ה-16 בפברואר 2023. אור קורנליוס מוביל תצוגת תכלית הגנתית של הפועל ירושלים בגמר גביע המדינה בדרך לניצחון 61:67 על מכבי תל אביב בקלאסיקו הישראלי בהיכל הפיס ארנה, ובכך זכה בתואר, כאשר הוא מירר את חייו של לורנזו בראון וקינח עם סל קריטי במאני טיים.

ה-16 במאי 2024. אור קורנליוס יעלה פעם נוספת במדי הפועל ירושלים לגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב, הפעם בהיכל מנורה מבטחים, במטרה לזכות הערב (חמישי, 21:00) בגביע שני ברציפות.

רק 15 חודשים בדיוק מפרידים בין שני הגמרים, אבל לא מעט השתנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

למי שאולי הספיק לשכוח, אור קורנליוס היה ללא ספק סיפור הסנסציה הכי גדול בהפועל ירושלים של העונה שעברה. הסווינגמן בן ה-27 (1.99 מטרים) נבחר לשחקן ההגנה של העונה בליגת העל והוביל את האדומים לזכייה בגביע המדינה ולהעפלה עד לגמר ליגת האלופות, כשהוא תפס מקום קבוע בחמישייה של המאמן אלכסנדר דז'יקיץ'. העונה הנוכחית הייתה אמורה להמשיך את אותו קו, אלא שכבר מהקיץ הדברים לא הלכו חלק.

יובל זוסמן, ישראלי בכיר שמשחק בדיוק בעמדות של קורנליוס (2-3, הקלע והסמול-פורוורד), חתם לשלוש שנים בירושלים, ועתידו של קורנליוס לא היה ברור. שמו נקשר להפועל חולון, הפועל חיפה, בני הרצליה, הפועל גליל עליון והפועל אילת, ולמרות שהצפי ההתחלתי היה שיישאר בעקבות ההצלחה הגדולה ואהבת האוהדים, הספקות החלו להתעורר ולהפוך לאמיתיים בנוגע להמשך דרכו בבירה. אלא שבסופו של דבר משום מקום צצה ידיעה של עמרי מנהיים מערוץ הספורט על סיכום של קורנליוס לשלוש שנים נוספות בירושלים, ויום לאחר מכן ההודעה הפכה לרשמית.

"היה לי ברור שההחלטה היחידה שאני יכול לקבל היא להישאר במקום שהפך לי לבית. אני שמח להישאר שחקן של הפועל, שחקן של דז'יקיץ', שחקן של האדומים ביציע. אני שמח מאוד להישאר לצד השחקנים שכבר הפכו לאחים שלי, ומצפה בקוצר רוח לעבוד עם המצטרפים החדשים. עכשיו הכל מתחיל מחדש, יאללה הפועל!", אמר אז קורנליוס. "להשאיר את אור היה גבוה בסדר העדיפויות שלנו הקיץ הזה. לפני שנה אני באתי לכאן עם חזון – לבנות קבוצה שתעבוד קשה ותילחם בכל שנייה, עם כוונה לתת לשחקנים מקומיים להצליח בזכות עצמם. אור התאים לתפיסה הזאת באופן מושלם ובמובן מסוים הפך לפנים של הקבוצה. הוא הפך לשחקן מפתח בקבוצה המיוחדת של העונה שעברה ונרצה לשמר את זה גם לעונה הבאה. הוא הוכיח שבזכות הלב והזיעה אין משימה שהיא בלתי אפשרית. המטרה שלנו לעונה הבאה היא לדחוף את אור ואת כל הקבוצה עוד צעד אחד קדימה. אנחנו מאמינים בתהליך", הצהיר דז'יקיץ', ואילו המנהל הספורטיבי יונתן אלון הוסיף: "אור הוא אחת הגאוות הגדולות שלנו בעונה החולפת. שמחנו לראות אותו צומח ומתפתח ולכן זה הכי טבעי שהמסע המשותף שלנו ימשיך. ההישארות שלו משמחת את כולנו ואני בטוח שגם את האוהדים שלנו".

