המקום הכי גבוה באירופה: סיכום המשחק של הפועל ירושלים בליגת האלופות מכל מיני נקודות מבט שונות (קרדיט לתמונה הראשית: פיב”א)
טנריפה בספרד
בכמה מילים
משחק של רכבת הרים, שכמעט והגיע לאזורי ההפרש האסור והיה קרוב להסתיים במחוזות הניצחון! בסך הכל, התוצאה הגיונית לחלוטין, ומכמה דברים בהחלט אפשר להיות מרוצים.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
הצמד המנצח
קאדין קרינגטון וליוואי רנדולף
התוצאה בדקות שלהם: 40:28
הגורם המכריע
השלשות של טנריפה: 11/21
צריך לשחק יותר
זאק הנקינס: רק 18 דקות
אי אפשר בלי מילה
על השופטים בסיום… מה זה?!
ממש לא מובן
הטיימינג של פסקי הזמן של קנצוריס
רגע התפנית
השלשה של נמרוד לוי ברבע השלישי
יש שיפור!
הישראלים: 17 נקודות ב-52 דקות
שימו לב
שוב הדקות הכי טובות היו בהרכבים ורסטיליים ללא ספידי וקורנליוס
נמאס
צ’וס וידורטה
Zach Hankins – Photo Credit: FIBA
שאלה של סגנון
יש קבוצות מסוימות שקל מאוד לאפיין את סגנון המשחק שלהן. הפועל ירושלים של אשתקד, לגמרי הייתה כזאת! קבוצה שמשחק בסגנון הגנתי מאוד, איטי ומבוקר, כזאת שלוחצת על הכדור, ומכריעה את היריבות שלה בעיקר דרך ההגנה ועם רגעים של התעלות התקפית. מבלי להיכנס לעניין האם זה היה נכון או לא, זה מה שהקבוצה הזאת הייתה בעונה הקודמת.
אלא שבאופן כללי, במודל הזה, תקרת הזכוכית לא מאוד גבוהה, והעונה, האדומים רצו לקחת את העניין צעד אחד קדימה ולהשתדרג יותר גם במשחק ההתקפי שלהם.
ואולם, עדיין, עושה הרושם שהקבוצה הזאת (גם עם מאמן חדש שהוא פחות שמרן מקודמו) הרבה פעמים נמנעת כמעט בכוח מלנסות ולשחק בקצב גבוה ובהילוך מהיר.
Aleksandar Dzikic – Photo Credit: Yehuda Halickman
הבעיה היא, שיש פעמים בהן זה מתבקש.
מול טנריפה למשל, סגנון כזה יכול וצפוי לשבש את המשחק השבלוני והמדויק של הספרדים, שמפאת גילם, אמנם מניעים את הכדור מהר, אך מקפידים שלא להיגרר למשחק של “קוסט טו קוסט”.
אגב, גם סגנון של “הגנת לחץ יוזמת” ולא של “הגנה על הקו האחרון”, בדיוק כמו זה שהקבוצה ביצעה היטב בפעם הקודמת שפגשה את אותה טנריפה, כמובן היה יכול להיות (והוכח) כמאוד יעיל ומתאים כנגד טנריפה. בכלל, כל סגנון שהיה מוביל למשחק אינטנסיבי היה יכול להיות נכון להפועל ירושלים במשחק בסן קריסטובל דה לה לגונה אתמול.
אלא, שזה לא בדיוק קרה. או יותר נכון, קרה ואז השתבש. דווקא הרבע הראשון, מבחינה טקטית, התחיל נכון. טנריפה לא שיחקה את ה”כדורסל שלה”, בוודאי לא בצורה המירבית, והיא לא הייתה באזור הנוחות שלה (יעיד על כך וידורטה שמשלב מוקדם דאג לעשות פרובוקציות ולהשתולל על הקווים).
Photo Credit: FIBA
אמנם, הפועל ירושלים לא הצליחה להשתלט על המשחק וטנריפה אף הובילה בסוף הרבע הראשון (24:21), אבל אם הפועל ירושלים הייתה ממשיכה לנסות ולמשוך את המשחק לכיוון הראן אנד בלאגן, ייתכן מאוד שבהמשך ידה הייתה על העליונה.
ברבע השני, הגיעה הטעות. הפועל ירושלים הורידה הילוך, המשחק נהפך לפחות אינטנסיבי, והיה נדמה ששני הצדדים הגיעו ל”הסכם פשרה” בו קצב המשחק יהיה כמעט במהירות של הליכה.
