מכבי תל אביב לא יכולה בלי ווילבקין
קשה להגיד שזה חידוש, אבל בשבוע האחרון קיבלנו עוד הוכחה חותכת לכך שמכבי תל אביב לא יכולה בלי סקוטי ווילבקין. ביום ראשון אלופת ישראל הובכה 74:71 בקונכיה מול הפועל באר שבע מהתחתית, במשחק שאליו הכוכב הגדול לא נרשם. למעשה, בכל שלושת המשחקים שמכבי תל אביב שיחקה העונה בליגת העל ללא ווילבקין היא הפסידה, כשהמשחקים האחרים גם היו בחוץ, נגד הפועל גלבוע/גליל והפועל חולון. לא היינו צריכים לחכות הרבה זמן כדי לראות את ההבדל שבין מכבי ת"א איתו לבין מכבי ת"א בלעדיו, כשבמשחק הבית ברביעי מול עירוני נס ציונה הוא התפוצץ עם 23 נקודות (6 מ-9 לשלוש) ו-9 אסיסטים בדרך לניצחון לא משכנע שהושג דרך ההתקפה וממש לא דרך ההגנה, 89:93. אבל מעל הכל בלט מדד הפלוס-מינוס, שמסמל יותר מכל את ההבדל: ב-32 הדקות של ווילבקין על הפרקט מכבי ת"א הייתה בפלוס 18, יותר מכל אחד אחר, מה שאומר שבדקות שהוא ישב על הספסל הקבוצה הייתה במינוס 14.
דובר רבות העונה על כך שכמעט אף פעם השילוב בין ווילבקין לג'יימס נאנלי לא עובד טוב, אך הפעם הפורוורד קלע גם הוא 23 נקודות (4 מ-9 לשלוש), במה שהיווה את משחקו הטוב ביותר העונה בליגה. שוב הגענו למסקנה שמכבי ת"א די תלויה בווילבקין, שנמצא בשוויון על המקום הרביעי בליגה בטבלת מדד הפלוס-מינוס עם פלוס 115 במצטבר, יותר מכל שחקן אחר בקבוצה.

Scottie Wilbekin – Photo Credit: Basket.co.il
הפועל חיפה מצטרפת למאבק האליפות
ראיתם נכון. זאת לא טעות. בעיניי, אין סיבה שהפועל חיפה לא תתחיל להיכלל לפחות בשיח על מאבק האליפות, בטח בעונה שבה הליגה כל כך צמודה ושכמעט כל קבוצה (סורי, מכבי ראשון לציון) יכולה לנצח כל קבוצה. ביום שני הנציגה היחידה מחיפה בליגה הראשונה ניצחה ברוממה 71:73 את מוליכת הטבלה הפועל ירושלים, כשבזכות כך היא ניצבת כעת במקום החמישי בליגה עם מאזן 8:10. אלא שמבט מעמיק יותר מסביר את סוד ההצלחה של הקבוצה, ואני דווקא שם פחות דגש על מאזן הבית הנפלא של 8 ניצחונות לעומת הפסד אחד בלבד, מה שמציב אותה בשוויון על המקום השני בקטגוריה זו בליגת העל, כשרצף הניצחונות שלה בבית הוא הגבוה ביותר בליגה (7) ובנוסף לכך היא נמצאת באופן כללי בשוויון על המקום הראשון בכושר הנוכחי (מאזן 3:7 ב-10 המשחקים האחרונים). אני מסתכל על העובדה שהקבוצה של המאמן אלעד חסין מובילה את הליגה במאזן המשחקים הצמודים (עד 5 נקודות הפרש) עם 7 ניצחונות לעומת הפסד אחד.
