הצלף הזר המצטיין

כריס באב מככב לאחרונה בסימן המספר 6. שימו לב לנתונים המפלצתיים שלו בליגת העל: בכל אחד מארבעת המשחקים האחרונים הוא צלף 6 שלשות מדויקות, ובאופן כללי הוא מוביל את הליגה עם 66 שלשות בסך הכל העונה, לא פחות מ-15 יותר מהבא אחריו (שעוד נגיע אליו…) ולמעשה 3.3 בממוצע למשחק. המשותף לכל ארבעת המשחקים האחרונים: הימצאותו של הרכז החדש שעליו הרחבנו בטור הקודם, די ג'יי קופר. אם כבר הספקתם להתרשם מהמספרים שהצגנו, אז תצליחו להתרשם גם מהמספרים הבאים: באב קולע 18 נקודות למשחק (רביעי בליגה) עם אחוזים מצוינים של 55% לשתיים, 40% לשלוש,ו-88% מקו העונשין, לוקח 3.2 ריבאונדים, סוחט 4.3 עבירות, רושם 1.1 חטיפות, מוסר 3 אסיסטים לעומת איבוד אחד (שמיני בליגה ביחס האסיסטים-איבודים) ומעמיד מדד 19.2 (שביעי בליגה) ב-34.8 דקות (שלישי בליגה). מעבר לכך, באב רושם במצטבר פלוס 72 בדקות שלו על הפרקט (עשירי בליגה, ראשון בהרצליה) וכמובן זורק יותר שלשות מכל שחקן אחר בליגה (8.3 בממוצע, הבא אחריו עם 6.6). רק פעמיים בליגה הגארד ירד מדו ספרתי בנקודות, ואחרי שהוביל את בני הרצליה לזכייה בגביע המדינה כעת הוא ניצב איתה כעת במקום הרביעי בליגה עם מאזן 7:13 (65% הצלחה), כשהקבוצה חיברה רצף שלושה ניצחונות.

כאמור, גם במשחק האחרון באב צלף 6 שלשות, כשהוא התפרע עם שיא עונתי בזריקות מחוץ לקשת עם 16 כאלו בדרך לניצחון הביתי של קבוצתו באולם היובל 72:79 על הפועל גליל עליון, קבוצה שמולה הרצליה הובסה בסיבוב הקודם. כשנוברים בנתונים, מגלים שגליל עליון הייתה אחת משתי הקבוצות שמולן באב לא קלע בדו ספרתי בליגה תוך שהוא רשם את הופעתו הרעה ביותר מחוץ לקשת (1 מ-7), כך שהמשחק הזה היה סוג של תיקון. האמריקאי בן ה-32, אחיו הגדול של ניק ויילר-באב מבאיירן מינכן, מציג דומיננטיות יוצאת מן הכלל על הפרקט, ואם עד לא מזמן לא היה ספק שצ'ינאנו אונואקו הוא השחקן הטוב ביותר בהרצליה, כעת באב נותן תחרות יפה ולפרקים אף מתעלה עליו. הרצליה כבר הבטיחה את המקום שלה בבית העליון ולמעשה גם בפלייאוף, כשאין סיבה שהיא לא תסיים את העונה הסדירה עם הבטחת יתרון הביתיות. וכשבאב נמצא בכושר הזה ורואה 6:6, הקבוצה של המאמן אורן אהרוני, שכבר הוכיחה את עצמה העונה כשזכתה בתואר, בהחלט מראה שמבחינת כדורסל נטו ויציבות היא הפייבוריטית המובילה לאליפות, מה שיכול לסיים עבורה עונה חלומית עם דאבל היסטורי.