בהמשך הקיץ, קורנליוס היה חלק ממכת ההיעדרויות מנבחרת ישראל, כשלפי הדיווח של אור שקדי מ"וואלה! ספורט" הוא עדכן את אנשי הנבחרת בשיחה עם סיום העונה כי מעדיף לנוח בשל עייפות. ההיעדרויות הרבות עוררו זעם ציבורי, כשהאחת של קורנליוס הייתה מהבולטות שבהן, ומאוחר יותר, בחלון פברואר, כשהשחקן לא זומן, מנהל הנבחרת, מוטי דניאל, סיפר ברדיו 103FM: "אי אפשר להתעלם מזה שהוא לא נמצא בסגל כרגע בגלל שהוא לא בא בקיץ, אי אפשר לתת פרס על התנהגות של שחקן שבוחר לא להגיע. אבל אני לא חושב שאצלו הדלת סגורה לתמיד, יחליטו בבוא העת. כרגע, בנקודת הזמן הזו, חשבנו שפחות מתאים שהוא יהיה".

העונה עצמה דווקא כן נפתחה עבור קורנליוס בצורה שמזכירה מעט את העונה שעברה. פחות משבוע לפני ה-7 באוקטובר, ירושלים זכתה בגביע ווינר באולם הדרייב אין על חשבון מכבי ת"א, ולמרות הופעה אישית לא טובה, קורנליוס, שפתח כרגיל בחמישייה על אף הגעתו של זוסמן, חגג עוד תואר. "כיף גדול", תיאר זאת קורנליוס בראיון עומק לאתר "ספורטס רבי" ימים ספורים אחרי הזכייה ולפני השבת השחורה – ראיון שבעקבות המלחמה חלקים ממנו מתפרסמים לראשונה רק כעת.

בתחילת השיחה, קורנליוס ציפה מאוד לקראת פתיחת העונה, כשכאמור, אף אחד עוד לא דמיין מה הולך לקרות. "מתרגש מאוד. היה לנו קיץ שכלל כמה שינויים, אני קודם כל שמח שנשארתי במקום שהפך לבית בשבילי".

קורנליוס התייחס להישארות שלו בירושלים, שבסופו של דבר הגיעה למרות השמועות שהוא היה בדרך החוצה. "במהלך הקיץ הייתי בקשר רציף עם המאמן. מהרגע הראשון שהגעתי לפה ידעתי שאני אשאר עוד לפי החיבור שלי עם ההנהלה וכולם פה. ידעתי שאני אשאר פה בקיץ". האם היו לו שיחות רציניות עם קבוצות אחרות? "היו שיחות עם קבוצות", חשף קורנליוס, "אבל הבהרתי ואמרתי לכל קבוצה שאני כרגע מחכה שהדברים יסתדרו עם ירושלים, ואם איכשהו יקרה משהו כי זה העולם שלנו אנחנו נתקדם יותר לכיוון ההצעה".

מי שנכנס לפעולה באופן רשמי בקיץ הוא כמובן הבעלים החדש מתן אדלסון, שרכש את המועדון כבר במהלך העונה שעברה. כשחושבים על האפשרות שקורנליוס לא היה נשאר, אדלסון ללא ספק עולה לראש – בעלים עם כיסים עמוקים שמחפש החתמות נוצצות, פחות הדרך של דז'יקיץ'. אלא שבסופו של דבר אדלסון קיבל בברכה את הארכת החוזה של השחקן. "אני חושב שמתן בחור שכל מי שמכיר אותו רואה שיש לו רצון ומטרות כלפי המועדון הזה, ואני חושב שזה משהו מאוד חשוב למועדון עם היסטוריה כזאת שרוצה להתקדם הלאה. שמח שהוא פה", התפייט קורנליוס עצמו.

כאמור, זוסמן, הרכש הישראלי הנוצץ של ירושלים, משחק על אותה עמדה של קורנליוס. כשנשאל קורנליוס איך הוא מרגיש לגבי התחרות איתו, הוא סיפק תשובה נחרצת. "אין לי שום תחרות עם אף אחד חוץ מעצמי. אני מתחרה עם עצמי בכל זריקה, אימון, כדרור ופוזשן הגנתי. אני מתחרה עם עצמי מתחילת דרכי וזה מה שאני אמשיך לעשות". לאחר מכן, קורנליוס פרגן לחברו החדש לקבוצה: "יובל שחקן מאוד מוכשר שאנחנו צריכים להצלחת הקבוצה. שמח שהוא פה, אוהב אותו מאוד, ומקווה שיילך לו טוב".

