משחק בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים תמיד גורר סיפורים מעניינים. ככה זה כשהמשחק בין שני המועדונים הגדולים ביותר בכדורסל הישראלי זוכה לשם המחייב “הקלאסיקו הישראלי”. מי שמכיר את המשחק הזה משני הצדדים הוא איתי שגב. הסנטר (בן 26, 2.04 מטרים) גדל במכבי תל אביב ואף הפך לקפטן שלה, אך בקיץ האחרון הוא הפך לשחקן הפועל ירושלים לאחר שעבר בכמה תחנות שונות בשנים האחרונות. שגב כבר השתתף הקיץ בקלאסיקו מול מועדון נעוריו כשהפסיד עם ירושלים בחצי גמר גביע ווינר, וכעת הוא חוזר בפעם הראשונה לקלאסיקו ביד אליהו בתור יריב. רגע לפני המפגש המסקרן (מוצ”ש, 20:15), ערכנו ראיון מיוחד עם שגב שדיבר על הכל: תחילת הדרך, המודל לחיקוי, השנים במכבי תל אביב, החוויה לשחק בצרפת, ההצטרפות לירושלים ועוד נושאים רבים ומעניינים.

“זה מאוד מרגש, בטח במועדון גדול כמו ירושלים עם הציפיות ועם האנשים שיש פה”, פותח שגב את הראיון כשהוא נשאל על ההתרגשות שלו לפתוח עונה בירושלים. “אני מגיע אחרי עונה לא פשוטה בחו”ל, אבל בסופו של דבר אני חושב שבנו פה משהו מאוד מיוחד, יש פה אנשים מאוד מיוחדים, אני מרגיש את החיבור מהקהל ואת הארנה הגדולה הזאת, הרגשנו כבר מול קרשיאקה איך זה כשהיא רועשת וגועשת וזה עוד כשהיה חצי מלא, היה רק את היציע התחתון אז אני יכול רק לדמיין איך זה יהיה. מתרגש”.

שגב הצטרף הקיץ לירושלים לאחר עונה אחת בגראבלין דנקירק הצרפתית. איך שגב קיבל את ההחלטה לעבור לירושלים של המאמן אורן עמיאל? “קודם כל, ירושלים זה אחד המועדונים הגדולים ביותר בישראל עם היסטוריה ועם שאיפות. זה התחיל מזה שלהיות חלק מקבוצה מנצחת ומובילה זה מה שאני רוצה, וזה גרם לי להצטרף. דבר שני, זה באמת אורן עם השיטה שהוא הסביר לי מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה, חשבתי שזה מאוד יתאים לי. האנשים קסמו לי ואני שמח שאני פה”.

בירושלים שגב משתף פעולה עם שמות גדולים כמו אנתוני בנט ות’ון מייקר. “אני פחות נרגש מהמעמד שלהם, אלא יותר נרגש לשתף איתם פעולה כי הם חברים לקבוצה נהדרים, אנשים טובים ושחקני כדורסל נהדרים. בסופו של דבר שיחקתי עם שחקנים מהרמות הכי גבוהות וגיליתי שבסופו של דבר כולנו בני אדם, יש כאלה טובים, יש כאלה פחות, אני שמח שהחבר’ה שלנו הם באמת חבר’ה מדהימים אחד אחד, ואני חושב שנעשה דברים גדולים השנה”.

איך שגב נכנס לעולם הכדורסל? “התחלתי בגלל אח שלי הגדול, הוא שיחק וגם אני רציתי. לאט-לאט התאהבתי במשחק ומשם הסיפור ידוע”.

שגב נולד וגדל בכפר תבור בדומה לחברו עוז בלייזר, שישחק מולו בקלאסיקו במדי מכבי תל אביב. “לייצג את כפר תבור זו גאווה מאוד גדולה. אני יודע שתמיד כשאנחנו משחקים אחד מול השני אנשים מדברים על זה, וזה מאוד נחמד כי בסוף הגענו שנינו מיישוב מאוד קטן לצמרת הכדורסל הישראלי, אז באמת תודה לכל מי שעזר לי בילדות ובהמשך. שמח לייצג”.

מי היה עבור שגב מודל לחיקוי בתחילת דרכו? “מייקל ג’ורדן, לאו דווקא באיך שהוא שיחק אלא בדרך שבה הוא התמודד עם משברים, כל הפן המנטאלי של המשחק. זה מה שהשפיע עליי”.

