5 נקודות על הניצחון של מכבי תל אביב מול אלבה ברלין (קרדיט לתמונה הראשית: Djordje Kostic and Dragan Tesic)
1. באה בזמן
אלבה ברלין הייתה יריבה בהזמנה למכבי תל אביב. אם יש קבוצה ביורוליג שמשחק מולה שווה ניצחון כמעט ודאי, אז זו אלבה ברלין, שאין כמו לפגוש אותה אחרי תבוסה קשה לריאל מדריד.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
אפשר להיכנס לניתוחים, פרשנויות וסטטיסטיקות, ואעשה זאת גם בטור הזה (בכל זאת, יש כמה דברים מעניינים), אבל עם כל הכבוד לניצחון הגדול של מכבי על אלבה, ובלי גרם אחד של ציניות – יש אליו כבוד, כי מכבי הנחילה לאלבה את ההפסד בהפרש השני בגובהו שלה העונה, עם כל הכבוד לזה, צריך להתייחס רגע לסיפור הזה שנקרא “אלבה ברלין ביורוליג”. ואני רק שאלה: עד מתי הסאגה הזאת תימשך? עד מתי היורוליג שמתהדר בנכסים אסטרטגיים, שהמוטו שלו הוא “every game matters”, עד מתי הארגון ירשה לעצמו להמשיך עם הסיפור הזה?
מה “קו פרשת המים”, ומה עוד צריך לקרות כדי שאלבה ברלין תפסיק לבזות את המעמד מדי שבוע?
יש שתי אופציות: או שהיורוליג יחליט להיפרד מאלבה ברלין, או שאלבה תיקח את עצמה בידיים ותעמיד קבוצה תחרותית במפעל. כרגע, אף אחד מהפתרונות הללו אפילו לא נמצא באופק, ובינתיים, אנחנו נמשיך כל שבוע לקבל עוד משחק לא תחרותי בחסות אלבה ברלין. חבל…
2. לפי הספר
את הכתבה הקודמת סיימתי בכך שכדי למנוע מצב שהמשחק מול אלבה בטעות יהפוך לאירוע הבאמת לא נעים של השבוע, מכבי חייבת לפתוח חזק, ולרוץ כמה שיותר. אז הצהובים עשו את זה.
מכבי שיחקה לפי הספר, והכריעה את המשחק לאחר 13 דקות בלבד, כשהתוצאה עמדה על 17:40.
ממצב כזה, הגרמנים, גם אם היו מאוד רוצים, לא היו יכולים לחזור באמת. אלבה אמנם עשתה “קאמבק”, אבל ברור לאורך כל הערב מי שולטת במשחק. הרבה קרדיט מגיע למכבי שלא שינתה אסטרטגיה גם לאחר הקאמבק של אלבה, והמשיכה לרוץ. לאורך זמן, היה ברור שבמשחק מהיר אלבה לא תצליח להתמודד עם מכבי, והשכר של מכבי הגיעה במחצית השניה, שם ההפרש צמח בחזרה.
עוד טוויסט מרענן שהיה הוא עניין השלשות. במיוחד בהתחלה. מכבי, שהגיעה למשחק הזה כקבוצת השלשות הגרועה ביורוליג עם 30% בלבד מחוץ לקשת, פתחה עם 8/11 לשלוש, ואולי זה היה המשחק שיתחיל לפתוח את הסכר.
3. הסיבה ל”קאמבק” של אלבה
ברבע השני אלבה ברלין עשתה “קאמבק”, וממצב של 17:40 היא עשתה ריצת 19:5 בשלוש וחצי דקות בלבד, וההפרש ירד לחד ספרתי (36:45). מכבי לא התרגשה מהקאמבק ובצדק, אבל כן שווה לנתח מדוע הוא קרה, כי מה שאלבה עשתה עלול לחזור מול קבוצות אחרות, שקאמבק כזה במקרה שלהן, גם יוכל ממש להפוך את המשחק.
הקאמבק של אלבה הגיע בזכות ההגנה הלא מתואמת של מכבי סביב קשת השלוש, שאפילו אלבה ברלין החלשה בדקות הללו הצליחה לעלות על הגל בזכותה. 66% מהשלשות שהיריבות של מכבי תל אביב לוקחת מולה הן מה”wings”. נתון מאוד חריג בהשוואה לשאר קבוצות היורוליג, ולמעשה, הגבוה ביותר ובפער. הן אמנם עדיין לא קולעות משם באחוזים גבוהים (37% מצד ימין, 34% מצד שמאל), אולם יש סיבה מדוע הן מרגישות חופשי להעיף שלשות באזור ה-45 מעלות של הקשת, והיא, שבאופן כללי, ההגנה שם – לא קיימת.
