מארקס מייריס הוא אחד הסמלים של ההצלחה של הפועל ירושלים העונה. הפאוור פורוורד בן ה-31 (2.07 מטרים) הוא לא השחקן הכי מלהיב, מהיר או מוכשר, אבל עם המון כוח רצון וקשיחות הגנתית הוא הפך לאחד משחקני המפתח בחמישייה של המאמן אלכסנדר דז'יקיץ', כשהוא מסוג השחקנים שמחברים קבוצה. מעל הכל, מייריס היה חתום על סל ניצחון בלתי נשכח בחוץ מול באקן ברס – מהלך שרבים רואים אותו כמה ששינה את העונה של הקבוצה. כעת, רגע לפני שירושלים תשחק מחר (שישי, 18:30) בחצי גמר הפיינל פור של ליגת האלופות מול טנריפה הספרדית במלאגה, מייריס, שמעמיד במפעל מספרים נאים של 7.5 נקודות, 65.5% לשתיים, 36.4% לשלוש, 3.7 ריבאונדים (1.1 בהתקפה) ו-2.1 אסיסטים בדרך למדד 10 ב-22.5 דקות בממוצע למשחק, העניק ראיון מיוחד לאתר "ספורטס רבי" שבו הוא דיבר על הכל לקראת האירוע הגדול (הפודקאסט המלא מצורף להאזנה)
.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
כמה אתה מתרגש להיות מסוגל לשחק בפיינל פור של ליגת האלופות?
"אנחנו שמחים ללכת לפיינל פור, לזה כיוונו ודיברנו על זה במשך רוב העונה כמטרה ועל המקום שאנחנו רוצים להיות. אנחנו מתרגשים יותר עם כל יום שעובר".
איך הקבוצה הזו הייתה כל כך טובה העונה? מהו המתכון הסודי?
"המאמן. הוא המאסטרו של הקבוצה והבחור היחיד שמוביל אותנו, ואנחנו הולכים אחריו. אני שמח שהקבוצה הזו השתפרה בכל שבוע שעבר בעונה. בתחילת העונה אם הייתה לנו בעיה אולי היינו מפסידים את המשחק או אפילו כמה משחקים, אבל עכשיו אנחנו הולכים לתקן את זה כקבוצה או כיחידה תוך כמה דקות. כך התקדמנו במהלך השנה ואיך שחשבנו לעבוד כקבוצה ולסמוך אחד על השני".
Aleksandar Dzikic – Photo Credit: Yehuda Halickman
איך כולם הצליחו לקחת צעד אחורה ולעבוד עבור הקבוצה ולא כיחידים?
"כשאתה מנצח זה לא כל כך קשה כי זה מסתכם בניצחונות והפסדים בסופו של יום שקובעים את הצלחת העונה. במצב העונה כל שחקן מנסה לבסס את הקרקע שלו ומנסה להוכיח את עצמו. בשלב זה, כל הכדורים נפלו למקומם וזה פשוט קרה, ובדרך כלל אחרי שישה עד שמונה חודשים אחרי תחילת העונה זה אמור לקרות באופן טבעי, אבל הצלחנו להגיע לנקודה הזו עד סוף דצמבר, כשהתחלנו באמת להרים את הקצב ולשחק טוב יותר. הבנו מי עושה מה ובאמת התחלנו לשחק טוב יותר".
כמה אתה מאוכזב מכך שהפיינל פור ישוחק במלאגה ולא בבית בירושלים?
"זה מצער, אבל כשחקן זה רק מכשול שאנחנו לא יכולים לשנות לגבי המקום בו הוא מתרחש ואנחנו פשוט נלך למקום שבו הוא מתרחש. אין שום דבר לעשות".
טנריפה היא כוח במפעל הזה וכקבוצה ספרדית היא תמיד זוכה להערכה רבה ומהווה איום. איך תוכלו להרכיב את תוכנית המשחק הנכונה כדי להביס אותם?
