פורסם ב-9 באוגוסט 2021

רון ציפר הפך בשבוע האחרון לשם שכל אוהד של הכדורסל הישראלי חייב להכיר. הגארד (בן 18, 1.90 מטרים), שלא רבים שמעו עליו עד לפני טורניר הצ’לנג’ר שנערך באולם הדרייב אין, הציג ממוצעים מדהימים של 25.2 נקודות (ראשון בכל טורנירי הצ’לנג’ר), 52% לשתיים, 5.4 שלשות מדויקות (ראשון בפער עצום) ב-50.9% (עשירי), 95% מקו העונשין (שני), 3.6 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות בדרך למדד 23.2 (שלישי) ב-27.3 דקות והוביל את נבחרת הנוער של ישראל למקום הראשון בבית ב’ עם מאזן של 1:4 תוך כדי שהוא זוכה בתואר השחקן המצטיין ומקבל את הפרס מפיני גרשון. בכל משחק ציפר היה יוצא מן הכלל: בניצחון על ליטא הוא קלע 28 נקודות (7 מ-14 לשלוש), בניצחון על פורטוגל הוא סיפק 19 נקודות (5 מ-11 לשלוש), בניצחון על צרפת הוא צלף 31 נקודות (7 מ-11 לשלוש), בניצחון על יוון הוא רשם 22 נקודות (4 מ-8 לשלוש) ובהפסד לאסטוניה הוא תרם 26 נקודות (4 מ-9 לשלוש). מה כלל סט המהלכים של ציפר, בין השאר? סטפ באקים, שלשות מטווח סטף קרי (לא סתם מתחילים לקרוא לציפר בחו”ל בכינוי “קרי הישראלי”…), שלשה מחצי מגרש עם הבאזר של סיום אחד הרבעים ועוד. כעת, כשהטורניר נגמר, שוחחנו עם מספר אנשי כדורסל שעבדו עם ציפר ומכירים אותו היטב.

עידן דניאל הוא מאמן א.ס אשקלון, קבוצתו של רון ציפר בליגה הארצית. בעונה החולפת ציפר שיחק בקבוצת הנוער בליגה השנייה, וגם זכה בתואר השחקן הצעיר המצטיין של הליגה הארצית כששיחק במדי הקבוצה הבוגרת. “רון הגיע אלינו לאגודה בכיתה ט’, ואני באופן אישי התחלתי לעבוד איתו לקראת סוף עונת המשחקים כשהוא היה בכיתה י’ בנערים א’ לאומית”, פותח דניאל את דבריו עם סיפור ההיכרות שלו עם ציפר.

איך זה היה בשבילו לאמן את ציפר? “קודם כל, רון זה ילד מאוד-מאוד מוכשר, ווינר אמיתי, שחקן שמהרגע שאימנתי אותו ידעתי שכשהכדור בידיים שלו אנחנו מאוד-מאוד רגועים”.

מהם היתרונות של ציפר על הפרקט, לפי מאמנו? “היתרונות של רון זה קודם כל הקליעה שלו, יש לו קליעה ברמות הכי גבוהות שיש, יש לו ידיים טובות בהגנה, הוא יודע לחטוף כדורים. עוד יתרון אחד שלו זה שהוא לא לחיץ, הוא שחקן של מעמדים גדולים וזה דבר שהוא מאוד-מאוד חשוב. הוא לא מתרגש”.

רון ציפר מחזיק בקשר משפחתי עם לא אחר מאשר גארד וכוכב העבר אמיר כץ. “אבא שלו ואני אחים חורגים, ההורים שלנו, אמא שלו ואבא שלי, היו נשואים 32 שנה עד מותו של אבי בשנה שעברה”, מספר כץ עצמו על הקשר לציפר. “אמא שלי נפטרה כשהייתי ילד ואבא שלו נהרג במלחמת שלום הגליל, ואנחנו נהיינו משפחה אחת בשנת 1988. מאז אנחנו יחד”.

