בר טימור הוא אחד משחקני המפתח של נבחרת ישראל. הרכז בן ה-30 (1.90 מטרים) השתלב בצורה נהדרת בנבחרת של המאמן גיא גודס בחלון הקודם שכלל צמד משחקים מול גרמניה במסגרת מוקדמות אליפות העולם, כשלמרות ההפסדים בשני המשחקים הוא הציג יכולת טובה בסך הכל עם ממוצעים של 4 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בדרך למדד 7.5 ב-25 דקות. כעת, רגע לפני שישראל, שמחזיקה במאזן 2:2 בדרך למקום השני בבית ד’ במוקדמות אליפות העולם, מתארחת מחר (חמישי, 21:30) בלובלין למפגש מול פולין שאחריו גם יגיע משחק בית באולם הדרייב אין מול אסטוניה ביום ראשון (20:30), טימור, שמשמש גם כקפטן של הפועל תל אביב, מדבר על מגוון נושאים בראיון מיוחד ומרתק לאתר “ספורטס רבי”.

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

“קודם כל התחושות שלנו הן טובות”, פותח טימור בהתרגשות את הראיון שנערך אחרי הניצחון הקליל של הנבחרת הבוגרת במשחק אימון מול נבחרת העתודה בדרייב אין לקראת המשחקים הרשמיים. “עשינו עכשיו תקופה די ארוכה של אימונים למרות שחלק היו, חלק לא וחלק הצטרפו, אז באמת היינו פה די הרבה. אנחנו כבר מכירים אחד את השני, אבל לאט-לאט התחלנו לרוץ יותר ויותר ובאמת השבוע האחרון שנגמר במשחק האימון הזה היה יותר אינטנסיבי ונכנסנו יותר לקצב. התחושות הן טובות, אנחנו נבוא בשביל לעשות תוצאות טובות ולנצח כמובן. כיף להיות בנבחרת עם כל החבר’ה וכל האנשים הטובים”.

טימור נהנה לשחק בנבחרת תחת גודס, שנכנס לתפקיד המאמן הלאומי בתחילת הקמפיין הנוכחי. “הוא מאוד מרגיע את כולנו, נותן המון ביטחון לחבר’ה, הכדורסל שהוא מבקש הוא דברים מאוד פשוטים, לפעמים בגלל שזה חלון אז אין לך יותר מדי תחכום להביא, אז באמת שזה שניים-שלושה דברים וכל השאר זה דברים די פשוטים שכולנו די מכירים. הוא פשוט רוצה שנקפיד על הדברים האלה ונעשה באמת את מה שהוא רוצה. אנחנו באמת מנסים לעשות את זה, גם באימונים, גם במשחק האימון וכמובן שגם נעשה את זה במשחקים, לשחק טוב בעיקר”.

טימור אוהב את העומק שיש בסגל, על אף שהעומס בעמדות הגארדים יכול להוריד את מספר הדקות שלו. איך הוא רואה את הסגל? “אני לא יודע באמת, זה גם לא כל כך תפקידי, אבל יש תחרות. תחרות זה דבר טוב ובריא, זה החלטות של מאמנים, אני שמח שיש מבחר טוב וצריך לקחת החלטות ולבחור את האנשים. אני חושב שזה טוב לכדורסל הישראלי באופן כללי, ונראה מה המאמנים יחליטו”.

טימור, שכבר שיחק בעברו בשתי אליפויות אירופה, ב-2015 וב-2017, מצפה מאוד לקראת אליפות אירופה הקרובה שתיערך בספטמבר, כאשר הבית המוקדם של ישראל ישוחק בפראג שבצ’כיה. “עשיתי שתי אליפויות אירופה וזה דבר ענק ומאוד מיוחד. הכל מתרכז לדבר הזה שזה הטופ של הטופ מבחינת כדורסל אירופי, ולהיות חלק מזה זה מאוד משמעותי וחשוב בקריירה. זה אחד הדברים הכי מאתגרים ומרגשים שיצא לי לקחת חלק בהם”.