"זה רק משחק אחד ולפעמים במשחקים האלה הטקטיקה היא משנית. זה בעיקר על כוח הרצון וכמה אתה רוצה את זה. כמה אתה מוכן להקריב במשחק הזה של 40 דקות, כי אם זו סדרה אתה יכול לראות איך זה הולך במשחק הראשון ואז במשחק השני וכו'… עכשיו אתה צריך לשים הכל מהשניות הראשונות של המשחק ולהמשיך ככה במשך כל 40 הדקות. אני חושב שיש לנו סיכוי טוב מאוד לשחק טוב, ואם נעשה את זה אז אנחנו נהיה קבוצה ממש טובה וקבוצת שמורכבת מחוטים ושקשה לנצח אותה".
Tenerife: Photo – BCL
איך התחלת לשחק כדורסל?
"הייתי בסביבת אולם הכדורסל מאז שהייתי ילד כשאמא שלי שיחקה בקבוצת קולג' וכשהיא הלכה להתאמן הלכתי איתה. גלגלתי כדורים בצד והתחלתי לשחק כשהייתי בן שנה בעצם".
האם הסתכלת למעלה על מישהו או שחיקית את המשחק שלך אחרי מישהו?
"לא הייתי אוהד כדורסל ולא כל כך אוהד ספורט. אני אוהב לשחק ספורט אבל לא כל כך לצפות בי. לא ממש עקבתי אחרי ה-NBA או היורוליג כשגדלתי ובאמת התחלתי לראות רק אחרי גיל 20. לפני זה זה היה רק עניין של כיף".
איך זה היה לשחק בספרד (שיחק בקלאביחו, פואנלבראדה ובורגוס) כשהיית כל כך צעיר?
"זה היה שונה מאשר לחיות בבית ושמעתי הרבה סיפורים על כמה קשה יהיה להיות רחוק מהמשפחה שלי במיוחד בשנה הראשונה. אבל זה הסתדר לי ולא הרגשתי בודד בשום שלב. שלוש השנים האלה גרמו לי לחיות חיים בוגרים ודאגתי לעצמי".
איך זה היה לנסוע לאימונים בארה"ב? עד כמה זה היה מעניין בשבילך כמי שבא מלטביה?
"זה היה קצת לא צפוי ובהתחלה שלחו אותי לשם והיו לי אימונים עם הסוכנות. משם היו לנו אימונים מול סקאוטים של ה-NBA וג'נרל מנג'רים, הם ראו בי משהו מעניין ורצו שאלך לאימונים עם קבוצות, ואחת מהן הייתה הפיסטונס. זו הייתה חוויה נהדרת אבל אז לא הייתי מוכן בכלל. הייתי ילד מעיירה קטנה ששיחק קצת בספרד. הרמה הזו הייתה גבוהה מדי באותה נקודה שכן הכל היה חדש ו-וואו. לא הייתי מוכן לזה".
Mareks Mejeris – Photo Credit: BCL
איך היית מתאר את החוויה שלך בנבחרת?
"נבחרת לטביה הייתה חלק ממני מאז 2010. זה משהו שהיה חלק מהשגרה השנתית שלי וזה תמיד נהדר לשחק עם הנבחרת כי זה כיף וסוג אחר של כדורסל. הקיץ הזה אנחנו משחקים בגביע העולם בפעם הראשונה וזה יהיה מאבק להיכנס לסגל כי כולם ירצו להיות שם. זה יהיה כדורסל אינטנסיבי ואיכותי, ואני חושב שנוכל לעשות טוב ולעשות דברים טובים".
מה היה מיוחד ב-VEF ריגה? האם זו הייתה ההזדמנות להתחרות תמיד על תארים?
הקריירה שלי באמת גדלה במהלך התקופה שלי ב- VEF כשהתחלתי כרול פלייר והפכתי לקפטן הקבוצה ומנהיג הקבוצה. זה נתן צמיחה לאישיות שלי וליכולת שלי כשחקן כדורסל, ועזר לי להפוך למי שאני עכשיו. רבים מהשיעורים האלה הם כאלה שאני משתמש בהם כאן כדי לעזור לחבר'ה ולנסות לעזור לחבר'ה הצעירים להפוך מרמה הנוער לשחקן בוגר יותר".
בנבחרת לטביה אתה משחק תחת לוקה באנקי ובמהלך תקופתך בפארמה שיחקת תחת המאמן הראשי הנוכחי של ליטא וז'לגיריס, קאזיס מקסוויטיס. עכשיו אתה משחק תחת מוח כדורסל גדול אחר בדמותו של אלכסנדר דז'יקיץ', איך זה?
