הדור הבא של הפועל ירושלים: יאיר ידין ואגם ידין בראיון משותף

על ידי Moshe Halickman

קרדיט לתמונה הראשית: משפחת ידין

לא בכל יום נחשפים לסיפור של אח ואחות שעוסקים בספורט, ועוד באותו ענף ומועדון יחד עם קווים מקבילים נוספים. אלא שזה סיפורה של משפחת ידין, שבה יאיר בן ה-18 (1.78 מטרים) מככב בקבוצת הנוער של הפועל ירושלים ואגם בת ה-15 (1.65 מטרים) משחקת במחלקת הנוער של קבוצת הנשים הפועל לב ירושלים. כעת, יאיר ידין ואגם ידין ערכו ראיון משותף עם אתר “ספורטס רבי”, שבו הם דיברו על המציאות המרתקת שבה הם חיים.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

“זה לחיות את זה כל היום, זה כמעט שלא להתראות במהלך היום כי כשאני באימון היא בבית וכשהיא באימון אני בבית, אז רק בסופי יום אנחנו רואים אחד את השנייה”, פותח יאיר את הראיון כשהוא מספר על החיים כאחים שהם כדורסלנים. “זה ממש לחיות את זה, זה תחום משותף בין שני אחים, וזה מאוד מחבר”. אגם מסכימה: “גם אני רואה את זה מאותה נקודת מבט. אח שלנו הגדול גם שיחק כדורסל, ואנחנו כל הזמן סביב הנושא הזה”.

יאיר לא נחשף למקרים דומים של אח ואחות כדורסלנים. “אני לא מכיר מקרים שכל המשפחה משחקת באותו הזמן גם, לא יצא לי להיתקל”. אגם מוסיפה באותה נימה: “גם לי לא יצא”.

איך הסביבה מגיבה לסיטואציה הייחודית? “תמיד נותנים הערות גם לגבי האחים כי בגלל שהיא בכדורסל בנות ואני בכדורסל בנים פחות מכירים את שני הצדדים מבחינת השחקנים, ואז לרוב אומרים לך ‘גם אחותך משחקת? וואו, איזו טובה היא, היא תעקוף אותך’. ההבדל בין כדורסל בנים לבנות זה שלא מכירים את שני הצדדים בנוער”, עונה יאיר, ואגם משתפת מהצד שלה: “הם גם יוצרים מן תחרות כזאת, מי יותר טוב, והם כל הזמן שואלים שאלות על האחים ומה איתם”.

עצם העובדה שמדובר בראיון משותף מעיד על הקרבה שיש בין שני האחים, ובכל זאת, האם יש רק פרגון או שלעיתים גם מתעוררת קנאה? “יש המון פרגון”, קובע יאיר באופן חד משמעי. “גם עם האח הגדול תמיד היה את ‘מי הכי טוב במשפחה?’, ‘מי הכי יעיל?’ ו’מי עושה הכי הרבה דברים?’ מבחינת הכדורסל, אבל תמיד יש את הפרגון ואת הרצינות הזאת של סומך עליה שהיא תצליח היום ורוצה בשבילה הכי טוב, שהיא תקלע הכי הרבה ותהיה הכי קבוצתית. תמיד יש את הפרגון האינסופי הזה”. אגם כמובן מסכימה עם יאיר.

Yair Yadin – Photo Credit: Yehuda Halickman

בראיונות מהסוג הזה אי אפשר שלא לשאול: מי מנצח באחד על אחד? “כשהיינו קטנים היינו משחקים המון אחד על אחד, אם היא הייתה קולעת סל היא הייתה מתרגשת עד השמיים. היום אנחנו צריכים לראות, עוד לא ברור”, אומר יאיר, ומייד מוסיף ש”היא יכולה, כן”. אגם מסכימה, ויאיר מרחיב: “ביום טוב מהשלוש היא יכולה”.

איך הכל התחיל? “האמת שמהרגע שנולדנו ההורים תמיד הביאו סלים וכדורים לבית ותמיד ישר משכו על זה, ואח שלנו הגדול (אלון ידין) הוא הראשון שבעצם נרשם לחוג הכדורסל אי שם בגן”, מגלה יאיר. “ראינו איך הוא מתקדם ועובר מהמתנ”ס ליד הבית להפועל ירושלים, אז גם אנחנו רצינו להתקדם וזה גם מה שאנחנו עשינו. הוא כיוון אותנו תמיד ונתן לנו מלא-מלא מוטיבציה ורצון להגיע למקומות שלו”.