טימור, שגדל בחיפה ושיחק במחלקות הנוער של הפועל חיפה ומכבי חיפה, מספר על הכניסה שלו לעולם הכדורסל. “האמת שאבא שלי היה משחק עם חברים והוא היה מביא אותי איתו, נראה לי שלא היה להם בייביסיטר או משהו. הוא היה משחק, אני הייתי בחוץ ובמגרשים הייתי מתרוצץ. זאת הייתה הפעם הראשונה. תמיד הייתי ילד שמאוד אוהב ספורט, כדורגל, כדורסל וכל החוגים מכיתה א’, תמיד משחק ועושה הכל. כדורסל היה טיפה יותר כי גם אבא שלי שיחק כדורסל קצת ותמיד הייתי הולך איתו, היינו רואים ביחד משחקים ובאיזשהו שלב אמרתי שאני יותר אוהב את זה. זה נהיה יותר ויותר רציני”.

לטימור הייתה נקודה שבה הוא הבין שיש לו סיכוי להפוך לשחקן משמעותי. “אני חושב שבגיל 15, הייתה אליפות טרום קדטים ויצאנו לאולימפיאדה כזאת בסרביה. מתחילים מיונים מכל הארץ ובוחרים 12 שחקנים שבסוף ייצגו את הגיל הזה ואת השנתון הזה. עד אז ידעתי שאני טוב בקבוצה שלי ובמחוז שלי בחיפה ובאזור הצפון, אבל לא הכרתי ילד מבאר שבע שמשחק, מתל אביב או דברים כאלה, גם אין רשתות חברתיות בתקופה הזאת, אין כלום. פתאום אתה מכיר את כולם, אתה רואה חבר’ה ממכבי תל אביב, אתה רואה שאתה מתמודד ושאתה טוב. שם הייתה לי איזושהי הבנה, גם שיניתי קצת את הגישה כלפי הכדורסל, הבנתי שאני ממש צריך לעבוד הרבה יותר קשה ממה שעבדתי עד אז. הבנתי שזה הולך להיות המקצוע שלי וזה דורש הרבה”.

האם היה לטימור מודל לחיקוי בתחילת הדרך? “כן, הרבה. האמת שבתור ילד תמיד אהבתי נורא-נורא את יוגב (אוחיון), יותם (הלפרין) ורביב לימונד, חבר’ה שתמיד הייתי מסתכל עליהם גם כי זה פחות או יותר העמדה שלי וגם פחות או יותר הסגנונות. זה חבר’ה שממש חיקיתי, שיחקתי עם שלושתם, עם שניים בקבוצה ואחד בנבחרת, וזה היה מדהים”.

היו גם שחקנים שטימור העריץ ביורוליג. “אהבתי בזמנו את שאראס, מאוד אהבתי את האמוציות, הוא תמיד היה אול-אאוט וראית עליו מה הוא מרגיש. ספאנוליס כשהייתי כבר יותר גדול”.

אחרי שפתח את קריירת הבוגרים בהפועל חיפה (עונת 2009/10) ובהפועל קריית טבעון (2010/11), עלה ליגה עם הפועל תל אביב בעונת 2011/12 ושיחק בליגת העל לראשונה בעונת 2012/13 תוך שהוא נבחר לתגלית העונה, טימור עבר בעונת 2013/14 לאלבה ברלין שבה הוא לא הצליח, כשכיום שני חבריו לנבחרת משחקים בקבוצה מעיר הבירה של גרמניה בהצלחה גדולה – יובל זוסמן ותמיר בלאט. האם טימור היה ממליץ לישראלים לצאת לאירופה? “הייתי ממליץ לעשות את זה כי זה משהו שונה מלשחק פה בארץ ויש בזה הרבה פלוסים, זה גם די קשה ואני חושב שזה שווה לפחות את הניסיון. תמיר (בלאט), יובל (זוסמן), תומר (גינת), רפי (מנקו) בשנה שעברה, גל (מקל) שהרבה שנים כבר בחו”ל ושגב ששיחק – יש הרבה חבר’ה שעושים את זה. גם אני שזאת הייתה חוויה פחות נעימה – לקחתי ולמדתי מזה המון ברמת האינטנסיביות וברמת המקצוענות, באמת הייתי במקום מאוד-מאוד רציני שדרש המון. זה היה טוב, לקחתי מזה דברים אחרי זה לכל הקריירה למרות שזה פחות הסתדר לי שם. הייתי ממליץ לעשות את זה ולחכות לגיל הנכון, אני עשיתי את זה קצת מוקדם מדי, לעשות את זה בליווי משפחה ולא לעשות את זה לבד, ולגמרי ללכת על זה”.