Chris Babb – Photo Credit: Basket.co.il

הצלף הישראלי המצטיין

כשהזכרנו מקודם את העובדה שבאב קלע העונה 15 שלשות יותר מהבא אחריו, הכוונה הייתה למייקל בריסקר, שרושם עונה אדירה משלו עם 51 שלשות מדויקות עד כה. אם כבר מדברים על כושר נוכחי של קלעים, שימו לב לדברים שבריסקר עושה לאחרונה, כשהוא פשוט להט ברצף שלושת הניצחונות של הפועל גלבוע/גליל וגם בהפסד החוץ היום (שישי) לעירוני נס ציונה: נגד הפועל באר שבע בבית הוא תרם 13 נקודות (2 מ-2 לשתיים, 3 מ-6 לשלוש), בניצחון החוץ על הפועל אילת שבו הוא סייע לקבוצתו לחזור מפיגור 20 בדקות הסיום בדרך לניצחון בהארכה הוא צלף שיא קריירה של 29 נקודות (3 מ-3 לשתיים, 5 מ-11 לשלוש, 8 מ-9 מקו העונשין בזכות סחיטה של 7 עבירות), בניצחון הבית האחרון על מכבי ראשון לציון הוא סיפק 22 נקודות (4 מ-5 לשתיים, 4 מ-6 לשלוש) ובהפסד לנס ציונה הוא צלף 16 נקודות (1 מ-1 לשתיים, 4 מ-10 לשלוש) אחרי פתיחה פחות טובה מבחוץ. בכל אחד משני המחזורים האחרונים שבהם ניצחה קבוצתו הוא גם נבחר לשחקן המצטיין של המחזור. מחוץ לקשת האיכויות של הגארד בן ה-24 ידועות לכל: הוא קולע 2.4 שלשות למשחק ב-47.7% (שלישי בליגה מבין השחקנים ששיחקו לפחות ב-50% מהמשחקים וזרקו מספיק), כשלא מעט זריקות נכנסו ממרחק רב. בריסקר, שיכול לפתוח בחמישייה (עשה זאת ב-43% מהמשחקים) וגם לעלות מהספסל, פתח בכל אחד מהמשחקים ברצף הניצחונות שהוא למעשה הארוך ביותר של הקבוצה העונה וגם בהפסד האחרון.

אבל יותר מיכולת הקליעה המוכרת, ברצף הניצחונות וגם בהפסד באולם לב המושבה ראינו את בריסקר (1.85 מטרים) הופך לשחקן שלם: כפי שראיתם בנתונים הוא קלע באחוזים מצוינים לשתיים תוך שהוא חדר היטב, והוא בעיקר שמר בצורה נפלאה בהגנה (2 חטיפות במשחק הראשון ברצף, 3 בכל אחד משני הניצחונות הבאים ו-2 בהפסד האחרון) ומסר באחריות לחבריו לקבוצה (2 אסיסטים לעומת איבוד אחד במשחק הראשון, 1:4 בשני, 3:4 בשלישי ושיא קריירה של 6 אסיסטים לעומת איבוד אחד ברביעי). ואם מסתכלים על המספרים לאורך העונה, מגלים שבריסקר בסך הכל קולע 11.7 נקודות למשחק (שני מבין הישראלים), לוקח 2.2 ריבאונדים, סוחט 2.5 עבירות, חוטף כדור אחד, מוסר 2.3 אסיסטים, משחק 23.8 דקות ורושם מדד 11.1, כולם שיאים אישיים. המפתח אצל בריסקר הוא היציבות, שכן הדבר היה חסר במשחק שלו כשעד לאחרונה הוא לא חיבר רצף של יותר משני משחקים בדו ספרתי, אך כעת כאמור הוא הצליח לעשות זאת בצורה מרשימה במיוחד עם ארבעה משחקים כאלה. פתאום, הבן של מארק בריסקר מתחיל לתת פייט אמיתי על תואר השחקן הישראלי המצטיין של העונה, כשלמרות ההפסד האחרון גלבוע/גליל פורחת לאחרונה בזמן שהפועל גליל עליון של נמרוד לוי (מלך הסלים הישראלי) והפועל אילת של רועי הובר (שלישי ברשימה) דועכות. אם קבוצתו תעפיל לפלייאוף והשתיים שהוזכרו במשפט הקודם לא יעשו זאת, אז הוא יבנה לעצמו קייס רציני לזכייה בתואר הישראלי של העונה. לאחרונה הוא כמעט חגג תואר, כשבשישי שעבר הגיע לגמר תחרות השלשות באולסטאר הישראלי והפסיד לגיא פניני.