כץ התרגש מאוד מההצלחה של ציפר בטורניר הצ’לנג’ר. “מרגש אותי מאוד. אני מכיר את רון ומלווה אותו מהיום שהוא נולד. אפילו בברית שלו הגעתי עם אשתי, היא הייתה בהיריון בחודש תשיעי, וירדו לה המים עם הבת האמצעית שלי בברית של רון. נסענו מהברית לבית חולים כי היא נאלצה ללדת. זה מאוד-מאוד מרגש אותי כי רון הוא קודם כל ילד מדהים, חכם, עם רגליים נטועות עמוק-עמוק בקרקע. עם מה שהוא עשה בטורניר הזה האמת שהוא הפתיע את כולנו, כי ידענו שהוא טוב אבל לא ידענו עד כמה הוא טוב. זה הפתיע אותנו ממש כי מה שהוא עשה זה אפילו יותר גדול ממה שאני עשיתי, מהסיבה הפשוטה שאני הגעתי לנבחרת הנוער ככוכב נבחרת הקדטים, שחקן מכבי תל אביב ושחקן מכבי דרום בליגה השנייה, מלך הסלים של הליגה השנייה, זאת אומרת שאני הגעתי כבר כסוג של כוכב. רון הגיע מהליגה השנייה לנוער, מקבוצה באשקלון בליגה השלישית לבוגרים למעשה בלי רזומה משמעותי, והוא פתאום עשה משהו שהוא פשוט מטורף, וזה עוד לעלות מהספסל, הוא אפילו לא היה שחקן חמישייה. לדעתי זה משהו שעוד לא היה פה”.

באופן יחסית דומה לכץ, גם דניאל בכלל לא מופתע מההצלחה האדירה של ציפר בנבחרת הנוער. “קודם כל, לי זה היה ברור מאליו שהוא יצליח. זה ילד שבגיל 17 משחק בליגה הארצית ומהר מאוד נכנס לחמישייה וכל משחק מגיע למספרים כפולים, זה לא הפתיע אותי שבנבחרת הוא מצליח ככה. אני בטוח שאנחנו נמשיך לראות את ההתקדמות שלו. אחד היתרונות הכי גדולים שלו זה שהוא עם רגליים על הקרקע, הוא לא נדחף, היו לנו המון צעירים מוכשרים שנדחפו ולא מקסמו את הפוטנציאל שלהם, ואני חושב שרון הולך בדרך הנכונה והוא יגיע הכי רחוק”.

האם כץ מעורב בקריירה של ציפר? “ברור. הרבה פעמים אמרתי לו מה אני חושב ואמרתי לו שבשביל להיות שחקן אתה צריך למשוך תשומת לב ולאבד את הבושה שלך בעיקר כשאתה קלעי, שצריך לעבוד קשה ורון עובד קשה מאוד בשביל להצליח. אבא שלי ז”ל ליווה את רון לאורך כל השנים, היה הולך כמעט לכל משחק שלו ונהנה ממנו מאוד. הילד הזה, כמובן בעזרה של אבא שלו ושל ההורים שלו למעשה, עשה משהו שהוא באמת לא ברור לי עד עכשיו. מה שהוא עשה בטורניר הזה צריך לכתוב עליו ספר לדעתי”.

כאמור, לפני הטורניר אף אחד כמעט לא שמע על רון ציפר. דניאל אומר כי זה הרבה בגלל שכמעט כל השחקנים הצעירים המובילים בכדורסל הישראלי מרוכזים בארבע-חמש מקומות. אם כך, כיצד בכל זאת ציפר הגיע לנבחרת הנוער? “מי שגילה את רון בנבחרת זה אנחנו”, חושף דניאל, “אחרי המון-המון עבודה והמון-המון שיחות עם ראשי הנבחרת רון היה באימוני הנבחרת שם. הדרך לא הייתה פשוטה וקלה, אבל הוא התמיד, ועם דבקות במטרה הוא הגיע לישורת האחרונה וידעתי שכשיתנו לו את ההזדמנות אז הוא ייקח אותה בשתי ידיים כי הוא שתי רמות מעל כולם”.

במקרה הזה ציפר התגלה בזמן והגיע לנבחרת הנוער, אבל מה צריך לקרות כדי שהכדורסל הישראלי לא יפספס את הרון ציפר הבא? דניאל טוען כי מאמנים רבים בארץ חוששים לתת הזדמנויות לישראלים הצעירים, לא משנה איזה טורנירים השחקנים עושים, והם מעדיפים להביא זרים שמקבלים כמעט את כל ההחלטות במגרש, שכן אחרי מספר הפסדים הם עלולים לשלם במשרתם. מעבר לכך, דניאל מוסיף כי רוב האנשים שמנהלים את הכדורסל הישראלי הם לא אנשי מקצוע.

