נבחרת העתודה של ישראל (עד גיל 20) תפתח מחר (שבת, 17:30) את אליפות אירופה 2022 שתיערך בפודגוריצה שבמונטנגרו כשהיא תפגוש את יוון במשחק במסגרת בית ב’. כעת, זמן קצר לפני שהחבורה של המאמן אורן אהרוני תנסה לכתוב את המקום שלה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, בחרנו באתר “ספורטס רבי” להביא 5 סיבות לכך שאתם חייבים לצפות בנבחרת העתודה בטורניר הקרוב.
1. אהרוני האב ואהרוני הבן
אורן אהרוני רשם הצלחה גדולה בעונת החזרה שלו לליגת העל, כשהוא זכה בתואר מאמן העונה תוך שהוא הוביל את בני הרצליה לזכייה בגביע המדינה ולנגיעה בתואר האליפות. המאמן, שעבד בעבר עם חלק מהשחקנים של נבחרת העתודה בגילאי הנוער, ינסה להיכנס לנעליים הגדולות של אריאל בית הלחמי, ולפי העבודה המדהימה שאנחנו זוכים לראות ממנו מקרוב אין סיבה שזה לא יקרה. מה שעוד יותר מדהים זה שבנבחרת העתודה הוא מדריך את בנו, עמית אהרוני, שכבר שיחק תחתיו בעבר. הרכז, שכיכב בשנים האחרונות באליצור נתניה מהליגה הלאומית וחתם בעירוני נס ציונה מליגת העל לקראת העונה הקרובה, מציג יכולת מסירה יוצאת מן הכלל בנוסף לקליעה מחוץ לקשת שמשתפרת ככל שעובר הזמן, ויהיה מאוד מעניין לראות גם אותו.
2. קפטן דוברת
נועם דוברת הוא השם הגדול ביותר בנבחרת העתודה הנוכחית, על כך אין ספק, וכבר הרחבנו עליו כאן, כך שלא “נחפור” יותר מדי בכתבה הזאת. הגארד מונה לקפטן, והציפייה היא כמובן שהוא יוביל את הנבחרת בתור הכוכב הגדול. אחרי עונה לא פשוטה בכלל שהתחילה במכבי ראשון לציון והמשיכה בהפועל ירושלים, דוברת ירצה להוביל את הנבחרת להישג גדול, ובכך להיכנס לרשימה אחת עם יובל זוסמן, דני אבדיה וים מדר שעשו את זה לפניו. דוברת כבר הוביל נבחרת להישג חשוב: ב-2019 הוא היה השחקן המצטיין כשנבחרת הנוער זכתה באליפות אירופה דרג ב’ ובכך עלתה לדרג א’.
3. קרי הישראלי
בקיץ 2021 קרה משהו חריג בכדורסל הישראלי. רון ציפר, שם שרוב חובבי הכדורסל בארץ לא שמעו עליו, הציג יכולת יוצאת דופן בבית של ישראל בטורניר הצ’לנג’ר שנערך באולם הדרייב אין, ובעקבות כך החלו להכיר אותו אפילו בחו”ל. ההיכרות הזאת אף הובילה לכינוי המחייב “קרי הישראלי”, בזכות היכולת של ציפר לצלוף מבחוץ. הסיפור של ציפר, שזכה בזמנו בתואר שחקן הטורניר, הוא באמת מדהים. לנבחרת הנוער הוא הגיע אחרי שקרוב משפחתו, הקלע הנודע אמיר כץ, רצה שאורן אהרוני יבחן אותו. בעונה האחרונה הוא המשיך לשחק בא.ס אשקלון מהליגה הארצית אחרי שבקיץ שעבר הוא חתם בהפועל באר שבע, כשהוא עדיין לא ערך בכורה בליגת העל לבוגרים ובאופן כללי אפילו לא שיחק בעבר בליגת העל לנוער. כעת, לציפר, שעדיין יש סביבו תחושה שהוא אנדרייטד, יש הזדמנות נוספת להזכיר לכולם כמה כישרון יש לו, רגע לפני שהוא אמור לשחק אך ורק עם באר שבע בליגת העל בעונה הקרובה.
4. גלעד לוי
נדיר מאוד למצוא אנשים בגובה של גלעד לוי (2.18 מטרים), בטח בישראל. כבר שנים שיש תחושה שבנבחרות הצעירות לא מצליחים למצות את הפוטנציאל של הסנטר הענק, שהתפתח בשנים האחרונות באקדמיה של אסטודיאנטס הספרדית ובשנה האחרונה בריאל קנואה מהליגה השלישית, אלא שאם אפשר לשפוט לפי משחקי ההכנה אז נדמה שסוף-סוף דברים מתחילים להתחבר ללוי גם במדים הלאומיים. הסנטר, שחתם לאחרונה על חוזה ארוך טווח בהפועל ירושלים, מסוגל כמובן להטביע בהתקפה ולחסום בהגנה, ואין ספק שהוא מצית את הדמיון לקראת העונה הקרובה. העניין הוא שכבר עכשיו יהיה אפשר לצפות בו במדי העתודה, וזה בהחלט דבר מומלץ.
5. ההיסטוריה
משהו טוב קורה בנבחרת העתודה בשנים האחרונות. בעקבות הקורונה, בקיץ שעבר התקיים רק טורניר צ’לנג’ר, וב-2020 אפילו לא היה טורניר, אבל ההיסטוריה של ישראל היא מדהימה בשנים האחרונות שבהן התקיימו אליפויות אירופה. ב-2017 הנבחרת של עודד קטש הגיעה לגמר בכיכובם של תמיר בלאט ויובל זוסמן, ב-2018 היא זכתה בגביע לראשונה בתולדותיה בקמניץ שבגרמניה בראשותם של זוסמן ודני אבדיה, וב-2019 היא הגנה על התואר בארץ תחת פיקודם של אבדיה וים מדר, כאשר בשתי הזכיות המאמן היה בית הלחמי. בהחלט שווה לצפות גם בנבחרת הנוכחית, שעשויה לכתוב היסטוריה מיוחדת משלה עם גיבורים אחרים.
0 תגובות