"בסופו של יום כולם בני אדם שעושים את העבודה שלהם אבל אני יכול לקחת משהו מכולם כי לכל אחד יש פילוסופיה אחרת. אתה מנסה ולוקח כמה שאתה יכול, לומד כמה שאתה יכול ומקבל כמה שאתה יכול. לכל אחד יש אישיות שונה לחלוטין שנותנת תחושה מיוחדת ונותנת הרגשה ייחודית זו".
מה היו הרגשות שלך כשוויין סלדן קלע סל ניצחון במשחק הזה מול פארמה בחצי גמר היורופקאפ?
"זו הייתה חוויה נהדרת אבל לרוע המזל הוא קלע את זריקה הזו. לא היינו ב-100% באותו הרגע מכיוון שהיו לנו מספר פציעות, עלינו ליתרון של מספר נקודות מאוחר במשחק וקיווינו מאוד לעלות לגמר. הדבר היחיד שאני שונא בפיינל פור הוא שאתה צריך לשחק את המשחק במקום השלישי שזו הרגשה אומללה. כשחקן מקצוען אתה צריך לשים את הרגשות בצד ולהמשיך לשחק, וזה החלק הקשה".
Wayne Selden – Photo Credit: FIBA
איך הגעת לירושלים?
"המאמן התקשר אליי ודיברנו. אהבתי את מה ששמעתי וכנראה שגם הוא, וזה מה שקרה".
האם היה לך קל להתאקלם בעיר ובקבוצה?
"הכל בירושלים היה מצוין והקבוצה גם כן. המועדון דואג לכל מה שאנחנו צריכים והעיר פשוט נהדרת. הכל היה מקצועי עד כה וזה אחד המקומות הטובים ביותר שהייתי בהם".
איך זה היה לזכות בגביע המדינה?
"עניין הגביע הוא באמת לאוהדים וכמובן שזה נהדר לזכות במשהו, כמו שניצחון הוא ניצחון וגביע הוא גביע. אבל זה באמצע העונה ואף אחד לא מתכונן לזה. אז זה הישג בדרך וזה נהדר, אבל באותו רגע כל קבוצה עדיין בבנייה. העונה היא משהו שאתה מכין להרבה הרבה חודשים, אבל זו הייתה הרגשה נהדרת והמשחק עצמו היה נהדר עם אווירה נהדרת וכדורסל נהדר".
Jerusalem celebrates- Photo Credit: Dov Halickman
איך אתה מסכם את הסדרה מול אא"ק?
"זו הייתה רכבת הרים. הדרך שבה התחלנו במשחק הראשון ואז איך שזה התיישר. אחר כך המשחק בחוץ, זה היה קשה אבל זה עזר לנו להפוך לקבוצה חזקה יותר ולקבוצה טובה יותר שהצליחה להתמודד עם בעיות אפילו טוב יותר. אני מקווה שהניסיון הזה יעזור לנו בפיינל פור במלאגה עם הבעיות שנצטרך להתמודד איתן במהלך המשחק".
עד כמה האוהדים באמת עושים את ההבדל? יהיו לכם בערך 4,000 איש שילוו אתכם למלאגה.
"לא ידעתי שכל כך הרבה יצטרפו אלינו וזה נהדר, האוהדים באמת נותנים לנו דחיפה ומניעים אותנו. תמיד עדיף לשחק עם אוהדים שיעודדו אותך אז זו חבילת אנרגיה נוספת עבורנו. הם ידחפו אותנו ובלעדיהם זה יותר קשה".
מה תצטרכו לעשות כדי לנצח את טנריפה?
"אנחנו צריכים לתת הכל מהרגע הראשון. המאמן אמר כל העונה שכשאתה על המגרש אל תחשוב על 5-10 הדקות הבאות אלא על המהלך הבא ובמשך הדקה הבאה תן הכל. משם תראה איך זה יילך".
כמה מדהים זה יהיה להיות מסוגל לזכות בתואר יבשתי ולחזור לירושלים ולהניף את הגביע הזה?
"זה יהיה נהדר וזו המטרה, ותמיד נחמד להשיג את המטרה. זה מה שזה, זו תהיה הגשמת חלום".
Hapoel Jerusalem fans – Photo Credit: Dov Halickman
0 תגובות