הלגלוג מוצדק?

בשבוע שעבר החלו לרוץ ברשתות החברתיות תמונות שצילמו שורה קטנה שרצה בתחתית המסך בערוץ הספורט, שעדכנה על שעת שידור המשחק של הפועל חולון ב-BCL, ובסוגריים סיפרה שמדובר בליגה השנייה בטיבה באירופה. הבדיחות לא איחרו להגיע, על כך שערוץ הספורט מסרב להשלים עם העובדה שישראל היום זכתה בזכויות השידור של היורוקאפ, וכופה על ליגת האלופות תואר שהיא לא ראויה לו – הסגנית של היורוליג.

האם האמירה הזו מוצדקת? האם באמת היורוקאפ הוא המפעל האירופי השני באיכותו ללא עוררין? או שהתפיסה בארץ מוטעית מסיבות כאלו ואחרות? בואו נבדוק.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

שיטת הדירוג:

באירופה 10 ליגות מקומיות (או אזוריות) משמעותיות ששולחות קבוצות למפעלים האירופיים: ספרדית, טורקית, צרפתית, גרמנית, יוונית, איטלקית, ישראלית, ליטאית, אדריאטית וגם ליגת ה-VTB – הליגה האזורית של מזרח אירופה, בעיקר רוסיה, ששלחה קבוצות למפעלים האירופיים עד לתחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה. מלבד הליגות האלו, ישנן מספר ליגות מקומיות קטנות יותר, שבדרך כלל יש להן נציגה אחת לכל היותר, ובדרך כלל היא קבועה, כמו הצ'כית עם נימברוק. את הליגות נחלק ל-4 דרגים:

דרג א': ספרד, טורקיה, VTB
דרג ב': איטליה, גרמניה, יוון, צרפת
דרג ג': ישראל, אדריאטית, ליטא
דרג ד': שאר אירופה

פרט נוסף שחשוב לציין, הוא שהמפעלים בנויים שונה. ליגת האלופות מכילה יותר קבוצות מהיורוקאפ. דיון מעניין, ששווה לדבר עליו גם בהזדמנות אחרת, הוא מבנה הליגות ושיטת ההכרעה שלהן, אבל בסופו של דבר הגיוני לקבוע שכשאנחנו מסתכלים מנקודת מבט של קבוצות ששואפות לזכות בטורניר, עוצמת הטורניר נקבעת על פי הקבוצות הטובות ביותר שלו. בהשוואה שנערוך כאן היום, נתייחס בכל עונה ל-16 הקבוצות הטובות בכל מפעל – בשנים בהן היה טופ 16 מובהק נשתמש בקבוצות שהעפילו אליו, ובעונה שעברה ביורוקאפ, בה רק 6 קבוצות עלו מכל בית, נבחר ב-8 המקומות הראשונים.
בכל עונה מ-5 השנים האחרונות, נסתכל באיזה מקומות הקבוצות שהגיעו לטופ 16 ב-BCL סיימו בליגות המקומיות, ובאיזה מקומות הקבוצות שהגיעו לטופ 16 ביורוקאפ סיימו. נבנה שיטת ניקוד – כל קבוצה תקבל ניקוד על סמך כמה גבוה היה המיקום שלה בליגה וכמה הליגה שלה חזקה (בהתאם לדרגים):

כך לדוגמה, קבוצה שתסיים במקום הראשון בליגה הספרדית (כמו מלאגה בעונה שעברה) תקבל 50 נקודות, קבוצה שתסיים במקום הרביעי בליגה הגרמנית (כמו אולם) תקבל 35 נקודות, וקבוצה שתסיים במקום החמישי בליגה הישראלית (כמו הפועל חולון) תקבל 25 נקודות.

והתוצאות:

מוכנים? הנה ההשוואה בין היורוקאפ לליגת האלופות ב-5 העונות האחרונות (היורוקאפ בירוק, ה-BCL בכחול, ציר הזמן נע שמאלה):

בעונת 19/20, עונה שצריך לקחת בעירבון מוגבל כי בחלק מהליגות היא הופסקה באמצע בעקבות וירוס הקורונה, היורוקאפ ניצח ניצחון מוחץ (550 לעומת 490) כשהתעלה על המתחרה ב-12.2%.

