1. נציגתנו ביורוליג

מכבי, שעוד חולמת להשאיר לעצמה סיכוי קטן לפלייאוף יצאה ליוון למשחק חשוב מאוד עבורה נגד פנאתינייקוס שם פגשה מאמן שאותו ואת השיטה שלו היא מכירה מצוין, והוא מצידו גם מכיר אותה על בוריה. מכבי בעידן ספרופולוס מתאפיינת בשני אלמנטים התקפיים בולטים: הראשון – משחק ריצה והשני – פאנצ’ים התקפיים קצרים ופשוטים שנועדו למקסם את יכולתם של הגארדים (וווילבקין בעיקר) לייצר יתרונות לעצמם ולאחרים. אי לכך תכנית המשחק ההגנתית של עודד הייתה פשוטה: כבר מהפתיחה הקפידה פנאתינייקוס לשחק בהרכבים גדולים שביצעו חילופים אוטומטים על כל חסימה, ובכך ביטל את היתרונות הקטנים שמכבי יכלה לייצר, דבר שהכריח את מכבי לפעולות אישיות ולזריקות רבות מכדרור בסוף שעון והתוצאה – זריקות באחוז נמוך וקצב משחק שהתאים לפנאתינייקוס. ספרופולוס המשיך לצוות את ווילבקין יותר דקות בעמדה 2 ליד ג’ונס או דיברתולומיאו, החלטה שנראית טובה ושלדעתי (במשימות שנותרו לה) תעזור למכבי בכלל ולווילבקין בפרט לזרום יותר בהתקפה העומדת.

Vasilije Micic – Photo Credit: Dov Halickman

אתמול שיחקה מכבי נגד הקבוצה הטובה ביורוליג נכון לרגע זה, אנאדולו אפס. אפשר לדבר על מה מכבי יכלה לעשות או שלא, על הפתרונות שיכלה להביא למשחק או שלא, אבל אני בוחר להתרכז בקבוצה שממול, קבוצה שרמת הביצוע ההתקפית שלה קרובה למושלמת (כמעט 92 נק’ למשחק עם מעל 21 אסיסטים בממוצע ב-8 המשחקים האחרונים שלה), שרמת הריווח שלה במשחק הפיק אנד רול אופטימלי, שהנעת הכדור שלה ויכולת קריאת המצבים פנומנלית ויתרה מכך קבוצה ששומרת בשבועות האחרונים בצורה יוצאת דופן ומפרקת שבוע אחרי שבוע את משחק ההתקפה של יריבותיה בכלל ואת משחק הפיק אנד רול בפרט ע”י הגנה אינדיבידואלית וקבוצתית (מגבילה את יריבותיה ל-70.75 נקודות) – פשוט תאווה לעיניים!

Keenan Evans – Photo Credit: Dov Halickman

2. כאן בונים

אחד הדברים החשובים בקבוצת כדורסל אם לא החשוב שבהם הוא בניית הקבוצה בקיץ. שוב ושוב אנו נוכחים לראות כי קבוצות שבנו תמהיל נכון הן ברמה האנושית והן ברמה המקצועית, מצליחות יותר ואין דוגמאות טובות יותר מהפועל אילת והפועל חיפה.

נתחיל מהמדורגת שנייה, הפועל אילת שאם נוכל להגדיר אותה במילה, היא תהיה ניסיון בשתי מילים: ניסיון ושכל… והרבה מזה. על הקווים אריאל בית הלחמי, המאמן הוותיק בליגה שפגע בול בכל שחקן ושחקן, החל בארבעת הזרים ששלושה מהם מנוסים ומוכחים ששיחקו ברמות הגבוהות ביותר ואף זכו בתארים, הרביעי (ג’וש ניבו) שמתאים לה (ובמיוחד לרכז פיק אנד רול מצוין בדמותו של רגלנד) כמו כפפה ליד, יחד איתם שולדבראנד הבלתי נגמר, קרטר, צוף, הובר ושוכמן היעילים. הניסיון ניכר שם בכל פרמטר, החל בשקט הנפשי בו היא משחקת, המשך בהבנה של כל שחקן את מקומו, תפקידו ויכולותיו וכלה ביכולת לנצח משחקים צמודים. כל אלו שמים אילת בעמדה מצוינת, לדעתי, ללכת רחוק מאוד.