שגב החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל עמק יזרעאל, עבר לאקדמיה לכדורסל בווינגייט ולאחר מכן שיחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. “הייתה לי ילדות כדורסל נהדרת. זאת אומרת שלא הייתה לי ילדות רגילה, אני לא חושב שלאף אחד מהכדורסל יש ילדות רגילה, אבל בסופו של דבר אני מאוד שמח ואסיר תודה על כל מקום שהייתי בו שגידל אותי ותמך בי. אני בקשר עם אנשים עד היום מכל המקומות שהייתי בהם ובסך הכל הייתה חוויה מדהימה”.

כשהתחיל לשחק כדורסל שגב היה גארד. איך הוא הצליח להפוך לסנטר? “אתה פשוט מתגלגל עם הקריירה, אתה מבין איפה החוזקות שלך ואתה מבין איפה כן תוכל להשפיע. בסוף אני מבחינתי משחק כדורסל ולא אכפת לי באיזו עמדה אני משחק”.

בעונת 2012/13 שגב היה לראשונה חלק מהקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב, תחת המאמן דייויד בלאט. “הייתה חווויה לא פשוטה”, הוא מספר. “הגעתי לקבוצה עם חבר’ה עם הרבה היסטוריה ועם הרבה גאווה ולא עשו לי חיים קלים כילד, אבל זאת הייתה חוויה מחשלת מאוד-מאוד-מאוד. גם להיות תחת דייויד בלאט כילד הייתה אחת החוויות היותר מעניינות ומחכימות שהיו לי כי כל כך הרבה דברים למדתי ממנו שאני נושא איתי בעצם עד היום”.

בעונת 2013/14 הושאל שגב להפועל חולון, וב-2014/15 הוא ירד ליגה עם הפועל גלבוע/גליל. “אלו היו בעצם טעימות ראשונות מליגת העל שלא כילד, תקופות מאוד מעניינות ומאוד מאתגרות, אבל בסוף צמחתי מהן והצלחתי להפוך להיות שחקן בליגת העל”.

אחרי ההשאלות לקבוצות אחרות בליגת העל, שגב חזר למכבי תל אביב והיה חלק מעונות 2015/16 (שבה נבחר לשחקן המשתפר של העונה) ו-2016/17 שהורידו את המועדון הגדול בישראל לשפל חסר תקדים, על אף שבכל אחת מהן הקבוצה זכתה בגביע המדינה. “אני חושב שבתקופה הזאת היורוליג קצת השתנה, קבוצות התחילו לגייס יותר כסף ואני חושב שהיה למועדון קצת התאקלמות קשה בסביבה הזאת”, מנתח שגב, “אבל כמו שזה נראה עכשיו הם התאקלמו לסיטואציה ועושים בסך הכל עונות יפות. מאחל להם בהצלחה”.

שגב, שחקן נבחרת ישראל הבוגרת, לא זומן ליורובאסקט 2017 בעקבות השעייה שספג מאיגוד הכדורסל לאחר שלטענתו פוליסת הביטוח שמסופקת לשחקנים על ידי האיגוד לא מספיקה, ולכן הוא לא התאמן במסגרת הנבחרת האולימפית. “היה פשוט צירוף מקרים מצער שאני מאחל שלא יקרה יותר, אבל בסך הכל אני מבסוט מהנבחרת ותמיד גאה לייצג את המדינה”.

בקיץ 2017 מונה שגב לקפטן מכבי תל אביב, לאחר שהיה השחקן היחיד שנשאר בקבוצה מהעונה הקודמת. עם זאת, במהלך עונת 2017/18 שגב הודח מהתפקיד בקבוצתו של נבן ספאחיה לאחר שביקש לעזוב בעקבות מיעוט בדקות משחק. “הייתה הרגשה מאוד מרגשת, זה משהו שילדים חולמים עליו מגיל קטן”, חוזר שגב לרגע שבו מונה לקפטן מכבי תל אביב. “אבל בסוף אני חושב שאני לא כל כך הייתי בשל לסיטואציה הזאת ואולי דווקא שני הצדדים לא היו בשלים. בסוף זה היה באמת תואר מרגש”.

