מאיר טפירו הוא ללא ספק אחד הכדורסלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. לאחרונה, כוכב העבר התארח בפודקאסט “התשיעית באירופה” של כותב שורות אלו לראיון מיוחד שבו הוא דיבר על הכל. חלק מהציטוטים המרכזיים נמצאים לפניכם (בנוסף לציטוטים שכבר פרסמנו על הסיבה שהמגעים שלו עם הפועל אילת לא הבשילו), כשהפרק המלא כמובן מצורף להאזנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על החוויה לשתף פעולה עם מיקי ברקוביץ’ במדי הפועל תל אביב בעונת 1994/95, אמר טפירו: “היה מדהים לראות את מיקי, הוא היה בגיל 40, מוסר העבודה שלו, מה הוא היה עושה בתחילת אימון, הוא היה קופץ על הדילגית ורץ, לפני האימון הוא כבר היה מזיע כאילו הוא עשה אימון, ואז מסתיים האימון והוא היה עושה ספרינטים לחצי. הוא היה מכונת עבודה ובאמת אחד שהיה צריך להסתכל עליו וללמוד ממנו. הייתה התרגשות גדולה, היינו במחנה אימונים בבולגריה ואז הודיעו לנו שמיקי בא. למחרת הוא בא ואני מאוד התרגשתי, ושמחתי שהייתה לי את הזכות להיות חצי עונה או כמעט עונה שלמה במחציתו, ללמוד ממנו ולראות את מוסר העבודה כדי לראות מה צריך לעשות בשביל להצליח ולהיות למעלה”.

על כך ששיחק עם הפועל ירושלים ביורוליג בעונת 2000/01: “קודם כל, אני חושב שהפועל ירושלים הייתה הראשונה ששיחקה ביורוליג, בזמנו מכבי הייתה בסופרוליג ואנחנו היינו ביורוליג. היה שכר לימוד, היו לנו הרבה משחקים בחוץ שהיו מאוד קשים ורמה מאוד גבוהה, אבל ניצחנו את אולימפיאקוס בבית והייתה חוויה מאוד-מאוד טובה. חבל שאין עוד קבוצה בישראל שעושה יורוליג כדי להרים פה עוד יותר את הרמה. אני מקווה שהפועל ירושלים עכשיו עם אדלסון שמביא הרבה יכולות תיכנס ליורוליג ותהיה במפעל הכי חזק באירופה”.

האם הוא מאמין שירושלים של אדלסון תוכל להגיע ליורוליג? “לא רואה סיבה שלא. יש את היכולות הפיננסיות, ייקח קצת זמן כי זה לא בא ביום אחד וצריך לעשות איזושהי דרך, ואני מאמין שהוא יעשה את הדרך הזאת. אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה בסוף”.

על כך ששיחק בליגת הקיץ ב-2003 עם מיאמי היט ודוויין ווייד: “זו חוויה מאוד-מאוד מיוחדת. רק כשהייתי בגילאים היותר מאוחרים התחילה איזושהי זרימה של שחקנים אירופאים לאן.בי.איי ודיברו על שחקנים מאירופה. התמזל מזלי ומיאמי היט הזמינה אותי למחנה קיץ באן.בי.איי. מבחינתי הייתה חוויה מדהימה לראות את המקצוענות והמתקנים שיש לשחקנים שם, איך מתייחסם לכל דבר ודבר, וכמובן להיות במגרש עם דוויין ווייד, קארון באטלר, האסלם ושון קמפ, היו שם שחקני אן.בי.איי טובים ולהיות ולהתאמן עם שחקנים ברמה הזאת היה לי מאוד מרגש ומיוחד. כמובן שרציתי גם לעשות את האן.בי.איי ולנסות להצליח, ומבחינתי זו חוויה שאני אזכור אותה לכל החיים.

“יש לי זיכרון שנסענו בדרך חזרה לשדה התעופה, היה מיניבוס עם דוויין ווייד, קארון באטלר, האסלם וכל השחקנים שכביכול היה להם כבר חוזה עם מיאמי. השיחה שם הייתה שיש שמועה שכנראה שאקיל בא ויעשו טרייד, וקארון באטלר אמר לדוויין ווייד ‘תהיה מוכן, אולי יעשו עליך טרייד’. הוא אמר לו: ‘טוב, אני לא שמעתי על זה, אבל בוא נראה’. בסוף שאקיל אוניל בא ולא העיפו את דוויין ווייד אלא שקארון באטלר, מי שאמר לו, עבר בטרייד. זה אחד מהרגעים שאני זוכר משם, ובדיוק קיץ אחרי זה שאקיל אוניל הגיע”.

