מכבי תל אביב חזרה מפגרת הקורונה הכפויה בצורה טובה כשהיא גברה 69:84 על אולימפיאקוס. זה היה ערב חגיגי עד כמה שאפשר בתנאים של האומיקרון, כשמספר מכובד של אוהדים הגיע ליד אליהו ונערך טקס שבו נכנסו המאמנים האגדיים רלף קליין ויהושע רוזין להיכל התהילה של המועדון, כאשר הקבוצה שיחקה במדים לבנים לציון 90 שנה של מכבי.

אנטה ז’יז’יץ’ הוא האיש המרכזי שעליו מדברים כולם אחרי הניצחון, ובצדק. אבל מה שלא כולם שמו לב אליו וקשור לז’יז’יץ’ זה השלטים שהכינו חלק מאוהדי הקבוצה נגד המנהל הספורטיבי ניקולה וויצ’יץ’. האיש שספג את מירב האש במה שהיה שווה לרצף ההפסדים הכי גבוה של מכבי תל אביב באירופה עם 8 כאלה עד המשחק הזה היה וויצ’יץ’, בן ארצו של ז’יז’יץ’. בן טיפוחיו של וויצ’יץ’ ניצל מיס-מאצ’ים ושלט מתחת לסלים לאורך ההתמודדות כשברוב הזמן הוא סחב את קבוצתו על הגב עם 23 נקודות (10 מ-12 לשתיים) ו-6 ריבאונדים תוך שהוא סיפק רגעים הגנתיים טובים, וגרם לערב של המנהל הספורטיבי להסתיים בטעם טוב. אני מודה שבעונה שעברה לא התלהבתי יתר על המידה מהיכולת של ז’יז’יץ’ ואף הכתרתי אותו לפלופ הכי גדול בישראל, בדירוג שגרר הרבה ביקורות. העונה הדברים נראים אחרת לגמרי, וז’יז’יץ’ ראוי להרבה קרדיט על המהפך שהוא עשה. זה בדיוק הזמן לנצל את הבמה מעל שורות אלו ולבקש סליחה מהענק הקרואטי החביב, שמתחיל להראות למה שמו נקשר לריאל מדריד לפני שהגיע למכבי.

אם להגיד את האמת, הופתעתי מאוד מהניצחון של מכבי. לא ידעתי אם הפגרה שהייתה תעזור או תפגע עוד יותר בקבוצה, אבל מה שכן היה ידוע זה שאולימפיאקוס היא אחת הקבוצות הטובות ביורוליג (מקום רביעי עם מאזן 7:12), ושמכבי בתקופה האחרונה בקושי מסוגלת לנצח משחקים. היא שיחקה הפעם באחריות יחסית כשאיבדה 4 כדורים בלבד ומסרה 16 אסיסטים. קינן אוואנס לא היה מספיק טוב בפתיחה כשאיבד, ביצע עבירות לא טובות והחטיא מחוץ לקשת, אך במחצית השנייה הוא ניהל את ההצגה בצורה מושלמת ואף הטביע. המפתח של הניצחון היה ההגנה, כשמכבי קיבלה תרומה יפה מאנג’לו קלויארו שהפגין ניצוצות גם בצד השני של הפרקט, הקפטן ג’ון דיברתולומיאו שהכדורים פחות נכנסו לו (1 מ-8 מהשדה) אך הביא אנרגיות וקשיחות, ובעיקר דריק וויליאמס שעלה מהספסל ותרם המון בריבאונד ועם חסימה גדולה, למרות שבהתקפה הוא לא הצליח לבוא לידי ביטוי. מי שפחות עשה מאמץ הגנתי הוא ג’יילן ריינולדס, שלפחות בצד השני של הפרקט הצליח לתקן אחרי החטאות כששלט בריבאונד ההתקפה. זה היה רעיון טוב של המאמן יאניס ספרופולוס ללכת יותר מהרגיל עם ז’יז’יץ’ על חשבון ריינולדס.

Ante Zizic – Photo Credit: Maccabi Tel Aviv

ישנו גם נושא ג’יימס ננאלי. אחרי ההשעייה והרעש סביב עתידו, השחקן סופסוף התחיל לקחת את עצמו בידיים ויזם שיחה עם מאמנו, במה שיישר את ההדורים והחזיר אותו לסגל. הוא חזר לשחק כשעלה בחמישייה, ולמרות ש-11 הנקודות שלו הגיעו באחוזים בינוניים הוא קיבל ביטחון חיוני. לזכותו של ספרופולוס, הוא שם את האגו בצד והבין שכל עוד נאנלי הוא שחקן הקבוצה אז יש צורך להשתמש בו, בטח כשהוא שחקן מוערך ביורוליג. מהלך אחד המחיש את השינוי שעברו נאנלי וחבריו לקבוצה: במהלך הרבע השני, הכוכב סקוטי ווילבקין (13 נקודות), שלא נהג להתמסר איתו הרבה בעבר, סידר לו מצב לשלשה שצללה פנימה.