שגב הביע את עמדתו לגבי מצבם של הכדורסלנים הישראלים בשביתת השחקנים ב-2018. “הייתי דעתן מאוד? זה דווקא לא זכור לי, פשוט רציתי לראות מה קורה מבפנים, להרגיש שאני יודע מה קורה, לא הייתי מהדעתנים. אני חושב שיש כישרונות ענקיים בכדורסל הישראלי ואני מקווה מאוד שיוכלו להראות את זה בליגת העל”.

שגב זכה באליפות עם מכבי תל אביב בעונתו האחרונה בקבוצה, ולאורך השנים הוא שיחק איתה ביורוליג. מהן החוויות המרכזיות שעבר במועדון? “וואו, כל כך הרבה. אני ורגב פנאן תמיד צחקנו שלהיות במכבי זה כמו שנות כלב, שנה במכבי זה כמו שבע שנים מחוץ למכבי. המון-המון חוויות, אני חושב ששם עשיתי את ההתבגרות המקצועית הכי גדולה שלי. אם אני אתחיל עכשיו למנות אנחנו לא נסיים את הראיון גם עד חמש. בסך הכל חוויות מדהימות שלקחתי איתי ואמשיך איתן הלאה”.

במכבי תל אביב שגב שיתף פעולה עם שחקן מוכשר וצעיר, אחד בשם דני אבדיה. “דני? מהרגע הראשון שראיתי אותו אני אמרתי ‘וואו, מה זה הדבר הזה?’. תמיד קוראים לו ילד אבל דני הוא בחור נהדר, אני מאוד אוהב אותו, אנחנו בקשר טוב, אני שמח שיכולתי טיפה לעזור לו בתקופה שלנו ביחד במכבי, ואני בטוח שהוא יעשה שמות באן.בי.איי”.

אחרי שנפרד ממכבי תל אביב בסיום עונת 2017/18, שגב חתם במכבי ראשון לציון, עימה הצליח להעפיל לגמר גביע המדינה ולגמר הפיינל פור בליגת העל. בעונת 2019/20 הסנטר רשם עונת שיא כשכיכב במדי עירוני נהריה (8.8 נקודות ו-6.6 ריבאונדים בממוצע בליגה) והגיע עם הקבוצה עד לגמר גביע המדינה, תוך שהוא משתף פעולה עם שחקנים כמו הקפטן טוני גפני. “בראשון הייתה בסך הכל עונה טובה שלי, בסוף לצערי קצת דברים לא הלכו לכיוון שלי אבל בסך הכל הייתה לנו הצלחה קבוצתית מדהימה, הגענו לגמר ואף אחד לא ציפה, גם משם אספתי חוויות ואנשים מדהימים. בנהריה כמובן כל מילה מיותרת, הייתה לנו עונה מדהימה, לצערי הקורונה קצת קטעה אותנו, אבל באמת יש שם אנשים שאני בקשר איתם עד היום, זה כמו משפחה בשבילי ואני מקווה מאוד שהם יחזרו לליגת העל בקרוב. טוני גפני? הבחור שלי. אם אני אוכל להיות פה מה שטוני גפני היה אני אהיה מאוד שמח”.

כאמור, בעונה האחרונה שגב יצא לראשונה לאירופה כששיחק במדי גראבלין דנקירק הצרפתית. בעקבות שגב, ישראלים נוספים, תומר גינת ורפי מנקו, יצאו גם כן לשחק בצרפת. שגב עצמו עבר עונה לא קלה שכללה פציעה שהשביתה אותן לפרק זמן ממושך. “האמת שאני הייתי הראשון שחתם בצרפת, תומר ורפי חתמו אחריי אז ההחלטה הייתה לצאת ולא יודע מה יהיה, אבל בסוף הרגשתי שאני בשל ושזה הזמן בשבילי, הייתה הצעה טובה, גראבלין זה מועדון מאוד גדול, לצערי דברים לא כל כך הלכו לכיוון שלי כי נפצעתי מאוד מוקדם ואחרי זה היה לי קצת קשה לחזור, הייתי חצי שנה בחוץ. אני לא יודע אם הם יקראו את הכתבה הזאת אבל אני רוצה להגיד להם באמת תודה, הם טיפלו בי בצורה הכי מדהימה שיש, כל מה שהייתי צריך הם נתנו. באמת מועדון מדהים ואני מאחל להם הצלחה גדולה”.

איך הצרפתית של שגב? “הצרפתית שלי משתפרת, אבל ביחס לישראלים הצרפתית שלי טובה”.