ניתן לייחס זאת לכמה סיבות. אחת היא שחקני ההגנה המצוינים שיש לקבוצה בדמות קאדים אלן, גרגורי ורגאס, וויל ריימן וג'יימס דיקי. נוספת היא ההתעלות של כמה שחקנים בקלאץ', כשגם כאן מככבים ורגאס ואלן, אך הפעם הצטרף השחקן החדש והנוצץ ג'יימס אניס, שהחטיא את כל הזריקות שלקח מהשדה עד שצלף שלשה קריטית מול ירושלים. חסין בהחלט ראוי לקרדיט על העניין הזה, כשמעל הכל ניתן לסמן את ניצחון החוץ מול הפועל גליל עליון שבו איגור נסטרנקו קלע שלשה חשובה ומפתיעה אחרי תרגיל שהכין המאמן בפסק הזמן. אם עד עכשיו דובר רק על הפועל ירושלים, הפועל חולון, מכבי תל אביב, בני הרצליה והפועל תל אביב כמועמדות אפשריות לאליפות בעונה המשוגעת הזאת, הגיע הזמן להוסיף את הפועל חיפה. יש לה את הכלים שצריך כדי לנצח משחקים צמודים בפלייאוף, ואם היא גם תשיג יתרון ביתיות אז יהיה קשה מאוד לנצח אותה שם, כשהדבר הוא קריטי לנוכח העובדה שהקבוצה מדורגת אחרונה בחוץ יחד עם הפועל אילת (מאזן 7:2). עוד קודם לכן, היא תרצה להבטיח מקום בבית העליון (6 המקומות הראשונים) כדי לחלום על זה.

Hapoel Haifa – Photo Credit: Basket.co.il
הצפייה בדי ג'יי קופר היא תאווה לעיניים
לאחרונה נאלצה מחזיקת גביע המדינה, בני הרצליה, להחתים רכז חדש בעקבות פציעתו של קווינטון הוקר הנהדר שלגביו פורסם כי הוא צפוי להיעדר במשך 8-10 שבועות. מי שהגיע היה די ג'יי קופר, שעזב את דנייפרו דנייפרופטרובסק האוקראינית בעקבות המלחמה. שמו של קופר בן ה-31 (1.83 מטרים) עלה בעבר לכותרות בצורה לא מחמיאה בעקבות העובדה שרימה בבדיקת סמים והשתמש בדגימה של אישה בהריון ב-2018, מה שגרם לפיב"א להשעות אותו מכדורסל עד יוני 2020. למרות הכל, וכשבאופן מובן כמעט כל אחד שמדבר עליו מזכיר את הסיפור המפוקפק, כעת צריך לשבת כדי לצפות בקופר משחק כדורסל ורק ליהנות מהכיף הזה. אחרי שהרשים בהפסד הצמוד בבכורה מול הפועל ירושלים עם 8 נקודות שכללו שתי שלשות מטווח גדול בקלאץ' בנוסף ל-10 אסיסטים, קופר הוביל את הרצליה לניצחון בית של 63:74 על הפועל תל אביב באולם היובל. קופר אומנם קלע רק 6 נקודות עם 0 מ-4 לשלוש, אבל זה לא אמור עניין אף אחד בגלל שהוא פשוט מסר באומנות לחבריו לקבוצה בדרך ל-11 אסיסטים וחטף לא פחות מ-4 כדורים בהגנה יחד עם פלוס 18 (יותר מכל אחד אחר) ב-35 דקות על הפרקט.
מבלי שהרצליה תכננה להגיע למצב כזה, היא קיבלה שדרוג בעמדת הרכז, וכולם כבר מדברים על כך שמקומו של הוקר בסכנה כשהוא יחזור, כל עוד ההתנהלות של קופר תהיה בסדר כמובן. המסר המרכזי שאנחנו רוצים להעביר על השחקן החדש שמציג יכולת שהיא הרבה יותר מרק שורה סטטיסטית הוא אחד: יש שחקנים זרים שמגיעים לכאן עם סיפורים פחות חיוביים, אבל אנחנו צריכים להשאיר את השיפוטיות לאחרים במקרה שרחוק מאיתנו ולהתמקד רק בכדורסל שהם מציגים. והכדורסל של קופר? איזה כדורסל!
לא בטוח שצריך להשאיר את השיפוטיות מאחור.
כדורסל צריך להוות גם גורם השראה חינוכי.
כל מקרה לגופו. אם הוא ניסה להסתיר סטרואידים זה מעניין גם היום. גראס ממש לא.