טימור נשאל מהו הגיל הנכון לצאת לחו”ל. “אני חושב שלכל אחד זה קצת שונה. אני כבר יצאתי בגיל 21 וזה היה טיפה מוקדם, יכול להיות שמישהו אחר ירגיש בגיל 21 כבר מאוד-מאוד בשל, אז זה מאוד אינדיבידואלי. תומר יצא בגיל 25-26 וגל יצא לפני, תמיר ויובל בגיל 23-24, אני חושב שזה לא העניין הזה כמו העניין של לעבור קצת בארץ כמה דברים וכמה אתגרים ואז באמת ללכת על זה. יותר מהכל, אני עברתי לבד כהחלטה וזאת הייתה טעות, וגם כשהחבר’ה האלה דיברו איתי אמרתי להם לעבור עם בנאדם ועם משפחה, לא לבד”.

אם כבר מדברים על לגיונרים, אז תומר גינת חזר לישראל מפריז מטרופוליטנס הצרפתית כששב להפועל ת”א בהחלטה שדובר עליה רבות. טימור לא רואה פספוס בכך שגינת לא נשאר באירופה. “על תומר אני חושב שאי אפשר להגיד פספוס, הוא עשה שנתיים באמת מצוינות והוא היה חלק משמעותי מקבוצה טובה. בסוף הוא הרגיש שזה הרגע שלו לחזור, אנחנו לא לבד בסיפור הזה, תומר גם נמצא בזוגיות ארוכה והולך להתחתן, וכל הדברים האלה נכנסים לשיקול. כשאתה חוזר למקום שהוא כן בצמיחה ובשנה הבאה משחק באירופה ביורוקאפ שזה מפעל מצוין אז אני חושב שזה לגמרי שווה את זה. אני גם שמח שהוא חזר מן הסתם”.

כידוע, לאחרונה גינת התלבט בעיקר האם לחזור להפועל ת”א או דווקא לחתום במכבי תל אביב שמשחקת ביורוליג ומציעה שכר הרבה יותר גבוה, אך הוא הלך בסופו של דבר עם הלב. איזו החלטה טימור חשב שגינת יקבל? “בהתחלה חשבתי שהוא יישאר באירופה, ואחרי זה כשקצת דיברנו והבנתי שהוא רוצה לחזור לישראל מכל מיני סיבות אז האמת שהאמנתי שהוא יהיה בהפועל תל אביב. לא דיברנו ולא ניסיתי לשכנע כי אני והוא חברים מלפני הפועל ודברים כאלה ולא רציתי לתפוס צד, רציתי להיות כמה שיותר חבר בשביל הסיטואציה ולכן פחות לחצתי עליו ודברים כאלה, אפילו ממש לא. כשהוא רצה להתייעץ אז כמובן שהתייעצנו ודיברנו, ואני שמח שהוא בחר בהפועל תל אביב”.

מדברים לא מעט על זה שבקיץ 2017 טימור עצמו היה במקרה יחסית דומה כשהוא נשאר בהפועל ירושלים במקום לחתום במכבי ת”א שבמדיה הוא כבר היה סגור, אך הוא רואה הבדלים בין הסיטואציה שלו לבין זאת של גינת. “היה לנו שיח על זה שגם אני הייתי בסיטואציה דומה. אני חושב שזה טיפה שונה כי הוא בא מבחוץ למרות שהוא כבר היה בהפועל תל אביב, זה לא שהוא פתאום הגיע לפה בפעם הראשונה. זה קצת אחרת, אני חושב שאני הייתי במקום שנורא רציתי להישאר בו והסיפור מוכר וידוע, אנחנו פחות או יותר יודעים איך זה נגמר. יש נקודות דומות”.

טימור וגינת הם כמובן חברים קרובים. “הכרנו דרך הכדורסל בנבחרת צעירה כזאת שהייתה באיזשהו קיץ, ופשוט התחברנו, היה בינינו קליק ממש טוב, זאת הייתה השנה לפני האליפות בארץ, 2016, הייתי בן 24-25. היינו חברים ממש טובים שם ואז התחילה העונה הראשונה שלו בליגת העל ואני הייתי עונה שלישית כבר בירושלים, שמרנו על קשר קרוב, ושנה אחרי טסנו בקיץ אני, הוא ורפי ואחרי זה אני והוא גם. התחברנו מעבר, בנות הזוג שלנו חברות טובות, יש בינינו חברות טובה, זה די נדיר שיש חברות בעולם הזה ואין הרבה. מאז אנחנו מתייעצים ומדברים, טסנו לחו”ל כמה פעמים ביחד ובהרבה קיצים ממש מלאים ביחד אנחנו מתאמנים אצל אותם מאמנים אישיים, אז כל היום אנחנו ביחד ופשוט כיף לנו”.

