מאת איתי אורן –

ניהאד דז’דוביץ’ חלם מגיל קטן לשחק בבאיירן מינכן. הוריו היגרו מבוסניה למינכן זמן קצר אחרי לידתו, ויחד עם זלנצ’יאר הבוסנית באיירן הייתה הקבוצה האהובה עליו בעולם. אבל לא באיירן בה הוא משחק כיום – אלא דווקא באיירן של הכדורגל.

לכדורסל הוא הגיע במקרה; בגיל שבע, לאחר שנגמרה מלחמת האזרחים בבוסניה הוא חזר יחד עם הוריו לסראייבו, אבל שם, בניגוד למינכן, הוא לא יכל לשחק כדורגל: “הכל היה הרוס” הוא סיפר בראיון לאתר היורוליג לפני כשנה, “היה כאוס ברחובות ואי אפשר היה לשחק”. למזלו, אביו שהיה כדורסלן חובב שמע שפותחים מועדון כדורסל חדש בעיר ושלח את ניהאד ואת אחיו הצעיר (גם הוא כדורסלן) לשחק. את הכישרון שלו זיהו סקאוטים של ברצלונה, שהחתימה אותו כבר בגיל 16 לחוזה ארוך טווח, אולם הוא לא קיבל דקות ונשלח להשאלה בליגה השלישית ואח”כ בשנייה.

Euroleague.net

לאחר שהרשים, הוא הושאל בגיל 20 לוירטוס רומא ושם עשה את הפריצה הגדולה. לאחר מכן הוא עבר בגלאטסריי ובאלבה ברלין עד שהגיע לקבוצה אותה אהד מילדות, באיירן מינכן. בקיץ האחרון, כשהוא פתח את עונתו השמינית במועדון, הוא סגר מעגל כשקיבל את סרט הקפטן. אולם סיפור החיים והקריירה של ניהאד, שנדמה ששזורים זה בזו, יצרו גם שערורייה גדולה.

לאחר ששיחק בנבחרת בוסניה מגיל צעיר, דז’דוביץ’ החליט לפרוש מהנבחרת במפתיע. הוא עמד לקבל אזרחות גרמנית, ובאותו הזמן לא היה ניתן להחזיק באזרחות נוספת על זו הבוסנית.

Euroleague.net

דז’דוביץ’, שזכר את ההרס ברחובות סראייבו, הפך לאב ורצה להבטיח עתיד טוב יותר למשפחתו, כמו שעשו הוריו כשהיגרו למינכן. כמו כן, כשחקן זר ביורוליג האזרחות האירופאית הייתה עדיפה לו גם מבחינה כלכלית. לאחר שהחוק בבוסניה השתנה, היה לו ברור שהוא חוזר לשחק במדי הנבחרת המקומית שבדיוק החלה את ההכנות למוקדמות אליפות אירופה. הוא נפגש עם מזכיר האיגוד הבוסני וביקש ממנו עזרה במילוי הטפסים לקבלת האזרחות הבוסנית בחזרה. לאחר הפגישה מזכיר האיגוד מצדו פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא מאשים את דז’דוביץ’ בכך שהוא מתעצל למלא את הטפסים לבדו וכינה אותו “מטומטם”.

העיתונאי הבוסני האריס מרקוניה מספר לנו: “התקשרתי לבשר לניהאד על הפוסט של מזכיר האיגוד. ניהאד היה המום. לא רק שהוא שיחק במשך שנים בנבחרות הצעירות ובנבחרת הבוגרת (כולל שתי אליפויות אירופה), הוא גם היה בין השחקנים הבודדים שהלוו מכספם האישי לאיגוד הבוסני שנמצא בגירעון תמידי, כדי שהנבחרת תוכל להתכונן כראוי למשחקי המוקדמות. הוא הרגיש פשוט נבגד”.

Euroleague.net

בראיון למרקוניה לאחר האירוע, דז’דוביץ’ נשאל אם הוא יחזור אי פעם לנבחרת הלאומית. הוא השיב שבגלל אנשים כמו מזכיר האיגוד אין לו חשק יותר לשחק עבור המדינה בה הוא נולד ועכשיו הוא מבין שלקח את ההחלטה הנכונה כשבחר באזרחות הגרמנית. “אם בונו יכול לקבל אזרחות של כבוד בסראייבו, יכולים לתת לי את האזרחות הבוסנית אם רוצים אותי”, הוא אמר אז בצורה שדי הסגירה את העלבון.

מאז הוא מתרכז בקבוצתו. החלום הגדול שלו הוא להפוך את באיירן מינכן לקבוצה שמתמודדת על תארים אירופיים, בדיוק כמו קבוצת הכדורגל של המועדון. עד אז, הקשר בינו לבין כדורגל יישאר מחוץ למגרש: “בכל יום כ-15-20 אנשים מבקשים להצטלם איתי, בטוחים שאני זלאטן איברהימוביץ'” דז’דוביץ’ מספר. ואכן, אפשר בקלות להתבלבל – שניהם גבוהים, תווי הפנים שלהם כמעט זהים ולשניהם מעט זקן על הפנים. בשנים האחרונות הוא הוריד את הקוקו הקטן. כנראה שפשוט נמאס לו מההשוואה.

Euroleague.net

בניגוד לזלאטן, דז’דוביץ’ חווה ירידה מסוימת בעונה האחרונה; יחד עם זאת, למרות שבעונה האחרונה קלע ביורוליג רק 8.5 נקודות במשחק (הממוצע הנמוך מאז שהגיע לבוואריים) הופעתו הטובה ביותר הייתה נגד מכבי תל אביב כשקלע 19 נקודות והוביל את באיירן לניצחון הראשון בתולדותיה על הצהובים. ברביעי הוא יגיע להיכל מנורה לראשונה כקפטן הקבוצה, ולאחר פתיחת עונה טובה, בה כמעט ניצחו את מילאנו והביסו את אלבה ברלין בדרבי הגרמני – דז’דוביץ’ רוצה להוכיח שהוא מסוגל לקחת את באיירן לטופ האירופאי, בדיוק כפי שהוא חולם.

איתי אורן סטודנט לפסיכולוגיה ופילוסופיה, עיתונאי מתחיל, חובב ספורט מושבע שעוד לא מצא את הקבוצה שלו.