כזכור, בקיץ 2022 ירושלים החתימה את קורנליוס, במהלך שהיה די מפתיע בזמנו, שכן השחקן הגיע אחרי עונת פריצה בהפועל גלבוע/גליל אך עוד לא נחשב לשם בכיר בכדורסל הישראלי. "האם הופתעתי מההצעה מירושלים? אני בנאדם מאוד מאמין אז דברים כאלה לא מפתיעים אותי. כשקיבלתי את ההצעה ישר דיברתי עם הקרובים ועם חברים וידעתי שאני רוצה ללכת לשם. זה מקום שכל מי שמגיע למשחק רואה את הקהל המדהים הזה ואת האנשים פה ויודע בדיוק על מה מדובר. אני פשוט שמח שזה קרה", אמר קורנליוס.

אז קורנליוס לא הופתע מההגעה לירושלים, אבל סיפור ההגעה שלו, שנחשף כאן לראשונה, הוא בהחלט מפתיע. מה ישכנע מועדון בסדר הגודל של ירושלים ומאמן בסדר הגודל של אלכסנדר דז'יקיץ' לקחת שחקן שעוד לא שיחק ברמות הגבוהות? רק משהו מיוחד, אם תהיתם. וכשדז'יקיץ' חיפש שחקנים ישראלים לקבוצה שלו, דבר שתפס לו את העין הוא המקרה שבו קורנליוס הותקף על ידי חלק מאוהדי מכבי ראשון לציון באולם בית מכבי בסיום משחק שבו הוא ניצח עם הפועל גלבוע/גליל. כשדז'יקיץ' נתקל באותו מקרה בווידאו, היה לו ברור שזה האופי שהוא מחפש עבור הקבוצה שלו.

ההקדמה הזאת גורמת להבין בקלות רבה יותר איך לקורנליוס היה חיבור מיוחד עם דז'יקיץ', שכינה אותו "סרבי" ואף תועד מנשק אותו במהלך מספר משחקים. "המאמן – קשה לי להסביר – אני מאוד מעריך ואוהב אותו כי הוא בנאדם שיגיד לך את כל האמת, 'אתה צריך להשתפר בזה ובזה, אתה צריך ככה וככה'. יכול להיות שהוא קורא לי 'הסרבי', לא כל כך שמתי לב, אבל אני אוהב את צורת המשחק שלו, המערכת שלו, התשוקה שיש לו למשחק, המקצוענות שלא חוויתי משום מאמן בקריירה והרצון לשלמות. זה מה שאני מעריך בו".

תזכרו את דז'יקיץ'. אנחנו עוד נחזור אליו.

קורנליוס היה גאה מאוד בזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה שעברה. "אין גאה כזה, אני חושב שההגנה היא לפני כל דבר במשחק הזה, ואני מקווה שגם השנה אני אצליח להביא את זה לידי ביטוי. בכללי, כל השחקנים בקבוצה שלנו – הצבנו לעצמנו סוג של רף שבו אנחנו צריכים להישאר". אלא שבינתיים, בעונה הנוכחית, וגם לזה עוד נגיע, ההגנה של קורנליוס, גם אם היא עדיין טובה בסך הכל, היא כבר לא מהסיפורים הבולטים בכדורסל הישראלי. לראיה, באפשרויות ההצבעה למצטייני העונה, מנהלת הליגה פרסמה 6 מועמדים לתואר שחקן ההגנה – וקורנליוס אינו אחד מהם. לירושלים דווקא יש נציג – זוסמן.

בזכות הזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה שעברה, המעמד של קורנליוס היה בשיאו, כשהוא אף נכנס לטופ 10 השחקנים הישראלים בליגת העל בדירוג ספורטס רבי. האם הדברים האלה גורמים לו להרגיש מוערך? "קודם כל כן, שמחתי לראות ולשמוע. שוב, אני פחות דירוגים ולהסתכל ימינה שמאלה, אני מתחרה בעצמי ומתרכז בעצמי באמונה גדולה בבורא ובעצמי, ומה שצריך לקרות יקרה".

לצד התואר האישי בעונה שעברה בליגת העל, לקורנליוס היה חשבון פתוח עם ליגת האלופות, שלא העניקה לו את תואר שחקן ההגנה של העונה, כשגם ספידי סמית' גיבה אותו בתור מחאה. "כן, הייתי מועמד בשנה שעברה בליגת האלופות. מקווה שגם השנה אני אגיע לרף שהצבתי ואפילו אעבור אותו בעזרת השם". אנחנו יודעים איך העונה האירופית של ירושלים נגמרה, וטוב, אולי באמת בשלה העת לגעת יותר בנושא דז'יקיץ'.