אלא, שאז, טנריפה הגיעה בדיוק ל”ספוט” שלה. הספרדים נהנו משליטה מלאה בסיטואציה וממשחק בסגנון המוכר והאהוב, וככה, הצליחו לשפר את איכות הביצוע שלהם בשני הצדדים. משם, את 13 הדקות הבאות טנריפה ניצחה 16:29, ודווקא ברגעים בהם הפועל ירושלים הייתה יכולה להתפתות ואף לנסות ולהאט יותר את קצב המשחק, כדי לנסות לא לייצר יותר פוזשנים לספרדים שרצו להגדיל את ההפרש, דווקא אז, היא נזכרה לשחק כפי שהייתה צריכה.
Marcelinho Huertas – Photo Credit: FIBA
הקבוצה לא פחדה להמר על קצב גבוה יותר (כדי לחזור מהר למשחק) וזה השתלם לה. טנריפה יצאה מאזור הנוחות שלה, ההגנה שלה לא ממש תפקדה, וברבע האחרון היא גם התחילה ליפול מהרגליים.
בסוף, הפועל ירושלים לא הצליחה להשיג את הגרוש ללירה שיביא לה את הניצחון (גם בזכות שיפוט מביך בשתי הדקות האחרונות), אבל היא בהחלט הייתה קרובה, וייתכן מאוד שהייתה גם מצליחה לעשות את זה, אם רק הייתה משחקת קצת יותר מהר ברבע השני.
בין התקפה להגנה
אפשר להתעמק בניהול הרוטציה של קנצוריס, ולהתווכח לגבי חילופים כאלו ואחרים, אבל בשורה התחתונה, קנצוריס בהחלט הצליח לשדרג לקבוצה הזאת את משחק ההתקפה. בארבעת המשחק שניהל בשלב הבתים השני הקבוצה הגיעה ליעילות מדהימה של 1.22 נקודות בממוצע לפוזשן לעומת 1.16 בתקופה של דז’יקיץ’, אולם הגנתית חלה ירידה. בארבעת המשחקים שאימן, הפועל ירושלים ספגה 1.1 נקודות לפוזשן, לעומת 1 בלבד בתקופה של דז’יקיץ’. כמובן, גם לזהות היריבות יש השפעה ישירה, אבל המגמה ברורה.
Ilias Kantzouris – Photo Credit: Yehuda Halickman
אמש, המשחק ההתקפי של הפועל ירושלים היה טוב, אבל הגנתית, הקבוצה שגתה פעמים רבות בכך שהיא צופפה בצבע, לא סמכה על הגנת האחד על אחד שלה, והשאירה את שחקני הכנף של טנריפה לשלשות פנויות לחלוטין. המחיר: 11/21 של הספרדים לשלוש (52%), וכשטנריפה קולעת ככה מבחוץ, היא כמעט תמיד מנצחת. זו הייתה טעות זולה מדי למעמד.
פסק לא בזמן
בנוסף, בעניין קנצוריס, מתחיל להתפתח ריטואל קבוע בכל מה שקשור לפסקי הזמן. כמו מול קרשיאקה וחולון, גם הפעם, הוא משום מה בחר לקחת פסק זמן יקר לתכנון התקפה סתמית בפוזשן האחרון ברבע השלישי. לא ברור למה. פסק זמן במחצית השנייה צריך לשמש בעיקר ככלי טקטי להזזת הכדור לקו שליש המגרש החל משתי דקות לסיום המשחק. כמו מול חולון, גם הפעם, פסק הזמן שנלקח בסוף הרבע השלישי התגלה כ”פסק זמן האבוד”, שהיה מאוד חסר בפוזשן המכריע במשחק…
לא ברור… את הטעות הזאת היה צריך לעצור עוד מול קרשיאקה אחרי שעוד אז היא כמעט הרסה את המשחק, ולא לשחזר אותה שוב ושוב…
בסך הכל, לקנצוריס יש הרבה נסיבות מקלות וגם אלמנטים חיוביים שהוא מכניס למשחק (בעיקר התקפית), אבל אם הוא ימשיך להכשל טקטית בעניינים הבסיסיים ביותר, הקבוצה שלו לא תגיע למקום טוב.
Ilias Kantzouris – Photo Credit: Yehuda Halickman
שילוב מנצח
שווה לשים לב שבאופן די עקבי במשחקים האחרונים הדקות הטובות ביותר של הפועל ירושלים קורות בזמן שיש הרכב לה גארדים-פורוודים מגוון מאוד על הפרקט.
זה גם היה ההרכב שהיא הציגה אתמול מהרגע בו ספידי סמית’ ירד לספסל במצב של 46:56 לטנריפה – 4 דקות לסוף הרבע השלישי, עד לרגע בו הוא עלה בחזרה במצב של 69:70 לטנריפה – שש וחצי דקות לסיום המשחק.
