בשבועות האחרונים הדיון סביב מכסת הזרים בליגת העל עלה שוב על הפרק וארגון השחקנים אף איים בשביתה שכרגע ירדה מהפרק. פתרון אמיתי לא נראה כי נמצא, אך זה שנים שמנסים בכדורסל הישראלי למצוא פתרון לבעיה כיצד להפוך את הליגה לטובה ביותר וזאת במקביל לקידום השחקן הישראלי.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
אני מניח שלא יימצא חובב כדורסל שלא ירצה ליגה טובה יותר ובטח אם במקביל ניתן יהיה לשלב כמה שיותר שחקנים כחול לבן, אך האם ישנו פתרון פלא שישלב בין השניים? הדבר נראה כמעט כבלתי אפשרי והפתרונות המוצעים תמיד מגיעים מפוזיציה, בין אם מצד מקבלי ההחלטות שרוצים את המוצר הטוב והיוקרתי ביותר ובין אם מצד השחקנים הישראלים אשר רוצים לקדם את עצמם, ובצדק, ככל הניתן.
בסדרת הטורים אנסה למצוא את הפתרון אשר יוכל לשלב את הרצון לליגת הכדורסל הכי טובה שניתן לבין שילוב השחקנים הישראלים הן בכמות והן ברמת ההשפעה. ברור כי למכסת הזרים יש משקל רב במענה על שתי שאלות אלה ובכך יעסקו שני הטורים הקרובים, כאשר בטורי השלישי והאחרון בסדרה אתייחס למבנה הליגה שישלים את תפיסתי.
הערה קטנה: המידע בטור הנוכחי התבסס על האתרים השונים ועל הזיכרון שלי, אך לצערי, אין מקום מסודר בו המידע זמין ונוח לקבלת המידע המלא.
1979-1985: זר אחד
בעונת 1979-1980 אושר לראשונה לקבוצות להחתים זר ראשון במסגרת הליגה. חשוב להזכיר כי מכבי תל אביב החתימה זר ראשון עוד בשנת 1972 למסגרת האירופית כאשר רון דאנלופ המנוח חתם בקבוצה ולא הותיר חותם באירופה, אך המסורת החלה. אם עד שנות השבעים הכדורסל הישראלי לא נחל הצלחות ברמה האירופית, בזכות כניסת הזרים (בתחילה רק במסגרת האירופית), מכבי תל אביב (שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות, 1977 ו-1981) ונבחרת ישראל (סגנות אליפות אירופה ב-1979) הגיעו להישגי שיא.
1985-1999: שני זרים
הקפיצה מזר אחד לשניים הוכיחה את עצמה בשנים הראשונות כאשר מכבי תל אביב השיגה שלוש סגנויות אליפות אירופה לקבוצות (1987-1989) ונבחרת ישראל הגיעה למקום השביעי באליפות העולם (1986). לעומת זאת, שנות התשעים נחשבות לפחות טובות בגזרת הקבוצות הישראליות באירופה.
1999-2001: שני זרים + בוסמן
חוק הבוסמן הגיע לישראל וכבר בשנה הראשונה מכבי תל אביב מצליחה להגיע עד לגמר גביע אירופה לאלופות בו היא מפסידה לפנאתנייקוס. בעונה לאחר מכן, הצהובים זוכים בסופרוליג (עונה הפיצול המפורסמת).
Tzivka Sherf and Pini Gershon – Photo Credit: Dov Halickman
2001-2006: שני זרים + שני בוסמנים/שלושה זרים
הפעם, השינוי במכסת הזרים היה זריז, דבר שהוביל להמשך ההצלחות הישראליות באירופה. מכבי תל אביב זכתה שנתיים ברציפות ביורוליג (2004 ו-2005) והגיעה לגמר ב-2006. בשנת 2004 גם הפועל ירושלים זכתה ביול”ב קאפ והצלחות נוספות של קבוצות ישראליות התרחשו בשנים אלה (הפועל תל אביב, עירוני נהריה). גם נבחרת ישראל מגיעה להישג השיא שלה במילניום הנוכחי עם מקום שביעי באליפות אירופה 2003.
2006-2019: החוק הרוסי
במשך 13 שנה, לסירוגין, הגיע לחיינו החוק הרוסי (שני ישראלים בכל רגע נתון בחמישייה). בתחילה, כמות הזרים לא הוגבלה, אך בהמשך החלו לצוץ להן הגבלות שונות ומשתנות בכמות הזרים (חמישה זרים, הטבה כספית לארבעה זרים, כמות נרשמים בסגל). במשך כל אותן שנים המטרה הייתה פשוט להבטיח דקות לישראלים (לפחות 80), וכתוצאה מכך שכר השחקנים עלה, ללא קשר ליכולותם. בשנים אלה מכבי תל אביב הגיעה שלוש פעמים לגמר היורוליג (2008, 2011 ו-2014) וזכתה פעם אחת (2014), אך בשנים האחרונות חווה רגרסיה משמעותית ביורוליג יחסית לציפיות.
2019 ועד היום: חמישה זרים רשומים בכל משחק, ישראלי אחד בחמישייה
כל קבוצה יכולה לרשום חמישה זרים לכל משחק, כאשר הקבוצה מחויבת ששחקן ישראלי אחד לפחות ישחק בכל רגע נתון. עד הקורונה, כל קבוצה יכלה לרשום שמונה זרים במהלך העונה, אך מאז הקורונה ניתן לרשום עשרה זרים. בעקבות שיטה זו, הסגלים של הקבוצות המשחקות באירופה (תחילה מכבי תל אביב, אך היום גם אצל הפועל ירושלים, הפועל חולון ואפילו הפועל תל אביב), שונים מהסגל לליגה וזאת מכיוון שלכל קבוצה ישנם שישה, שבעה ויותר זרים הזמינים לאירופה, אך לא זמינים לליגה במקביל. בשנים אלה נס ציונה הצליחה לזכות ביורופקאפ בשנת 2021 והפועל חולון הגיעה לחצי גמר הפיינל פור של ליגת האלופות ב-2022.
אז אחרי שסקרנו את היסטוריית מגבלות הזרים בישראל, ניתן לגלות שבכל שינוי בו מספר הזרים עלה, בשנים הראשונות, הקבוצות הישראליות (וכן, מכבי תל אביב בראשן) הגיעו להישגים באירופה. השנים האחרונות, בהן באירופה אין הגבלת זרים (לא מתייחס לליגות המקומיות) וחוק בוסמן מאפשר מעבר פשוט בליגות השונות, גרמו לכך שמכסת הזרים בישראל פוגעת בקבוצות הישראליות. נכון, קבוצות כמו מכבי תל אביב והפועל ירושלים (וגם הפועל חולון והפועל תל אביב) יכולות לרשום כמה זרים שירצו, אך צריכות תמיד לקחת בחשבון כי ישנה מכסה של זרים למהלך כל העונה בליגה ולכן לא ירשמו בהכרח את כל הזרים לליגה וכמובן שההיררכיה תשתנה בין הליגה לאירופה, דבר שכל בר דעת יגיד כי הוא פוגע. בטורי הבא אתייחס לגישות השונות למכסת הזרים וכמובן אציג את תפיסתי.
Nes Ziona – Photo Credit: FIBA
0 תגובות