אין הרבה מדינות בעולם שיכולות להגדיר את עצמן כמדינות כדורסל, וכל מדינה שעולה לראש כאחת שעונה על הקריטריון הזה לרוב משלבת עוד ענף ספורט מצליח ופופולרי, אבל אפשר להגיד שליטא היא המדינה היחידה בעולם שמקדשת את הכדורסל – מדינה שבה המשחק עם הכדור הכתום הוא דת.

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

לפני שלושה חודשים, כשהזמנו את הכרטיסים לקובנה, וכשהמצב של מכבי לא היה להיט, ידענו שיש סבירות גדולה שזה יהיה משחק לפרוטוקול בלבד בלוקיישן לא תיירותי במיוחד, אבל כשאנחנו יודעים שכל זה לא משנה כי ידענו שכאוהדי כדורסל, קובנה והז’לגיריו ארנה זה פשוט מקום שאתה צריך להיות בו.

אז התמזל מזלנו והמשחק לא היה לפרוטוקול בלשון המעטה, כשז’לגיריס מגיעה למשחק על החיים שלה ומכבי רוצה לעשות עוד צעד עצום להבטחת הפלייאוף, ומהרגע שנחתנו היה אפשר להרגיש את תחושת הקרנבל באוויר – שלטי חוצות למשחק, חנויות רשמיות של ז’לגיריס שדאגו להגביר את ההייפ ואפילו אנשים שכבר יום לפני המשחק מסתובבים עם צעיפים וחולצות ירוקות, כשכל נהג מונית או פקיד קבלה במלון ששומע שאנחנו מישראל כבר יודע לספר לי על מכבי, על לורנזו ובולדווין ויודע לפרט לי בדיוק מה המצב של מכבי בטבלה כשגם השם של דריק שארפ עלה באוויר, וכשהכל מתנהל בכבוד והערכה הדדית לשתי אימפריות כדורסל.

Maccabi fans in Lithuania – Photo Credit: Maccabi

ביום המשחק זה כבר היה יום חג. כיאה לאוהדים שרואים בקבוצה שלהם הרבה מעבר לקבוצת כדורסל, אלא סמל לאחדות ופטריוטיות ליטאית במיטבה התחילו להתקבץ ברחבת הז’לגיריו כבר שעתיים מראש. ז’לגיריס קובנה יודעת את העבודה ועשתה הכל כדי להגביר את ההתרגשות בקרב הקהל הירוק ולגרום למשחק הזה להרגיש כמו משחק של פעם בחיים – איפור פנים בחינם עם הכניסה לארנה, קעקועי חינה של הקבוצה, עמדות של מכירת צעיפים ודגלים בכל פינה, ודמויות על קביים שאפשר להצטלם איתן.

אוהדי ז’לגיריס שייכים לסוג היותר אולד סקול של הכדורסל האירופי, אין יותר מדי שירים מורכבים, אין אולטראס עם מופעי פירוטכניקה ודגלי פריסה, אלא פשוט 15,000 ליטאים עם תשוקה מטורפת, ששורקים בוז בדציבלים חולניים ומריצים שוב ושוב את מקבץ השירים הקצרים והיחסית מצומצם שלהם, ומרגע הצגת השחקנים עד לצהלות השמחה כשבולדווין החטיא את הזריקה האחרונה עשו למכבי את המוות בכל רגע. אין מה להגיד, יצאנו בתחושת חמוץ-מתוק, המטרה הושגה – מכבי בפלייאוף, אבל אחרי הפסד צורם שמקפיץ אלפי ליטאים סביבך באוויר ובכל זאת עם תחושת סיפוק של חוויית כדורסל חד פעמית.

ולמרות שאפשר להגיד שליטא משעממת קצת, וגם אם מבחר האטרקציות שאפשר לעשות שם מסתכם במוזיאון אשליות בנאלי או פארקים חביבים, כל החוויה של המשחק ומסביב למשחק, היא משהו שכאוהד כדורסל אירופי מושבע היו שווים כל רגע, בתקווה ענקית שזו לא הפעם האחרונה שאבקר בקובנה, העונה.

Photo Credit: Ofek Sasson