הטור "Omertime" (עומרטיים בעברית)

בעיצומה של תקופת המלפפונים המרתקת (שמתקרבת לסיומה) אנחנו צריכים לדבר על אחד מהמושגים הנפוצים מצד אחד והלא מוסברים מצד שני בתקופה הזאת – וורסטיליות. כן, אנחנו שומעים הרבה החתמות של כל הקבוצות כאשר המאמן מתגאה בוורסטיליות של השחקן שהחתים זה עתה. מנגד, יש אלו המתגאים דווקא ב"קלאסיות" של הוולקאמים שלהם. בהתמקצעות שלהם. אז מי צודק? במה מתבטאת הוורסטיליות? במה מתבטאת הקלאסיות? ומה נותן כל אחד מהם מבחינה טקטית? בואו נצלול פנימה ונגלה.

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

אז ראשית, נבין את מושג הוורסטיליות, שיכול להתבטא בכמה דרכים. דבר ראשון, אין להתבלבל עם מושג הסוויצ'בליות. לעיתים, וורסטיליות נחשבת ליכולת של שחקן לשמור על מספר עמדות על המגרש. אבל כשאנחנו מדברים על וורסטיליות, אנחנו מדברים על משהו אחר. אנחנו מדברים על היכולת של שחקן לבצע מספר רחב של דברים על המגרש ולהיות במספר תפקידים בכל זמן נתון. גם פה חשוב לדייק. השחקן, לא צריך להיות מסוגל לשחק במספר עמדות – ייתכן ומדובר בשחקן בעמדה מספר 2 ללא יכולת לזוז לעמדה 1 (בשל חוסר יכולת להוביל כדור) או לעמדה 3 (בשל חוסר בסייז). אבל, יכול להיות שמדובר בשחקן שיכול לשחק כרול פלייר (קלעי), להיות שחקן כנף במעבר, לשחק כסקורר ויוצר וכל זה ביחד. בעמדה אחת. כמה שימושים, כמה תפקידים – שחקן אחד. זו וורסטיליות.

Guy Goodes – Photo Credit: BCL

אז למה הוורסטיליות הזאת, היכולת לעשות כמה דברים בו זמנית, למה היא כל כך חשובה? מה היא נותנת? הדבר הראשון המשמעותי הוא עניין הרוטציה. בעצם, בהבאת שחקן שיכול לשחק לצורך העניין בשתי עמדות (או בשני תפקידים) המאמן מבטח את עצמו במקרה של פציעה עבור שני שחקנים במקום אחד. הבאה של 5 קלאסי בתור זר שישי מבטחת את המאמן במקרה של פציעה של הסנטר הפותח שלו. לעומת זאת, הבאה של שחקן וורסטילי שיכול לשחק בשתי עמדות הגבוהים? ביטוח עבור שני שחקנים. אותה כמות שחקנים, רוטציה יותר רחבה. רוטציה יותר רחבה, משמעותה אפשרות למשחק יותר מהיר, אינטנסיביות גבוהה יותר וכמובן ביטוח במקרה של פציעות, עייפות או מכת עבירות. היתרונות ברורים. מנגד, ממש כמו שרכישה של יותר שחקנים עבור תקציב נתון גוררת בהכרח ירידה באיכות הממוצעת של כל שחקן כך גם הוורסטיליות. המשפט "כל המוסיף גורע" היה זה שלימד אותנו שגיוון מגיע על חשבון איכות. כלומר, שחקן שיודע לבצע מספר רחב של תפקידים כמעט בוודאות יודע לבצע אותם באיכות פחותה משחקן שמתמקצע באחד מהם. אז גם כאן, הגדלת הרוטציה (אבל הפעם באמצעות הבאת אותה כמות שחקנים רק וורסטיליים) גוררת ירידה באיכות הממוצעת של כל שחקן. אני טוען, שמדובר בירידה קטנה משמעותית. וזו, זו כוחה של הוורסטיליות.

לא רק בכל עניין הרוטציה עוזרת תכונת הוורסטיליות. אחד מהדברים שחשובים עבור מאמן בעונה דינאמית ובמיוחד בכזו שמתקיימת בשתי מסגרות – זו גמישות טקטית. כלומר, היכולת של מאמן לעבור בין שיטות משחק, הרכבים, טקטיקות ואלמנטים שונים תוך כדי המשחק ותוך כדי העונה. ברור, שאם כלל הסגל מורכב משחקנים "קלאסיים" שיכולים לשחק בתפקיד אחד מוגדר, שיטות משחק מאוד ספציפיות ונקודתיות יתאימו עבור הקבוצה. מנגד, היכולת של כל שחקן לשחק בכמה תפקידים בו זמנית תביא את המאמן ליכולת להחליף הרכבים, לבצע שילובים או ליישם מהלכים שונים ויוצאי דופן. כל זה, באמצעות הוורסטיליות. כוח אדיר שהופך קבוצה למגוונת הרבה יותר ולקטלנית הרבה יותר.

Oded Katash – Photo Credit: Maccabi.co.il

ואם זה לא מספיק מאתגר עבור קבוצה יריבה, להתכונן לקבוצה שעשויה לשנות הרכבים, טקטיקה ושיטה בכל זמן נתון – מגיע אתגר המצ'אפים. מאמן היריבה לא יכול להנחות את השומר שלו בעמדה מספר 1 לצורך העניין, לדחוף את הכדור לקו האמצע. הוא יודע מי יעמוד מולו? לא. האופציות לא מסתכמות בשני השחקנים בעמדת הרכז אלא בכלל הקו האחורי שיכול לשחק בעמדה הזאת בזכות הוורסטיליות. וכאן, ההכנה הטקטית של היריבה לא יכולה כמעט לדבר על מצ'אפים. בכלל. יותר מדי אפשרויות עבור את מי הם יפגשו נגדם באותה עמדה. כמובן, שמנגד, גם ההתקפה תחווה קשיים. המאמן לא יכול ליישם סכמה התקפית קבועה כיוון שהוא לא יודע בדיוק מה סט היכולות, המגבלות והיתרונות של השחקן שיהיה בכל עמדה על המגרש. הוורסטיליות כאמור, היא כוח גדול שמביא חסרונות מובנים. ההבדל? ההתקפה נמצאת בשליטה וההגנה נמצאת במצב תגובתי ומתגונן. בעיה גדולה עבור ההגנה, יתרון אדיר עבור ההתקפה.

גם כאן, כמו הרבה תחומים בחיים שלנו, אנחנו נמצאים בדילמה בין שני משפטים ידועים ומוכרים: בין "כל המרבה, הרי זה משובח" ל-"כל המוסיף, גורע". במקרה הזה, גם בשל העובדה שיותר קבוצות מתחילות לשים דגם על האלמנט הזה, ניתן להבין שהוורסטיליות היא המפתח. לא עוד שחקנים חד מימדיים וחד גוניים, לא עוד עמדות "קלאסיות", לא עוד. וורסטיליות, זה שם המשחק.

Aleksandar Džikić – Photo Credit: Sports Rabbi