בצד השני של סקאלת הבנייה ובפילוסופיה שונה לחלוטין נמצאת הפועל חיפה. אלעד חסין בנה קבוצה עם המון שחקנים שיש להם מה להוכיח, זאת קבוצה רעבה, קשוחה מאוד, ביתית מאוד, מחוברת ומלוכדת שמציגה את ההתקפה הטובה בליגה (90.6 נקודות למשחק עם 41.6% ל-3, שנייה בליגה). לדעתי, אלעד פגע בול בכל הקשור להתאמה בין הזרים לישראלים ובזו הקשורה למאפייני השחקנים ותכונותיהם. ראשית, היא מציגה התאמה קרוב למושלמת בקו האחורי בין אוואנס (גניבת העונה ושחקן שישחק ברמות גבוהות בעתיד) לג׳ייסון סיגרס. שנית – יכולת לשחק בהרכבים שונים ומגוונים ברמת תיאום גבוהה מאוד, ודבר שלישי ואחרון – היא ניצחה חצי ממשחקיה בהפרשים קטנים מ-5, דבר שמעיד רבות על עבודתו של המאמן. גם היא תמשיך להיות פקטור שצריך להתחשב בו בהמשך העונה הרגילה ובפלייאוף בפרט.

Chris Dowe & Roman Sorkin – Photo Credit: Basket.co.il

3. התחתית הבוערת

אין ספק שהניצחון במשחק האחרון יכול לתת אנרגיות וביטחון למכבי חיפה. הייתה לי הזכות לאמן את עמית בן דוד ובמעט הזמן בתפקיד ניכר שהוא מביא כמאמן את מה שהביא כשחקן – שקט נפשי, ביטחון וסדר. מקצועית, הוא עשה דבר אחד מאוד משמעותי בכך שהעביר את כריס דאו לעמדת הרכז וכמקבל ההחלטות העיקרי בדקות שמשחק בעמדה 2. הדבר עשה קצת יותר סדר בהתקפה של חיפה. הנהנה העיקרי: רומן סורקין שעלה מ-11.6 נק’ למשחק ב-14.5% ל-3 ל-21 נק’ ב- 57% ל-3 בשלושת המשחקים האחרונים.

בצד השני של המגרש, זה שבו מנצחים משחקים, ניכר היה שהקבוצה מבינה את משמעות הסיטואציה בה היא נמצאת ולראיה, אנרגיות טובות, אגרסיביות ונחישות שלא נראו אצלה קודם היא ניצחה ברוב הכדורים שהם 50/50, ניצחה בריבאונד, והורידה את הפועל ת״א ל-73 נקודות ואם, כמו שהשמועות אומרות, ורגאס יחזור, היא תהיה טובה עוד יותר.

הפועל ת”א היא ההפך הגמור משתי הקבוצות מהפיסקה השנייה, השינויים התכופים בסגל לא מוסיפים ביטחון לשחקנים, תוסיפו לכך 3 הפסדים לאחר שהקבוצה הובילה בהפרשים גדולים במשך דקות רבות והלחץ מתחיל לעלות.

למרות הכל, אני חושב שעדיין הפועל ת״א קבוצה מוכשרת, עמוקה ואתלטית יותר (בטח עם צירופו של יאנג וחזרתו המתקרבת של טוקוטו) משכנותיה בטבלה, היתרון שמביא דני פרנקו ברמת הניסיון יחד עם חזרת הקהל אמור להספיק לה להשיג את מטרתה.