אז נכון שבחלק גדול מהמקרים מכבי (לכאורה) עושה הימור מחושב ולפי הסקאוטינג מעדיפה שבמקרים מסוימים שחקנים יזרקו משם ולא ממקומות אחרים, ועדיין, יגיע השלב שקבוצות יתחילו לנצל את זה. במיוחד כשההגנה שם לא קיימת.
אלבה עמדה על 17 נקודות ב-13 הדקות הראשונות של המשחק, ובתוך שתי דקות בלבד היא קלעה עוד 13 נוספות (!!!), בזכות ארבע שלשות שהגיעו מה”wings”, כתוצאה מתרגילים פשוטים שמכבי לא ידעה להתמודד איתם. אחד מהמקרים אפילו היה שווה גם זריקות בונוס מהקו. נקודה למחשבה…
הנה כל המקרים מהמשחק
השלשה הראשונה: קולסון נתקע בחסימה, ההגנה של מכבי לא מוכנה – ותימן נשאר לבד לבד כדי להתפנק בשלשה
השלשה השניה: תרגיל אאוט פשוט של אלבה שמסדר לדילאו שמוציא את הכדור לשלשה נקייה, איפה ההגנה של מכבי?
השלשה השלישית: קולסון מאבד את השחקן שלו (פרוצ’ידה) שבורח לשלשה, והפעם מגיעה גם עבירה
השלשה הרביעית: תימן מוציא מהפוסט לאליאס, ועוד פעם פרוצ’ידה חופשי ומאושר. הפעם בולדווין עם צעד מיותר לאמצע, מאבד את הקלע
4. הנה רפי
רפי מנקו, לדעתי, הוא אחד מהאנדרייטדים הגדולים שיש בכדורסל הישראלי. אם תסתכלו על מסלול הקריירה שלו תמצאו שלא משנה באיזו תחנה היה, תמיד הקבוצה שלו הייתה בעונה טובה והייתה שווה צמרת בליגת העל (גם בקבוצות שמקומן שם לא בטוח).
מאוד יכול להיות שהבחירה במכבי תל אביב הייתה שגויה בקריירה של רפי, לפחות בזווית של הכדורסל (מבלי להכנס לזווית הכלכלית). בכל זאת, מנקו כמעט ולא משחק, וגם בליגה אשתקד הוא לא היה בורג דומיננטי.
יחד עם זאת, חשוב לציין שהוא תמיד מחויב, תמיד נמצא שם, והאמת, קטש יכול וצריך להשתמש בו יותר ביורוליג. רפי יכול לשפר למכבי אלמנטים מסוימים בהגנה, וגם בקליעה מחוץ לקשת, שני אלמנטים שהיא לא ממש מצטיינת בהם… הוא רק צריך לקבל הזדמנות.
מול אלבה הוא קיבל אותה, ופרע את הצ’ק בגדול! אז נכון, זו אלבה ברלין החלשה, והמשחק התנהל בחלקו באווירה של אימון, ועדיין, מגיע למנקו כל הקרדיט על הערב שהיה בו. ערב מצוין עם 100% מחוץ לקשת בו הוא שבר כמעט את כל שיאי הקריירה שלו ביורוליג: בנקודות (13), בריבאונדים (5), בשלשות (3), בקליעות ל-2 (2), במדד (10), ובדקות משחק (22).
מגיע לו!
5. לקראת עוד שבוע כפול
משחק ההשלמה מול ריאל מדריד יצר למכבי שני “שבועות כפולים”, וברוטציה יחסית קצרה, מאוד יכול להיות שבשבוע הבא העומס יתחיל לדבר. היריבה הבאה של מכבי היא וילרבאן של פוצקו. קבוצה שכרגע רק אלבה ברלין נמצאת עם מאזן גרוע משלה.
אבל, אל תתבלבלו. וילרבאן היא קבוצה תחרותית, והמקרה שלה לא זהה למקרה של אלבה.
מכבי אמנם מוכשרת יותר, אבל דווקא במאצ’ אפ צפויים לה לא מעט בעיות מול הצרפתים.
לצרפתים במקרים מסוימים יוכלו להיות יתרונות על מכבי בעמדות הפנים, והרבה יהיה תלוי בגארדים של וילרבאן. אם הם יצליחו להגיע ולהיות בערב קליעה טוב – מכבי תהיה בבעיה.
המשחק מול פוצקו המאמן יוביל את מכבי לעיר בה שיחק פוצקו השחקן, ויומיים אחרי וילרבאן היא תגיע לבולוניה. בפראפרזה של “20 שנה לשלשה של בורשטיין מול סקיפר ולניצחון הגדול בבולוניה” היא תקווה גם לשחזר את התוצאה.
בשורה התחתונה, מול בולוניה באיטליה מכבי בוודאי לא פייבוריטית. על וילרבאן בליון אפשר להתווכח. אם היא תצליח להוציא ניצחון אחד מהשבוע הזה, בשני משחקי חוץ, אז זה יהיה בסדר גמור.
0 תגובות