קרדיט לתמונה הראשית: אתר היורוקאפ

לא רבות הן הערים בעולם שנכנסו לספרי המדע והרפואה ככאלו שיש על שמם סינדרום ספציפי. פריז היא כזו, שטוקהולם זכתה גם היא לכבוד המפוקפק, אך נדמה שהסינדרום המוכר ביותר הוא סינדרום ירושלים. הלוקים בו המגיעים לבירת ישראל מתחילים לחשוב שהם המשיח, יוחנן המטביל או דמויות קדושות נוספות. לא רבים יודעים, אבל בירושלים, לפחות בצד האדום שלה, ישנו סינדרום אחר, סינדרום גראן קנריה שמו. תופעות הלוואי של הלוקים בו, אוהדי הפועל ירושלים, יכולות לנוע בין מצמוץ מוגבר, הזעה כללית, ועד לכדי הליכה על גגות העיר תוך צעקות בלתי נשלטות "עאלק אולם לא מאיים". הסיבה לסינדרום הזה נעוצה במפגש בין האדומים לקבוצה מהאיים הקנריים בשלב הבתים של היורוקאפ בעונת 2016, במה שהיה אחד ההפסדים הגדולים ביותר של הירושלמים באירופה אי פעם – 61:108. אמנם, בעונה שלאחר מכן הקבוצה מהבירה הדיחה את גארן קנריה ברבע הגמר, אך הטראומה נשארה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

לא הרבה נשאר מהמשחק הזה. למעשה, מכל השחקנים שקלעו באותו המשחק רק בר טימור, רפי מנקו, סאסו סאלין ואלן אומיץ' עוד מתחזקים קריירות בקבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים. גראן קנריה, שמפה ואילך תכונה גראנקה, היא קבוצה עם מסורת, עם שיטה מאוד ברורה, עם חלוקת דקות מאוזנת, או בקיצור – כל מה שמגדיר קבוצה "ספרדית" קלאסית, בדיוק סוג הקבוצות שבאופן מסורתי מקשות מאוד על קבוצות ישראליות. לא סתם היא זכתה בדיוק במפעל הזה לפני שנתיים בלבד. אבל, אם מסתכלים על הנתונים היבשים והיכולות של גראנקה, נדמה שלהפועל ירושלים יש כמה סיבות להרגיש טוב שדווקא היא, ולא ונציה, תהיה היריבה שתפגוש אותם ברבע הגמר ביום שלישי הקרוב.

גראנקה נחלשה, וזה לא אני אומר את זה, אלו הנתונים. בעונה שעברה הספרדים קלעו 88.4 נקודות בממוצע למשחק, העונה 79.6, כמות האסיסטים ירדה בהתאם מ-22 ל-18, מ-9.1 חטיפות נשארו 7.3 "בלבד", ומ-104 נקודות מדד נשארו 91 כאלו. למעשה, המדד היחיד שעלה הוא מספר הכדורים החוזרים, וגם את זה ניתן לתלות בירידה קלה באחוזי הקליעה. גראנקה היא עדיין קבוצה מסוכנת ומאוזנת, אבל היא לא אותה המפלצת שניתן לדמיין. בליגה הספרדית, למשל, גראנקה תפגוש את באסקוניה 48 שעות לפני המשחק בבלגרד, למשחק חשוב לא פחות במאבק על כניסה לפלייאוף הליגה.

ואחרי שדיברנו על מספרים, הגיע הזמן לדבר גם על מבחן העין. מי שצפה במשחקיה של גראנקה העונה היה יכול לזהות דפוס חוזר בהגנה. שוב, קלאסי לקבוצה ספרדית, אבל הפעם זה ממש לא משהו חיובי. יאקה לאקוביץ', מאמן גראנקה, מסיבה שאינה ברורה לי לחלוטין משתמש כמעט רק בטיפול ה"האדג'" לפיק&רול.

רגע, עצירה מתודית להסביר מה זה "האדג'": דמיינו רגע קבוצה שנכנסת לפיק&רול נגד הפועל ירושלים של דז'יקיץ', איך הגבוה מגיב? מניח שרובכם רואה עכשיו בעיני רוחו את איתי שגב יוצא עם ידיים פרוסות לכיוון הגארד היריב מונע ממנו את המסירה לגבוה שמתגלגל פנימה וחוזר כאחוז דיבוק לשחקן שלו שמחכה בצבע, אז נעים מאוד, האדג'. זה הטיפול שלאקוביץ' בוחר להשתמש בו פעם אחר פעם. ומה הבעיה, אתם שואלים? שהרגליים של ג׳ון שורנה ומייק טובי הם ממש לא אותם הרגליים של איתי שגב וזאק הנקינס, ולרוב, בשנייה שאחרי ה"האדג'", הם לא יספיקו לסגת מספיק מהם לעבר השחקן החוסם, מה שישאיר אותו (או שחקן על קשת השלוש במקרה של עזרה) פנוי לחלוטין. מצד שני, ראוי להגיד ביושר שטיפולים כאלו בדרך כלל הקשו לא מעט על ג'ארד הארפר, וזה יהיה משהו שינתן אלון יהיה חייב לתת עליו את הדעת.

בצד ההגנתי – עיקר הנטל ייפול על טאריק פיליפ ויובל זוסמן, כשגם לג'סטין סמית' וכריס ג'ונסון יהיה תפקיד חשוב. פיליפ וזוסמן יצטרכו למרר את חייהם של אנדרו אלביסי, הרכז הצרפתי הוותיק, ג'ו תומאסון, ומאדי אנאגומה, שלושה גארדים שינסו שוב ושוב לקחת אותם בכוח אל הסל. בינתיים, סמית וג'ונסון יהיו חייבים לשים לב טוב טוב איפה נמצאים מייק טובי ופייר פלוס, שני שחקנים גבוהים שאוהבים מאוד לזרוק ל-3, ולצערם של סמית וג'ונסון – גם טובים בזה.

לסיכום – להפועל ירושלים מצפה משימה לא קלה, גראנקה היא מעבר להכל קבוצה טובה שמאומנת מצורה מרשימה בידיו הבטוחות של יאקה לאקוביץ', אך יש בה גם שחקנים מאוד מוכשרים. היא מביאה איתה מסורת וניסיון, אך גם רגליים כבדות וקצת עייפות. חניכיו של יונתן אלון יצטרכו להיות ביום טוב, לא לעשות שטויות בהתקפה ולא לאבד ריכוז בהגנה, אם יעשו את זה – הם יהיו בחצי הגמר.

[/et_pb_text][/et_pb_column]
[/et_pb_row]
[/et_pb_section]