אם יש דבר אחד שעליו יכולים להסכים כל 11,000 האנשים שנכחו אתמול בניצחון של מכבי תל אביב על הפועל ירושלים אמש בחצי הגמר ביד אליהו, זה שמדובר היה באחת מחוויות הכדורסל הטובות ביותר בישראל בשנים האחרונות. שני קהלים שמתרכזים בעידוד הקבוצה שלהם ללא הפסקה, משחק שהתחיל ונגמר בשעה סבירה, שיפוט שלא כופה את עצמו על המשחק ולא מעביר שעות מול המסך ובעיקר – שתי קבוצות כדורסל טובות. מאוד. שסיפקו משחק ברמה גבוהה. הדבר היחיד שהעיב על הערב היה ההגזמה הפראית של משטרת ישראל בנהלי האבטחה, אבל נו, שוין.

שתי הקבוצות הגיעו למשחק הזה פצועות, מכבי הייתה חסרה את איפה לונדברג וטי ג'יי ליף (תסלחו לי על ההתעלמות מזאק הנקינס ולוני ווקר). והפועל ירושלים הגיעה ללא נמרוד לוי, שנצפה הולך עם קביים במהלך השבוע. לוי לא נמצא בעונה טובה מקצועית, אבל איכשהו, החיסרון שלו היה הבולט ביותר. יש לכך כמה סיבות, הראשונה, והבסיסית מכולן, היא דקות. ארבעה ישראלים בלבד עלו על הפרקט עבור הירושלמים. יובל זוסמן וקאדין קרינגטון שיחקו מעל 31 דקות כל אחד, רועי הובר תרם 10 כאלו, ורועי פריצקי שותף לשתי דקות בלבד. בצד השני, הישראלי ששיחק הכי הרבה דקות במכבי תל אביב הוא רומן סורקין, עם 27 כאלו, אחריו ברשימה תמצאו את בלאט עם 18 דקות, ריימן, גור לביא וג'ון דיברתולומיאו עם 11 דקות כל אחד. הבדל ענק.

Roman Sorkin – Photo Credit: Dov Halickman

רגע, אמרנו גור לביא? במידה מסוימת, המשחק הנהדר שלו אתמול מאיר זרקור על אחד הדברים שהכי חסרים להפועל ירושלים, לא רק במשחק אתמול, אלא לכל אורך העונה. לא רק בהיביט של ישראלי בעמדה 4, או באופן כללי שחקן בעמדה 4, אלא גם בתפקוד שלו על המגרש, בחיתוכים לסל מהבק-דור ובסלי גארבג', זוסמן ממלא את המקום הזה בצורה מסוימת, אבל לא מספיק.

נחזור ללוי. החיסרון השני המשמעותי של הפועל ירושלים בלעדיו הוא בריבאונד. לוי אמנם לא מצטיין באספקט הזה (3.5 ריבאונדים בליגה ו-2.8 ביורוקאפ), אבל הוא כן מועיל, מאוד, בבוקס-אווט. וכך, למרות הנוכחות של מובלי וסמית' על המגרש, אוסטין וויילי נשאר לבד במערכה עם 13 ריבאונדים. 43 זריקות החטיאה מכבי תל אביב אמש, אחרי 22 מתוכם היא זכתה בהזדמנות לתקן, לעומת 21 פעמים שהכדור נפל בידיים אדומות. אל שני החסרונות האלו אפשר להוסיף את הריווח שלוי מספק בזכות האיום שהוא מהווה מ-3 ואת העובדה שבלעדיו, יונתן אלון נאלץ לשחק לא מעט דקות עם סמית' ו-וויילי יחד על המגרש, הרכב שכמעט לא שיחק ביחד העונה, וגם כשעשה זאת – לא ממש הצליח.

Yonatan Alon – Photo Credit: Dov Halickman

אבל עם כל הכבוד למי שלא היה שם, היו עוד סיבות להפסד הזה של הפועל ירושלים. לפני שבוע בלבד, באותו אולם ממש, ג'ארד הארפר נקלע לבעיית עבירות מוקדמת. הפועל תל אביב, שעד לאותה נקודה הייתה נראית בסך הכל בסדר, הלכה שוב ושוב וניסתה להוציא ממנו עבירה שלישית מוקדמת. מרוב ההתרכזות בזה – הם שכחו קצת שהמטרה האמיתית היא להעביר את הכדור דרך הטבעת, והפסידו. אותו הדבר קרה להפועל ירושלים אמש ברגע שרומן סורקין עשה את העבירה הרביעית. במקום להניח לו, להמשיך לשחק את המשחק אליו התכוננה, ושעבד לה לא רע עד לאותה נקודת זמן, ולהעביר את הכדור דרך הטבעת, היא התמכרה לרעיון של להוציא את סורקין ב-5 עבירות. זה לא עבד. וכשזה לא עבד, יונתן אלון קצת נרדם ונתקע עם הרכבים לא טובים לאורך זמן רב מדי. והפועל ירושלים הפסידה.

אבל מעבר להכל, מכבי תל אביב היא קבוצה טובה. מאוד. ועודד קטש הוא מאמן טוב, מאוד. בשורה התחתונה, הארפר וקשיוס ווינסטון סיימו את המשחק באחוזים מחרידים מהשדה. לא בכל יום זה יקרה, ולא בטוח שזה בזכות קטש או שחקני מכבי. אבל ומספיק שאחד מהם היה ביום סביר שלו – והתוצאה הייתה נראית אחרת לגמרי.

Jared Harper – Photo Credit: Dov Halickman