לצערי, אפתח את הטור בשני אירועים מצערים שפקדו את קהילת הכדורסל השבוע: הראשון, מותו של ניסים אלפסי ז״ל הוא אבידה גדולה לעירוני נהריה בפרט ולכדורסל הישראלי בכלל ומכאן אני שולח תנחומים למשפחה ולמועדון. השני הוא תאונת הדרכים הקשה שעבר דניאל ששון לו אנו מאחלים איחולי החלמה מהירה !!!

Hapoel Gilboa Galil – Photo Credit: Basket.co.il
גלבוע/גליל
גלבוע (בדומה לירושלים) עברה העונה טלטלה לא פשוטה עם עזיבתו של ליאור ליובין לפנאתינייקוס. מחליפו אבישי גורדון (בשונה מאדומייטיס) בחר להמשיך את הקו המקצועי בו נקט קודמו (תוך קרדיט גדול לעוזרו גיא קפלן) כשאת משנתו בחר להכניס לאט ובמשורה עם הזמן. כמיטב המסורת גליל נותנת במה גדולה לישראלים שלה (כ-97 דקות בממוצע למשחק) והצעירים שבהם כמו יותם חנוכי, גיל בני, גרשון וגם חן כלפון אחראים רבות להצלחת הקבוצה. אולם בסופו של דבר את הטון נותנים שניים: יפתח זיו ונתנאל ארצי, והמספרים מדברים בעד עצמם: יפתח זיו עם 13 נק׳ ו-4.6 אס׳ בנצחונות לעומת 10.7 נק׳ ו-2.6 אס׳ בהפסדים. אצל נתנאל ארצי זה אף קיצוני יותר: 11.5 נק׳ בנצחונות מול 4.3 כאלו בהפסדים. מעבר לכך, האיזון שבין יפתח זיו לתומאסון בקו האחורי והנוכחות והרוח שמביא איתו ארצי הם שניים מהגורמים להצלחת הקבוצה ובהגיענו לשלבים המכריעים של העונה מעניין יהיה לראות כמה עיקביים הם יהיו ואם יצליחו לסחוב על גבם את גלבוע לפיינל פור נוסף.

Chris Johnson – Photo Credit: Dov Halickman
הפועל חולון – הפועל ים טייק מי יודע כמה…
אנחנו מדברים רבות על האופי המיוחד בו ניחנת חולון, כזה שבא לידי ביטוי שוב בצורה בה הגיבה להפסד בנס ציונה וחשוב מזה לאירועים שליוו אותו. שוב היא הוכיחה שכשהיא מתעסקת בכדורסל נטו היא שניה השנה (יחד עם אילת) רק למכבי. בניגוד למשחק בשישי בו זרקה 44 זריקות לשלוש מול 25 ניסיונות בלבד ל-2 ביום שני הסיפור היה אחר: 36 זריקות 2 ב-67% מול 24 זריקות 3 ב-50% וכל זה בתוך השיטה המאפיינת אותה בקדנציה של דדאס: מתקיפים פעם אחר פעם בפיק אנד רול את הגבוה והגארד של היריבה שמתקשים בכך הגנתית, בשילוב עם מהלכי גב לסל במצבי מיס מצ׳ ולקינוח מהלכי 1:1 עם הפנים לסל על השומר הפחות טוב של הקבוצה שממול. כל אלו תוך ניצול מקסימלי של יכולות הקליעה שלה שעוזרות לה לרווח את המגרש בצורה מצוינת ומקשה מאוד על היריבה לעזור ולהגיע לרוטציות בזמן.