על הקרב שלו מול דירק נוביצקי ונבחרת גרמניה ביורובאסקט 2003: “אני זוכר שדירק נוביצקי בא לאליפות ולקח את גרמניה על הכתפיים שם לבד. הוא היה שחקן מאוד מיוחד שעושה את השחקנים שלידו יותר טובים. אנחנו שיחקנו נגדם, ואני זוכר שכל פעם שהתקרבנו ויכולנו להפוך את המשחק הוא קלע סל גדול או מסר כדור גדול לאחד החברים שלו, ותמיד הצליח לשמור אותם צפים מעל המים. את גרמניה, שהייתה לפניו נבחרת בינונית, הוא לקח לשנים יפות על הכתפיים שלו והביא אותה להישגים”.

על השריקות של סמי בכר נגדו בגמר הפלייאוף בליגת העל ב-2007 בין מכבי תל אביב לירושלים: “אני יכול להגיד שבזמנו וגם אחרי זה כל מה שהיה שם הרגיש מאוד-מאוד מוזר, לא נכון ולא ברוח המשחק, אני לא ידעתי דברים. שמעתי את הראיון של דני קליין, אחרי זה הוא קיבל ריקושטים מאנשים והתעסק עם זה, הוא יודע הרבה יותר דברים ממני. שמעתי דברים כאלה ואחרים, אבל אין לי משהו שאני יכול להגיד שאני יודע בוודאות. התחושות היו מאוד קשות, שהיו שם דברים שהם לא בגדר רוח הספורט.

“אני חושב שהיינו לוקחים אליפות באותה עונה ללא ספק, גם ככה היינו מאוד-מאוד קרובים, אבל זו הייתה שריקה שבעצם הפכה את המומנטום של כל המשחק. אני חושב שכל ה-3-4 עבירות שהוא שרק תוך דקה לא היו ברוח המשחק, והן היו שריקות מאוד-מאוד מוזרות.

“אין לי מה לכעוס עליו. המשכתי את החיים, אני יודע שהוא צריך לישון עם זה בלילה ובסופו של דבר הוא צריך להסתכל בראי ולדעת מה נכון ומה לא נכון. אין שום דבר שהוא ודאי מבחינת מה שאני יודע. רק כששואלים אותי אני משתדל לענות מה היו התחושות, אבל חוץ מזה אני לא חי את זה יום-יום, אני מנסה לשים את זה באיזשהו מקום בראש מאחורה, וממשיך הלאה”.

על כך שעבד עם מיקי זוהר במכבי קריית גת, כשמי שמשמש כיום כשר הספורט היה בזמנו יו”ר הקבוצה: “אני לא יודע אם אנשים יודעים, אבל מיקי זוהר בנה בזמנו את הכדורסל בקריית גת, ויש לו עין מעולה לזרים. כשחתמתי הוא תמיד היה שולח זרים והם תמיד היו איכותיים וטובים, הייתה לו עין מעולה לכדורסל ולזרים. בנאדם מאוד-מאוד חכם שידע לאיפה הוא רוצה להגיע ומה הוא רוצה עם הקבוצה. לצערי, אחרי שהוא נבחר לחבר כנסת הוא כבר לא יכל להתעסק עם הקבוצה, והוא בא לעודד במשחקים אבל לא יכל להיות מעורב בניהול. בנאדם מאוד-מאוד מיוחד, אני שמח על המתווה שהוא עושה ושהוא מבטיח להביא עוד תקציבים לקבוצות, כי אני חושב שבסופו של דבר אם יש מתקנים ותקציבים הספורט ולא רק הכדורסל יעלה גבוה ויגיע לרמות שאנחנו רוצים כמדינה, וכל הכבוד לו על כך”.

