‏

קרדיט לתמונה הראשית: דב הליקמן, ספורטס רבי

אני מרגיש שליחות מסוימת לכתוב על הדרמה האדירה שהתרחשה אתמול ביד-אליהו (ואם לא ראיתם אותה, חבל מאוד). כי חייבים לכתוב על משחק שמגיעות לו הרבה מאוד מילים, שנתן כל כך הרבה, שהיה חריג בכל הרבה פרמטרים. משחק שנתן לנו נתונים סטטיסטיים חריגים שאיבדו כל משמעות ברגע שהתחיל הזמן הזה שיש על שמו דוושה שפעם היו לוחצים עליה כדי להעביר הילוכים ברכב. הרבה קלאץ׳ היה לנו אמש, הרבה גיבורים ונבלים שקלעו שלשות נבזיות מטווחים בלתי סבירים. הרבה ריצות, הרבה עבירות, הרבה שיערות לבנות, הרבה כדורים שמקפצים להם על הטבעות של ההיכל ופשוט מסרבות להיכנס ושומרות במו טבעתיותן (כן) על האמונה בחלום הפליי-אין של הצהובים. 111-106 מכבי ת״א על באיירן מינכן, מאיפה לעזאזל מתחילים?!

אולי נתחיל בהתחלה, באיירן של פשיץ׳ הגיעה למשחק הזה עם משנה סדורה שניצחה עבורה את ארבעת משחקיה האחרונים בליגה הטובה באירופה; היא תפתה את היריבה שלה לזרוק כמה שהיא רוצה מחוץ לקשת, ולא תיתן לא לנשום בצבע עם עזרות כפולות ומכופלות. זה הימור, והוא מצליח מאוד בתקופה האחרונה. כאשר חניכיו של פשיץ׳ מצליחים להוריד את היריבה לאחוז נמוך מחוץ לקשת, כפי שקרה בשלושת המשחקים האחרונים נגד מונאקו, פריז (33% כ״א) ובמיוחד הפועל ת״א (16.7%), היריבה קלעה בממוצע 73 נק׳ למשחק בלבד, והניצחון הלך לבווארים בכל אחד מהם.

Svetislav Pesic – Photo credit: Dov Halickman

ההימור הזה לא צלח אמש נגד מכבי ת״א, שהייתה לאורך כל הערב בקידומת 6 מבחינת אחוזים מחוץ לקשת, וסיימה 4 רבעים עם 20 שלשות (60%). זה נתון חריג כמובן, והוא לא הספיק להביא בעצמו את הניצחון, אבל אני טוען שהוא לא מקרי. המשנה הסדורה של עודד קטש היא קודם כל האמונה שהוא נותן בבחורים שלו, גם אם הם לא חוד החנית של אירופה. כמו פשיץ׳ אמש, גם קטש נתן ונותן לשחקנים בצהוב יד חופשית לזרוק ללא הבדל דת, גזע, מין, רקע סוציו-אקונומי, מעמד ברוטציה או עמדה במגרש. מקלארק, דרך סנטוס ובריסט ועד גור לביא, לכולם יש את הביטחון לזרוק ואל תתפלאו כאשר הם גם יקלעו. הפעם זה היה המופע של בלאט וריימן, שהפציצו 36 נקודות משותפות, 26.5 נקודות יותר (עלייה של 278%) מאשר בערב ממוצע שלהם העונה (9.5). השניים קיבלו זריקות, לקחו אותן בלי טיפת היסוס, וכאשר הרגל שלהם הייתה מעבר לקשת השלוש הם גם לא החטיאו (11/11).

הערב המדהים הזה מחוץ לקשת לא פסח גם על הקלעי הטוב בצד המזרחי של האוקיינוס האטלנטי. אני באופן אישי הייתי מוותר על ברנדון אינגרם במשחק האול-סטאר ומחליף את סטף קרי הפצוע באנדראס (אנדי) אובסט שהפציץ 33 נק׳ עם 8 שלשות. היו רגעים במהלך הרבע השלישי (4/4 ל-3) שלא הבנתי מה התופעה הזאת עושה על הפרקט בתל-אביב ולא בלוס-אנג׳לס, הבנה שהתבהרה אצלי ברבע שבא לאחריו, עם שתי החטאות נדירות מקו-העונשין, דווקא במאני-טיים.

