העונה הסדירה בליגת העל הגיעה לסיומה (טוב, סוג של, השאלה היא מה נחשב בדיוק הבית התחתון…) לאחרונה, ומחר (שישי) כבר יתחיל הפלייאוף. רגע לפני, בחרנו באתר "ספורטס רבי" את מצטייני העונה הסדירה בליגה, כמובן אחרי לא מעט לבטים. הבחירות וההסברים בפנים, תיהנו.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

ה-MVP: ג'ארד הארפר 

כנראה בחירה שיש סביבה תמימות דעים. האיש שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הפועל ירושלים הוביל את הליגה במדד היעילות בעונה הסדירה (21.8), ועד המשחק האחרון גם עמד בראש מלכות הסלים, כשבסופו של דבר הוא סיים עם 19.2 נקודות בממוצע למשחק. ראשון בליגה בנקודות לדקה (0.71), צלף 2.4 שלשות ב-42.7%, הגיע אינספור פעמים לקו העונשין עם סחיטה של 5.6 עבירות ו-86.9% מהקו, סיפק רגעי ווינריות, קלע 30 נקודות בכל אחד מהניצחונות על מכבי תל אביב והוסיף 5.2 אסיסטים, 2.6 ריבאונדים ו-1.3 חטיפות. נבחר גם ל-MVP היורוקאפ, והאריך חוזה בירושלים, במהלך שעליו פרסמנו לראשונה.

הישראלי: גור לביא 

גם בחירה די מתבקשת. אחרי שנים בהפועל חיפה, הפורוורד בן ה-24 הגיע להפועל גלבוע/גליל, וביצע פריצה יוצאת דופן תחת שרון אברהמי. הייתה גם תקופה פחות טובה במהלך העונה והוא עדיין טעון הוכחה מול הקבוצות הגדולות, אבל לביא עשה דברים פשוט מדהימים, וברגע האמת התעלה בפליי-אין מול עירוני נס ציונה. מלך הסלים הישראלי עם 15.2 נקודות למשחק, הוביל את הליגה באחוזים לשלוש עם 50% (1.1 שלשות מדויקות למשחק), וסיפק גם 7.5 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים (לצד 2.5 איבודים) ו-1.5 חטיפות בדרך ל-19 במדד היעילות ב-30.5 דקות, כאשר המדד שלו הוא כמובן הגבוה ביותר מבין הישראלים בליגה. רשם שיאי קריירה של 28 נקודות, וכעת, בעודו מלפפון לוהט, ינסה להוכיח את עצמו בסדרה נוספת מול הפועל תל אביב.

יתר חברי החמישייה הראשונה 

ברייס בראון 

כוכב עירוני נס ציונה פתח את העונה פחות טוב וגם בהמשך לא תמיד דברים הלכו חלק, כשגם הוא טעון הוכחה מול הקבוצות הגדולות, אבל בסך הכל הוא פשוט התפוצץ אחרי הפתיחה הקשה (5-24 לשלוש במצטבר בשלושת המשחקים הראשונים), ומעל הכל הוביל את קבוצתו לפלייאוף עם התעלות בפליי-אין. במחזור האחרון של העונה הסדירה, בראון עקף את חברו מהימים במכללת אובורן, הארפר, כשהוא עלה לראשות טבלת מלך הסלים עם 19.5 נקודות למשחק (בינתיים, קיילר אדוארדס מאליצור נתניה עקף אותו עם 19.6, כשהוא עדיין משחק בבית התחתון). בראון רשם שלושה משחקים עם 30 נקודות לפחות, שבר שיא ליגה היסטורי עם 3.54 קליעות לשלוש בממוצע למשחק תוך שהוא עושה זאת ב-40.4%, והוסיף גם 3.1 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים ב-32.5 דקות.

ליוואי רנדולף

עוגן של יציבות. פורוורד מכבי תל אביב, שנבחר לחמישיית העונה שעברה במדי הפועל ירושלים, העמיד העונה נתונים מרשימים במיוחד בהתחשב בכך שהוא משחק במועדון שנוהג לבצע חלוקת דקות: הוא קלע 14.8 נקודות, דייק ב-62.2% לשתיים, 44.9% לשלוש עם 1.8 שלשות למשחק ו-85.3% מהקו, זאת בנוסף ל-3.3 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים בדרך ל-15.4 במדד היעילות ב-26.1 דקות. רשם מדד יעילות דו ספרתי בכל משחק העונה בליגה, ירד ממספר דו ספרתי של נקודות רק פעמיים (וגם זה עם 8 ו-9 נקודות בהתאמה), וכל זה מבלי שאנחנו מחשיבים לכתבה הזאת את הדברים שעשה בגביע המדינה. סיפק תצוגת ענק של 32 נקודות ו-38 מדד ב-22 דקות עוד לפני סיום הרבע השלישי בניצחון הבית על נתניה. אולי השחקן שמייצג יותר מכל את הסיום של קבוצתו במקום הראשון בטבלה.

