נתחיל מהשורה התחתונה: אוי ואבוי אם מכבי תל אביב תסתנוור מהניצחון הביתי הדחוק 93:94 על באסקוניה. זה היה משחק שבו ההגנות לא תפקדו, כשהמארחת נתנה לאורחת הספרדית לעשות ככל העולה ביד אליהו. בואו נצלול כבר עכשיו לנתונים משני הצדדים כדי להמחיש זאת: הרבע הראשון נגמר ביתרון 27:28 למכבי, רבע שני של 23:28 העלה אותה ליתרון 50:56 בסיום המחצית הראשונה, כשרק במחצית השנייה כל קבוצה התעוררה בהגנה לרבע אחד, כאשר האורחת ניצחה 15:27 את הרבע השלישי והמארחת שלטה ברבע הרביעי עם 16:23. שימו לב לנתונים הסטטיסטיים במחצית: מכבי רשמה 12 מ-16 לשתיים (75%), 6 מ-14 לשלוש (42.9%, כמו נבחרת ישראל בכל המשחק הראשון מול גרמניה), 14 מ-15 מקו העונשין (93.3%) ו-9 אסיסטים לעומת 2 איבודים, כשבאסקוניה סיפקה 12 מ-17 לשתיים (70.6%), 8 מ-17 לשלוש (47.1%), שלטה בריבאונד עם 10:15 (2:6 בהתקפה) ומסרה 12 אסיסטים לעומת 6 איבודים. בסיום ההתמודדות, המספרים הצביעו על 61.8% של מכבי לשתיים ורק 9 מ-33 לשלוש (27.3%), 25 מ-27 מהקו (92.6%) ו-13 אסיסטים לעומת 6 איבודים, כשבאסקוניה סיפקה 68.4% לשתיים, 11 מ-27 לשלוש (40.7%) ו-27 אסיסטים לעומת 11 איבודים.
הניצחון של מכבי הגיע אחרי תצוגה ביתית לא מרשימה בכלל. צריך לזכור שהיא שיחקה מול הקבותה השנייה הכי חלשה ביורוליג מבחינת הטבלה (באסקוניה מדורגת כעת במקום ה-17 עם מאזן 18:7), כאשר ההפסד הזה היה השביעי ברציפות של הקבוצה הספרדית במפעל. היכל מנורה מבטחים שוב הראה שהוא שווה עשרות נקודות, כשגם בערב הגנתי חלש מכבי הצליחה לנצח אחרי תצוגה הגנתית נוראית בהפסד החוץ ב-32 הפרש 109:77 לאנאדולו אפס. בכלל, ההיכל עדיין נחשב העונה למקום שיחסית קשה לשחק בו, לפחות ביורוליג, כשמכבי אוחזת במאזן 3:8 בבית ובסך הכל מחזיקה כעת במאזן 13:12 במפעל, כשבמצב הנוכחי עם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא בהחלט יכולה להגיע לפלייאוף בעקבות השעיית הקבוצות הרוסיות.
הגיע הזמן לדבר על הדברים שעשה המאמן אבי אבן במכבי. המאמן נתן את הביטחון ההתקפי ליפתח זיו בזכות העובדה שבחר לפתוח איתו בחמישייה בהיעדרו של הרכז המוביל קינן אוואנס שנעדר בעקבות חולשתו אחרי שהחלים מקורונה. זיו, הרכז הטבעי היחיד שנשאר, אכן שיחק עם ביטחון בהתקפה וניצל את ההזדמנות כשסיפק את משחקו הטוב ביותר ביורוליג עם 7 נקודות שכללו קליעה נקייה מחצי מרחק ואפילו שלשה מדויקת ב-16 דקות. זאת הייתה הפעם השנייה שזיו פתח בחמישייה ביורוליג, ובניגוד לפעם שעברה שהציתה ביקורות רבות, כולל מצד כותב שורות אלו, בעקבות המפלה בהפסד הביתי המביך לכוכב האדום בלגרד במחזור השני של המפעל, הפעם זיו שעד כה העונה נראה כמו פלופ עמד בלחץ ונתן תקווה קטנה שהוא עדיין יכול להפוך את העונה המורכבת שעוברת עליו, למרות שבדקות שלו קרו דברים פחות טובים על הפרקט עבור קבוצתו.
מי שהצטיינו במכבי היו ג'יימס נאנלי ואנטה ז'יז'יץ', עם 21 נקודות כל אחד. ז'יז'יץ' סחב את מכבי על הגב בהתקפה גם כשהקבוצה פתחה את המשחק בצורה רעה (פיגור 19:10), כאשר הוא בסך הכל סיים באופן מושלם מתחת לסלים עם 9 מ-9 לשתיים ו-3 מ-3 מהקו בנוסף ל-5 ריבאונדים ב-27 דקות. נאנלי קלע מחוץ לקשת (3 מ-8) ומכל מקום סחט עבירות (7) בדרך ל-10 מ-11 מהקו ב-34 דקות. נאנלי אומנם לא תמיד קיבל החלטות חכמות אבל כן הציג במספר מקרים שיתוף פעולה מרשים עם ז'יז'יץ' בדרך ל-3 אסיסטים. אסור לשכוח את החסימה הגדולה של נאנלי סמוך לסיום, באחת הפעולות המכריעות שהביאו את הניצחון. היה גם את הכוכב סקוטי ווילבקין, שסיים עם 17 נקודות (3 מ-10 לשלוש) ומסר היטב עם 6 אסיסטים לעומת איבוד אחד ב-36 דקות, כשהוא בעיקר הזכיר שעדיין יש לו מה לתרום בקלאץ' עם שלשה קריטית ודיוק מהקו בשניות הסיום.