Idan Zalmanson – Photo Credit: Dov Halickman
שני דברים לגבי ירושלים: הראשון – מבחינה התקפית אנחנו רואים המשך מגמה של חזרה לסגנון המשחק שיותר מתאים לקבוצה הזאת: קצב גבוה הרבה יותר משולב במצבי פיק אנד שורט רול רבים ששמים את בריימו ותומאס באזורים ובמקומות שהם יותר טובים בהם. בנוסף, סגנון המשחק מאפשר לקלעים מבטים פנויים או את האפשרות להתקיף קלוז-אאוטים ומונע מהם לעשות דברים שאינם אמורים לעשות. הדבר הכניס קצת יותר סדר ומשמעת בהתקפה, כדי שירושלים תעשה עוד התקדמות התקפית, בטח נוכח סגנון המשחק הנ״ל היא תצטרך את קרמר ומקולום יותר עיקביים ביכולת שלהם לייצר בפיק אנד רול.
השני – פה די להסתכל על המספרים של חולון שציינתי קודם: 67% ל-2 ו-50% ל-3 הם כאלו שאסור לירושלים לקבל. אני שב ואומר – לירושלים הרבה שומרים אישיים טובים, פיזיים וקשוחים שיכולים לשמור על כמה עמדות, ואין שום סיבה שלא תשוב לעצור את יריבותיה על 80-82 נקודות, דבר שעשתה בשלבים קודמים העונה.

Yam Madar – Photo Credit: Dov Halickman
הקרבות על ההישארות
הפועל תל אביב ובני הרצליה הגיעו למשחק ביניהן במגמות הפוכות. המשחק התאפיין בשתי מחציות שונות בתכלית. בשבוע שעבר דיברנו על התלות ההתקפית המסויימת שייצרה הרצליה בקלארק והיידגר ואלו השיבו במחצית ראשונה מצויינת של 27 נקודות משותפות שהובילו ל-52 כאלו של הקבוצה כולה. במחצית השניה עלתה הפועל ת״א במטרה ל״חסל״ את שניהם וכפועל יוצא הוסיפו השניים רק עוד 13 נקודות עד לסיום.
בצידו השני של המגרש מדברים המון העונה על יכולתם של שני הישראלים המובילים של הפועל: ים מדר ובר טימור, דנים רבות בהשפעה המכרעת שיש לג׳סטין טילמן המצויין, אולם לדעתי האיש החשוב באמת הוא פול סטול. מאז שנחת משחק ההתקפה של הפועל טוב הרבה יותר וחשוב מכך הוא עושה את השחקנים שלידו טובים ויעילים יותר: הבאתו הורידה מטימור ומדר את הצורך להוציא אנרגיה מיותרת בהובלת הכדור, קבלת ההחלטות וניהול המשחק לצד הצורך לקלוע ופינתה אותם לעשות את הדברים בהם הם טובים יותר.

Patrick Miller – Photo Credit: FIBA Europe Cup
שבוע שכולו חזרה גנרלית
לקראת הפיינל פור של היורופקאפ ולאחר ההפסד ברוממה עמדה עירוני נס ציונה בצומת דרכים.
היא יצאה ממנו כמו מלוע של תותח… תרתי משמע.
בשבוע האחרון היא הציגה מספר אלמנטים (שחלקם באו לידי ביטוי כבר בשלבים מוקדמים יותר) בולטים: הראשון – משחק ריצה בכל מחיר ובכל מצב תוך ניצול היכולות המצויינות של מילר, אנגולה וסלדן במגרש הפתוח. השני – אזורית 2:3 שמכריחה את היריבות להמון זריקות מחוץ לקשת מבלי שהכדור נכנס מספיק לצבע, והתוצאה… תחזרו לסעיף הראשון… והשלישי – נ״צ היא קבוצת ריבאונד התקפה מצויינת (12 כאלו בממוצע למשחק), כאשר נתון זה בתוספת משחק הריצה הופכים אותה לקבוצה שקולעת באחוזים מצויינים ל-2… אם רק תשפר במעט את אלו ל-3 (אחרונה בליגה עם קצת יותר מ-28%) היא תעשה צעד נוסף קדימה ותהפוך לקבוצה שיהיה קשה מאוד לנצח.
בהצלחה בפיינל פור!
0 תגובות