הוא בהחלט ווינר אמיתי. אבל אדם אריאל הוא הרבה יותר מזה

דצמ 20, 2021 | כדורסל, ליגה | 6 תגובות

על ידי Omer Arian

הטור החדש "Omertime" ("עומרטיים" בעברית) מתפרסם מדי שבוע באתר

הפועל ירושלים נמצאת רמה מעל הליגה מתחילת העונה הנוכחית. סטטיסטית, טכנית או איך שלא תסובבו את זה. מאז הגעתו של סולימאן בריימו ובכל אחד מארבעת המשחקים האחרונים, היא גם עושה את זה כמו שצריך. שוטפת, דורסת, יעילה, מתוחכמת ומתוכננת. וכמו בכל סיפור טוב, גם לסיפור הזה, הסיפור המדהים הזה – יש גיבורים. זה ג'יילן אדאמס שמרקד על המגרש ומוסיף לה את רול היוצר שהיה כל כך חסר לה. זה אובאסוהן שמסרב להוות פחות משיא היעילות. זה בריימו עצמו שמוסיף להפועל ירושלים מימד התקפי שלא הכירה בדמות משחק צבע. ואי שם, מתחת לפני השטח, בעוד שהוא לא מקבל ולו טיפה מהקרדיט, מסתתר לו שחקן שביצע שיפור לא יאומן בשבועות האחרונים. תכירו את אדם אריאל.

ולא, הוא לא ביצע שיפור באחוזי השלשות שלו (שהיו ונשארו גבוהים להפליא), לא ביכולת שלו ליצור לעצמו או ליצור מכדרור, ולא בתנועה בלי כדור שלו שמייצרת לו את המבטים הפנויים (שהייתה ועודנה איכותית אך ניתנת לשיפור). אדם אריאל עבר שיפור מטורף דווקא ברמה ההגנתית. שחקן שבמשך שנים ההתייחסות התקשורתית אליו הייתה כשחקן התקפה (ובצדק), כחור הגנתי (ולא בצדק) אך בוודאות לא כשחקן שנמצא על המגרש על תקן הגנתי. והוא, דווקא הוא, הופך אט אט לברומטר ההגנתי של הפועל ירושלים. לוק דאון דיפנדר של ממש. וכן, אדם אריאל כיום, מקבל דקות משחק על סמך היכולת ההגנתית שלו. זה לא שהריווח ההתקפי שלו, התנועה ללא הכדור, האיום התמידי מהשלוש לא עוזר התקפית גם כשהכדורים לא נכנסים (או לא נזרקים), אבל אחרת אין הסבר אחר לכמעט 50 דקות של משחק על 12 נקודות בשני המשחקים האחרונים.

אז אם כך, מה אותו שימוש נכסף שכל כך אוהב יותם הלפרין ועליו עונה אדם אריאל בצורה מושלמת? מה הייעוד ההגנתי שמקנה לו כמות דקות וקרדיט כל כך גדול מהמאמן החדש? הרי הזכרתי מקודם את הביטוי המפוצץ "לוק-דאון דיפנדר". אותו שחקן שמוצב בקביעות על השחקן המוביל של היריבה במטרה לעצור ולהאט אותו כמה שניתן. טרנט לוקט, טרנס קינזי, קייזר גייטס, כריס ג'ונסון. אז רגע, מה עושה ברשימה כזאת אדם אריאל? לשם כך התכנסנו.

אדם אריאל מוצב בקביעות על מוביל הכדור של היריבה (מלבד בהרכבים נמוכים קיצונית). למה? כי הפועל ירושלים מרוויחה כמעט בכל פעולה שתנקוט או לא תנקוט בה ההתקפה. אם ההתקפה היריבה מעוניינת להתחיל ולנצל את המיסמאטצ' הזה מההתחלה? שיהיה לה בכיף. יותם הלפרין חותם על משחק איטי, רווי בידודים שכזה שיוסיף ויוציא את כל שאר השחקנים מהשטף ההתקפי (וספויילר: גם מההגנתי). אם בכל זאת תבחר ההתקפה לשחק את ההתקפה הרגילה שלה (שלרוב מתחילה או מסתיימות בפיק&רול עם גבוה) ירושלים תעשה חילוף ואחד מהגבוהים האתלטיים שלה (שגב או בריימו) יהיו על מוביל הכדור ואותו אדם אריאל יהיה על הגבוה. ועם שחקנים חזקים ממנו, וגבוהים ממנו – אדם אריאל יודע להסתדר. או-או כמה שהוא יודע להסתדר. יאללה, זמן דוגמאות.