לאורך כל 7 וחצי הדקות הללו הפועל ירושלים הייתה עם קרינגטון והנקינס על הפרקט, כשגם למאר ורדנולף שותפו ברוב הזמן הזה. במודל הזה, הפועל ירושלים הציגה את הכדורסל הכי טוב שלה אתמול, ובדקות הללו היא שלטה לחלוטין בשני הצדדים. הרבה בזכות הגודל, הגמישות, הפיזיות והמהירות שהיא הציגה. דווקא ברגע בו ספידי סמית’ חזר לפרקט, המומנטום נעצר, הקבוצה התקשתה הגנתית, וטנריפה הצליחה להחזיר לעצמה חלק מההפרש.
Speedy Smith – Photo Credit: FIBA
בנוסף לספידי, גם קורנליוס לא שותף אף לא לשנייה בדקות המומנטום במחצית השנייה, וגם העניין הזה מתחיל להפוך לריטואל קבוע העונה…
ולא סתם זה קורה להפועל ירושלים דווקא בשתי העמדות בהן היא אולי הייתה צריכה לעשות דברים אחרת בקיץ. כמו למשל, לא להמשיך עם קורנליוס אחרי שהביאה את זוסמן (ולהביא רכז ישראלי בנוסף), ולהביא רכז מוביל ברמה הרבה יותר גבוהה מספידי סמית’. נכון שבסך הכל ספידי נמצא בתקופה הטובה ביותר שלו בקריירה, והוא ללא ספק גם ווינר בנוסף להכל, אבל כרכז מוביל, לקבוצה שרוצה לזכות בליגת האליפות, זה בעייתי… נקודה למחשבה.
מבט קדימה
הפועל ירושלים אמנם פספסה הזדמנות ענק להבטיח את ההעפלה ואת המקום הראשון בבית עוד בתום המחזור הרביעי, אך עדיין, כשמביטים בזום אאוט על הסיטואציה המצב מצוין!
Speedy Smith – Photo Credit: FIBA
ההעפלה לרבע הגמר כמעט מובטחת לחלוטין, ורק תרחיש של שני הפסדים יוכל לסכן אותה. בנוסף, הקבוצה תלויה בעצמה למקום הראשון, ואם היא תנצח בשני המשחקים הבאים, היא גם תסיים בו בוודאות. גם אם היא תנצח רק במשחק אחד מתוך השניים, היא תסיים ראשונה במידה שטנריפה לא תנצח פעמיים.
בסך הכל, בשורה התחתונה, אין ספק שבמועדון היו חותמים על סיטואציה טבלאית כזאת ערב המשחק הראשון בשלב זה, ואם הקבוצה תשפר במעט את היכולת שלה בשני המשחקים הבאים, היא בהחלט תהיה צפויה להגיע לרבע הגמר ועם יתרון ביתיות.
פרישטרי תחילה
כדי להצליח במשימה בשבוע הבא הפועל ירושלים תצא ל”משחק בית” בו היא תארח את פריסטרי בז’ומטבלי שבהונגריה, כאשר גם כמה מאות אוהדים יהיו צפויים לדחוף את הקבוצה, ולהעניק אווירה ביתית ככל האפשר.
Vassilis Spanoulis – Photo Credit: BCL
במשחק הראשון ביוון, הפועל ירושלים אמנם ניצחה, אבל טקטית היא הפסידה ברוב הפרמטרים. חזרה על אותן הטעויות, תהיה עלולה להוביל להפסד במקרה הנוכחי.
המפתחות לניצחון הם, ראשית, משחק מהיר, אפילו על גבול משחק הריצה, עם הרבה הנעת כדור (וכן, גם ניסיון לצאת למתפרצות כשאפשר), מכיוון שעם סגנון כזה פרישטרי צפויה מאוד להתקשות. בנוסף, השליטה מתחת לסלים היא מפתח מרכזי, והפעם, הנקינס וג’אקורי יהיו חייבים להיות חדים הישר מהפתיחה ולא לאפשר לטרבור תומפסון לחגוג כפי שעשה בתחילת המפגש הקודם.
נקודה אחרונה וחשובה: נמרוד לוי. אם הפועל ירושלים תדע בהתקפה לנתב אותו בחכמה לאזורים הנכונים, הוא יוכל לגרום להגנה הצפופה והאגרסיבית של פריסטרי בצבע להתפזר, או לחילופין, ליהנות מכמה מבטים פנויים כדי לשים כמה שלשות בפנים.
אם האדומים יעמדו בפרמטרים הללו, אין שום סיבה, שבטור הבא, לא נדבר כאן על העפלתם הרשמית לרבע הגמר.
Nimrod Levi – Photo Credit: FIBA
0 תגובות