“הרגע שמדר נבחר בדראפט היה תוצר של אלפי ימי עבודה”: הפודקאסט עם ברדוגו

על ידי Moshe Halickman

פורסם ב-24 בנובמבר


בלילה שבין יום רביעי לחמישי האחרון, ים מדר הגשים חלום כשנבחר במקום ה-47 בסיבוב השני בדראפט האן.בי.איי על ידי בוסטון סלטיקס. כעת, יוגב ברדוגו, אחד המאמנים האישיים של הרכז הישראלי המוכשר של הפועל תל אביב, מדבר בראיון מיוחד (הפודקאסט המלא מצורף) על העבודה הקשה שהשתלמה, ההיכרות שלו עם מדר והרגעים החשובים בתהליך שהתבשל לכדי בחירה על ידי אחד ממועדוני הכדורסל הגדולים בתבל.

על הרגע שבו מדר נבחר בדראפט:
“זה היה פשוט אדיר. איך שתרצה לקרוא לזמן שבו זה התרחש, לילה או בוקר, אין חולק על כך שזה היה רגע מדהים”.

התחושות שלו אחרי הבחירה:
“עבורי זה היה שונה כי הכרתי את ים במשך 7 שנים. בשבילי הרגע הזה היה תוצר של אלפי ימי עבודה. אני יודע שהוא חלם על זה ושהוא רצה להגיע לזה כבר מגיל צעיר, ואני מאמין שהוא נולד לעשות את זה. אני אדם שאוהב לחלום וחלמתי במשך כל החיים שלי, ואני אוהב לספק השראה לספורטאים ולראות את זה קורה. עצם זה שהוא נבחר על ידי מועדון כמו בוסטון סלטיקס עדיין בכנות מזיז את הגוף שלי. בחודשים האחרונים אני פשוט הולך עם תחושה של ‘מה לעזאזל קורה פה’. אני פשוט מתרגש, אני מתרגש עבור הכדורסל היהודי, עבור היהודים מכל העולם ואני מתרגש בשביל ישראל. אני לא יכול לתאר את התחושה במילים”.

תחילת ההיכרות שלו עם מדר:
“הפעם הראשונה שפגשתי את ים הייתה בקיץ 2013. נסעתי לישראל כדי עבור באחד המחנות של חבר שלי וים היה שם, כאשר התבקשתי לערוך אימון אישי מייד אחרי המחנה. באמצע האימון הראשי הראשון, אחרי שעברנו כבר 15 דקות, הוא כנראה היה בכיתה ו’ או ז’ והלך להביא מים. בזמן הזה ניגשתי אל אימו ואל מעיין (אחותו של מדר), ואמרתי למעיין ‘הוא מקצוען’. והיא אמרה לי, ‘יוגב, הוא רק בן 12 או 13’, אני לא בטוח בן כמה בדיוק הוא היה בזמנו. אמרתי שאני בטוח שהוא מקצוען, לא בטוח באיזו רמת מקצוענות הוא, אלא שזה יימדד בכמה קשה הוא יעבוד ויהיה מחויב אבל שאני חושב שהוא יכול לעשות את זה”.

Dov Halickman Photography

שמירת הקשר עם השחקן:
“במהלך השנה הבאה נשארתי בקשר עם המשפחה שלו, וגייסתי את ים למחנה שלנו, שתאמין או לא אבל היה במרחק שעה מבוסטון. זאת אומרת שהפעם האחרונה שים נחת בשדה התעופה הבינלאומי של בוסטון היה כדי להצטרף למחנה האימונים שלנו בניו המפשיר. זה סיפור טוב בשבילך. הוא הגיע בשביל הקיץ וגם עשה את זה בקיץ נוסף, ובקיץ השלישי והרביעי הוא היה במחנה בישראל ושמרנו על קשר לאורך השנים. אני גרתי בארצות הברית באותה תקופה כאשר שהיתי בניו יורק, ובשנת הנוער שלו כשהוא היה בן 17 חזרתי לישראל מסיבות אחרות כמובן, התחברנו מחדש והמשכנו את העבודה שלנו ביחד. בשנתיים וחצי האחרונות מאז שחזרתי לישראל הספקנו לעשות הרבה עבודה וזאת פשוט זכות לעבוד עם כישרון כמוהו שמחויב מאוד במטרה לראות לאן הוא מסוגל להגיע בענף הזה”.

העבודה שלו עם מדר בהתחלה:
“יש הרבה דיבור על כך שיש מאמנים שמפתחים שחקנים ואני חושב שלכולנו יש אחוז מסוים בהצלחה של כישרון בזכות העזרה שסיפקנו. לגבי מה שאני עשיתי כדי לעזור לים- התשובה משתנה. פגשתי אותו לראשונה כשהפכתי למנהל המחנה שלו וזה הכל מוסר עבודה, אנחנו מכירים את ה’ממבה מנטליטי’ של קובי בראיינט- מנטליות של פשוט להיות כלב על הפרקט. קודם זה הצד המנטלי של המשחק, באמת להבין כמה קשה אתה צריך לעבוד כדי לשפר את המשחק שלך. אני חושב שבישראל עושים עבודה טובה, אבל ברמה המקצוענית האמריקאים הם הכי טובים בלדייק במלאכה שלהם. אנחנו רואים את זה בספורט האמריקאי ובאולימפיאדה, וזה מגיע בגלל שאנחנו באמת יודעים לאמן ברמה גבוהה ולהוציא את המקסימום מהספורטאים שלנו. זה מה שאני מנסה ללמד אותם מגיל צעיר. אז בתור שחקן במחנה אתה לומד שליטה בכדור, מסירה וקליעה וכל הצדדים המנטליים מאחורי המשחק. עצם זה שהוא התמודד על הפרקט מול שחקנים מקצוענים ושחקני מכללות מגיל מאוד צעיר סייע לו להרגיש את המהירות והקשיחות של המשחק ואני חושב שהוא ראה את המנטליות שלנו שזה להתקיף בהתקפה ולהתקיף בהגנה”.