גינת כבר שימש כקפטן של הפועל ת”א וכיום טימור מחזיק בתפקיד הקפטן. כשטימור נשאל מי יהיה הקפטן של הקבוצה בעונה הקרובה, הוא סיפק הבהרה: “אני אהיה הקפטן”.

בעונה שעברה בהפועל ת”א, שהייתה מצוינת מבחינה אישית עבור טימור שסיפק 10.4 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים בעונה הסדירה וקפץ ל-16.5 נקודות (64.3% לשתיים ו-63.6% לשלוש), 4.8 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים בפלייאוף, הרכז סיפק את שיא הקריירה שלו בניצחון החוץ 75:93 במשחק מספר 3 בסדרת רבע גמר הפלייאוף בליגת העל בדרבי מול מכבי תל אביב בהיכל מנורה מבטחים כשהוא קלע 26 נקודות (3 מ-4 לשתיים, 6 מ-7 לשלוש) בנוסף ל-5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בתצוגת יחיד בלתי נשכחת. “כל הסדרה הרגשתי מאוד-מאוד טוב וגם לפני הסדרה הייתה לי תקופה מאוד טובה, הרגשתי שאני מגיע לחלק האחרון של העונה בכושר מצוין, והמשחק שם התפתח לכיוון הזה, החצי הראשון היה טוב ואז ג’ייקובן (בראון) נפצע וידעתי שצריך להמשיך ושאם אני לא אמשיך עכשיו טוב אז כנראה נפסיד. הכל הלך לי והכל נכנס, הרגשתי מאוד בטוח בעצמי אז רציתי לקחת גם זריקות קשות והכל נכנס, וגם אנחנו שיחקו נורא שוטף למרות שהוא נפצע ולמרות שהיינו בלי ג’יימס (יאנג), היינו עם שני זרים שם, זה אומנם היה רק למחצית אבל זה היה קשה. זה היה משחק מיוחד”.

בעונה הקרובה הפועל ת”א תשחק ביורוקאפ, מה שנחשב לצעד משמעותי עבור ההתקדמות של המועדון. טימור כבר שיחק במפעל המשני של היורוליג בעבר, במדי אלבה ברלין והפועל ירושלים. “בשביל הפועל תל אביב זה קודם כל איתות לכולם של עליית מדרגה ושל כוונה, הצהרת כוונות. אנחנו נצטרך ללמוד את זה, אני לא חושב שבשנה הבאה המטרה של הפועל תל אביב היא להתפוצץ על היורוקאפ ולזכות בו. אנחנו מתחילים את הדרך שלנו באירופה והרעיון הוא פשוט ללמוד תוך כדי תנועה, כמובן שאנחנו רוצים להיות הכי-הכי תחרותיים ובכל משחק בשבילנו אנחנו נעלה כדי לנצח, אבל הדרך שלנו כרגע יותר חשובה באירופה מאשר התוצאה, בין אם זה אומר איך להתאמן בשבוע שיש טיסה ובשבוע שיש משחק בארץ, כל המערכת תצטרך להסתגל לזה. מי שיודע יותר – אני, גם זלי (עידן זלמנסון), גם תומר וגם ג’ייקובן, אנשים שכבר עברו את זה, ננסה לעזור מהניסיון ובאמת לנהל את זה הכי טוב שאפשר. להפוך לקבוצה תחרותית באירופה תוך שנה-שנתיים זאת כמובן המטרה, אבל זה שאנחנו מתחילים שם זה הצעדים הראשונים. להתנהל שם כמו שצריך זאת המטרה כרגע”.

טימור מרגיש שהפועל תל אביב היא ללא ספק אחד המועדונים הגדולים ביותר כיום בכדורסל הישראלי לצד מכבי תל אביב, הפועל ירושלים והפועל חולון. “מבחינת מועדון הכוח של הפועל תל אביב הוא עצום. קהל, אנשים שמסביב לקבוצה, זה פשוט מטורף. אני חושב שאם באולם הזה עכשיו תפתח עוד שלושה יציעים הם גם יהיו מלאים וגם אם תפתח עוד עשרה יציעים. הרגשנו את זה בגמר הגביע כשבאמת היה טירוף של כרטיסים. יש המון-המון אנשים סביב המועדון הזה והם רוצים קבוצה מצליחה, אבל הם גם רוצים קבוצה שהם ירגישו שהם מתחברים אליה. אני חושב שהקבוצה של השנה שעברה הייתה מצליחה במידה מסוימת, היא לא הייתה הקבוצה הכי מצליחה בארץ, אבל מעבר להצלחה שלה אני חושב שאנשים התחברו לדרך של הקבוצה הזאת, לאנשים ולדרך של האנשים. זה מה שהמועדון הזה צריך לייצר, זהות מסוימת שהקהל יתחבר אליה קודם כל ואחרי זה שחקנים שיגיעו ויצטרכו להבין שהם מתחברים לתוך הזהות הזאת, אחרת הם לא יכולים להיות פה. זה מה שיביא את המועדון הזה קדימה”.