יאיר מרחיב על אחיו הגדול: “עכשיו הוא בן 20, משרת בצבא ביחידה מובחרת בצבא בתפקיד מוכר, והוא גם לאורך כל השנים היה שחקן מאוד-מאוד מוביל בנוער על, בנערים לאומית וילדים לאומית, הוא תמיד היה בקבוצות הכי-הכי טובות, הוא שחקן מאוד-מאוד טוב ובחר להפסיק בשביל לתרום את החלק שלו”.

אגם מספרת על הכניסה שלה לעולם הכדורסל: “אמרתי למה שאני לא אעשה את זה גם, והלכתי בדרך שלהם”, ויאיר מוסיף: “היא גם התחילה בתור תחביב במתנ”ס ליד הבית באס”א זיו, משם עברה ל’Peace Players’ בימק”א ומשם להפועל לב ירושלים”.

מיהם המודלים לחיקוי שלהם? “האחים שלי”, אומרת אגם. “אני רואה איך הם מתקדמים, מה הם עושים ולאיזה הישגים הם מגיעים, וגם אני לוקחת השראה מהם, מהדרך שלהם ומהרצינות שלהם”. “בשבילי זה תמיר בלאט”, מספר יאיר, “שחקן נמוך, חכם, רואה את המשחק, קולע נפלא, מגיע להישגים מטורפים לגובה שלו. מודל לחיקוי בכל דבר, בתנועות ובהכל”. ואם בכל זאת אגם צריכה לבחור שחקן/שחקנית שאינם מהמשפחה שלה, היא מסמנת את עדן רוטברג. “זה שהיא ישראלית שמשחקת בליגת העל זה קצת מפתיע, ובחלק גדול מהמשחק היא מובילה”.

Tamir Blatt – Photo Credit: Euroleague

יאיר נהנה מאוד להיות חלק מהמועדון הירושלמי, והוא חושף פרט מפתיע. “זה כבוד גדול ובאמת ‘גאוות יחידה’. לפני שהגעתי להפועל ירושלים וגם תוך כדי הייתי אוהד מכבי, ועם השנים פשוט נשאבתי לרוח של המועדון. אין כיף גדול כמו המקום הזה, זה ממש הבית ואני מרגיש שפשוט כיף להיות שם. הם גרמו לי לעבור ממכבי לאהוד את הפועל. זה הזוי”. “אני משחקת בהפועל לב ירושלים, ואני מאוד שמחה שיש לי את ההזדמנות הזאת של מועדון כדורסל נשים שהוא רק לנשים ומשקיע בהן”, אומרת אגם בנושא. “זה מועדון חדש שנפתח לפני שנתיים, הם גם זכו בגביע האיגוד לנשים”.

מיהם הדמויות שהכי השפיעו עליהם בעולם הכדורסל? “אצלי אחי הגדול, כמו שאמרתי מקודם”, עונה יאיר. “הוא תמיד היה נותן לי הערות, לוקח אותי למגרש לאימונים אישיים ומשקיע בי כשהוא בעצמו היה שחקן שרוצה להצליח, הוא היה גם עוזר לי ותמיד הייתי מגיע לכל המשחקים שלו ולוקח ממנו כל מיני מהלכים שהוא עושה ואחר כך עושה את זה בתור ילד בקטסל”. ואילו אגם עונה: “כמובן שגם האחים שלי, אבל אני חושבת שהמאמנת שלי (רבקה רוז), היא לקחה אותי מגיל צעיר, נתנה לי יחס אישי ודחפה אותי להישגים, להחדיר בי אופי של כדורסלנית, לתת מעצמי ולהשקיע בזה”.

יאיר, שמשמש כרכז, מתייחס ליתרונות שלו ולדברים שהוא עדיין צריך לשפר. “היתרונות זה זריזות, ראיית משחק וקליעה. בתור שחקו נמוך יש לי זריזות ומהירות לראות את המשחק ואת המגרש, לדעת לתת את הפעולה הנכונה ברוב המקרים, ולקלוע את הסלים בזמן שאתה פנוי זה גם חלק מהיתרונות שלי. צריך לשפר עוד אתלטיות, כוח ומסת שריר כדי לפצות בעצם על הגובה שלי”. לאגם, שמשמשת כקלעית, מן הסתם יש תשובה מעט שונה: “אצלי היתרון שלי זה בעיקר זריזות, מהירות וקליעה. לפעמים כשצריך אני מובילה כדור, וזה עוד משהו שצריך להשתפר בו בשביל שאני באמת אוכל לעשות את זה ברמה יותר גבוהה”.