Andres Obst – Photo credit: Dov Halickman

כל המאורעות שתוארו עד עכשיו התחברו יחד לכדי שוויון 90, 4:42 לסיום הרבע הרביעי. פה החלה הדרמה להתגבר. זה היה קרב חפירות ושריטות שבו רומן סורקין השאיר הכל על הפרקט כדי להשאיר את הצהובים בשווין 95 שתי דקות לאחר מכן. ברגע הזה תמיר בלאט העלה את הצהובים ליתרון עם מהלך שבו בזינוק אל הכדור החוזר הוא קבע שיא עונתי בריבאונדים (6), וסחט עבירה ששלחה אותו אל קו העונשין, שם קבע שיא עונתי חדש בנקודות (20). יחד עם 6/6 מחוץ לקשת, 9 אסיסטים ונתון ה+/- הגבוה ביותר בקבוצה (11+), אפשר להגיד שזה היה הערב האירופיים הטובים ביותר בקריירה של הבן של דיוויד, שהיה בלתי עציר.

בשעה זו, מכבי הייתה ביתרון שתי נקודות אבל הייתה חסרה על הפרקט את הקלוזר האולטימטיבי שלה, לונדברג שיצא מחשש לפציעה. בהיעדרו הכדור נחת אצל ריימן שהשאיר נקודה אחת על קו-העונשין והוציא לדרך מהלך אחרון (לכאורה) של באיירן. זה נגמר עם שלשה מטורפת של דימיטרייביץ׳ על הפרצוף של אותו ריימן שגם ביצע עליו עבירה ושלחה אותו להעלות את הקבוצה שלו ליתרון 9 שניות לסיום. קלארק קיבל את הכדור המכריע ומצא בצבע את בריסט שלא הצליח לסיים אבל כן הצליח לסחוט עבירה. הפורוורד המושמץ הוסיף קוף נוסף לגבו כאשר החטיא את הזריקה המכריעה ושלח אותנו להארכה שעתידה לגאול אותו בענק.

Oshae Brissett – Photo credit: Dov Halickman

כמו דקות הסיום, גם ההארכה הייתה כאוטית ורווית בדיקות במוניטור, עבירות, טעויות ואיבודים. מי שניצחה עבור מכבי תל אביב את המשחק בסופו של היום, מעבר לרוחות שאופפות את הטבעות ליד הכיסא של שמעון מזרחי, היא האמונה שקטש נותן בשחקנים שלו (ללא הבדל דת, גזע וכו׳). האמונה שמאפשרת להם להעיף בחופשית את הזריקות בתחילת הרבע השני גם מעניקה להם את הביטחון לקבל החלטות אמיצות כשהלחץ מתחיל והשעון הולך נגמר.

מה שבלט לעיניי, זה שהשחקנים שניצחו עבור מכבי תל אביב את המשחק בהארכה, היו דווקא אלה ששיחקו הכי גרוע במשך כל 40 הדקות הראשונות, אבל קטש המשיך לתת בהם את האמון. ג׳ימי קלארק היה על 6 נקודות ב-20% מהשדה, אבל קלע שני סלים גדולים, האחרון שבהם היה יורו-סטפ יפהפה שנתן למכבי הרבה אוויר. ג׳יילן הורד היה נרפה בשני צדי המגרש לאורך המשחק, אבל נשאר על הפרקט בהארכה, בה הוסיף 6 נקודות, כולל אלי-הופ מתמיר שהדליק את ההיכל. על שתי הנקודות הנוספות של הצהובים בחמש הדקות הללו, היה חתום אושיי בריסט, שסיים את הרבע הרביעי עם החטאת עונשין גורלית, אבל שם את הגוף לדימיטרייביץ׳ ולקח את הכדור כל הדרך עד לדאנק שסגר סיפור ולאחר שנשמע הבאזר מקרב את מכבי תל-אביב מרחק של שני ניצחונות בלבד מהמקום עשירי המוביל לפליי-אין, מי היה מאמין?

Oded Katash – Photo credit: Dov Halickman