להפועל ירושלים ולאלכסנדר דז'יקיץ' היו תוכניות גדולות לעונה הנוכחית. הם רצו ללכת על כל התארים האפשריים, והכסף של אדלסון נתן אפשרות ממשית לעשות זאת, כשמעל הכל הרצון לעשות צעד נוסף בליגת האלופות בדרך לזכייה במפעל, בתקווה שלעיני הקהל הביתי. הזכייה בגביע ווינר, עם כמה שהיא לא באמת משמעותית, הייתה הוכחה שיש בסיס לשאיפות הגבוהות, ושהדברים מתקדמים בכיוון הנכון.

לדז'יקיץ' גם היו תוכניות גדולות עבור אור קורנליוס לעונה הנוכחית. אחרי עונה שבה דז'יקיץ' הצליח לגרום לקורנליוס ובכך לכולם להאמין שאכן מדובר בשחקן הגנה יוצא מן הכלל, הטוב בישראל ואולי אף בליגת האלופות, שראוי לפתוח בחמישייה, הוא תכנן לקחת את הפרויקט האישי צעד אחד קדימה. דז'יקיץ' שאף להפוך את קורנליוס לשחקן בסגנון של לא אחר מאשר פביאן קוזר, אחד השחקנים האגדיים של ריאל מדריד בשנים האחרונות. ואם קורנליוס הצליח לעשות את מה שעשה בעונה שעברה, אז הכל באמת נראה אפשרי.

אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, כפי שכולנו כבר יודעים. המלחמה פרצה, הזרים ובראשם המאמן לא חזרו לארץ אחרי שהיה פיגוע בירושלים, וגם כשדז'יקיץ' חזר למשחק מול הפועל גליל עליון, פתאום תפס אותו חוסר המזל, כשהוא חווה אזעקות נדירות בעיר הבירה. זה כבר היה יותר מדי עבור דז'יקיץ', שהיה בדרך החוצה, ובסופו של דבר, אחרי שעוזר המאמן שי אולארצ'יק עמד זמנית על הקווים, הסרבי סיים את דרכו, וכעבור זמן מונה איליאס קנצוריס היווני. אחרי פתיחה טובה, קנצוריס פוטר בעקבות הכישלון הגדול בשלב הטופ 16 של ליגת האלופות, ואחרי שהוכרז שהעוזרים אולארצ'יק ותיאודורוס ינאקופולוס ינהלו את המשחקים בתמיכת המנהל הספורטיבי יונתן אלון, בפועל, האחרון, שכבר שימש בתפקיד המאמן בתקופת מלחמה בעונת 2020/21 ("שומר החומות"), הוא האיש שעומד על הקווים.

נחזור למסלול העונה של קורנליוס עצמו. בעקבות המלחמה, ירושלים פתחה את העונה עם משחקים בשלב הבתים הראשון של ליגת האלופות, ולקח זמן עד שהיא חזרה לשחק בליגת העל. מבחינה התקפית, קורנליוס לא הצליח לעשות קפיצת מדרגה אלא הלך אחורה, עם ממוצעים של 2.3 נקודות ושלשה אחת מדויקת במצטבר מתוך 9 ניסיונות ב-3 המשחקים הראשונים שלו באלופות (0.33 למשחק ב-11.1%) ב-18.7 דקות למשחק. במשחק הראשון, מול גלאטסראיי, הוא סיים עם 0 נקודות (0-2 לשלוש), 2 איבודים על אסיסט אחד, מינוס 4 במדד היעילות ומינוס 17 במדד הפלוס-מינוס ב-13 דקות. למרות זאת, קורנליוס עדיין היה חלק מההצלחה הקבוצתית (מאזן 1:3, כשהוא עצמו ניצח בכל 3 המשחקים ששיחק וההפסד היחיד היה לפאוק במשחק שממנו הוא נעדר בעקבות מחלה), כשהוא תרם 1.3 חטיפות בממוצע.

