5 נקודות על ההפסד של מכבי תל אביב לברצלונה (קרדיט לתמונה הראשית: Djordje Kostic and Dragan Tesic)
1. הפספוס בפתיחה
תסריט המשחק הזה היה יכול וצריך להיות שונה לחלוטין אם מכבי הייתה משכילה לנצל את הפתיחה הטובה שלה והפתיחה המנומנמת של ברצלונה, כדי לפתוח פער דו ספרתי ולברוח.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
מכבי הגיעה מאוד חדה למשחק הזה, וקלעה נהדר מהשדה ברבע הראשון אותו סיימה עם 9/9 ל-2 ו-2/5 ל-3. ובכל זאת, בתרגום להפרש על ברצלונה, זה היה שווה לה 5 נקודות בלבד.
איך זה קרה? שתי סיבות:
קודם כל, קליעות עונשין. מהטורים הקודמים אתם מכירים: הקליעה החשובה ביותר בכדורסל.
מי שיסתכל על הרובריקה של קליעות העונשין יראה שמכבי סיימה עם 16/26. ערב חלש מהקו, אבל למעשה, הבעיה המרכזית הייתה בסיום (2/4), ובעיקר ברבע הראשון שם מכבי עשתה 7/12 בלבד.
שנית, הגנה. מכבי לא שמרה טוב כל המשחק, וגרוע מכך, לא סגרה לריבאונד. ברבע הראשון ברצלונה ניצחה 5:0 בריבאונד ההתקפה, ובסך הכל הצליחה לייצר 9 נקודות מהזדמנות שניה (!!!).
אם מכבי הייתה קולעת אפילו רק עוד 3 זריקות עונשין ברבע הראשון, ומונעת מברצלונה אפילו רק 2 כדורים חוזרים בהתקפה (כשעדיין 3 ריבאונד התקפה ברבע זה הרבה), הרבע היה נגמר ביתרון דו ספרתי למכבי, ומאוד יכול להיות שהמשחק הזה היה מתפתח לכיוון אחר. חבל.

Josh Nebo – Photo credit: Euroleague
2. מעגל הכישלון ההגנתי
שווה להרחיב קצת יותר על האלמנטים ההגנתיים מהסעיף הקודם. אם תסתכלו על הסטטיסטיקה תראו שברצלונה קלעה ב-65% לשתי נקודות (24/37), ורק ב-32% לשלוש נקודות (9/28). אלא, שהבעיה העיקרית בהגנה של מכבי הייתה דווקא בסגירה לקשת השלוש. היא פשוט הייתה לא טובה, כשגם הסגירה לריבאונד לאחר מכן – לא הופיעה.
8/19 מהפעמים בהן ברצלונה החטיאה מחוץ לקשת, הסתיימו עם ריבאונד התקפה שלה.
מתוך אותם שמונה כדורים היא הצליחה לייצר 12 נקודות. הרבה מהן הגיעו מקו העונשין אחרי עבירה של מכבי בהתקפה שהגיעה לאחר הריבאונד. למעשה, מתוך אותן 8 הזדמנויות נוספות, רק בהתקפה אחת ברצלונה יצאה ללא סל.
הנה כמה תמונות שמשקפות את האירועים:
תמונה 1: לפרוביטולה מוצא את ג'בארי פארקר לזריקה נהדרת, לורנזו מאחר בסגירה, פארקר מחטיא, אבל ריבאונד התקפה מסדר ללפרו שתי נקודות בהתקפה הבאה.
תמונה 2: בונזי קולסון נתקע בחתימה של הרננגומז ומאחר במעט בסגירה לאברינס. אברינס מחטיא, אבל ריבאונד ארוך נופל לידיים של ברצלונה, ומשם להרננגומז שנעצר בעבירה מתחת לסל, וקולע 2/2 מהקו.
תמונה 3: לא ברור מה מכבי שומרת כאן, או מנסה… בולדווין רץ עם תנועת הכדור מסטורנסקי לאברינס הפנוי. השלשה בחוץ, פארקר מעניש עם ריבאונד ונקודות מתחת לסל.
תמונה 4: בונזי קולסון מאחר מאוד בקלוז אאוט על לפרוביטולה. לפרו מחטיא, ובמקרה הזה, הריבאונד של מכבי.