ג'ונתן מוטלי 

אולי היו גבוהים שרשמו מספרים גבוהים יותר בליגה מאשר האיש שברח וחזר, אבל כשהוא פגש אותם הוא היה יותר טוב מכל אחד מהם, ודוגמא לכך היא 22 הנקודות שלו בניצחון החוץ על הפועל ירושלים בתחילת העונה. סנטר הפועל תל אביב סיים את העונה הסדירה עם ממוצעים של 14.8 נקודות, 59.2% לשתיים, 5.2 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, סחיטה של 4.6 עבירות ו-18.1 במדד היעילות ב-22.5 דקות, אבל בארבעת המשחקים האחרונים הוא באמת הביא את היכולת שהפכה אותו ל-MVP של גמר היורוקאפ – 91 דקות, 90 נקודות, 0.99 נקודות לדקה, 119 מדד, או בממוצע – 22.75 דקות, 22.5 נקודות, 29.75 מדד, ובכל המשחקים קלע לפחות 20 נקודות! והוא גם רשם בהם 78% לשתיים, 80% מהקו, 5.5 ריבאונדים, 2.75 אסיסטים וחסימה אחת.

החמישייה השנייה

קנדל מקולום 

הנציג של מכבי רמת גן, כשכמובן שיש לציין את אמין סטיבנס שלצערו גמר את העונה מוקדם. הרכז, יחדע ם סטיבנס, סחב את הקבוצה על הגב, ובהיעדרו של הגבוה באמת הפך למי שנוטל את כל מלאכת ההתקפה על עצמו. מקולום העמיד ממוצעים של 15.2 נקודות, 3.8 ריבאונדים, 7 אסיסטים (שני בליגה), 2.3 חטיפות (שני בליגה), סחיטה של 6.3 עבירות בדרך ל-82.6% מהקו ו-21 במדד היעילות (רביעי בליגה) ב-27.5 דקות. רשם משחים של 40 ו-43 מדד בהתאמה בניצחונות על הפועל חולון והפועל חיפה. טעון הוכחה מול הגדולות, אך מקבל כעת הזדמנות מול הפועל ירושלים.

אייברסון מולינאר 

רכז הפועל באר שבע אומנם לא הצליח להוביל לפלייאוף, אבל איזו עונה זו הייתה. רשם ממוצעים של 18.7 נקודות (רביעי בליגה מבין השחקנים ששיחקו לפחות 50% מהמשחקים), 3 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים וסחיטה של 5.1 עבירות ב-30.5 דקות, כשהוא רשם כמה תצוגות ענק ובראשן 32 הנקודות ושלשת הניצחון בחוץ מול הפועל תל אביב בהיכל מנורה מבטחים. סיפק משחק נוסף עם יותר מ-30 נקודות.

ים מדר 

המספרים היבשים, ובכן, יחסית יבשים ביחס למה שהייתם מצפים לחמישייה שנייה, הוא גם הגיע במהלך העונה, נפצע ושיחק רק 11 משחקים. אבל הוא ההוכחה לכך שזה לא משנה כמה אתה משחק, אלא מה אתה מספיק לעשות בזמן שאתה כן משחק. ואיזה מסע אדיר עשה מדר מאז שחזר להפועל תל אביב, ואנחנו אפילו לא מרחיבים כאן על נפלאות הזכייה ביורוקאפ. 10.9 נקודות, 2.9 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-13.9 מדד ב-22.9 דקות, לכאורה לא משהו מיוחד. תוסיפו קריסה במשחק הבית הראשון מול הפועל ירושלים, ובאמת לא מובן מה הוא עושה כאן. גם 5 משחקים בספרות כפולות מתוך 11. אבל מדר הביא טאץ' חיובי מהרגע שהגיע, סיפק שיא קריירה באסיסטים בליגת העל (11) בניצחון החוץ על הפועל גליל עליון, הוביל לניצחון חוץ על עירוני קריית אתא ולניצחון הכה חיובי בדרבי הבית מול מכבי תל אביב למרות כשירותו, ולא עצר כשהציל את קבוצתו עם תצוגת ענק של 25 נקודות ו-31 מדד מהספסל בניצחון הבית על הפועל חולון. ואנחנו צריכים ישראלי לחמישייה השנייה, כשמבחינת יכולת, גם אם לא הספיק לשחק הרבה, מדר הכי ראוי.