על הפרישה של גיא פניני מכדורסל והמעבר שלו לעולם האימון: “גיא באמת שבר הרבה זכוכיות ומסגרות מבחינת מה שחשבו שהוא יגיע ולאיפה שהוא הגיע, זה הרבה עם שכל, תעוזה והתמדה, וזה היה יפה לראות. שיחקנו בירושלים ובבני השרון ביחד, קצת בנבחרת. אני מאוד אוהב אותו, תמיד הוא הביא את עצמו למגרש ורצה לנצח, מאוד-מאוד הייתי מחובר אליו. שמחתי מאוד לראות אותו מתפתח ונהיה השחקן המשמעותי שהוא נהיה בליגה שלנו. עכשיו בתחום האימון יש לו ראש כדורסל והוא חריף, ואני שמח כל עוד אנשים טובים נשארים ויכולים לפתח את הענף שהוא הכדורסל שלנו. אני שמח שהוא נשאר בנוף של הענף ואני מאחל לו בהצלחה”.

על כך ששחקנים בכירים רבים נעדרו הקיץ מנבחרת ישראל: “שחקן שנמצא היום בנבחרת ישראל ולא רוצה להיות חלק מהנבחרת – זה מאוד עצוב וצריך להסתכל למה זה קורה. אני תמיד אהבתי להגיע לנבחרת ולהיות חלק ממנה, זה אחד הדברים שעשו לי טוב בקריירה ובנשמה, לייצג את ישראל זה אחד הדברים הנעלים מכל דבר. צריכים לבדוק למה זה קורה ולמה שחקנים פתאום מבטלים ובקיץ מעדיפים דברים אחרים. אני ממש לא אהבתי לראות את זה”.

על בנו הכדורסלן אור טפירו: “אורצ’וק שלי הוא גבוה, רכז חכם מאוד, עדיין בנוער שנה אחרונה, שחקן שמתבשל לאט וכל שנה שעוברת משתפר ויותר טוב. אני מאחל לו שיגשים את החלומות שלו, שיילך אחרי החלומות שלו, לא יוותר עליהם ויהיה הכי טוב שהוא יכול להיות. יש לו את הנתונים הפיזיים ואת כל מה שצריך, ואני מקווה בשבילו שהוא יצליח”.

האם הוא שמח שבנו הולך בדרכו? “האמת היא שכל דרך שהוא היה הולך הייתי שמח. אני יודע מה הקשיים בכדורסל ועם מה הוא צריך להתמודד, אנשים חושבים שהקשיים המנטאליים הם פשוטים אבל זה לא כזה פשוט, יש הרבה קשיים מנטאליים ונפילות מנטאליות, הרבה רגעים שמחים אבל יש הרבה רגעים שהם פחות שמחים וכיפיים. כל מה שהוא היה בוחר הייתי שמח בשבילו, מלווה אותו ותומך בו כדי שהוא ירגיש הכי טוב בעולם. מבחינתי, מה שהוא בוחר זה שלו ורק שלו”.

על החתימה של בן שרף בעירוני קריית אתא: “אני מאחל לו שיהיה לו הרבה בהצלחה, הוא הראה לנו בשנה שעברה בליגה השנייה שבגיל 16 הוא הצליח, התמודד ועשה עונה יפה. אני מקווה שגם בליגת העל יילך לו טוב. קודם כל אני מברך על זה כי אנחנו רוצים לראות את הכישרונות הצעירים האלה באים, נהיים חלק חשוב מהליגה שלנו ומובילים אותה ושיהיו גם שחקנים שיהיה אפשר להזדהות איתם בליגה שלנו כי הזהות של הליגה קצת נעלמה לי, ואחד כמו בן שרף או חבר’ה צעירים אחרים יכולים להחזיר את זה. קריית אתא השנה תהיה אחת הקבוצות שהרבה אנשים יעקבו אחריה בגללו, אני יכול לאחל לו רק בהצלחה ואני בטוח בכישרון שיש לו שהוא יצליח”.

טפירו המשיך לשתף את דעתו על הכדורסל הישראלי כיום: “האמת היא שהוא קצת איבד מהזהות שלו, חסר מקום שזה יהיה כדורסל ישראלי, יש ריבוי זרים וצריך לראות איך מווסתים את זה ומביאים עוד בן שרפים שימלאו את הליגה הזאת כדי שנחזור להזדהות ושהחבר’ה שלנו יוכלו לקבל את הבמה ואת ההזדמנות. זה מה שחסר לי מאוד בליגה שלנו בשנים האחרונות”.