נעבור לשני שחקנים שהביאו אנרגיות מהספסל, הקפטן ג'ון דיברתולומיאו ואנג'לו קלויארו. דיברתולומיאו קלע גם הוא שלשה גדולה במאני טיים וסיים משחק שבו ארגן את ההתקפות היטב עם 8 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בלי שום איבוד ב-26 דקות, כשהוא דאג לספק מאמץ הגנתי בדרך ליציאה ב-5 עבירות ולעידוד מהקהל. קלויארו אומנם רשם איבוד קריטי, אך בסך הכל שיחק היטב כשנאבק על ריבאונד ההתקפה (4 כאלה מתוך 6 ריבאונדים שלקח) בדרך לחגיגה מתחת לסלים עם 7 נקודות (3 מ-3 לשתיים).
ישנם גם ג'יילן ריינולדס ודריק וויליאמס. ריינולדס, שידע משחקים הרבה יותר גרועים, היה בסדר בהתקפה מתחת לסלים עם 6 נקודות (3 מ-4 לשתיים) ושני ריבאונדים בהתקפה, אך הוא שוב היה רחוק מלתרום בהגנה ורשם 4 עבירות ב-13 דקות. אצל וויליאמס המצב היה רע יותר: השחקן המשיך בכושר ההתקפי הגרוע עם 5 נקודות שהגיעו רק מקו העונשין ב-22 דקות, כשהוא סיפק 0 מ-5 מהשדה ורק תרם בריבאונד (4). וויליאמס גם לא מיהר לרדת להגנה, וכנראה שהאנוכיות הזאת שמופיעה כבר במשך תקופה ארוכה לא תשתנה כל עוד אין מאמן מנוסה על הקווים. עוד שותף עוז בלייזר (2 נקודות ב-7 דקות), כשרומן סורקין שהחלים מקורונה שוב לא שיחק. קיירי תומאס לא נרשם בגלל שהמשחק נדחה מהתקופה שלפני החתמתו במכבי.
לקראת חג הפורים שהולך ומתקרב, זה היה משחק בסימן "ונהפוך הוא". זיו שעליו הרחבנו סופסוף נראה לפחות למשחק אחד כמו שחקן יורוליג, ראש מערך הסקאוטינג אבן חגג ניצחון ראשון בהיכל כמאמן במפעל בערב שבו היה פעלתן מאוד על הקווים ושבו שחקניו הציגו בעיקר יכולת אישית טובה בהתקפה, אבל מכבי שניצבת במקום שמוביל לפלייאוף במידה שהרוסיות אכן יודחו מהמפעל והמשחקים מולן יימחקו ממש לא נראית כמו קבוצה שמבחינת יכולת מתאימה להיות שם. הרי נבן ספאחיה, שאימן בעבר את מכבי בשתי קדנציות, חזר להיכל וקיבל זר פרחים לפני ההתמודדות כשבמשחק עצמו חניכיו חגגו בהתקפה, ורק עבירה טכנית שנראתה יותר כמו החלטה של שיפוט ביתי בדקות הסיום הרחיקה אותו מהניצחון. באסקוניה נהנתה מכמה שחקנים ביכולת התקפית טובה, כאשר מעל כולם נצץ הכוכב ווייד בולדווין עם 27 נקודות שכללו 6 מ-11 לשתיים ו-4 מ-6 לשלוש בנוסף ל-7 ריבאונדים ו-8 אסיסטים ב-38 דקות, כשלצערו זה לא הספיק. ככל הנראה, כל קבוצה אחרת ביורוליג הייתה מצליחה לנצח את מכבי אתמול, במשחק שהוחמצו בו מספר הטבעות ושהאווירה בו הייתה יותר של משחק אימון עד ההגעה לדקות הדרמטיות בסיום. הקהל עדיין מגיע ברובו למרות המצב, וזה מה שמשמח בעיקר את הנהלת המועדון.
קאלויארו בעיקר הורס. לא נותן הגנה מיוחדת, מאבד כדורים ומסבך התקפות, והדבר היחיד שגורם להופעה שלו להיראות סבירה היא ריבאונד ההתקפה. הוא זרק ל2 רק מריבאוהד התקפה, ולכן האחוזים המושלמים מטווח זה. חוץ מזה מחטיא שלשות תמיד, מוסר כדורים בסוף שעון במקום לזרוק ומוסר לקבוצה היריבה. לשחרר ומהר, זה אמור להיות שחקן חיזוק, בשביל אנרגיה מהספספל לא חסר ישראלים שיתנו יותר.