Michael Brisker – Photo Credit: Basket.co.il

הקרב הגורלי

הפועל אילת נמצאת בתקופה האחרונה בצניחה חופשית, עם ארבעה הפסדים רצופים. תחילה היא נכנעה בבית למכבי תל אביב במשחק הליגה הראשון של אבי אבן כמאמן קבוע, לאחר מכן היא הפסידה בחוץ משחק שהיא פתחה באופן מצוין מול קבוצה במומנטום פחות טוב בדמות הפועל גליל עליון, בהמשך היא קרסה עם איבוד של יתרון 20 ברבע הרביעי בבית מול הפועל גלבוע/גליל שניצחה בתום הארכה, והשבוע היא לא בדיוק הצליחה לתת פייט לאורך זמן בבית מול בני הרצליה החזקה בדרך להפסד 96:79. אילת של המאמן אריאל בית הלחמי היא קבוצה שיש בה כישרון, אך מי שעוקב אחריה לאורך כל העונה הזאת לא צריך להיות מופתע מההידרדרות שלה. תקציר חלקי של הדברים: בקיץ היא שחררה את וויל צ'רי וג'ייקוב אוואנס שהפרו בידוד כשבריון אלן נקנס, למרות הכל היא הגיעה לגמר גביע ווינר בצורה מרשימה עם שלושה זרים בלבד והובסה על ידי מכבי תל אביב, כאשר בן קרטר נפצע וסיים את העונה עוד לפני שהיא החלה. אילת פישלה ביורופקאפ כשהיא הודחה כבר בשלב הבתים והציגה תחלופה גבוהה של זרים, כאשר גם רומלו ווייט שעבר תאונה שוחרר בגלל שנהג בשכרות. אוואנגלוס מנדזאריס, שאהיד דייויס ואלכס המילטון הצטרפו אך עזבו, כשהיחידים שנשארו הם אלן, קריסטיאן דוליטל שהצטרף במהלך העונה, טוני דגלאס שהגיע לאחרונה וג'סטין פאטון שפתח את העונה. אחרי ההפסד האחרון ובעקבות הפציעות של פאטון ומירון רוינה, הקבוצה נותרה ללא סנטר טבעי וצירפה את כריס אוואנס, פורוורד ששיחק בעבר בישראל.

מבין כל מאמני הליגה, בתחילת העונה היה נדמה שמעמדו של אריאל בית הלחמי באילת הוא מהיציבים ביותר שיש. אלא שבסופו של דבר מאמנים נמדדים על ידי התוצאות, ותחת בית הלחמי אילת נמצאת במצב רע כשהיא במקום הלפני אחרון בטבלה (11) עם מאזן 13:7 (35% הצלחה). כשעוברים על כל קבוצות הליגה, חוץ מאילת לא נדמה שיש קבוצה שעשויה להיפרד מהמאמן שלה בקרוב, כאשר כמה קבוצות כבר החליפו מאמן במהלך העונה. בית הלחמי ראוי למחמאות גדולות כל כך שהצעיד את הקבוצה בעונה שעברה לחצי גמר הפלייאוף והיה לא רחוק מלכפות משחק שלישי בסדרה מול מכבי תל אביב אך לא יכל לעשות זאת בגלל הפציעה המפורסמת של מצטיין העונה קייסי פראת'ר (שהאריך חוזה וחזר לאחרונה לישראל), אך מה שקורה בעונה הנוכחית מעיד על כך שלקבוצה הלא יציבה יש סף שבירה נמוך (מאזן 5:1 במשחקים צמודים של עד 5 הפרש, מקום שני מהסוף בליגה), בטח בתקופה האחרונה. למרות הכל, לא שמענו הרבה על מעמדו של המאמן, אך דברים בהחלט יכולים להשתנות, כשהקבוצה מתארחת בבית מכבי ביום ראשון הקרוב (19:00) מול האחרונה בטבלה, מכבי ראשון לציון (מאזן 16:4, 20%), שנמצאת במקום שמוביל לליגה הלאומית. אילת, שכבר הפסידה העונה בבית לראשל"צ, חייבת לנצח אותה כדי להבטיח מעשית את ההישארות שלה בליגה הראשונה ובכך למעשה להוריד כמעט סופית את הכתומים לליגה השנייה. אפשר להתווכח על האם אילת פעלה נכון כשעד כה לא נגעה במעמדו של בית הלחמי כשלרוב זעזוע בעמדת המאמן יוצר אפקט חיובי מבחינת מבחן התוצאה המיידית, אך ברור לכולם שהפסד במשחק שיפתח את מאבק ההישארות לקבוצה שתחזיק במצב כזה במאזן פנימי יותר טוב יחייב שינוי כאשר לא יהיה מנוס מפרידה. האם "מאמן הצווארון הכחול" יצליח להוציא מהמצב את המיץ כפי שעשה לא מעט בקריירה, או שהוא יעלה על הגריל?

Ariel Beit-Halahmy – Photo Credit: FIBA