ג'יילן הורד 

עוד מקרה די דומה, אבל האמת? בשקט-בשקט הוא שיחק 17 משחקי ליגה, וכמו מדר, איזה חותם הוא הותיר. אז היו קריסות במשחקים מול ירושלים, אבל זה לא עלה במקום הראשון, ומה שייזכר יותר מכל זה כמובן דרבי הבית הבלתי נשכח מול האקסית הפועל תל אביב, שבו הוא יצא מדעתו עם 26 נקודות, 3 שלשות (!) ו-32 מדד. התעופף להטבעות, ובסך הכל רשם ממוצעים של 12.6 נקודות (66.4% לשתיים – שלישי בליגה), 6.2 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-18.7 מדד ב-25.5 דקות, כשבדומה למוטלי, גם אם היו לשחקנים אחרים מספרים יותר טובים – ברגע שהוא פגש אותם הוא היה יותר טוב כמעט מכולם.

כריס סילבה 

בני הרצליה רביעית בטבלה, וזה יהיה לא הוגן לא לבחור נציג שלה. ומי שעונה בצורה הכי מדויקת להגדרה של שחקן שובר שוויון שגם שיחק מספיק משחקים (ועדיין נשאר בקבוצה) זה סילבה, שלצערו גמר את העונה בעקבות פציעה. הסנטר רשם כמה תצוגות ענק בלתי נשכחות: 25 נקודות ו-32 מדד בניצחון הבית על מכבי תל אביב, 24 נקודות, 16 ריבאונדים ו-38 מדד בניצחון הבית על גליל עליון, וכמובן 23 נקודות (15-18 מהקו!), 10 ריבאונדים, 36 מדד ומעל הכל סל ניצחון ענק בניצחון החוץ על באר שבע. הוא לא היה הכי יציב, היה די מבולגן (4.6 איבודים – ראשון בליגה – לצד 2.8 אסיסטים), אבל סילבה היה הבורג שהפך את הרצליה לקבוצה מנצחת. סיים עם ממוצעים של 15.1 נקודות (84.3% מהקו), 8 ריבאונדים, 1.1 חסימות (חמישי בליגה), סחיטה של 5.8 עבירות ו-19.7 מדד ב-27.5 דקות.

המאמן: דימיטריוס איטודיס 

זו בחירה לא קלה. ולמה? כי בבחירת מאמן עונה, השאלה היא מה נחשב – הליגה בלבד, או שמחשיבים גם את אירופה? וכל זה כשהעונה בליגה רחוקה מלהסתיים עבור המאמן היווני, ובזירה המקומית זה ייגמר בהצלחה או בכישלון. אבל דימטריוס איטודיס הגיע במהלך העונה להפועל תל אביב, והביא לא רק זכייה ביורוקאפ אלא איתה גם כרטיס היסטורי ליורוליג. וניסיון העבר מלמד שאלכסנדר דז'יקיץ', שזכה בגביע המדינה והביא את הפועל ירושלים לגמר ליגת האלופות, נבחר למאמן העונה ב-2022/23 – כך שיש פה מקרה די דומה עם איטודיס. וכמובן שכאן המקום לציין שאם מחשיבים את ליגת העל בלבד בשלב הזה של העונה – הרי שהאיש הוא מאמן הרצליה, יהוא אורלנד, שהוביל אותה למקום הרביעי ורשם כמה ניצחונות נהדרים בעונתו הראשונה כמאמן בליגה.

