הפועל חולון תארח הערב (רביעי, 21:00) בהיכל טוטו את דרושפאקה הטורקית במשחק במסגרת שלב הבתים הראשון של ליגת האלופות. הקבוצה של המאמן מאוריציו בוסקאליה תחפש נקמה אחרי שהפסידה בטורקיה רק בשבוע שעבר. מי שינסה לסייע לה לעשות זאת הוא סטיבן גריי. הקלע המנוסה (בן 32, 1.96 מטרים) ככל הנראה יחזור לפרישטרי היוונית לאחר מה שצפוי להיות משחקו האחרון במדים הסגולים, והוא ינסה לסיים את התקופה בצורה טובה. כעת, בחרנו לפרסם את הראיון הקצר שערכנו עם גריי במדיה דיי של הקבוצה.

לפני הכל, מה הביא את גריי לישראל ולחולון? “התדמית של המועדון, השנים האחרונות שלהם בליגת האחרונות, ההצלחות שהיו להם בליגת ווינר. כל מה ששמעתי על ישראל מבחורים ששיחקו פה היה מצוין, הם אמרו שאני הולך לאהוב את זה ושזה מקום מעולה בכל הנוגע לאוכל, תרבות, מזג אוויר וכל הדברים האלה, כשגם הכדורסל הוא ברמה מאוד גבוהה, אז הייתה לי את האפשרות לבוא ולשחק עוד שנה ברמה של ליגת האלופות עם מועדון מאוד מצליח. זאת הייתה החלטה ממש קלה”.

גריי, שקולע 12.8 נקודות בממוצע בליגת האלופות ו-12.1 נקודות בליגת העל, נחשב לתחנה אחרונה בהתקפה, כשלרוב הוא זורק ברגע שהכדור מגיע אליו. “הרבה מזה מיוחס לביטחון העצמי שיש למאמנים ולחברים שלי לקבוצה בי”, מסביר השחקן. “במחנה האימונים כשאתה מצטרף לקבוצה חדשה הרבה פעמים אני אוהב לנסות להוכיח ולהראות שאני לא בהכרח רק קלע, אני נותן את המסירה הנוספת, אני מחפש בחורים וזה לרוב דורש מהמאמן או מהחברים שלי לקבוצה להגיד לי: ‘אנחנו רוצים שתזרוק את הכדור, בגלל זה אתה כאן’. כשאני מקבל את הביטחון העצמי מאנשים אחרים סביבי זה פשוט גורם לי להרגיש יותר נוח ואני לא צריך לחשוב על זה. אני פשוט יכול לקחת זריקות שאני יודע שאני יכול לקלוע, ואם זה הופך לבעיה, או שהזריקות האלו הן לא טובות ושהחברים שלי לקבוצה לא רוצים אותן אז הם יאמרו לי את זה. כל עוד אני שם, אגרסיבי וצולף זריקות אז זה יתרון עבור הקבוצה”.

לסיום, ביקשנו מגריי לספר משהו מעניין שלא יודעים עליו. “דבר אחד שלא הרבה אנשים יודעים זה תחומי העניין שלי מחוץ לפרקט: אני קורא המון ואוהב לחוות דברים שונים בחיים שלי. בקולג’ השתתפתי בכמה הצגות, כשנכנסתי לשנת הסניור שלי יצאתי לטיול שירות לאפריקה. הרבה מזה נתן לי פרספקטיבה על החיים אז כשאני נמצא בבית יש לי חלקת שטח ואדמה חקלאית. אני מבלה הרבה זמן בחוץ בטבע עם מנטאליות שהיא מאוד מאופקת ומינימליסטית”.