לדוגמה כאן, כשאדם אריאל שומר על מוביל הכדור ומגיע פיק&רול כדי להניע את הפעולה המרכזית של ההתקפה, מיד בא החילוף. על הדרך בה בריימו מנטרל את הגארד שמולו וסוגר לו את כל האופציות שמסביבו – לא נרחיב כרגע. אבל שימו לב לנואשות בה נס ציונה מנסה לנצל את המיסמאטצ' בפנים. גארט ששוקל אם להכניס מסירה, קררה שלא מצליח להכניס כדור וגם גוט שחותך פנימה בניסיון נואש לרווח. כולם נענים עם מלחמה עיקשת בצירוף טכניקה נהדרת באמצעותה אדם אריאל פשוט לא מאפשר לסוארס לתפוס עמדה על חשבונו ולא מאפשר לשום כדור להיכנס אליו. מרשים.

 

גם כאן, אדם אריאל פשוט לא מאפשר לשום דבר לקרות. לשום יתרון להיות מנוצל. טישמן עצמו, לא מסוגל ליצור בעצמו מהלכים והמיסמאטצ' בצבע הוא בבחינת ההזדמנות האחרונה שלו. אבל אדם אריאל אקטיבי, זז, תנועתי ותמיד נמצא בקו המסירה בתווך שבין הכדור למנח הרגליים של הגבוה תוך שהוא מסרב להיכנע. כן, זה נשמע הירואי, זה כי זה כזה. זה מדהים.

 

השילוב המדהים, שבין אקטיביות לחוכמה, בצירוף שיפור פיזי משמעותי – הופך את אדם אריאל לשחקן שהוא, הגנתית! גם כאן, אחרי חילוף בו מקבל אדם אריאל את טוקוטו, תחילה הוא נראה פסיבי. אבל מרגע שהפועל תל אביב נראית כמנסה לנצל את היתרון הזה, הוא נלחם, מזיז את טוקוטו אחורה, מונע ממנו את הכדור ומסרב להיכנע לעמדה שלו. וכך, גם כשטוקוטו מקבל את הכדור – הוא מקבל אותו רחוק מהצבע ונותן לו את הגוף המספיק כדי לחסל את ההתקפה.

 

הדבר הזה נותן יתרונות נהדרים. העובדה שיש לך שחקן שמסוגל לשמור על שחקנים גבוהים ממנו במקצועיות כל כך גבוהה נותנת לך את האפשרות להחליף באופן תדיר בהתקפה. גם אם מדובר במהלך יזום בדוגמה הבאה ובין אם מתוך חוסר ברירה כמו בזו שאחריה. האופציה לבצע את החילוף מסייעת והופכת הגנה טובה להגנה מעולה. כמו זו של הפועל ירושלים.
לדוגמה כאן, באופן יזום ירושלים מחליפה. וכן, אנחנו רואים כאן את כל האלמנטים שמייחדים את הגנת החילופים. איך שההגנה מתאמצת, מאיטה את המשחק, נמנעת מלנוע, לא משתפת שחקנים רבים ובעיקרה פסיבית כדי להכניס את הכדור למיסמאטצ'. ואם יש לך גם את הכלים לעצור אותה שם כקבוצה? אז בכלל וואו. ומה שקורה פה, זה וואו. אדם אריאל מונע את קו המסירה בהגנת 3/4 (3/4 גוף בחוץ, 1/4 בפנים) ומכשזלי מקבל את הכדור (ורחוק מאוד מהסל) אריאל מניח את הגוף בצורה מושלמת ומונע את הנקודות. וואו.

 

וכן, גם אם זה לא באופן יזום, אלא מהלך אליו נקלעת ירושלים – גם שם אריאל נמצא. כאן, במעבר, ועל פינה ריקה, הפועל ירושלים מוכרחה לעשות חילוף. היא מחליפה כאשר אין לה שחקנים בצד החזק שיעזרו לאריאל "החלש" בקרב נגד זלמנסון "החזק". מפריע לאדם אריאל? ממש לא. עומד נמוך, יציב, מתנגד לתפיסת העמדה של זלי, מונע את הכדור עם הגנת 3/4 עד שבסופו של דבר משיג עבירת תוקף. פשוט מדהים.

 

זה לא האלמנט היחיד בו הדומיננטיות ההגנתית המפתיעה של אדם אריאל באה לידי ביטוי. אחד מהאלמנטים שירושלים משתמשת בו כחלק מתורת החילופים שלה זה אלמנט בשם חילוף משולש. אחרי חילוף רגיל שגורר פיק&רול של היריבה, מגיע חילוף נוסף. שחקן נוסף, שעדיף שישמור על השחקן הגבוה בצבע, מחליף רחוק מהכדור ובעצם מפחית מהנזק של החילוף. נשמע מסובך? נדגים.