תמונה 5: רומן מאחר מאוד בקלוז אאוט לשלשה של פארקר, פארקר מחטיא, אבל סגירה לא טובה של מכבי לריבאונד מובילה לעבירה על נאג'י בתוך הצבע. הוא נשלח לקו וקולע 2/2.
בסך הכל, ברצלונה ניצחה "רק" 16:12 בריבאונד ההתקפה, אבל למעשה, התרגום הישיר בנקודות מהזדמנות שניה היה 24:9 לקטאלונים.
באופן כללי, הרבה פעמים במשחק מכבי לא סגרה לריבאונד, ולאחר מכן, כחטא על פשע, גם לא הסתדרה טוב בהגנה וספגה סל. זו התוצאה של הגנה אישית וקבוצתית לא טובה. הגנה רכה בצבע, שגם מפקירה את שחקני ברצלונה מחוץ לקשת ומאחרת לקלוז אאוטים.
וזה כל הסיפור. כדור שלג קלאסי של: הגנה לא טובה של מכבי – ריבאונד התקפה של ברצלונה – הגנה עוד יותר לא מתאומת ולא טובה של מכבי – ואז, סל של ברצלונה.
המעגל הזה קרה יותר מדי פעמים במשחק. זה בסדר שהוא יקרה מדי פעם, אבל לא שהוא יהפוך לסיפור המשחק, בטח כשמכבי לא מצליחה להביא את ההתקפה שלה לשיאה.

Photo credit: Euroleague
3. הטכניות של בולדווין
רבים מאוהדי מכבי תל אביב כועסים ותולים את האשמה בהפסד, בין היתר, על ווייד בולדווין ששוב לא שלט בטמפרנט שלו, ושוב עשה שטויות שהובילו למחיר כבד שקבוצתו נאלצה לשלם.
אמנם, בקריירה של ווייד בולדווין בהחלט אפשר למצוא לא מעט שטויות כאלו, אבל למען ההגינות, הפעם – זה לא היה המקרה.
הפעם, פשוט מדובר בשיפוט גרוע וכושל שפעמיים הדביק לבולדווין טכניות על כלום ושום דבר.
צריך להבין, עבירה טכנית היא אירוע שנתון בעיקר לשיקול דעתו של השופט. יש מקרים בהם לשופט אין ברירה אלא לתת עבירה טכנית לשחקן, אבל אלו מקרים שהיו רחוקים מאוד מהמקרים בגינן בולדווין הורחק.
כן, ווייד צריך להמנע מלשוחח כל הערב עם שופטים, ולהימנע מלנסות ללמד את השופטים איך וכיצד לשפוט, אבל בסך הכל, לפחות במבט מבעד למסך, פעמיים הוא הסביר להם בצורה מאוד מנומסת מדוע לדעתו ההחלטה שלקחו לא הייתה נכונה, ופעמיים שילם מחיר גבוה מדי על אי ההסכמה. האם הוא אמר שם דברים חריפים ביותר שאוזן השופט לא הייתה יכולה לספוג? האם הוא קילל את השופט בשקט ובנמרצות ולא הותיר לו הרבה אופציות חלופיות? יכול להיות, אבל אם כן, מגיע לנו הצופים את ההסבר ואת הגרסה המלאה של השופט לאירועים. ועד שזה לא קורה, בולדווין לא אשם. לא הפעם.

Wade Baldwin and Nikola Kalinic – Photo credit: Euroleague
4. השטות של לורנזו
ההתקפה האחרונה של מכבי צריכה להיות מוקרנת בכל בית ספר לכדורסל כדוגמה מצוינת למה פשוט לא עושים בהתקפה שגורל המשחק תלוי בה.
קודם כל, טעות ראשונה וקריטית של לורנזו בראון הייתה ההחלטה שלא ללכת לסל של שתי נקודות. בכל מחיר. בראון רצה לנצח את המשחק. אולי הוא לא האמין שמכבי תוכל לנצח בהארכה בלי בולדווין, אבל הוא פשוט לא קרא את הסיטואציה. ברצלונה חששה מאוד משלשה של מכבי שתכריע את המשחק, ולמעשה, יחסית בתחילת המהלך, היא אפשרה ללורנזו נתיב קל עד לטבעת. כזה שאם היה הולך בו היה קולע ליי אפ, או סוחט עבירה על הדרך, או מוצא את בונזי פנוי. גם מסירה לסורקין שהתמקם נהדר בצבע הייתה אופציה מצוינת, אבל לורנזו לא עשה את זה.