טימור מזוהה עם שתי קבוצות, דבר שהוא די נדיר לשחקן בכדורסל הישראלי. הוא מזוהה כמובן עם הפועל ת”א וגם עם הפועל ירושלים, שבמדיה הוא שיחק בין השנים 2014-2020 תוך שהוא זכה בשתי אליפויות היסטוריות ובשני גביעים כאשר הוא שימש בין השאר כקפטן. “אני חושב שזה מאוד הזהות שלי, זה מאוד אני. אני מאוד-מאוד שמח שגם הצלחתי להותיר חותם במועדון כמו הפועל ירושלים וגם שאני עושה את זה בהפועל תל אביב, זה שני מועדונים באמת מאוד-מאוד גדולים בארץ עם קהל ועם אנשים מסביב לקבוצה שחיים את הקבוצה ונושמים את הקבוצה. התמזל מזלי להיות בתוך הקבוצות האלה, בהפועל תל אביב עוד הייתי גם לפני ואז בהפועל ירושלים ועכשיו הסיבוב הזה בהפועל תל אביב. אני שמח שאנשים כן מתחברים גם אליי באופן אישי, זה משהו שאני כן מנסה לייצר ולעשות. זה חלק מהמקצוע וחלק ממה שאנחנו רוצים, כל אחד רוצה להיות במקום שהוא יותיר חותם ושאנשים יתחברו אליו. אני שמח שגם הצלחתי לעשות את זה בפן המקצועי וגם עם משהו מעבר”.

טימור נדרש לגלות משהו מעניין שלא יודעים עליו. “האמת שדיברתי על זה עם אשתי לעתיד דניאל, שאני חולה יוטיוב. לא יודע אם אנשים עושים את זה כבר, אבל אני יכול להיכנס ליוטיוב ולהיות שם שעות, מסרטון לסרטון לאיזה סרט דוקו, גם אם זה חצי שעה או 40 דקות וגם אם זה סרטון של שתי דקות, אני יכול להיות ביוטיוב פתאום 4-5 שעות בקלות. יש הרבה אנשים שאני אומר להם את זה והם מבינים את מה שאני מתכוון אליו והם גם כאלה, ויש כאלה שלא מבינים בכלל למה להיות ביוטיוב”.

כבר יותר משנה שטימור מגיש את הפודקאסט “פראש טוק” מבית “הפודיום” יחד עם רון שושן, שמשחק כדורגל בתפקיד השוער. טימור מספק מבט פנימה להחלטה להגיש פודקאסט, עוד דבר שהוא די נדיר אצל ספורטאים ישראלים. “זה התחיל משני דברים. קודם כל היה רצון שלי להביע דעות ולהביע כל מיני דברים שאני מרגיש שאני רוצה להגיד, הייתה לי איזושהי תקופת טוויטר כזאת שיצאתי משם מהר ומחקתי. אמרתי, ‘טוב, יש פה איזה רצון’, היינו עושים את הקוקטייל אצל אורן (יוסיפוביץ’), היה נורא כיף והדינמיקה הייתה נעימה, ואורן כל הזמן היה אומר לנו, ‘תקשיבו, אנשים אוהבים את זה וממש מחכים לזה’. גם לנו התחילו לכתוב ולשלוח הודעות, ואז יום אחד שלחתי לאורן הודעה שאני חושב שהוא צריך לעשות פודקאסט ראיונות עם זרים אמריקאים שמגיעים לישראל, אמרתי לו, ‘אני חושב שאתה מפספס הרבה סיפורים, יש פה אנשים שהסיפור שלהם הוא לא סיפור ישראלי, יש פה צד אחר שאתה צריך להביא אותו ואתה יכול. אולי תעשה את זה עם ירון טלפז’. אמרתי לו כל מיני רעיונות.