בואו נראה את הדוגמה הזאת. אובה ובריימו מחליפים. ושימו לב לתנועות הידיים של אדם אריאל שמורה לאובה ללכת לשמור על השחקן שלו. בעצם, אחרי החילוף על הפיק&רול, אובה מבצע חילוף עם שחקן נוסף רחוק מהכדור – חילוף משולש. אבל הסיטואציה, הזויה. רטין אובאסוהן, עשרות קילו של שרירים ועצמות מחליף עם אדם אריאל כדי שיעזור לו בהגנה על שחקן גבוה וחזק ממנו. כן כן. אדם אריאל. אבל תראו איך הוא מוכיח את עצמו. ישר עובר להגנת פרונט (גוף מעבר לשחקן), ישר אקטיבי עם הגוף, ישר מונע את הכדור ואת תפיסת העמדה בכל דרך אפשרית. ובעצם, כך, סוגר אופציה שלמה להתקפה שתסתפק באלתור רגעי של גולן גוט בסוף שעון. אני בטוח שיותם הלפרין חותם על זה.

 

גם כאן, אדם קופץ מהווינג אחרי חילוף של אדאמס ושגב ומקבל גבוה בתוך הצבע. שוב, הוא עוקב אחרי הכדור ובכל מקום שומר עם הגוף, יציב, חזק מלפני השחקן. לא נותן לו לתפוס עמדה. מוציא אותו מהמשחק. מיסמאטצ' בלי יתרון. מדהים. ואם זה לא הספיק, תראו את הסגירה המופלאה לריבאונד. כאילו היו שווים בני שווים.

 

או למשל פה, כששוב אדם קופץ ומציל את אדאמס מהחילוף שנקלע אליו ומקבל את זלי – הוא מבצע עבודה פנטסטית. ראשית, העובדה שזלי מקבל את הכדור כל כך רחוק מהצבע ומהמקום הנוח לו, היא כבר נקודת זכות כשלעצמה לזכות אדם אריאל. ולאחר מכן, העיקשות, הפיזיות, האקטיביות והאגרסיביות מוכיחות את עצמן. פעם נוספת.

 

כן, הייתי יכול לסגור את הטור השבוע במקבץ משפטי קיטש על איך עם עקשנות וכוח רצון החלש יכול לנצח את החזק וסביר שהייתי כולל השוואה בין אדם אריאל לדוד ובין זלמנסון או סוארס לגוליית. ברשותכם, אוותר על זה. אעדיף שתצאו עם המחשבה הזאת: כשאומרים אדם אריאל, עולים כמה דברים לראש. שלשות, תנועה ללא כדור, ווינריות. מעולם, לא עלו לאף אחד מכם מילים כמו – הגנת פוסט, וורסטיליות, לוק-דאון דיפנדר, כלי הגנתי. ליותם הלפרין לעומת זאת? אלו האסוציאציות הראשונות. אז בפעם הבאה, כשאתם מתעצבנים על שחקן שלא מצליח בביצוע פעולה שהיא לכאורה הטיקט שלו, זכרו, הוא עושה עוד דברים על המגרש. הם יכולים להיות נסתרים ולא נראים בראייה ראשונית או בסטטיסטיקה. הם עדיין עושים את זה. הם עדיין מועילים. וכדאי, לרוב, לדעת להעריך גם את זה.

6 תגובות

  1. אורי לויטוס

    עומר תודה

    • יאיר

      אתה ממש פרשן איכותי. סחטיין על הרמה הגבוהה..

    • איציק

      לדעתי ממה שאני מבין גוני יזרעאלי מאמן אותם ומלמד אותם יסודות. ג'וני הוא מתנה של צוות האימון לפועל ירושלים. מודה שלא הבנתי בהתחלה .אבל רואה כמה אכפת לו מהקבוצה להצליח. שפו

  2. שביאל

    אדם אריאל האיש והאגדה!!! מעריץ שלו מהיום הראשון בליגה

  3. אריה

    טור נהדר, תודה עומר שהארת את עיני בדברים שלא ממש שמים אליהם תוך כדי משחק.

  4. אורי

    טור מעולה. בסוף הקליפ עם פרונט וסגירה על שיטו מנס-צי רואים את יותם מוחא *לו* כפיים על הביצוע.
    אכן לא הערכתי את הדקות על המגרש כשהפעולות שהן הטיקט שלו לא קורות/צולחות. תודה על ההארה.

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!