הברק פגע פעמיים – 5 נקודות על ההפסד של מכבי תל אביב בברצלונה עם מבט קדימה להמשך הדרך ביורוליג (קרדיט לתמונה הראשית: FC Barcelona)
1. עכשיו זה נגמר
זהו. אחרי 17 ניצחונות ברציפות, מכבי תל אביב נעצרת. אגב, בעונה האחרונה שזה קרה לה (לפני 10 שנים), היא גם זכתה ביורוליג.
שלשת ניצחון של ניקו לפרו, הידוע בכינויו כ”אס ויטולה” העניקה לברצלונה את ה-W, ושלחה את מכבי תל אביב באופן רשמי למקום השביעי בטבלה.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
בסך הכל, הצהובים יכולים להיות מרוצים מאתמול. אמנם, מאוכזבים מהתוצאה ומכך ששמטו משחק שהיה אצלם ביד, אבל בהחלט מרוצים על האופי שהפגינו כשחזרו מפיגור של 9 הפרש ברבע השלישי, ומכך שעל אף שגם לורנזו בראון וגם בונזי קולסון לא הופיעו, ולמרות שהקבוצה לא ממש תפקדה הגנתית, הם היו שם לאורך כל הערב, וכמעט לקחו משחק מול ברצלונה החזקה, שהייתה במשחק מעולה.
זה לא דבר של מה בכך. ברצלונה של העונה אולי טיפה אפרורית, אבל גם ללא ספק אחת מהקבוצות החזקות והטובות במפעל, והיא חייבת לקבל הרבה יותר קרדיט על מהלך העונה שלה. לא סתם היא ממוקמת כרגע זמנית במקום השלישי. הטבלה לא משקרת.
ובהזדמנות הזאת, ראוי גם לתת את כל הקרדיט לרוג’ר גרימאו שבעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי על הקווים, עם סגל פחות “נוצץ” ממה שברצלונה התרגלה אליו בשנים האחרונות, עדיין מצליח להשאיר את הקבוצה בצמרת הגבוהה של המפעל. לא מובן מאליו בכלל!
2. דרך ההתקפה
את המשחק אתמול, במפתיע (ובדומה למשחק הראשון בין הקבוצות), ברצלונה ניצחה דרך ההתקפה. למה במפתיע? כי אם טרם המשחק הייתי אומר לכם שמכבי תקלע 89 נקודות בפלאו בלאוגרנה, סביר להניח שהייתם אומרים לי שהיא תנצח. בסך הכל, למרות ההגנה החזקה והקשוחה של ברצלונה, ההתקפה של מכבי תל אביב תפקדה טוב. ובהרבה מהלכים היכולות האישיות של השחקנים היו שם ועשו את ההבדל, אף על פי ולמרות שברצלונה עשתה הכל כדי לעצור אותם.
אבל, הסיפור הגדול היה בצד השני. מבחינה טקטית, ברצלונה שיחקה הכי נכון שיש בהתקפות שלה. הרבה מאוד פעמים היא הגיעה למצב של סל קל בצבע, בזכות כך שווסלי או הרננגומז תפסו שם עמדה טובה. הנעת הכדור שלה הייתה קרובה למושלמת, הולידה 23 אסיסטים ויצרה מצבים מצוינים מחוץ לקשת שהובילו ל-40% לשלוש (11/28). בנוסף לכל זה, ברצלונה גם הייתה מאוד אגרסיבית בריבאונד ההתקפה. היא לקחה 40% מהכדורים החוזרים האופציונליים בהתקפה (14/35), ובמחצית הראשונה נשארה במשחק בזכות 13 נקודות מהזדמנות שנייה (30% מהנקודות שהיו לה במחצית). ועדיין, למרות כל אלו, היא כמעט והפסידה במשחק. וזה, דווקא אומר הרבה מאוד על מכבי תל אביב. הרבה מאוד לזכותה!