לעומת זאת, ב-3 השנים הבאות, המפעל השני באירופה באמת היה ליגה האלופות של פיב"א:
20/21 – 515 לעומת 480, פער של 7.9%
21/22 – 465 לעומת 455, פער של 2.2%
22/23 – 490 לעומת 465, פער של 5.3%

בעונה שעברה, היורוקאפ חזרה להיות המובילה עם 505 לעומת 480, פער של 5.2%.

הניקוד הממוצע לליגה מסוימת בעונה מסוימת הוא 489.5.

מסקנות ותובנות:

קודם כל, ניגש למסקנה הברורה מכולם. אתם טוענים שליגת האלופות הוא מפעל חלש ולא ראוי להשוואה? זו טעות כמובן. אתם טוענים שהיורוקאפ רמה מתחת לליגת האלופות? גם זה פשוט לא נכון.

האמת היא פשוטה – הרמה בשני המפעלים פחות או יותר שווה. שתיהן יכולות להיקרא "השנייה באירופה" או "השלישית באירופה", ואפשר רק לדמיין מה יקרה לרמה של המפעל המאוחד ביום שבו האיחוד המיוחל יקרה.

הפערים שראינו, מאחר שאינם משמעותיים בגודלם, הם פשוט השלכות של הצלחה נקודתית של קבוצות באותה שנה – כשכמובן שבספורט מדובר בדבר מאוד תנודתי ובלתי ניתן לחיזוי.

מלבד זאת, שמתי לב לכמה נתונים מעניינים.

בדרך כלל קבוצות ה-BCL של הליגה הספרדית, ליגה שסביר להגיד שהיא הטובה באירופה מבין המקומיות, מוצלחות יותר ממקבילותיהן ביורוקאפ. ב-4 מתוך 5 השנים האחרונות, 2 הקבוצות הספרדיות הבכירות במפעלים הללו באו מהמפעל של פיב"א.

בטורקיה, הליגה השנייה בעוצמתה כיום (מאז השעיית ה-VTB), הדברים מתחלקים דווקא בצורה שוויונית יותר, כשלעיתים נציגותיה ביורוקאפ עדיפות ולפעמים אלו שבליגת האלופות.

הליגה האדריאטית שולחת משמעותית יותר נציגות לטופ 16 ביורוקאפ מאשר לליגת האלופות, וזה נכון גם לאיטלקית. לעומת זאת בצרפתית ובגרמנית החלוקה יחסית שווה, ובליגות כמו היוונית והישראלית (שעד לפני שנתיים הייתה חסרת נציגות ביורוקאפ) יש יתרון קל ל-BCL.

הזווית הישראלית:

שיטת המדד הזו יכולה לתת לנו נקודת מבט מעניינת נוספת. ב-5 השנים האחרונות, 6 פעמים קבוצה ישראלית עשתה קמפיין של התקדמות לשלב רבע הגמר לפחות באחד המפעלים האלו: הפועל ירושלים ב-19/20 – רבע גמר ב-BCL (עונה שלא נתייחס אליה, מאחר ושלב רבע הגמר התקיים אחרי פגרת הקורונה בסגלים חדשים לגמרי), הפועל חולון ב-20/21 – רבע גמר ב-BCL, הפועל חולון ב-21/22 – חצי גמר ב-BCL, הפועל ירושלים ב-22/23 – גמר ב-BCL, והפועל ת"א ב-2 העונות האחרונות, בשתיהן השיגה רבע גמר יורוקאפ.

אין ספק שהגמר של הפועל ירושלים של דז'יקיץ' הוא ההישג הגדול מכולם, ושגם לפיינל פור של חולון יש מקום של כבוד מעל לשאר ההישגים. יחד עם זאת, נוכל לבחון עבור כל אחת מההעפלות האלו, כמה הליגה הייתה חזקה באותה עונה, וכך ללמוד יותר על טיב ההישג.

נתחיל כאמור, מהגמר של הפועל ירושלים ב22/23 – נראה שאת הגמר הזה לא צריך להאדיר או להקטין. באותה שנה ליגת האלופות קיבלה כמעט בדיוק את הניקוד הממוצע בגרף. מן הסתם, מספיק להבין כמה ההישג הזה גדול גם בלי כל שיטת הניקוד הזה, אלא רק בהבנה שהיריבה של הירושלמים בחצי הגמר, סיימה באותה עונה במקום ה-4 בליגה הספרדית.
ליגת האלופות בעונת הפיינל פור של חולון הייתה בעונה החלשה ביותר שלה, אבל עדיין יותר טובה מ-2 עונות של המפעל המקביל (כולל בעונה שבה הפועל תל אביב הגיעה "רק" לרבע גמר).