בנקודה הזאת מתחילים ניצני הפרידה מדז'יקיץ'. ירושלים, כאמור בעקבות הפיגוע, חזרה למשחקי ליגת העל עם הסגל הישראלי שלה בלבד בתוספת מספר שחקנים אחרים כמו סטורם וורן, ג'ו אלכסנדר ואפילו מנהל הקבוצה עדי כהן-סבן שחזר מפרישה, וכשעל הקווים עומד אולארצ'יק. קורנליוס נשא בנטל במשחק החוץ מול מכבי עירוני רמת גן, והצליח לכפות קרב מספיק מכובד עם שיא קריירה של 23 נקודות (4-10 לשתיים, 2-9 לשלוש ו-9-9 מקו העונשין) בנוסף ל-5 ריבאונדים לצד 4 איבודים ב-37 דקות בהפסד 79:73. המשחק השני, יומיים בלבד לאחר מכן בחוץ מול הפועל עפולה, כבר היה יותר מדי עבור ירושלים, שהושפלה ב-40 הפרש מול העולה החדשה, 105:65, כשקורנליוס מספק 7 נקודות (1-5 לשתיים, 0-2 לשלוש ו-5-6 מהקו) ומאבד שוב 4 כדורים, בעוד שהפעם הוא שיחק רק 18 דקות בעקבות העובדה שנפצע וסיים את דרכו בהתמודדות.

קורנליוס הצליח לחזור למשחק הבא מול פאוק באלופות, ולצד ניצחון קבוצתו (שהעלה את מאזנו האישי במפעל ל-0:4), הוא נעצר בפעם השנייה בארבעת המשחקים הראשונים שלו העונה באירופה על 0 נקודות, כאשר הוא רשם 0-3 לשלוש ובכך ירד ל-1.7 נקודות ו-1 מ-12 במצטבר מחוץ לקשת (0.25 למשחק, 8.3%). במשחק הליגה הבא, תחת דז'יקיץ' מול גליל עליון, קורנליוס נהנה מערב טוב עם 14 נקודות, 5 ריבאונדים ו-3 אסיסטים בניצחון קבוצתו. המשחק הבא באלופות היה לפרוטוקול בעקבות העובדה שקבוצתו כבר הבטיחה את המקום הראשון בבית שלה, ובתבוסה שירושלים הנחילה לבנפיקה הוא קלע 5 נקודות עם 1-3 לשלוש, כאשר מבחינה אישית הוא חתם מאזן מושלם של 0:5.

במשחק הבא, בהפסד החוץ, מול הפועל תל אביב, ינאקופולוס (אל דאגה, לא דימיטריס) עמד על הקווים. תחת אולארצ'יק, ירושלים ניצחה בבית את הפועל באר שבע עם 9 נקודות של קורנליוס למרות 1-7 לשלוש, ולאחר מכן כבר היה ברור שעידן דז'יקיץ' עומד להסתיים, כאשר המנהל הספורטיבי, יונתן אלון, דיבר במסיבת העיתונאים (ואמר שהוא לא מתכנן לרדת לקווים).

במשחק הראשון ביום שאחרי דז'יקיץ', קורנליוס רשם 2 נקודות עם 0-3 לשלוש בניצחון הבית על הפועל חיפה, ובניצחון הבית על בני הרצליה הוא סיים עם 0 נקודות (0-3 לשלוש) ומינוס 5 במדד היעילות. בשלב זה מונה קנצוריס, ובמשחק הבכורה שלו באילת קורנליוס תרם 7 נקודות בלי לזרוק שלשה. במשחק הבא קורנליוס קלע 8 נקודות עם 2-7 לשלוש בניצחון החוץ על עירוני נס ציונה, ובכל אחד משני המשחקים הראשונים של המאמן החדש בליגת האלופות הוא רשם 3 נקודות עם 1-3 לשלוש בניצחונות של קבוצתו. ירושלים רשמה מבוכה בדמות הפסד חוץ לעירוני קריית אתא, אבל קורנליוס עשה את שלו עם 14 נקודות שכללו 2-5 לשלוש, וכעת מגיע ה-רגע שהזכיר יותר מכל את הגרסה של העונה שעברה.

ירושלים רמסה 61:85 את טנריפה בתצוגה אייקונית, כשקורנליוס תורם 5 נקודות (1-3 לשלוש) ובעיקר משאיר את מרסליניו הוארטס על 0 נקודות. המאמן היריב צ'וס וידורטה העביר ביקורת מרומזת בסיום, כשהתפלא איך לא נשרקה אף עבירה נגד קורנליוס,  כאשר בזמן שהוארטס נשאל כמה שנים הוא ימשיך לשחק הספרדי אמר שהעיקר שלא ישחק נגד הישראלי, ושעם תצוגה כזאת מדובר ב-MVP של ליגת האלופות. ירושלים עלתה למאזן 0:3 בשלב הבתים השני והייתה לא רק עם רגל וחצי ברבע הגמר, אלא גם עם רגל במקום הראשון בבית שלה. אלא שהסוף כבר ידוע, ועוד נגיע אליו כמובן.