בנוסף לכדורסל, יאיר ואגם הם עדיין תלמידים. “שנינו לומדים בליד”ה שזה בית ספר מאוד נחשב מבחינה לימודית, ובאמת לומדים שם הרבה שעות ולומדים קשה. צריך לדעת לעשות את האיזון בין בית הספר לכדורסל, לדעת ללמוד בין האימון לסוף בית ספר, ללמוד בערב, ותמיד לעשות את סדר העדיפויות הזה. כן יש מקומות שצריך לדעת מתי לוותר על הכדורסל או מתי לוותר על קצת מהלימודים, ולומדים עם השנים איך אתה עושה את האיזון הזה בצורה הכי נכונה. שנינו מגיעים לציונים טובים מאוד בבית הספר”. “צריך כל הזמן לחפש את הרגעים שאפשר להכניס, ללמוד עוד למבחן ולעשות עוד שיעורים, ובסוף צריך להספיק הכל לדעתי כי אי אפשר לוותר על דברים כאלה כמו בית הספר, כי זה גם חשוב לא פחות מהכדורסל”, מוסיפה אגם.

Agam Yadin – Photo Credit: IBBA

האם יאיר ואגם צופים בכדורסל גם בזמן הפנוי שלהם? “אני לפחות כן, יורוליג, ליגת העל, אן.בי.איי פחות יוצא לי, אבל בעיקר שניהם”, עונה יאיר. “פחות יוצא לי לראות משחקים. לפעמים אני הולכת למשחקים שלו אם זה נחשב”, אומרת אגם.

איזה דברים מעניינים לא יודעים על האחים ידין? “קודם כל, בקשר לכדורסל משהו מעניין זה ששנינו יצאנו עם נבחרת ישראל עד גיל 14 לאותו טורניר בסלובניה בהפרש של שלוש שנים, היא בשנה שעברה ואני לפני ארבע שנים”, מגלה יאיר. “זה משהו שלא כולם יודעים, לפעמים יודעים את זה ביחידים, אבל לא יודעים ששנינו יצאנו בדיוק לאותו טורניר, באותה מסגרת ובאותה תקופת זמן בחיים. הרבה לא יודעים שאנחנו אחים מאוד-מאוד טובים, אנחנו חברים ממש-ממש טובים אחד של השנייה, וזה משהו שכמעט הרוב לא יודעים, כי אם עכשיו אני עם חברים אגיד שלום אבל לא נתחיל לפתוח בשיחות שלנו ובאמת אנחנו יכולים להיכנס לשיחות מאוד עמוקות בתור שני אחים, זה משהו שלדעתי לא קורה הרבה. מעבר לכדורסל, שנינו מאוד אוהבים לטייל ביחד עם המשפחה”.

מהם החלומות שלהם? “החלום שלי, מעבר לזה שתהיה לי משפחה רחבה שאני אוכל לדאוג לה לחופש כלכלי ושהיא תהיה יציבה תוך כדי שאני עושה משהו משמעותי, זה לעשות שירות קרבי משמעותי, ומשם החלום שלי זה לחזור לכדורסל ובאמת להצליח ברמות הכי גבוהות. למרות שבחרתי שכן לתת את את הצד שלי במשהו שחשוב לא פחות מכדורסל, בכל זאת לא לוותר על החלום ולחזור ולעשות משהו שלא הרבה עושים”, עונה יאיר בבגרות, ואגם נותנת תשובה בוגרת משלה: “אני רוצה לקחת את האופי שקיבלתי מהכדורסל ולראות לאן הוא יוביל אותי, לשחק ברמות הגבוהות ולשלב את זה תוך כדי עם עבודה שאני אוהב ושתעניין אותי”.

