נייט דרור היה שליח אתר "ספורטס רבי" לאתונה ולבלגרד
איך אפשר לסכם כזה מסע נפלא במילים? כמעט 20 יום באתונה, ואז בבלגרד ואז שוב באתונה עם כדורסל אדיר וקהלים מדהימים!
אז קודם אני רוצה להגיד תודה.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
תודה לאתר Sports Rabbi הנהדר בו כתבתי לאורך כל השנה, על ההזדמנות, על האמון, ועל התמיכה לאורך כל הדרך באתונה ובבלגרד.
בזכותכם כל הפרויקט הנפלא הזה קרה.
תודה למכבי תל אביב על כל הזמינות והדאגה למה שצריך. וכמובן, גם לפנאתינייקוס, למלאגה, לטנריפה, למורסיה ולפריסטרי על כל ההצגה!
תודה לכם שקראתם ועקבתם, ואם לא הבנתם, זה לא הסוף, רק ההתחלה 🙂
היו כאן ימים מוטרפים של כדורסל.
זה התחיל בצורה הכי יפה שיש, עם ניצחון של מכבי במשחק שלא ממש "היה שלה", אבל כן היה מופע הירואי של התעלות לפנתיאון של "קבוצה"!
אלא, שווייד נפצע, ומכאן מאזן הכוחות השתנה לגמרי בסדרה. מכאן, היה ברור שהסיפור יהיה קצת אחר. ולא רק בזווית הזאת, ב-48 שעות שלאחר מכן נכנסו גם הרבה מאוד אלמנטים שלא ממש קשורים לכדורסל… הם השתלטו על הסדרה ולמעשה, קצת הזיזו הצידה את הכדורסל והאווירה באואקה, שהיו פשוט יוצאים מן הכלל!
טסתי לבלגרד במצב של 1:1, וגם עיכוב בטיסה לא מנע ממני להגיע לרבע האחרון של טנריפה ופריסטרי, וכמובן למשחק של מורסיה ומלאגה.
בכלל, צריך לציין לחיוב את ה-BCL שארגנו פיינל פור ברמה מאוד גבוהה. נכון שלא היה הרבה קהל, אבל הייתה השקעה אדירה באירוע, והיה כיף גדול.
הראיון עם רגלנד מבחינתי הוא רגע מרגש. בתקופה שכולם מפחדים להביע דעה, לא ציפיתי שיגיד את מה שאמר על ישראל. זה חימם את הלב.
ואפרופו רגעים מרגשים, אז הזכייה של מלאגה.
אם יש מגיע בכדורסל, אז הכי הגיע לה שבעולם!
RemasterDirector_V0
משם, המשכתי בבלגרד לסקר את הסדרה של מכבי ופאו, ובמצב של 1:1 יום לפני המשחק – זה הרגיש ששני הצדדים לא כל כך יודעים למה לצפות. אבל אז, הר הגעש הצהוב הגיע לפיוניר, ועוד ברגעים שלפני המשחק השלישי בסדרה, הייתה הרגשה שיש כאן משהו מיוחד. אחד מספר לי שהדגל שיש לו ביד הגיע מהחוף בעזה, השני מספר לי בהתרגשות שזה הרגע לו הוא חיכה, ופתאום, מעגל, שירת התקווה. זה היה חזק!
באותם רגעים, התחדדה גם ההבנה עד כמה המציאות היא סוריאליסטית, ועד כמה "הוגנות" לא הייתה קיימת העונה לקבוצה בלי אולם ביתי.
אלא, שהאוהדים שהיו בפיוניר לא אפשרו לזה להפריע להם, והאמת? זה נהפך ליותר חזק ממשחק בהיכל. האקוסטיקה של הפיוניר הפכה 1,000-1,500 איש ל-15,000, ולדעתי, פאו הפסידה את המשחק הרבה בזכות ההלם שהיא קיבלה מהקהל. למשחק הרביעי היא כבר הגיעה הרבה יותר מוכנה, עלתה לפרקט ברגע האחרון כדי לא "לספוג את האווירה", והייתה שם, עד לרבע האחרון. כשמכבי התחילה את הריצה שלה עלתה בראש המחשבה שייתכן שאלו הרגעים שמביאים אותה לפיינל פור, אבל פנאתינייקוס מצאה את הכוחות ועשתה קאמבק מדהים. זה היה רגע מאכזב מאוד למכבי, אבל מבחינת כדורסל, לסדרה הזאת הגיע משחק 5!
וזהו, בחזרה ליוון! האואקה במשחק החמישי הייתה שונה מאוד ממה שהיא הייתה בשני המשחקים הראשונים. הקהל היה הרבה יותר משולהב, הרבה יותר דרוך, הרבה יותר הכל… אנשים עמדו שם בכל מקום אפשרי. ועדיין, למרות הכל, מכבי הייתה שם, ולמרות שקצת נעלמה ברבע האחרון, עדיין נלחמה עד הסוף, ובאמת שהיא יכולה וצריכה להיות גאה בעצמה על הסדרה הזאת! היא אולי לא ניצחה, אבל היא לא ויתרה לרגע, ובאמת עשתה מאמץ אדיר שם!
זה הרגיש קצת לא הוגן, אבל זאת בסוף התוצאה
מבחינת מכבי, לדעתי, זאת הייתה עונה גדולה!
מבחינת פנאתינייקוס, היו כאן כמה סיפורים מאוד יפים, כמו סלוקאס למשל, או האוהדים שחזרו העונה, ועכשיו, מעניין מה יקרה בברלין.
אלו היו שבועיים וחצי מפוצצים בכדורסל, בחוויות, ובמה לא…
למדתי המון, היה כיף גדול, ומקווה שגם אתם הייתם מרוצים ונהניתם מהתכנים!
תמשיכו לעקוב 🙂
0 תגובות