קורנליוס רשם נתונים לא רעים של 9 (2-4 לשלוש), 8 (2-6 לשלוש) ו-6 (1-2 לשלוש) נקודות בהתאמה בהפסד להפועל חיפה ובניצחונות על באר שבע ונס ציונה, אבל בהפסד הבית למכבי תל אביב הוא נעצר על 0 נקודות (0-2 לשתיים, 0-2 לשלוש), 3 איבודים, 5 עבירות ומינוס 4 במדד היעילות ב-23 דקות. בהפסד הבית להפועל חולון קורנליוס קלע 4 נקודות (0-1 לשלוש), ובניצחון הבית על קריית אתא הוא רשם 15 נקודות (3-4 לשלוש) ו-4 אסיסטים. ירושלים הפסידה באלופות לראשונה תחת קנצוריס בשלב הבתים השני, בחוץ מול טנריפה, אבל יצאה מעודדת בעקבות העובדה שהחזיקה במאזן פניני עדיף ועדיין אחזה במקום הראשון. באותו משחק, קורנליוס רשם 4 נקודות (0-1 לשלוש).

אלא שאז הגיע משחק החוץ מול מכבי ת"א. אחרי הניצחון בגמר הגביע בעונה שעברה הכתרתי את קורנליוס כ"גיא פניני החדש", בעקבות האופי הייחודי שלו על הפרקט כשחקן שעושה את כל מה שצריך כדי לנצח. האלימות פוגעת בכדורסל הישראלי כבר תקופה, ועל המקרה שעבר במשחק ההוא בין גלבוע/גליל לראשל"צ, משחק שבדיעבד גם היה שווה חוזה בירושלים, קורנליוס אמר: "אני לא אתייחס למה שהיה איתי כי זה בעבר ונשלם, הכל בסדר. מבחינת אלימות קהלים, אני חושב שכולנו צריכים להתרכז בכדורסל, באהבת חינם, בשמחה, בלאהוב את האחר, בתחרותיות ספורטיבית ונכונה וליהנות מהמשחק, זה לפי דעתי מה שהכי חשוב כרגע". בנוגע להשוואה לפניני, בתור שחקן שמעורר אמוציות ויכול לעשות טראש טוק שמצידו נשאר בגבולות הטעם הטוב, כמו שהיה במשחק המדובר, הגיב קורנליוס: "אני חושב שגיא פניני שחקן מאוד גדול, להשוות אותי אליו בכל מובן בין אם זה התקפי או טראש טוק – אני לא חושב שזה רלוונטי, אני רוצה לנצח ואם יוצא לפי לפעמים טראש טוק כמובן שזה בגבול הטעם הטוב והכבוד לאחר אחד כלפי השני. המטרה שלי היא רק לנצח".

אז פתחתי את הפסקה הקודמת עם משחק החוץ מול מכבי ת"א ומייד כתבתי על משהו אחר, אבל יש לכך סיבה. כי באותו משחק, התפתחה קטטה בהשתתפות מספר שחקנים משתי הקבוצות במהלך הרבע השני (פניני, אם תהיתם, ישב על ספסל מכבי מתוקף תפקידו כעוזר מאמן). קורנליוס דחף את בונזי קולסון במהלך הקטטה, מה שלמזלו עלה רק בעבירה בלתי ספורטיבית ולא בהרחקה מהמשחק, ואותו מהלך גרם למומנטום של המארחת. קורנליוס סיים את ההפסד ללא פעולה חיובית בדף הסטטיסטיקה, כשהוא רשם 0 נקודות (0 מ-2 לשתיים), 2 איבודים, 2 עבירות, מינוס 6 במדד היעילות ומינוס 7 במדד הפלוס-מינוס ב-8 דקות.

אבל קרה עוד משהו באותו משחק, משהו שגם אליו עוד נחזור: לראשונה במשחק ליגה במדי ירושלים, ואחרי 47 משחקים, קורנליוס עלה מהספסל במקום לפתוח בחמישייה (זוסמן פתח במקומו).