למרות שלא הבריקה בפתיחה בהתקפה, מכבי סיפקה הגנה מצוינת מהרגע הראשון, זה בטוח, אבל לדעתי החולשה של אולימפיאקוס בהתקפה הייתה קיצונית. האחוזים הרעים מבחוץ (6 מ-22 לשלוש, 27.3%) הם רק נתון קטן של הקבוצה במשחק התקפה רע מאוד, בעיקר במחצית השנייה, כשהיא לא סיפקה כדורסל שראוי לצפייה. לפני המשחק נערך טקס לכבוד האקסים של מכבי תל אביב, טיילר דורסי וקווינסי אייסי, כשבזמן שהשני לא שיחק הראשון ספג שריקות בוז מהרגע הראשון בעיקר בעקבות הראיונות שלו שעוררו מחלוקת בתקשורת וההופעה שלו במשחק שבו אולימפיאקוס הביסה את מכבי ביוון. דורסי גירד 12 נקודות, אך מול האקסית ספרופולוס עצר את הקליעה מבחוץ של שחקנו לשעבר (0 מ-2) שנחנק תחת הלחץ של האוהדים שקיללו ושרקו נגדו, כשרק בגארבג’ טיים הוא אסף כמה נקודות שלא השפיעו בכלל (4 מ-5 לשתיים בסך הכל).

למרות שמכבי הצליחה להרגיע את הביקורות סביבה בעקבות העובדה שהיא לא שיחקה לאחרונה, אני עדיין לא התרשמתי מכמה פעולות של ספרופולוס. כפי שציינתי, המאמן ראוי להרבה קרדיט בנושא נאנלי, כשבנוסף לכך זה היה חכם לפתוח עם קלויארו בחמישייה ולשלוף שפן מהכובע בדמות ההגנה של וויליאמס. גם העובדה שז’יז’יץ’ עשה ככל העולה על רוחו והנתון הנמוך של האיבודים יכולים להיזקף לזכותו של ספרופולוס, שכן זה מעיד על קבוצה שנראתה מאומנת במשחק ומצאה את שחקני המטרה במקומות הנכונים. אבל מה שלא אהבתי זה השימוש, או יותר נכון היעדר השימוש, בשחקני סוף הסגל.

Keenan Evans – Photo Credit: Euroleague.net

נתחיל עם יפתח זיו, שעלה למעט יותר מדקה וחצי בפתיחת הרבע השני, לא זכה להוביל כדור יותר מדי בהרכב מרובה גארדים למרות שהוא רכז והוחלף במהירות על אף שלא עשה נזק. ומי נכנס במקומו? קמרון טיילור, שלא תורם בהתקפה וגם בהגנה לא נראה טוב, כשלראיה סיום הרבע השלישי. גם הזמן הקצר של ג’ייק כהן על הפרקט מעלה תהיות, וגם העובדה שרומן סורקין שותף רק בגארבג’ טיים. אך מעל הכל, איך יכול להיות שעוז בלייזר, ששוחח עם התקשורת לקראת המשחק, נשאר מחוץ לסגל שבו היו שחקנים שלדעת רבים הם פחות טובים ממנו? בשורה התחתונה, ספרופולוס לא מערב מספיק טוב את כל שחקני הסגל שלו, כשהמשפט תקף גם ואולי בעיקר בליגת העל.

מכבי תל אביב ממשיכה לשבוע חשוב: היא חייבת לנקום בהפועל תל אביב בדרבי שייערך בחוץ, ומשם היא מקבלת את תמיר בלאט ובעיקר את יובל זוסמן בהיכל עם אלבה ברלין, כשגם פנרבחצ’ה הולכת להגיע. מכבי ניצבת במקום ה-11 בטבלת היורוליג עם מאזן שלילי של 11:8, ואני עדיין לא רואה אותה מגיעה לפלייאוף. בינתיים, היא תצטרך להשתיק עוד יותר את המחאה השקטה ולייצר מומנטום, לנצל את לוח המשחקים, ומשם, מי יודע, הכל יכול לקרות. האתגר המרכזי של ספרופולוס כעת יהיה להכניס לעניינים את הגארד החדש קיירי תומאס, בצורה שהשחקן לא יכריח את עצמו על המשחק ועדיין יצליח לבוא לידי ביטוי מבלי ששחקנים משמעותיים אחרים ייפגעו.

Derrick Williams – Photo Credit: Euroleague.net