בקשר ישיר לכך, מה צריך להיות הצעד הבא בקריירה של ציפר? “זה עדיין מוקדם מדי לדבר על הצעד הבא. לדעתי בנינו פה קבוצה מאוד-מאוד טובה, רון כרגע במצב שהוא צריך לשחק ולהתחרות. אין ספק שאם הוא ייתן עוד שנה, יתחרה ויראה שהוא בשל ומן הסתם אנחנו רואים את זה משחק אחרי משחק, אז הוא צריך ללכת למקום שייתן לו את הבמה לבוא להראות את היכולות שלו”, אומר דניאל.

ציפר חתום בא.ס אשקלון לעונה הקרובה, אך אחרי הטורניר הזה, אף אחד לא יופתע אם יגיעו הצעות  קורצות. “רון סגור אצלנו לעונה הקרובה, אבל אנחנו מחפשים את טובתו של רון”, אומר דניאל ולמעשה מעביר את התחושה שאשקלון לא תעמוד בדרכו של ציפר במידה שיקבל הזדמנות להתקדם.

דניאל כבר העביר את דעתו לגבי הצעד הבא בקריירה של ציפר, אבל מה חושב כץ? “קודם כל, הצעד הבא שלו – הוא חייב להמשיך ולשחק, כי מילת המפתח היום אצל שחקנים צעירים זה לשחק. אני יכול להבטיח לך דבר אחד – הוא לא ילך לשום קבוצה שבה הוא לא ישחק”, מכריז כץ. “זה יהיה התנאי הראשון, החשוב והעקרוני ביותר שיכול להיות. בשנה הזאת אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק כי יש איזושהי התחייבות מסוימת ואנחנו מטפלים בזה בימים אלה ממש, אבל בגדול מה שצריך לעשות מבחינה מקצועית זה שהוא צריך לשחק. דרך אגב, לדעתי מה שנתן לו את מה שאתם ראיתם בטורניר הזה זה שהוא שיחק בליגה הארצית שהיא ליגה חזקה מאוד שמרביצים ונלחמים שם, הוא היה שחקן דומיננטי, קלע 17 נקודות בממוצע למשחק, קיבל הרבה מאוד דקות משחק, לזכותם של אשקלון ייאמר שהם האמינו בו, נתנו לו וקיבלו אותו. זה בהחלט משהו שעזר מאוד לקריירה”.

לאחר שכץ מדבר על הצעד הבא בקריירה של ציפר, הוא יוצא במונולוג שמזכיר את חלק מהדברים שאמר דניאל לפני כן. “היום יש בעיה, מכיוון שהליגות האלה מלאות בזרים, מתאזרחים וכל מיני דברים כאלה, כי יש העדפת מיסוי שהיא דבר שאני לא מצליח להבין אותו ואני מקווה מאוד שנצליח לשנות את זה בזמן הקרוב, כי זה לא הגיוני שיהיה לשחקנים שמגיעים מארצות הברית יתרון על שחקנים ישראלים שממלאים את כל החובות שלהם במדינה, ובסופו של דבר בא איזה אמריקאי ולוקח להם את המקום כי מפלים את הישראלים מבחינת המיסוי. שחקן אמריקאי זר שמרוויח 100 אלף דולר נטו זה 100 אלף דולר ברוטו, ושחקן ישראלי שמרוויח 100 אלף דולר נטו זה 200 אלף דולר ברוטו. זה כל ההבדל, בשביל זה גם רוצים כל כך הרבה זרים כדי לחסוך בכסף. זה דבר שצריך להיעצר, אני מקווה שזה ייעצר וזה גם מונע מהרבה מאוד ישראלים לשחק מכיוון שכל קבוצה רושמת היום חמישה-שישה זרים כשארבעה יכולים לשחק במכה אחת על המגרש, אז מה נשאר לישראלים? כשיש לך ארבעה זרים בחמישייה אתה צריך שחקן ישראלי אחד לחמישייה ועוד מקסימום שניים שיגבו אותו. אם היה מותר פה רק שלושה זרים בסך הכל אז היית צריך ארבעה-חמישה ישראלים דומיננטיים בכל קבוצה. אני שומע הרבה מאוד שחקנים צעירים טובים שאין להם איפה לשחק, הם רוצים לשחק בליגה השנייה וקבוצות לא לוקחות אותם וכל מיני דברים כאלה. זו בעיה”.

