים האחרונים (מאז המשחק מול וירטוס בולוניה), מעמיד ממוצעים מפלצתיים של: 21.5 נקודות (51% לשתיים, 48% לשלוש, 87% מהקו), 3.4 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים, 1.7 איבודים, 1.5 עבירות לעומת 6.3 שסחט, ו-26.5 מדד! אלו נתונים כמעט חסרי תקדים, ולמעט שחקנים שהיו באמת הקרם דה לה קרם של המפעל, אין דברים כאלה!
המשאלה היחידה של מכבי צריכה להיות שזה רק ימשיך, כי כשבולדווין בשיאו, מכבי בשיאה. זה העניין. פשוט וקל!
ועכשיו, מי זוכר את הסאגה של תחילת העונה… מי זוכר…
רק משהו אחד לסיום, תעשו טובה, אל תשוו אותו לפארקר… לא היה ולא יהיה כמו אנתוני פארקר. נכון שהמספרים בתקופה האחרונה הם אולי מספרי פארקר, אבל לווייד עדיין יש דרך לעשות כדי להיות מוזכר באולה נשימה עם מי שהיה הגדול מכולם באירופה!
Wade Baldwin – Photo credit: Djordje Kostic
3. הפספוס של וילרבאן
המשחק הזה הוא דוגמא מצוינת לפספוס הגדול בכל מה שקשור לוילרבאן מודל 23/24. על הנייר זו אולי לא קבוצה שנבנתה לטופ 10, אבל גם ממש לא קבוצה שנבנתה לכישלון של 7 ניצחונות ב-30 משחקים. בניגוד לשכנתה מהקומה למטה בטבלה, הלא היא הגברת מברלין, וילרבאן של העונה היא קבוצה שיש לה הרבה מה למכור. לפחות מבחינת פוטנציאל.
גם במשחקים שלה, אם אתם מסתכלים, היא תמיד בתמונה, תמיד קרובה, אבל לא מספיק. זה ריטואל שחוזר על עצמו הרבה פעמים העונה. מול מכבי הצרפתים סיפקו 20 דקות נהדרות, החל מאמצע הרבע הראשון ועד לאמצע הרבע השלישי. אבל, כרגיל העונה, בסוף, לא הצליחו להחזיק את המשחק עד הסוף.
קשה אפילו לשים את האצבע, אבל משהו מאוד חסר לקבוצה הזאת, והוא לא כישרון. זה שילוב בין ההגנה שלא ממש מתפקדת, לבעיה בעמידה בלחץ, לקצת מחסור ב"קילריות".
בכל מקרה, אם וילרבאן רוצה להיות ראויה למעמד גם בעונות הבאות, היא תהיה חייבת להיות יותר תחרותית!
Noam Yaacov – Photo Credit: Euroleague.net
4. הנכס הגדול
מי ששינה למכבי תל אביב (שוב, כרגיל) את המשחק הוא כמובן, מי אם לא, הנכס, ג'ון דיברתולומיאו.
כשהתחלתי לקרוא לו כך עוד ב-2015/16 במדי מכבי חיפה, רבים לא ממש הבינו מה אני רוצה.
אולי היום זה מובן יותר…
כ-5 דקות לסוף הרבע השלישי, במצב של 64:54 לצרפתים הוא קלע שלשה סופר חשובה שהשאירה את מכבי במשחק. מהלך אחרי הוא נתן אסיסט נהדר (שאמנם לא נחשב בסטטיסטיקה, אבל היה אסיסט לכל דבר) לניבו שהחטיא ומייד תיקן, ושתי דקות אחר כך, הוא להט בעוד שלשה שצמצמה ל-69:66, והובילה את מכבי לכיוון הטוויסט בעלילה.
אם תסתכלו רק על הסטטיסטיקה, לא תגלו משהו מיוחד כשמדובר בו, אבל זו לא תהיה הגזמה להגיד, שג'ון דיברתולומיאו הוא אחד משחקני המומנטום הכי טובים שיש ושהיו באירופה.
את כמות המשחקים שהוא שינה וניצח למכבי אי אפשר לספור גם לא על ידיים של עשרה אנשים. אז שוב, אם צריך לסכם את זה, במילה אחת: נכס!
John Dibartolomeo – Photo credit: Djordje Kostic
5. הקרדיט לקטש
מעל הכל, מעל כולם, מי אם לא, "מלך ישראל", עודד קטש. הוא הראש, הוא האחראי, והוא זה שמוביל את הקבוצה הזאת לשחק בסגנון נפלא, חכם, יוזם, ובעיקר – מנצח! הוא האיש שבזכותו ווייד בולדווין, תמיר בלאט, בונזי קולסון, רומן סורקין וג'וש ניבו בשיא של הקריירה שלהם. הוא האיש שבזכותו הישראלים של מכבי נהפכו שוב לסופר רלוונטים ביורוליג, ואם הוא יצליח להמשיך את התנופה האדירה שיש למכבי בשבועות האחרונים, הוא יהיה מועמד ראוי לתואר "מאמן השנה" באירופה.
מה שעודד עושה מאז הגיע למכבי, זה פשוט בית ספר לכדורסל! הרביתי לכתוב על כך עוד בעונה הקודמת, עוד בתקופות פחות נוצצות, עוד בתקופות שרצו לשלוח אותו הביתה, ושנדמה היה שזה עוד רגע גם קורה.
את הדברים האלו, חשוב יהיה לזכור גם בתקופות פחות טובות של הקבוצה. עודד קטש חשוב מאוד למכבי, ולדעתי, אין ראוי ממנו להנהיג את הצהובים גם בשנים הבאות. השקט שלו, יכולת העמידה בלחץ, רמת הכדורסל. הכל יוצא מן הכלל! אפילו את עניין "קריסות המאני טיים" הוא שיפר מאוד בשנתיים האחרונות, ועכשיו, אם הוא רק יצליח להתעלות עוד קצת, הוא אולי גם יצליח להוביל את מכבי למקום שלא רבים האמינו שהיא תגיע העונה.
מחרתיים, לקטש ומכבי תחכה משימה קשה מול באיירן מינכן, שמצידה, חייבת ניצחון כדי לשמור על חלום הטופ 10 במצב סביר. אם גם את זה מכבי תנצח, לא רק הטופ 6 לא יהיה משאלה בלבד… אולי גם, רק אולי, אפשר יהיה להתחיל טיפונת, ממש טיפה, רק קצת, להתחיל לפנטז (וכרגע לפנטז בלבד) על פיינל פור.
Oded Katash – Photo credit: Djordje Kostic
0 תגובות