תמונה 6: לורנזו היה יכול להמשיך לחדור או למסור לסורקין.
למרות זאת, גם בשניות שלאחר מכן ההתקפה לא הייתה אבודה. בראון הלך שמאלה, וכאן, מגיעה ההחלטה השגויה השניה שקיבל. הוא החליט לא רק ללכת למהלך של שלשה בכל מחיר, אלא גם לא למסור. לעשות את זה לבד. 3.6 שניות לסיום היה לבראון קו מסירה נהדר לבונזי שהיה יכול לעלות לשלשה, או להגיע למצב נוח מאוד של זריקה מחצי מרחק (במידה וקאליניץ' היה ממשיך ללכת במהירות לכיוון שלו, הטעיה אחת הייתה מסדרת את המצב הזה). אבל לורנזו עוד הפעם לא מסר.
תמונה 7: קו מסירה נהדר של בראון לבונזי.
וכאן, ברצלונה כבר לגמרי הבינה.
היא הבינה שלורנזו מתעקש על שלשה, ועל שלשה לבד, והיא החליטה פשוט להסתער עליו. קאליניץ' הפקיר כמעט לגמרי את האופציה לכיסוי של קולסון, וגם במצב שלורנזו נדחק לפינה 1.7 שניות לסיום, הוא לא מסר.
התוצאה? זריקה קשה מאוד, הכדור בחוץ, ברצלונה מנצחת. שחמט.
תמונה 8: הזדמנות אחרונה למסור לבונזי, הפעם, זה כבר יותר קשה. בראון עם זריקה קשה מאוד בלחץ השעון. שחמט לברצלונה!
5. לקראת שבוע כפול
בשורה התחתונה, מכבי מפסידה במשחק בו הייתה צריכה ויכולה לנצח.
כמו מול אולימפיאקוס, אפשר להגיד, שגם הפעם, החיסרון של יד אליהו היה ההבדל בין הפסד לניצחון.
חשוב לזכור ולא לשכוח לרגע שמכבי נמצאת במציאות קשה שאסור לבטל ולא לקחת בחשבון את ההשפעה שלה.
בניתוח הוגן של הדברים, מכבי עדיין נמצאת בפתיחת עונה טובה ובפוזיציה נהדרת.
השבוע הבא יהיה גורלי במיוחד בעיצוב הכיוון של העונה של הצהובים, והם יפגשו שתי קבוצות ששיחקו במשחק ששוחק במקביל למשחק שלהם מול ברצלונה.
תיאורטית, הגיוני למדי ששבוע שכולל את ריאל מדריד ואלבה ברלין יסתיים ב-1/2, אבל מכבי מסוגלת ליותר.
ריאל מדריד עדיין לא מנוצחת ביורוליג, אבל היא ממש לא שווה 100% הצלחה במפעל. הבלאנקוס עדיפים בהרבה על מכבי, אבל אם מכבי תגיע טוב למשחק, תדע לייצר את משחק הריצה שהיא אוהבת, ותהיה מספיק חכמה ואגרסיבית כדי למנוע מריאל זריקות נוחות מדי מחוץ לקשת, או הטבעות קלות מתחת לסל – היא בהחלט יכולה לנצח.
מול אלבה ברלין זה משחק טריקי. לא משנה מה יקרה מול מדריד.
על הנייר, כמובן שמכבי צריכה לנצח, אבל דווקא המשחק מול אלבה יוכל לשקף טוב עד כמה מכבי יודעת לנצח גם כפייבוריטית מוחלטת העונה.
כך או אחרת, סופסוף למכבי יהיה את אותו מספר משחקים בטבלה כמו כל שאר הקבוצות. ולזה, בהחלט הגיע הזמן!

Antonius Cleveland – Photo credit: Euroleague
0 תגובות