הפועל חולון פיטרה אמש (חמישי) את המאמן מאוריציו בוסקאליה בעקבות ההפסד הביתי לבשיקטאש בהיכל טוטו והתוצאות הלא מספיק טובות בתקופה האחרונה. כעת, בזמן שהמועדון עדיין לא הגיע לסיכום עם גיא גודס או כל מועמד אחר ומחזיק בעוזר המאמן עמית שרף בתור המאמן הזמני של הקבוצה, בחרנו לסכם את התקופה של המאמן האיטלקי בחולון ולנתח מה לא עבד בשידוך בין הצדדים.

אחרי עזיבתו של סטפאנוס דדאס ליוון, חולון החליטה ללכת שוב על מאמן זר ובחרה בבוסקאליה, שבסך הכל עשה עבודה מצוינת ברוב השנים שלו באיטליה אך מעולם לא אימן מחוץ למולדתו, למעט נבחרת הולנד שם הוא עדיין מחזיק בתפקיד. חולון של בוסקאליה הרשימה מאוד בקדם העונה והגיעה למשחקים הרשמיים הראשונים כשהיא נראית יותר מוכנה מרוב הקבוצות האחרות בליגת העל אם לא כולן, כשגם הדחה מפתיעה בחצי גמר גביע ווינר על ידי הפועל אילת לא פגעה בקבוצה שפתחה את העונה בצורה מצוינת בליגת העל (מאזן 0:3 שהפך ל-1:4) ובליגת האלופות (0:2). אלא שדווקא אז החלה ירידה גדולה בקבוצה, בכל המסגרות, ובעיקר במשחק ההתקפה: בליגה חולון רשמה מאזן 4:4, כשבליגת האלופות היא הפסידה שני משחקים ברציפות, ניצחה שניים ברצף לאחר מכן וכאמור נכנעה לבשיקטאש (מאזן 3:2 בסך הכל בתקופה האחרונה) במשחק הראשון בסדרת הטוב משלושה בפליי-אין. חוסר היציבות, שגרר בין השאר שתי תבוסות מביכות להפועל אילת וקבלת החלטות רעה ברגעי ההכרעה מול בשיקאש החסרה, היווה למעשה את הקש ששבר את גב הגמל.

בצד המקצועי, בוסקאליה בנה קבוצה לא מספיק מאוזנת. לקבוצה לא היה סייז בעמדת הרכז, כשבדקות של ניב משגב קרו דברים טובים יותר מאשר בדקות של ג’ו רגלנד המוכשר. הצורך במוביל כדור נוסף זעק לשמיים בעיקר בתקופה שבה משגב נפצע, במיוחד כשסטיבן גריי (ששוחרר לאחרונה) היה קלע חד מימדי. עידן אלבר התחיל לקבל יותר הזדמנויות ולאחרונה הוחתם אדם סמית’, אך זה לא מספיק. חולון הייתה קבוצה ריבאונד רעה בתקופה של המאמן האיטלקי שבנה קו קדמי לא מספיק איכותי, מה שעבר שיפור עם ההצטרפות של סטיב זאק (מארק אוגדן שלא הרשים שוחרר אתמול), אך מייקל קייזר נאלץ להתרגל לאחרונה לעלות מהספסל ולא נראה שזה עושה לו טוב. לאחרונה, בהפסד בטורקיה לדרושפאקה, קייזר אף התעמת עם המאמן.

Maurizio Buscaglia and Guy Goodes – Photo Credit: Basket.co.il

זה מוביל אותנו ליחסים של המאמן עם גורמים רבים. בוסקאליה, שלו חשוב לציין יש אופי נוח וטוב לבריות, נודע כמאמן שדורש מוסר עבודה יוצא דופן, ונדמה כי גם אם השחקנים כיבדו זאת הם לא היו רגילים לדבר כזה. מעבר לכך, האנגלית של המאמן הייתה לא פשוטה בכלל להבנה, דבר שמשפיע על הדרישות מהשחקנים ובעיקר בלט במסיבות העיתונאים שבהן הוא דיבר עם התקשורת. אך יותר מכל, הקהל לא הצליח להתחבר לבוסקאליה והצביע על כך ברגליים. בנוגע לאוהדים, דדאס האמוציונאלי היה ממש “אחד מהם”, אך בוסקאליה לא התאים לאופי הייחודי של חולון. זה לא נראה שחולון תצליח להחזיר את דדאס, שהטביע חותם גדול בחולון עם כדורסל התקפי ושמח שהניב תוצאות טובות בנוסף לאישיות הנדירה שלו. ההצלחה של מי שמאמן כיום את א.א.ק אתונה ביוון עמדה לבוסקאליה לרועץ, כשהוא לא הצליח לשחזר משהו מהתקופה של המאמן היווני בקבוצה, וניכר הקצר שלו בתקשורת עם כל הצדדים.

המקרה של בוסקאליה הוא יחסית נדיר, שכן לא מדובר במאמן המפוטר הקלאסי. התוצאות באמת לא היו קטסטרופה, אך הדבר הזה מוביל להחלטה היחסית אמיצה של ראשי חולון. הם זיהו, ובצדק, שהעסק לא הולך לכיוון טוב, בטח לא כזה שיוביל לתואר גדול. כשחרב ההדחה מאירופה מונחת על הצוואר ועוד מעט יש גם את גביע המדינה, התזמון של הפיטורים לא נראה מאוחר מדי, כפי שהפועל ירושלים חיכתה כנראה יותר מדי עם אורן עמיאל (ועדיין הצליחה לחלץ את עצמה מהמצב) או כפי שמכבי תל אביב אפילו לא טרחה להיפרד מיאניס ספרופולוס למרות כישלון עצום בתקופה האחרונה. הבעיה היחידה היא ששרף, האיש למשימות היחידות כפי שהוכיח בתקופה הסוערת של דדאס, הוא עוזר המאמן היחיד בקבוצה, כך שהוא למעשה מתפקד כעת כאיש היחיד שאמון על ההכנה המקצועית. יהיה מעניין מאוד לראות את ההתפתחויות הקרובות, אבל לפחות מהצד אפשר לקבוע שחולון עשתה בשכל כי בקצב הזה הקבוצה הייתה שוקעת בבינוניות.

Maurizio Buscaglia – Photo Credit: BCL