עד לאן רון ציפר יכול להגיע בקריירה? “הכי רחוק שיש. זה ילד שצריך להיות שחקן מוביל בליגת העל, יש לו את כל החבילה, כל המעטפת שהוא צריך, ואם הוא יהיה סבלני וימשיך בדרך שהוא התחיל בה, הוא צריך להגיע לשם ולהיות שחקן מוביל במדינה שלנו ואפילו יותר רחוק מזה, זה תלוי בו. השמיים הם הגבול בשבילו”, אומר דניאל. כץ מוסיף: “הוא צריך להישאר צנוע קודם כל, את זה אני גם תמיד אומר לו. ללכת שלב אחרי שלב, השמיים הם הגבול, לך תדע, אחרי הטורניר הזה אני כבר מאמין בהכל אבל כרגע המטרה היא לתת עונה טובה באיפה שהוא ישחק בשנה הבאה, שנה אחרי זה להתקדם עוד צעד. הוא בסך הכל בחור צעיר, בן 18, המטרה היא להביא אותו בגיל 21 מוכן ובשל לשחק בקבוצת צמרת בארץ או באירופה, אני לא יודע. זאת המטרה הראשונה. זה תלוי בו, רון עובד קשה, אני יודע שהוא ימשיך לעבוד קשה ושהוא ישתפר. אנחנו, כל המשפחה, נתמוך בו ונעשה את מה שצריך כדי שזה יקרה”.

בנוסף לכץ ולמאמן דניאל, פנינו גם לשחקנים ששיתפו פעולה עם ציפר בא.ס אשקלון.

בר אסייג מספר: “האמת שזאת שנה שנייה כבר שאני משחק איתו, שחקן ברמה מאוד-מאוד גבוהה, אני לא מופתע ממה שהוא עושה כרגע בנבחרת, זה כלום לעומת מה שקורה באימונים שלנו, הוא היה השנה בליגה הארצית שנה ראשונה בליגה יחסית בכירה והוא פשוט היה מרשים מאוד, מכל הבחינות כל מה שהקהל רואה בטלוויזיה זה כלום לעומת מה שהוא עושה במשחקים בליגה שלנו, כיף גדול לשחק איתו, חבר טוב, ילד גבר, לראות שהוא מצליח בנבחרת זה הדבר הכי כיף מבחינתי בעולם, אני אישית מאוד-מאוד מאמין בו ותומך בו, לא הרבה הכירו אותו לפני הנבחרת, אבל עכשיו יכירו אותו ויבינו שמדובר בשחקן מאוד-מאוד גדול, אני מאמין בו והוא יגיע מאוד רחוק בכדורסל שלנו. הילד הזה חתיכת שחקן עוד תשמעו עליו”.

תומר אלוני מפרגן: “ילד טוב, מחויב מאוד לכדורסל, משקיע המון שעות בעבודה על המשחק שלו ועל ההתקדמות שלו. כיף לראות שהוא מצליח ומאחל לו שימשיך ויעלה. ובעיניי יש לו את הפוטנציאל להגיע רחוק, לא דואג לו אם ימשיך להשקיע כמו שהוא משקיע עכשיו”.

נבות ינאי מחמיא: “ציפר הוא קלעי שאתה לא פוגש כל יום. אתה יודע שכשהוא פנוי הכדור יהיה בפנים. העונה באשקלון הוא הפך להיות שחקן חמישייה כבר בגיל 17 וגורם משמעותי לעונה המצויינת שעשינו, קרדיט גדול גם לעידן (דניאל, המאמן הראשי), מאור (אנקן, עוזר מאמן בבוגרים ומאמן קבוצת הנוער) ודני (דניאל, העומד בראש המועדון) שהאמינו בו ונתנו לו את הבמה. היכולת שהוא מראה בנבחרת היא יוצאת דופן, 19 שלשות בשלושת המשחקים הראשונים עם מעל 50 אחוז, ועוד נגד נבחרות כמו צרפת וליטא, מדהים. הוא עובד קשה מאוד בשביל זה ומשקיע המון, אני מאושר בשבילו. ובטוח שזו רק תחילת הדרך בשבילו”.

ומה המומחים חושבים על הפוטנציאל של רון ציפר? סקאוט אירופאי שאנו נמצאים עימו בקשר רואה בו מעין ג’ון דיבלר (לא הגרסה הפחות מוצלחת של הפועל תל אביב) ומוסיף כי הוא יכול להגיע ליורוליג אם יפתח את ההגנה ואת הגוף שלו. ציפר הוא קלע טהור שמסוגל להתקיף קלוז-אאוטים, אומר אותו סקאוט, ואם הוא יפתח את אותם דברים שהוזכרו קודם בנוסף לאיי קיו הכדורסל שלו, הוא יוכל להגיע לאן.בי.איי בגיל 25-26. כישרון ענק, כבר אמרנו?