בינתיים, קורנליוס חזר לחמישייה מול פריסטרי וקלע 3 נקודות (1-1 לשלוש), אבל שיחק 4 דקות בלבד, שבהן רשם מינוס 8 במדד הפלוס-מינוס. קבוצתו הפסידה, והעונה שלה באלופות החלה להסתבך. רגע לפני המשחק המכריע מול קרשיאקה, שבו הקבוצה הייתה צריכה ניצחון (או לקוות להפסד של פריסטרי לטנריפה), ירושלים הושפלה בבית 91:64 מול הפועל תל אביב של דני פרנקו, שהגיעה אחרי ההדחה המאכזבת מאירופה, כשקורנליוס רשם 4 נקודות (0-4 לשלוש). מול קרשיאקה קורנליוס קלע 4 נקודות (1-2 לשלוש) במשחק שירושלים הפסידה, ובמקביל פריסטרי ניצחה את טנריפה, מה ששלח את האדומים ואת קנצוריס הביתה.

במשחק הראשון בעידן פוסט קנצוריס, בחוץ מול בני הרצליה, ירושלים ניצחה למרות משחק רע מאוד של קורנליוס (0 נקודות, 0-4 לשתיים, 0-2 לשלוש, 4 עבירות ומינוס 10 במדד היעילות ב-20 דקות). בשמינית גמר גביע המדינה מול הפועל גליל עליון, קורנליוס רשם 2 נקודות (0-3 לשלוש), ובניצחון הגדול ברבע הגמר על הפועל ת"א, שבו אלון עמד לפתע על הקווים, הוא העמיד נתון די דומה של 2 נקודות עם 0-2 לשלוש, אך המשותף לשני המשחקים היה שהוא הצליח להביא את הקשיחות ההגנתית המוכרת. בניצחונות הליגה על הפועל עפולה וגליל עליון הוא רשם 2 (0-1 לשלוש) ו-5 (1-3 לשלוש) נקודות בהתאמה, ובניצחון החוץ על חולון (5 נקודות, 1-1 לשלוש, 4 ריבאונדים) הוא ירד לספסל. בניצחון הבית על אילת קורנליוס רשם 11 נקודות ללא החטאה, בהפסד הבית למכבי עירוני רמת גן הוא קלע 8 נקודות (2-3 לשלוש), ואז, בניצחון החוץ על רמת גן, הוא סיים עם 0 נקודות (0-2 לשתיים), מינוס 1 במדד היעילות ומינוס 15 במדד הפלוס-מינוס (הכי נמוך בקבוצתו) ב-9 דקות, כאשר הוא לא שיחק בכלל במחצית השנייה. במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי המשחק באולם זיסמן שאלתי את אלון איך קורנליוס מקבל את הירידה שלו לספסל, והמאמן/מנהל ספורטיבי טען: "מעולה. אור משחק טוב, הוא לוקח את זה כאתגר, זה לא ממש משנה לו, הוא עולה ונותן דקות איכותיות".

במשחק הליגה האחרון, בחוץ מול קריית אתא, קורנליוס חזר לחמישייה בעקבות היעדרותו של ליוואי רנדולף, והוא תרם 10 נקודות (2-2 לשלוש) בדרך לניצחון. בכך, קורנליוס עלה ל-6 מ-7 במצטבר (85.7%) מחוץ לקשת ב-5 משחקי הליגה האחרונים. במשחק חצי גמר הגביע מול ב"ש קורנליוס עלה מהספסל, ורשם 3 נקודות (0-3 לשלוש) ופלוס 6 במדד הפלוס-מינוס ב-12 דקות.

האחוזים של קורנליוס מחוץ לקשת בעונה שעברה עמדו בליגה על 31% ובאלופות על 29.8%. כששאלתי אותו כמה זה חשוב לקפוץ העונה מדרגה מבחינה התקפית ולקלוע בצורה יציבה מבחוץ, קורנליוס ענה: "קודם כל, אני מאמין שכל שחקן רוצה להיות יציב במהלך הקריירה. אני מקווה שאני אגיע לשם השנה, חשובה לי הצלחת הקבוצה והמועדון". בפועל, קורנליוס רושם העונה 31.2% לשלוש בליגה והעמיד 25% בלבד באלופות, שם הוא סיפק 3.1 נקודות ו-2.1 מדד לעומת 3.9 נקודות ו-3.6 מדד בעונה שעברה. בגביע המדינה, הקליעה מבחוץ פשוט לא נכנסת העונה, עם 0-7 במצטבר (0%), לעומת 2-11 (18.2%) בעונה שעברה. בסך הכל, קורנליוס רושם בליגה ממוצעים טובים יותר ביחס לעונה הסדירה שעברה עם 6.8 נקודות לעומת 5.9, 43.4% לשתיים לעומת 27.3%, 80.6% מהקו לעומת 65.1% ומדד 3.9 לעומת 3.4 בפחות דקות (22.5 לעומת 22.9), לצד ירידה בכל הנוגע ליחס האסיסטים/איבודים (1.4 אסיסים לעומת 1.1 איבודים בעונה שעברה, 1.5 לעומת 0.8 העונה) ולחטיפות (0.8 לעומת 0.9). יחד עם זאת, אם נוציא את המשחק הראשון מול ר"ג, נקבל מספרים די דומים של 6.1 נקודות ומדד 3.4.