“הוא אמר לי, ‘אוקיי, וואלה נשמע מעניין’, ואז יום אחד הוא אמר לי, ‘תגיד, אתה חושב שספורטאי יכול לראיין ספורטאי?’. פתאום נדלק לי איזה משהו ואמרתי, ‘וואי, זה יכול להיות מגניב’. בדיוק תומר היה בצרפת ויום אחד ישבתי עם רון ואמרתי לו, ‘מה אתה חושב על פודקאסט של שני ספורטאים שפשוט מארחים אנשים, לא משנה מי’. אמר לי, ‘וואי, נשמע מגניב’. מאוד התלהב. אמרתי לו, ‘היית רוצה לעשות את זה?’. הוא אמר לי, ‘כן, בוא נעשה את זה ביחד’. טלפון לאורן, ‘בוא מהר אלינו’, הוא בא, טס אליי הביתה. ישבנו וסיפרנו לו בדיוק מה אנחנו רוצים, והוא אמר לנו, ‘וואי, זה נשמע מגניב’. התלהב. לקח איזה ארבע חודשים עד שזה הצליח לזוז, ואני זוכר שבפרק הראשון הקלטנו את עידן רול, חבר הכנסת. אורן בא לבדוק אותנו והוא לא מודה בזה. הוא נכנס לאולפן, הקלטנו ואחרי שעה הוא יצא ואמר, ‘יש פה משהו ממש טוב, צאו לדרך’, כי בהתחלה היינו אמורים לעשות חמישה פרקים פיילוט בלי להוציא אותם ואז להחליט אם לעשות את זה.

“מאז הוא לא בא לפרקים שלנו, אבל אנחנו מרגישים כיף, נהנים, מביאים צד שאנחנו גם מביעים את עצמנו על כל מיני נושאים ועל מה שאנחנו רוצים ומכירים אנשים חדשים. יצא לנו לארח זמרים, סטנדאפיסטים, שחקנים וספורטאים, חבר כנסת, עם פסיכולוגית עשינו פרק אחד, אין לי מה עוד, וזה נורא מעניין שאתה יכול לדבר עם מגוון של אנשים וגם ללמוד מזה. אני מרגיש שאני לומד מזה המון”.

טימור מקווה שדברים טובים יקרו בנבחרת בשני המשחקים הקרובים ובהמשך גם באליפות אירופה. “מן הסתם אנחנו רוצים לנצח את שני המשחקים, זאת המטרה ואני מקווה שאנחנו נהיה אחרי שני ניצחונות שישפרו את המצב שלנו בבית. לגבי אליפות אירופה, תמיד המטרה של ישראל היא לעבור את השלב הראשון ומשם בגלל השיטה ובגלל שזה נוקאאוט אני חושב שזה משחק לטובתנו, דווקא שם גם אם זה נבחרות שיהיה להן יתרון פיזי, אתלטי, ניסיון או מה שזה לא יהיה עלינו זה משחק אחד ואי אפשר לדעת מה יקרה, פתאום דברים יכולים להתחבר.

“נתתי בפודקאסט את הדוגמא של סלובניה שזכתה באליפות אירופה האחרונה ואחרי שבועיים נסעתי למחנה אימון עם ירושלים ויותם הלפרין ראה את יאקה לאקוביץ’ בשדה. יאקה לאקוביץ’ היה בצוות האימון והוא אמר לו, ‘שמע, אנחנו רק רצינו לעבור את הבית הראשון ולעוף אחרי משחק, הייתה לנו הכנה גרועה, אלה רבו, זה נפצע. היה בלאגן ורק רצינו לעבור את הבית הראשון כי אם לא אז זה ממש לא טוב. לעוף לנבחרת טובה ויאללה בסדר’. הם זכו באליפות אירופה, אז אי אפשר לדעת מה יהיה, אני כן חושב שאם אנחנו נעבור את השלב הראשון שזאת תהיה המטרה, נצליח משם להתחבר ודברים יעבדו לנו אז השמיים הם הגבול”.

לסיום, טימור שיתף את החלום הגדול שלו: “החלום שלי זה תואר עם הפועל. הייתי מאוד-מאוד קרוב העונה ברמת הדקה והחצי-שתיים וזה יושב לי בלב, אבל גם הבנתי כמה זה יכול להיות גדול בשביל המקום הזה ובשביל הקריירה שלי, אז זאת המטרה”.