5 נקודות על השבוע האחרון, ואיזה שבוע זה היה! הישגים גדולים בזירה האירופאית, מחזור ליגה נפלא, הצגות של שחקנים גדולים – חוויה לכל אוהדי הכדורסל הישראלי.

1. היסטוריה!!!
היסטוריה א׳:
הפועל חולון הגיעה הערב למשחק בידיעה שניצחון והיא עושה היסטוריה וכמו שקורה הרבה במצבים אלו הלחץ דיבר. שתי הקבוצות באו עם תכנית משחק התקפית כירורגית במיוחד. חולון כהרגלה התקיפה פעם אחר פעם את תומפסון וזאנלי השומרים הפחות טובים בברינדיזי. מהצד השני האיטלקים התקיפו את דה זאו במהלכי פוסט אפ ואת פניני במהלכי פיק אנד רול ודאגו לשמור בכל מחיר על קצב משחק נמוך ומנעו מחולון את משחק הריצה שהיא כל-כך אוהבת. בסוף משחקים גדולים מוכרעים בפעולות גדולות ע״י שחקנים גדולים ולחולון יש הרבה כאלו… וגיא פניני אחד.

הערה לסיום – אך סמלי הוא שזמן קצר אחרי שחולון מחתימה את כריס ג׳ונסון (שגמל לה בעוד משחק מצוין עם 2 שלשות גדולות) לעונה נוספת ובכך ממתגת עצמה כקבוצה שרוצה להיות פקטור בכדורסל האירופאי, היא גם מעפילה לשמונה הגדולות של המפעל.

היסטוריה ב׳:
עירוני נס ציונה בפיינל פור אירופאי – גם אם תגידו את זה בקול רם עוד מספר רב של פעמים זה יישמע לא אמיתי. אז נכון המצקצקים יגידו שהמפעל לא משהו ושנדרשו רק 5 משחקים כדי להגיע לחצי הגמר, אבל למועדון כל כך צעיר שרק מתחיל לייצר מסורת זהו הישג גדול ואבן דרך נוספת וחשובה מאוד בהיסטוריה של המועדון. שאפו על הכנה מצוינת ויכולת טובה מאוד בצמד המשחקים.

2. מכבי ת״א
יכול להיות שבאיזשהו מקום הידיעה שאפסו הסיכויים של מכבי תל אביב לעלות לרבע הגמר ביורוליג הורידה לחץ מהשחקנים. מכבי שיחקה יותר טוב בשני המשחקים האחרונים, בטח ובטח מול ברצלונה, רואים בעיקר גם על ז'יז'יץ' וגם על בנדר שהם יותר משוחררים, כשהלחץ ירד אז הם מביאים לידי ביטוי יותר טוב את האיכויות שלהם. אני לא בטוח שזה צריך להוות איזשהו קריטריון להחלטה לגבי העונה הבאה כי בסופו של דבר זה לא הצליח השנה ויכול להיות שצריך ללכת לכיוונים טיפה שונים. כמה דברים ספציפית על הניצחון: הראשון – ניכר כי חזרתו של הקהל במספרים גדולים נתן לשחקנים המון אנרגיות. השני – מכבי טיפלה הגנתית יפה מאוד בשלושה אלמנטים עיקריים שברצלונה הריצה: תרגילים לקלעים, דאבל אפים במצבי פוסט אפ והגנת פיק אנד רול טובה, בעיקר של ז'יז'יץ' (שאחרי שנכנע במהלכים הראשונים בעיקר בתחילת הרבע השלישי) הראה שיפור גדול בפרמטר הזה. התקפית, יאניס המשיך לשים את ווילבקין מקסימום דקות בעמדה מספר 2 והתוצאה: 25 אסיסטים, 7 שחקנים בספרות כפולות ויותר שטף. מילה אחרונה לגבי עומרי כספי – קבלת ההחלטות, היכולת לייצר, המנהיגות בדברים הקטנים – תענוג.

3. ירושלים:
כמה עובדות:
א- לירושלים 3 שחקני נבחרת ו-6 אמריקאים מצוינים – סגל עמוק שנותן המון אפשרויות.

ב- 15.1.21 – עודד קטש לקח את הקריירה שלו לרמה הבאה. אנחנו חודשיים וחצי אחרי. הגעגועים הם כבר לא תירוץ והגיע הזמן לשים את זה מאחורה.

