ג'ף גריי פותח את עונתו השנייה כמקצוען בישראל ומדי שבוע יעניק לספורטס רבי הצצה בלעדית לחוויה של לשחק כדורסל בארץ הקודש!

עבור אלה שלא מכירים אותי, שמי ג'פרי גריי ואני יהודי-אמריקאי בן 23 מבוסטון, מסצ'וסטס. אחרי שהייתה לי קריירה מוצלחת של 4 שנים בדיוויז'ן 3 בקולג' אמרסון ממרכז העיר של בוסטון, החלטתי שאני רוצה להגשים את החלום שלי לשחק כדורסל מקצועני. לאחר שסיימתי בהצלחה את לימודיי באמרסון באביב 2019 עם תואר בתקשורת שיווקית ותחום התמחות משני באוניברסיטה בדמות תקשורת ספורט, הפעלתי את השורשים היהודיים שלי וקיבלתי את הדרכון הישראלי שלי בכך ש"עשיתי עלייה", מה שנתן לי את הזכות להחזיק באזרחות כפולה; ישראלית ואמריקאית. בנקודה הזו, כל שהייתי צריך לעשות זה לחכות לסוכן שלי, מתן סימנטוב מ-2 טאלנט ספורט, שאיתו חתמתי באפריל של אותה שנה במטרה למצוא עבורי עסקה, ולראשונה בחיי עזבתי את אזור בוסטון כדי לגור במקום אחר.

הגיע סוף אוגוסט, ובפנינו הוצגה הצעה מהפועל אילת ששיחקה בליגה הראשונה, ואחרי שישבנו על זה במשך כמה ימים, הייתי מוכן להתחיל את הקריירה המקצוענית שלי. החוויה של לשחק באילת הייתה ייחודית, גם על הפרקט וגם מחוצה לו. החל מלשחק מול בחורים כמו עומרי כספי וזוכה תחרות השלשות של האן.בי.איי בעבר דקוואן קוק, ועד לשחק נגד בחורים ששיחקו עבור אותה הסלטיקס שהייתי אובססיבי לגביה כשגדלתי. להיות חלק מדבר כזה היה מיוחד, אבל אני אשמור את הסיפורים האלה לפעם אחרת. כרגע, אנחנו יכולים לצלול פנימה אל יום בחייו של מקצוען שנה שנייה בזמן הרומן עם וירוס הקורונה.

אחרי שהמגפה העולמית עצרה את העונה שלנו באמצע מרץ, חזרתי הביתה לבוסטון. ליגת ווינר הצליחה ליצור מתווה שאפשר את חידוש הליגה שהושלמה בקיץ, אבל אני החלטתי להישאר בבית ולסייע להורים שלי בעקבות האפשרויות המוגבלות שיש להם בגלל וירוס הקורונה. למרות זאת, עם העזרה של החבר הנוכחי שלי לקבוצה ומי שחולק איתי חדר, אלייז'ה הירש, עוד שחקן יהודי-אמריקאי מדיוויז'ן 3 שמגיע מקולג' ברי, מתן הצליח להשיג עבורי חוזה עם עירוני קריית אתא מהליגה הלאומית, הליגה השנייה בישראל. חתמתי בסוף יולי ואחרי תקופה קצרה באטלנטה שבה התאמנתי עם מתן, דני אבדיה, שלבין מאק, ג'ון ג'נקינס ומקצוענים אחרים, הייתי בדרך לפעם השנייה בישראל בסוף אוגוסט.
השבועיים הראשונים היו קצת מעניינים, כאשר כל שחקן שהגיע מארצות הברית היה חייב להיות בבידוד ולכן היינו גם צריכים להתאמן בנפרד מהישראלים האחרים. ברגע שזה הושלם, יכולנו להצטרף לשאר הקבוצה ושיחקתי על פרקט מלא לראשונה מאז מרץ, ובנאדם, זה הרגיש כל כך טוב. למרבה הצער, בעקבות הסגר הכללי במדינה, קבוצות היו צריכות לסגור את האולמות שלהן, אבל כולנו תקווה שזה לא יימשך זמן רב. הייתי בכמה קבוצות ממש טובות בחיים שלי ואחרי שחוויתי מספר שבועות של אימונים כאן, אני יכול להגיד לכם דבר אחד, הקבוצה הזו מרגישה מיוחדת. אין דבר שדומה לזכות לשחק עם חבורה נהדרת של אנשים, לחיות על יד חוף הים עם מזג אוויר חם במשך כל השנה, ולקבל שכר כדי לעשות את הדבר שאתה אוהב. אם אנחנו נוכל לעבור את המכשולים שהביאה איתה המגפה, זו יכולה להיות שנה מעולה. המשיכו לעקוב…