Dov Halickman Photography

תוכנית האימונים שלו עם מדר לאחרונה:
“בשנתיים האחרונות האימונים הגיעו בצורה יותר פרטנית, ובשמונת החודשים האחרונים ים ואני החלטנו שאנחנו עובדים בצורה ספציפית על הקליעה, ובנינו תוכנית שבה היו כמה מאות זריקות בכל יום, עבדנו על הטכניקה של הקאץ’ אנד שוט ועל הטכניקה של זריקה אחרי כדרור ובאמת רצינו לדאוג לכך שהוא יזרוק שלשות בביטחון מלא. ידענו שזה יהיה אחד הטיקטים המשמעותיים במטרה להגיע לאן.בי.איי. בחודשים האחרונים גם קיבלנו בישראל חברת תקשורת שעשתה מספר כתבות צבע על סיפור החיים של ים והאחרונה שבהן הגיעה לכמעט מיליון צפיות, אז גם עזרנו לפתח את הצד התקשורתי שלו ואת החשיפה שהוא קיבל. אני נמצא במשחק כל כך הרבה שנים ואני שמח לעזור לים לדחוף את הספינה קדימה כמה שאני יכול”.

הזכייה של מדר באליפות אירופה עם נבחרת העתודה של ישראל (עד גיל 20) ב-2019, כשהרכז נבחר לחמישיית הטורניר:
“תאמינו לזה או לא אבל הוא היה בן 18 בזמנו, אז הוא שיחק בנבחרת העתודה כשהוא היה צעיר בשנה מרוב השחקנים. מה שקרה זה תוצר של הרבה שנות עבודה, אני חושב שגם הייתה נגיעה של ה’, מזל ואני חושב שהעולם חיכה לו, וזה כמובן מגיע גם מהכישרון שלו. הדבר הראשון שאנחנו חייבים לדבר עליו לגבי ים זה הכישרון שלו- הוא נולד לעשות את זה. אז הוא עבד קשה והיה לו הרבה ביטחון, לפני הטורניר אמרתי לו, ‘ים, אם אתה תופיע השבוע, כל עולם הכדורסל יכיר את השם שלך. כל האנשים החשובים שאנחנו צריכים ורוצים שיכירו אותך ישמעו את השם שלך’. והוא הלך משחק אחר משחק כשהוא פירק קבוצה אחר קבוצה, כשזה היה פשוט מדהים לראות את זה. נבחרות כמו צרפת, ספרד, ליטא, סרביה. כשהיינו במחנה צפינו ביחד במשחק שלו נגד מונטנגרו וראנו את זה כולנו ביחד כשזה היה מדהים, כי חלק מהמאמנים אימנו אותו וחלק מהשחקנים שיתפו פעולה איתו, ופתאום מייק שמיץ מפרסם עליו דברים באינסטגרם והוא נכנס לטופ 100 של השחקנים שמועמדים להיבחר בדראפט. זאת הייתה ההתחלה של החיים החדשים של ים מדר, כך אני מאמין”.

Dov Halickman Photography

המעבר של מדר לסוכנות סי.איי.אי מספר חודשים לפני הדראפט:
“היה לי את הזכות להיות חלק מרקימת העסקה עם הסוכנות. ידעתי שכדי לעזור לים להגיע לליגה היינו צריכים למנות סוכן חזק שיש לו כוח כדי שיתאים את עצמו בקלות לכוח שים מביא לשולחן. מצאנו בחורים יהודים נהדרים ששמם מייק טלם וסטיבן יומין. הם עקבו אחרי ים במשך זמן והודות להם ולסוכנות ים הגיע לבמה המרכזית”.

הדלת שמדר פותח לילדים צעירים:
“אני לא רוצה להישמע קלישאתי כמו בפרסומת של אדידס, אבל באמת שהכל אפשרי. לא רוצה להשוות, אבל אני הגעתי לדיוויז’ן אחד ושיחקתי בליגה הראשונה, וים מצידו הגיע לסלטיקס. יהודים יודעים הרבה על ניסים ודברים בלתי צפויים. כל זה צריך להוות תזכורת לכך שאולי אנשים צריכים לחלום יותר, אנשים צריכים להבין שחלומות מתגשמים בכל יום. ים מדר הוא פשוט עוד דוגמא לחלום שמתגשם. זאת תזכורת לכך שה’ או העולם רוצים להעביר שאם אתה עובד בשביל מטרה מסוימת, אי אפשר לדעת מה יכול לקרות. שמעתי על סיפור שאני לא יודע אם הוא אמיתי או לא, אבל אספר אותו. בשנות ה-30 או ה-40 אני חושב שהשיא של ריצת המייל היה 7-8 דקות. ופתאום מישהו רץ את הטווח ב-5 דקות. וברגע שהוא רץ את המייל ב-5 דקות ואנשים אחרים ברחבי העולם שמעו על זה, כולם רצו את זה ב-5 דקות. ואם אני צריך לחזור אחורה ולהסתכל על טוני פארקר מצרפת או ריקי רוביו והאחים גאסול שהגיעו מספרד אז יש לך 20 שחקנים מספרד באן.בי.איי וכך גם בצרפת. אני לא רואה סיבה לכך שבעוד עשור לא נסתכל אחורה ונראה 4, 5 או 6 שחקנים ישראלים באן.בי.איי, סיכוי גבוה שזה לא יקרה אבל הכל אפשרי”.

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!