ג- להפועל י-ם יש הרבה שחקני הגנה טובים שיכולים לשמור על מספר עמדות, דבר שנותן אופציות הגנתיות מאוד מגוונות החל ביכולת לשמור הגנה אינדיבידואלית טובה, לעשות חילופים אוטומטיים בהמון מצבים ובין הרבה שחקנים מבלי לחשוף את עצמה למיס מאצ׳ים וכו׳.

לטעמי, החלטה גורפת של השחקנים על שינוי גישה ועכשיו! כי לוח המשחקים (נס ציונה, גלבוע, חולון, ראשון בחוץ, ומכבי ת״א בבית) הולך ונעשה קשה יחזיר אותה למקומות אליהן התרגלה.

הסיפור מתמצה מבחינתי בשני דברים: הראשון – מחויבות הגנתית, כי התקפית גם אם השיטה שונה וגם אם אדומייטיס בוחר לעשות דברים אחרת, המספרים די דומים אולם הגנתית הסיפור שונה: מקצת מעל 82 נקודות שספגה בליגה תחת קטש היא עולה ל- 88 נק' למשחק תחת אדומייטיס.

השני- היכולת של אדומייטיס להגיע מקצועית לבלאט ולתומאס כי לדעתי הם הברומטר של הקבוצה והיא תלך לאן שהם ייקחו אותה.

4. הפועל ת״א
הפועל ת״א, מסורתית, זה מועדון שניזון מהקהל שדוחף את השחקנים ונותן להם המון-המון אנרגיות, הם מחוברים לקבוצה וברור שיש להם השפעה גדולה על התוצאות האחרונות. עוד לפני כמה שבועות, גם כשהם הפסידו חשבתי שהסגל שלהם שווה הישארות. ניכר היה בשני המשחקים האחרונים שכל שחקן מתחיל להבין את תפקידו ומקומו. ראינו כמה נוכחות וסדר הביא פול סטול כבר במשחקו הראשון ולראיה השטף בו שיחקה במחצית הראשונה, העובדה שטילמן מקבל את הכדור במקומות ובמצבים טובים עבורו, השקט הנפשי היחסי בו שיחקה הפועל גם כשההפרש החל לרדת והיכולת לעשות פעולות נכונות בסוף המשחק. הפציעה של יאנג טורפת את הקלפים מחדש ויהיה מאוד מעניין לראות אלו התאמות תעשה הפועל ת״א למצב שנכפה עליה.

5. מחזור של הצגות יחיד:
ג׳רמי פארגו- (30 נקודות, 6 אסיסטים)
ראשל"צ מצאה את הדרך שלה מאז המחצית השנייה מול הפועל תל אביב ביחד עם השינויים הפרסונליים שעשתה קודם לכן. פארגו ספציפית לליגה שלנו זה שחקן על, כל כך מגוון, הוא יכול לעשות כל כך הרבה נקודות במנעד כל כך רחב של דרכים שמאוד קשה לעצור אותו. אני חושב שהגדולה שלו באה לידי בזה שהאחרים פשוט טובים יותר לידו עכשיו. נועם דוברת: 8.7 נק' לפני פארגו ו- 12.4 איתו, גולן גוט 10.3 נק' בתקופה שלפני ו- 14.2 אחריו! פארגו ודריל מונרו הם שני שחקנים שמבינים את המשחק ברמה מאוד-מאוד גבוהה. השילוב שלהם מאוד משדרג את המשחק של ראשל"צ בהתקפה והופך אותה לקבוצה מאוד מסוכנת לשלבים המתקדמים של העונה, ובטח לקבוצה שהרבה קבוצות לא ירצו לפגוש בפלייאוף.

קרי בלאקשיר (34 נק', 14 ריבאונד ומדד 48)
בלאקשיר מספק עונה מאוד אופיינית לרוקיס׳ – הוא רושם משחקים מצוינים שמלווים במשחקים פחות טובים, משחקים שבהם הוא אסרטיבי ובמשחקים לאחר מכן שהוא די פאסיבי. לא כל שבוע הוא יעשה את המספרים שהוא עשה בניצחון השבוע, אבל עקביות בין המשחקים ובתוכם תשדרג אותו ואת גלבוע. נתון נוסף שמראה עליו רבות הוא היכולת המנטלית להביא את עצמו למשחקים החשובים. המשחק בשני סומן ככזה שישפיע רבות על המאבק למקומות 1-6 וכמו במקרים דומים (מכבי ת״א, הפועל י-ם, הפועל חיפה) בלאקשיר הופיע ובגדול.

ג׳סטין טילמן (39 נק', 10 ריבאונד ומדד 50!!!) – כל מילה נוספת מיותרת.