לעומת זאת, דווקא הישגי רבעי הגמר של הפועל ת"א בעונה שעברה ושל חולון ב-20/21 היו בעונות מאוד חזקות של אותם מפעלים, כך שיכול להיות ששווה לתת להם קצת יותר קרדיט, במיוחד אחרי האכזבה ששודרה מההדחה של הפועל ת"א בעונה שעברה.

מה לגבי כסף?

השתתפת ביורוקאפ? מזל טוב, כבר הכנסת לקופת המועדון יותר כסף מהמתחרה שלך בשלב הבתים המוקדם של ליגת האלופות. אפילו אם אותה קבוצת BCL תעפיל לטופ 16 המענק שלה לא ישתווה למענק שנותנים ביורוקאפ על בסך הכל השתתפות.

משלב רבע הגמר, הדברים מתהפכים. שימו לב לטבלת הפרסים הבאה של המפעלים:

אז נכון, משתלם יותר להשתתף ביורוקאפ, אבל אם אתה הפועל ירושלים, הפועל תל אביב או חולון, ואתה שואף לזכייה במפעל, אז כל עוד לא תעשה בושות ותודח מוקדם מדי, הצלחה בליגת האלופות שווה יותר.

ובכל זאת, כולנו יודעים מה השיקול הגדול ללכת דווקא ליורוקאפ? רמז, לא מדובר במדיה מוצלחת יותר, אם כבר, המדיה של ליגת האלופות היא רמה אחת מעל.

הכרטיס המיוחל:

נכון, הזוכה ביורוקאפ מקבלת משהו הרבה יותר חשוב מכסף – כרטיס חופשי לעונה ביורוליג. הפועל ירושלים והפועל ת"א הצהירו באופן מובהק שמטרתן במפעל הוא להעפיל לליגה הבכירה.

מצד שני, אנחנו גם יודעים את הפרט הבא – עלית מהיורוקאפ ליורוליג ולא עשית שם פלייאוף? ביי ביי, אתה עלול למצוא את עצמך בחוץ.

נשאלת השאלה, האם שיטת העבודה הזאת עובדת? האם קבוצות שמעפילות מהיורוקאפ מצליחות לבסס את עצמן בשנים שלאחר מכן? בואו נבדוק, כי כאן יש תוצאות מעניינות מאוד עבור אוהדי האדומות בישראל.

בשנת 15/16 גלאסטראיי זכתה ביורוקאפ, שנה לאחר מכן מלאגה ואז דרושפאקה. לשלושתן יש הרבה במשותף: הן שיחקו עונה אחת ביורוליג, אחריה הידרדרו חזרה ליורוקאפ, בעונות הבאות הגיעו להישגים נמוכים מהרגיל בליגה, ובסופו של דבר שלושתן ברחו למפעל המקביל של פיב"א. גלאטסראיי מאז התייצבה מעט, מה שאי אפשר להגיד על דרושפאקה, ומלאגה לעומת זאת – אחרי 3 עונות בהן סיימה במקום ה-10 או נמוך מכך בספרד, ביססה מחדש את מעמדה כמעצמת על בליגת האלופות.

מצד שני, 3 הזוכות הבאות ביורוקאפ, מציגות תמונה שונה לחלוטין – ולנסיה, מונאקו ובולוניה, שלושתן זכו להמשכיות ביורוליג, בין אם זה בצורה המחייבת של השגת המקום בפלייאוף היורוליג (כמו מונאקו) או פשוט על ידי הזמנה נוספת. ולנסיה, לאחר העונה שאותה השיגה בזכות הזכייה ביורוקאפ, שיחקה ביורוליג בעוד 3 מתוך 5 השנים הבאות. מונאקו ובולוניה פשוט נשארו שם מאז.

אז האם אדלסון וינאי, צריכים לחשוש מאחד מהמקרים הראשונים שראינו – 15 דקות של תהילה ואז כמה עונות של התאוששות? או שהם צריכים לחשוב מנקודת מבט של הזוכות האחרונות – יש לנו כסף ואנחנו כאן כדי להישאר? זו כמובן שאלה שנשאיר להם לענות עליה, אבל כאוהדים של הקבוצות הישראליות, אנחנו חייבים לזכור שלא כל הנוצץ ביורוליג הוא מושלם כמו שהיינו רוצים לדמיין אותו.