אם עד עכשיו דיברנו על יאיר ואגם כאחים, הגיע הזמן לדבר על כל אחד מהם באופן אישי. נתחיל עם יאיר, שרושם פלייאוף מצוין בדרך לשלב חצי הגמר בליגת העל לנוער יחד עם קבוצתו, כשלמעשה העונה הוא כבר הספיק לרשום טריפל-דאבל מדהים של 17 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים בהפסד למכבי תל אביב 90:85 בתום הארכה בגמר גביע המדינה לנוער שנערך במלחה, מול הקהל הירושלמי. “האמת היא שתוך כדי המשחק לא ידעתי שאני עושה טריפל-דאבל וגם לא עניין אותי, זה היה מאוד כואב כי כבר הרגשנו שאנחנו נוגעים בגביע, ממש לקראת הסוף הובלנו שם ב-8 הפרש, והחמצה של לייאפ שלי שיכל להקפיץ אותנו ל-10 הפרש בשלוש הדקות האחרונות. זה היה ‘בום’, מכה לתוך החזה, ההפסד הכי כואב שהיה לי ללא ספק, ולדעתי הוא ירדוף אותי לכל החיים. עד היום, בכל כמה ימים פתאום אני אומר ‘יכולתי לקחת גביע ולהיות עכשיו עם קבוצת הנוער של הפועל ירושלים שאחרי עשור לקחה גביע’. זה כאב שאי אפשר לתאר”.

Yair Yadin – Photo Credit: Yehuda Halickman

באותו משחק נכחו לא מעט בכירים בעולם הכדורסל הישראלי, כולל הקבוצה הבוגרת של ירושלים והמאמן אלכסנדר דז’יקיץ’. “עם כמה שהמשחק הזה היה הכי כואב שהיה לי הוא גם היה הכי כיף שהיה לי. לראות כל כך הרבה קהל, הבוגרים ואנשים שמכירים, זה היה מאוד מרגש בשבילי. הרגשתי במהלך המשחק כמו שחקן בוגרים שיש אולם שלם שמסתכל עליו והוא צריך לבוא ולשחק כמו שצריך, וזה באמת אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי בקריירה”.

יאיר גם שיחק בטורניר הנוער של ליגת האלופות שנערך בטורקיה, שם ירושלים הגיעה עד לחצי הגמר וסיימה במקום הרביעי בטורניר, תוך שהוא העמיד ממוצעים נפלאים של 11 נקודות למשחק, 2 שלשות מדויקות, 6.2 אסיסטים (שלישי בטורניר), 4.7 ריבאונדים (1 בהתקפה) ו-1.2 חטיפות בדרך למדד 13. “גם חוויה יוצאת דופן, הטורניר באמת היה מאוד מושקע, והמאמנים שלנו דניאל (ששר), יניב (בן נחום) ואליה (פורמן) לא נחו לרגע. אנחנו היינו לפעמים עוד יוצאים לסיבובים ומטיילים שם קצת באזור, אבל הם היו יושבים על וידאו של הקבוצות כי ההפרש בין המשחקים היה מאוד-מאוד קצר והם היו יושבים על סרטונים ומכינים אותנו הכי טוב שיש. זה באמת היה לחוות כדורסל שונה מאוד מהארץ שידענו להתאים את עצמנו אליו וזה היה להכיר עוד סגנון משחק שהצלחנו גם להפתיע שם ולייצג בכבוד מאוד את המדינה ואת המחלקה”.

אחד השחקנים מעוררי ההשראה של הקבוצה הבוגרת הוא אור קורנליוס, שנותן עונה סנסציונית. עד כיתה י”ב קורנליוס היה נמוך קומה, ויאיר, שלא הכיר את הסיפור של השחקן שפתאום גבה בעשרות סנטימטרים בשנתו האחרונה בבית ספר, מגיב כמי שהיה רוצה לקבל השראה: “זה באמת חלום לגבוה עכשיו בעוד 20 סנטימטר, אני לא רואה את זה קורה אבל הלוואי. שוב, היתרונות שלי על המגרש שמפצים לי על חיסרון הגבוה זה היכולת לייצר קצת לאחרים ופחות לעצמי, בעצם לראות את המגרש ולקרוא את המשחק, לדעת לשלוט בקצב של המשחק, לדעת מתי להרגיע, מתי לרוץ, מתי לצאת לחדירה, מתי שנייה להשהות ולתת לשחקן אחר שייקח את הכדור לסל. תמיד מגיע לצבע – קשה לסיים על רגל אחת מול השחקן אז הוא צריך שתי רגליים ומקפיץ את השחקן. למדתי להתמודד עם החיסרון ולהפוך אותו ליתרון ככה שגם אם שחקן גבוה יסיים על רגל אחת מול שחקן גבוה יהיה לו קשה לסיים, אבל אני אעצור על שתי רגליים, אקפיץ ואשאר לגמרי לבד. היתרונות שלי זה בעצם להפוך את החיסרון ליתרון”.