התגלית: יובל לוין 

האמת? הרבה בחירות יכולות להתקבלות פה בברכה, ולכן לפני שנרחיב על הבחירה שלנו נציין את הראויים לציון. ונכון, זו אולי לא הייתה עונה עם זוכה מובהק (לפחות נכון לרגע זה), אבל זו גם הייתה עונה שבה כל כך הרבה שחקנים החלו לפרוץ. הבולטים שבהם: דורי סהר, שהשתלב ברוטציה של מכבי רמת גן מהצמרת ובעיקר הרשים עם רגעי קסם בליגת האלופות; גל בייטנר, שבגיל 21 סחב את עירוני קריית אתא מהתחתית על הגב בדרך לניצחונות חשובים; וגיל נויוביץ', שאומנם בדרך לרדת ליגה עם הפועל חיפה, אבל מבחינת יכולת אישית נטו עשה עונת פריצה מרשימה, כולל סל ניצחון ענק בחוץ מול הפועל עפולה. וזה עוד לפני שהזכרנו שמות כמו רועי נציה שנמצא בדרך למעלה עם הפועל גלבוע/גליל, יואב ויטלם ששינה משחקים בגיל 19 בלבד עבור הפועל באר שבע, ועוד רבים. אבל אם צריך לבחור אחד, אז הבחירה הכי מדויקת נכון לעכשיו היא זו של יובל לוין, שחקן נוסף מקריית אתא. אחרי שבחלק הראשון של העונה הוא לא קיבל הרבה הזדמנויות, הפורוורד בן ה-21, שנחשב לכישרון נהדר, החל להביא הגנה יוצאת מן הכלל וגם קלע בצורה טובה בדרך לתקופה יפה, כולל משחק שיא של 14 נקודות, 5 רבאונדים ו-19 מדד מול הפועל חולון. בסך הכל, לוין עומד כרגע על ממוצעים של 5.2 נקודות, 2.4 ריבאונדים, אסיסט וחטיפה ב-16 דקות למשחק.

השחקן המשתפר: רון ציפר 

אוקיי, כמובן שגור לביא גם בהחלט עונה להגדרה של השחקן המשתפר, אבל אנחנו רוצים לתת פה תואר אחד פר שחקן. וכשמסתכלים על זה לעומק, אז ציפר הוא בחירה מצוינת. גארד הפועל באר שבע, שנמחק מהרוטציה בסיום העונה שעברה בעקבות קרבות התחתית, הפך העונה לשחקן מוביל, וסיום עונה פחות טוב לא מוחק את זה. ציפר קלע בעונה הסדירה 11.1 נקודות למשחק (שישי מבין הישראלים בליגה) עם 1.6 שלשות ב-38.2% ו-84.5% מהקו תוך 19.7 דקות בלבד אחרי שעלה כמעט בכל משחק מהספסל תוך שהביא את כוח האש ההתקפי שלו, אבל מה שאפילו מרשים יותר מכמות הנקודות זה השיפור שציפר עשה בכל כך הרבה אספקטים: הוא חדר היטב, סחט עבירות (2.9), ותרם בהגנה עם 2 ריבאונדים ו-1.4 חטיפות. סיפק משחקים מרשימים במיוחד מול הפועל תל אביב, ותצוגת שיא של 23 נקודות עם 5-5 לשלוש ו-27 מדד ב-19 דקות בניצחון הבית על מכבי רמת גן. הופך למלפפון מסקרן מאוד, כשראוי לציין גם את ג'יי ג'יי קפלן מקריית אתא שאת קפיצת המדרגה שלו עשה כבר בפלייאוף של העונה שעברה, וכעת הביא את זה לעונה הסדירה, כשהוא בין השאר רושם  10.4 נקודות לעומת 2.8.

שחקן ההגנה: איש וויינרייט 

איזה איש. פורוורד הפועל תל אביב ידע לעצור את שחקני היריבות בכל פעם שהיה צריך, ומספרים של 3.7 ריבאונדים, 1.2 חטיפות ו-0.5 חסימות לא באמת מספרים את כל הסיפור, כי הוא באמת עשה דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. בין השאר, וויינרייט הספיק לרשום משחק של 4 חטיפות ומשחק של 3 חסימות. ובהזדמנות זו נציין שהוא גם ממש בסדר בהתקפה: 8 נקודות, 61.4% לשתיים, 45.3% לשלוש (שלישי בליגה), 1.5 אסיסטים ו-9.5 מדד ב-21.8 דקות. ואולי המספר שמעיד הכי הרבה על התרומה שלו – פלוס 207 במדד הפלוס-מינוס – שלישי בליגה.

השחקן השישי: רועי הובר 

הרכז, שעבר בטרייד מדובר מרמת גן לירושלים, עשה עבודה נהדרת העונה, כשרק במשחק אחד הוא פתח בחמישייה. הובר התאקלם במהרה בעולם שנקרא קבוצות צמרת, כשהוא העמיד בעונה הסדירה ממוצעים של 11.4 נקודות (חמישי בליגה), 2.4 שלשות ב-45.1% (רביעי בליגה), 4.6 אסיסטים ו-1.8 ריבאונדים ב-24.7 דקות. כעת, הובר ינסה להיות הקלף המנצח מהספסל של ירושלים, כזה שאולי יביא אליפות מפתיעה.