3. בנסיגה מדאיגה
הרבה החמאנו העונה לספסל של מכבי תל אביב, אבל בשקט בשקט, בלי לשים יותר מדי לב, צריך להודות ששניים משחקניה המובילים נמצאים ברגרסיה מדאיגה במשחקים האחרונים.
הראשון הוא לורנזו בראון, שבאופן כללי נמצא בעונה פחות טובה ומרשימה מהקודמת, ולא ממש מצליח להיות פקטור (בטח שלא חיובי) במשחקים האחרונים. אמש, בברצלונה, הוא היה על הפנים במחצית הראשונה (0 נקודות, 0/5 מהשדה ב-13 דקות), וגם במחצית השנייה היה נוכח-נפקד. בסך הכל, בחמשת המשחקים האחרונים הוא די נעלם, והממוצעים שלו אומרים הכל: 8 נקודות (31% לשתיים, 23% לשלוש, 80% מהקו), 2.4 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים, ו-8 מדד, ב-26.5 דקות בממוצע למשחק. לא טוב. לא זה מה שמכבי צריכה לקבל מהרכז הבכיר שלה.
בנוסף אליו, גם בונזי קולסון לא ממש מצליח בתקופה האחרונה, ואמש, בנוסף למשחק חלש של 7 נקודות (3/8 מהשדה) ב-30 דקות, קבלת ההחלטות הרעה שלו בסיום, הייתה אחת הסיבות המובילות להפסד של הצהובים. קולסון, שפתח את העונה בסערה, דעך מאוד מאז, ולמרות שהצליח לחזור ליכולת טובה לפני כמה שבועות, הוא לא הצליח לשמור על יציבות. בשלושת המשחקים האחרונים הוא מספק ממוצעים של: 7.7 נקודות (50% לשתיים, 40% לשלוש, 50% מהקו), 4.7 ריבאונדים (רק 0.7 בהתקפה), 0.3 אסיסטים, 0.7 עבירות בלבד שסחט, ו-9.7 מדד ב-32 דקות משחק. פר דקה (ופר פוזשן), אלו נתונים אנמיים מאוד.
קולסון, כזכור, לא ממש הגיע בעונה הקודמת לסדרת הפליאוף מול מונאקו, והעונה, אם מכבי רוצה להצליח במאני טיים, היא תהיה חייבת לקבל גם אותו וגם את לורנזו בראון בחזרה. אחרת, זה יהיה מאוד קשה על גבול הבלתי אפשרי.
4. הצמד הישראלי
את מה שג’ון דיברתולומיאו (האיש שמיתגתי אותו כ”נכס” עוד בימיו במכבי חיפה) עושה קשה להסביר במילים. ועדיין אנסה. האיש הוא אולי “שחקן המומנטום” הכי טוב באירופה. הוא משנה משחקים מקצה לקצה, יש לו חוכמת משחק נדירה, כישרון התקפי כמעט בלתי נגמר, והמון רגעים גדולים בצד ההגנתי. אתמול, אם מכבי הייתה מנצחת, זה היה הרבה בזכותו. הדקות שלו במחצית הראשונה יצרו את הפער, ברבע השלישי – החזירו למשחק, וברבע האחרון – עשו את המהפך. נכס.
ולמה לא קצת מספרים לשיקוף ההצגה של ג’ונדי בברצלונה? 12 נקודות (4/5 לשלוש), 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 19 מדד, ו-23+ ב-17 דקות על הפרקט (ב-23 דקות שישב על הספסל ברצלונה הובילה ב-26 הפרש). איזה נכס!
בנוסף לג’ונדי, צריך וראוי לתת את כל המחמאות לתמיר בלאט, ולא רק על המשחק אתמול, אלא על העונה כולה.