מה דעתו של יאיר על הכדורסל הישראלי כיום? “אני חושב שצריך לתת במה יותר גדולה לישראלים בליגת העל לפחות, בליגה הלאומית זה כיף לראות את הישראלים הצעירים משחקים ואני חושב שגם בליגת העל צריך לעשות עוד שינוי ולתת יותר מקום לישראלים ופחות לזרים”.

הגענו לאגם, שמספרת על העונה שלה עם הפועל לב ירושלים. “אני משחקת בשתי ליגות – גם בנערות ב’ על וגם בנערות א’ על. העונה לא פתחנו כל כך טוב ומצאנו את עצמנו בפלייאוף התחתון, אבל בשתי הליגות בסופו של דבר לקחנו מטרה וסיימנו במקום הראשון בפלייאוף התחתון. בנערות ב’ הגענו לחצי הגמר, שם הפסדנו, אבל יש לנו עוד שנה בנערות ב’ שזה גם לכיתות י’, אנחנו היינו קטנות בשנה, אז אנחנו מכוונות בשנה הבאה להישגים הרבה יותר גבוהים, להצליח יותר כקבוצה ולהיבנות. גם היינו סוג של קבוצה חדשה עם בנות חדשות שעוד לא ידענו כל כך לשחק אחת עם השנייה. זה נפתח לנו יותר רק לקראת סוף השנה, אז בשנה הבאה אנחנו מכוונות יותר גבוה”.

Agam Yadin – Photo Credit: FIBA

לאחרונה, הקבוצה הבוגרת של הפועל לב ירושלים, שמדורג במקום הראשון בליגה הלאומית, זכתה בגביע האיגוד. “כן, אני הולכת להרבה משחקים שלהם, יצא לי להתאמן איתן כמה פעמים באימונים. בעונה הבאה הן מכוונות להגיע לליגת העל”.

אגם מספרת על המצב שלה בכל הנוגע לנבחרות הצעירות. “באליפות אירופה עד גיל 14 סיימתי בתור הקלעית המובילה (של הנבחרת), והשנה אני במיונים לגיל 16, הקדטיות, כרגע אנחנו ב-20 האחרונות ואני בת 15. אני מקווה להגיע כמה שיותר רחוק שם”.

מה דעתה של אגם על מצב הסיקור של כדורסל הנשים בישראל כיום? “אני חושבת שיש מקום לשיפור וצריך לתת לזה יותר במה ויותר להפנות את זה כלפי הציבור שיכירו ויראו. יותר לשדר משחקים, להשוות את זה יותר לבנים בשידורים ובסיקור, אבל אני חושבת שגם יש שיפור”.

בקיץ הקרוב, למעשה כבר בעוד כחודש, אליפות אירופה לנשים תיערך בישראל. עד כמה אגם מצפה לקראת זה, והאם היא גם תלך למשחקים? “מאוד. אני לא יודעת אם יהיה לי זמן, אבל יכול להיות”.

אגם מנסה להעריך האם כדורסל הנשים יסוקר יותר גם אחרי האליפות. “זה מאוד תלוי בכמה יהיה לזה הד תקשורתי ומה נראה מזה, אבל אני חושבת שכל דבר יכול לתת קצת שיפור וקצת יותר לפתוח אנשים לזה, אז זה כן יכול לפתוח עוד קהל ועוד במה”.

בסיום הראיון, יאיר ביקש לשתף את תפיסת העולם מעוררת הכבוד שלו ושל אגם: “שנינו, עם כל החלום הגדול, מאוד רוצים להתגייס למשהו משמעותי בצבא ובעצם לעשות הפסקה עם הכדורסל באיזשהו שלב. זה משהו שאני חושב שייחודי לשחקני כדורסל שרוצים להגיע לרמות הגבוהות, כי כולם שואפים לקבל ספורטאי מצטיין ולהמשיך לשחק. זה בעצם מגיע מהבית, מאוד חשוב לנו לעשות משהו משמעותי ולתרום את החלק שלנו, ולאחר מכן לחזור ולתת את ההכי טוב שאנחנו יכולים במטרה להמשיך מאיפה שסיימנו ולטפס משם גבוה. זה משהו שמייחד את שנינו ביחס לשאר השחקנים לדעתי”.

Agam Yadin – Photo Credit: FIBA

תגובת אחת.

  1. קטן

    אחים לתפארת. מדהים כמה השיתוף פעולה וביניהם ואיך אח שלהם הגדול הוביל אותם לגדולות. משפחה מדהימה.

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!