בואו נחזור לנבחרת. כאמור, ביקורות רבות הגיעו כולל אחת חריפה של פיני גרשון, וקורנליוס הגיב לסוגיה. "קודם כל, אני לא רואה את זה כביקורת, אני חושב שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. אני אשמור לעצמי את הסיבות האישיות שלי, אני מעריך ומכבד כל ביקורת שאומרים עליי, הכל בסדר, ומפה רק להתקדם הלאה. אני מקווה שבעזרת השם בקמפיין הבא אני אייצג את המדינה". האם הוא חושש שלא יזמנו אותו יותר לנבחרת? "אני חושב שמה שצריך לקרות יקרה, אני מאוד רוצה לשחק בשביל הנבחרת הזאת, אני מאוד אוהב את הנבחרת, המדינה ואת מי שאנחנו, ואני מאוד אשמח לייצג אותנו".

קורנליוס קרוב לדת ונוהג להניח תפילין בכל יום, כשהוא נחשב על ידי דז'יקיץ' לשחקן הכי דתי בקבוצה. "אני מניח תפילין, גדלתי בבית עם אמא מרוקאית ואבא אמריקאי. הדת מאוד חשובה לנו בבית, וזה משהו שאני הולך איתו כל החיים". כשנדרש לשתף משהו מעניין שלא יודעים עליו, קורנליוס הוסיף: "אני אוהב שמחה, להיות בקרבת אנשים וחברים טובים, צחוקים, אהבה, שמחה ומשפחתיות, הדבר שהכי חשוב לי בעולם זה קידוש וכל המשפחה ביחד. אני חושב שאין לזה תחליף".

ואם כבר אנחנו מדברים על גמר גביע המדינה, אז שימו לב לבחירה של קורנליוס בכל הנוגע לרגע הגדול ביותר שלו בקריירה. "גביע המדינה וגמר הצ'מפיונס ליג. אני אומר גביע המדינה לפני כי לקחנו את התואר, זה משהו שאתה חולם עליו, האווירה הזאת והצמרמורות שיש עם כל הקהל המדהים שלנו והקהל של היריבה. זה משהו שאני מאחל לכל שחקן צעיר, להגיע לרמות האלה, להרגיש ולחוות, וזה כיף שאין דברים כאלה".

כשסימן מטרות לעונה הנוכחית, לקורנליוס הייתה שאיפה ברורה בנוגע לגביע – שאיפה שאולי תתגשם היום. "המטרות שלי הן שנמשיך את איפה שעצרנו בשנה שעברה ב-BCL, כמובן לעשות את זה משחק אחרי משחק, צעד אחר צעד ולא לחשוב יותר מדי קדימה אלא לחשוב על המתחרה הבאה בכל פעם, כל קבוצה שמתחרה בנו. בגביע המדינה לעשות בק טו בק, ואליפות המדינה".

האם קורנליוס רואה את עצמו משחק בישראל רק במדי ירושלים, ואם לא אז באירופה? "אני לא אוהב לדבר על העתיד כי אין לדעת מה יהיה ולאן החיים ייקחו אותנו, כל מה שאני יכול להגיד לך זה שאני מאוד אוהב את המקום שאני נמצא בו, את העיר ירושלים ואת האנשים פה. אין על האנשים של ירושלים".

לסיום, מה החלום הכי גדול של קורנליוס? "החלום הכי גדול זה להיות בריא, שלם עם עצמי מבחינה מקצועית ולהשיג כמה שיותר תארים עם אנשים שאני אוהב ושאני הולך איתם למלחמה במשחק בכל משחק". הערב, תהיה לו הזדמנות נוספת לתואר כזה. הסיפור המרתק של "אורקו" בירושלים ממשיך להיכתב, ולנו רק נותר להמשיך לעקוב.