מודה ומתוודה שהרבה ספקות היו לי בעניין תמיר בלאט כבורג מרכזי העונה במכבי. אין ספק שהתקפית יש לו את זה, אבל היה לי את החשש שהגנתית זה יהיה קטלני מדי ולא תואם לרמה, ושבמכלול, זה פשוט לא יהיה מספיק טוב. טעיתי. תמיר בלאט פשוט נהדר העונה! בצד שקולעים הוא הרבה יותר טוב מהמצופה. הוא מתעלה בשלשות גדולות ברגעים חשובים, והוא מנהל את המשחק בצורה יוצאת מן הכלל! הוא מדורג שני העונה באסיסטים פר דקה (0.237, קמפאסו ראשון עם 0.24), והוא ללא ספק אחד מהעוגנים הכי חשובים שיש למכבי השנה.
אתמול, הוא קלע 9 נקודות, מסר 9 אסיסטים, וכמו ג’ונדי, הכי מרשים היה האימפקט שלו על המשחק: 23+ ב-19 דקות ששיחק (כלומר, יתרון מצטבר של 26 הפרש לברצלונה בזמן שהיה על הספסל)! איזה יופי תמיר!
5. מבט קדימה
בשורה התחתונה, ההפסד אמש שולח סופית ורשמית את מכבי תל אביב לסיים את העונה במקום השביעי בטבלה, מה שאומר שעל מנת להגיע לפלייאוף, הצהובים יהיו חייבים לנצח לפחות משחק play in אחד (מתוך 2 אופציונליים). בנוסף, כדי לא להפגש מול ריאל מדריד לסדרת חוץ, הם גם יצטרכו לנצח את המשחק הראשון (שימנע משחק נוסף).
הערב, התמונה תוכל להתבהר עוד יותר לגבי היריבה האופציונלית בקרב על המקום השביעי, כשמבחינתה של מכבי תל אביב, במשחק כזה, היריבה המועדפת צריכה להיות באסקוניה. נטו בגלל עניין הכישרון.
הרבה משום מה מזלזלים בווירטוס בולוניה, אבל ביום נתון, לא בטוח שכדאי לפגוש את כל פצצת הניסיון הזאת, שאמנם נמצאת בתקופה לא טובה כרגע, אבל למאני טיים חוקים משלו. מה שבטוח, כדאי מאוד שזו לא תהיה אנדולו אפס, כי עם הכישרון שיש לה ועוד כשהיא בסגל מלא, יהיה למכבי תל אביב מאוד קשה להתמודד.
בכל מקרה, לא משנה מי זו תהיה, מכבי תל אביב תצטרך לדאוג ולהגיע במוכנות שיא לאירוע. המשחק בשבוע הבא מול מילאנו צריך להיות משחק אימון לכל דבר ועניין, וזו הזדמנות מעולה בשביל קטש לתרגל רוטציות ו”ניסויים על הקצה”, שהיו יכולים להיות ריסקיים מדי במשחק שהיה בו על מה לשחק.
בנוסף, טוב יהיה אם למפגש מול מילאנו מכבי תרשום את עומר מאייר ורפי מנקו, ואם עודד ייתן להם הרבה דקות משחק. לא דווקא כי הם יוכלו להתגלות כאלו שצריכים להיות הברגים המשמעותיים של הספינה בשלבי ההכרעה ביורוליג, אלא כדי להרוויח אותם כמה שיותר בכושר משחק לקראת הישורת האחרונה בליגה, שם, בהיעדר 3 זרים בכל פעם, מכבי תצטרך את הקאדר הישראלי שלה במיטבו.
בנוסף, גם לג’ו תומאסון יש מקום להרבה דקות מול מילאנו, וגם הוא יוכל לתת עוד עומק למכבי, אם וכאשר יהיה צורך.
בכל מקרה, בשורה התחתונה, מכבי יכולה וצריכה להיות סופר מרוצה מעונת היורוליג הסדירה שלה. עונה שבה היא הגיעה למקום לא פחות טוב ממה שהייתה שווה “על הנייר” מלכתחילה, וזה, אף על פי ולמרות המלחמה, אובדן הביתיות, הפציעות, והטלטלות הרבות שחוותה הקבוצה. מרשים!
0 תגובות