האם שגב היה ממליץ לישראלים אחרים לצאת לאירופה? “כן, חד משמעית. אני חושב שמעבר לחוויה מקצועית גם כבנאדם אתה חווה כל כך הרבה דברים שלא תחווה בארץ. בסוף כדורסל זה חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי אבל כולנו בני אדם, רוצים לחוות כמה שיותר ולהספיק בחיים האלה, ואין הזדמנות להרבה אנשים לצאת לעבוד בחו”ל, זה משהו שלא הרבה חווים, אז מי שיכול, באמת ממליץ בחום”.

עקב האכילס של שגב לאורך הקריירה הוא זריקות העונשין, תחום שהוא מנסה לשפר כל הזמן. בנוסף, יש עוד כמה דברים ששגב רוצה לשפר במשחק שלו. “אני עובד הרבה על זריקות העונשין. כל אימון אני מסיים ב-50 זריקות עונשין, אני משתדל להיות תמיד סביב ה-90 אחוז. במשחקים אני מקווה השנה באמת גם להראות שאני משפר את זה ולא רק לדבר על זה, ולעבוד על הסיומת מתחת לסל ועל קבלת ההחלטות אחרי פיק אנד רול”.

בחודשים האחרונים הלכו לעולמם מספר בכירים בכדורסל הישראלי: יו”ר עירוני נהריה בזמנו ניסים אלפסי ז”ל, בעלי הפועל גלבוע/גליל חיים אוחיון ז”ל והמאמן אריק אלפסי ז”ל. שגב שיתף פעולה עם שלושתם בעבר. “עבדתי עם כולם, עם ניסים כולנו יודעים מנהריה, חיים הוא בעצם זה שהתעקש שאקבל את ההזדמנות בגלבוע/גליל כשהייתי בן 19, ואריק אימן אותי בנבחרת הנוער. כולם אנשים מדהימים, כל כך עצוב כמה החיים האלה נגמרים פתאום אז באמת אם יש לי משהו להגיד זה פשוט לנצל את החיים בכל יום כי אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר, להישמר, להישמר ולהישמר. עצוב”.

במהלך הראיון שגב מספר שהמאמן שהוא למד ממנו הכי הרבה בקריירה עד כה זה דייויד בלאט, ושהשחקן שהוא הכי נהנה לשתף איתו פעולה זה גיא פניני. באיזו ליגה הוא מעדיף לצפות, אן.בי.איי או יורוליג? “יורוליג, בטח. איזו שאלה”.

ביקשנו משגב לספר פרט מעניין שלא יודעים עליו. “אני לומד לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ואני מנגן על גיטרה, פסנתר, קצת מפוחית ומשולש”.

אי אפשר להתעלם מזה ששגב משחק כעת במדי היריבה הגדולה של מכבי תל אביב, הקבוצה שעימה הוא היה מזוהה. האם היה קשה בשבילו לקבל את ההחלטה לעבור לירושלים בשל כך? “האמת שלא, אני לא רואה איזשהו ניגוד. אני מבין ומכיר את היריבות, אני גדלתי לתוך היריבות הזאת, אבל בסך הכל אני מרגיש שהפועל ירושלים קיבלה אותי בזרועות פתוחות ואני מודה לה על זה”.

שגב עוד לא השתתף עם הנבחרת הבוגרת בטורניר רשמי. עד כמה הוא מקווה לקבל זימון ליורובאסקט 2022? “וואו, רוצה מאוד, זה יהיה כבוד ענק בשבילי להיות שם ולייצג את המדינה. אני מקווה מאוד שהצוות המקצועי יחליט שאני מתאים. אני אעשה את המקסימום ואני מקווה שזה יספיק”.

לאחרונה הנבחרת ערכה שינוי משמעותי על הקווים, כשגיא גודס מונה למאמן הראשי במקומו של עודד קטש. “אני חושב שהנבחרת שלנו תהיה נהדרת. יש לנו צוות אימון, כישרונות נהדרים, ואני מקווה מאוד שאנחנו נעפיל לשלב הבא ואפילו לשמונה הגדולות. יאללה, מחכה שזה יגיע”.

לסיום, מה החלום הכי גדול של שגב בקריירה? “לאסוף כמה שיותר אליפויות, כמה שיותר גביעים, כמה שיותר תארים, להגיע הכי רחוק שאני יכול ולהיות שמח”.