דרור כהן הוא אחד מאנשי הכדורסל הבכירים בישראל בשנים האחרונות. כהן, שהיה עוזר המאמן של מכבי ראשון לציון בארבע וחצי השנים האחרונות, בחר לאחרונה לצאת לדרך חדשה ועזב את הקבוצה שאיתה היה כה מזוהה. כעת, כהן (בן 47) מדבר בראיון מיוחד על ההחלטה לעזוב את אזור הנוחות, המאמנים הגדולים שלצידם עבד, בנו אורי שעומד להשתתף עם נבחרת הקדטים בטורניר הצ’לנג’ר שמתקיים בסרביה ועוד.

בדרכו החדשה, כהן הפך למנהל המקצועי במחלקת הנוער של מכבי תל אביב-גני תקווה. איך הולך לו עד כה? “מצוין, כיף גדול. אתגר חדש, אנרגיות טובות”, פותח כהן.

כהן מתכנן לעבוד בתור מנהל מקצועי לפחות בעונה הקרובה. “זה תפקיד מאתגר של ניהול מקצועי, הוא שונה לגמרי מעולם הבוגרים שאני רגיל אליו. נכון לעכשיו אני פה”.

כהן כבר הצהיר בעבר שהוא מעוניין לעשות קפיצת מדרגה ולהפוך למאמן ראשי בליגת העל. האם יש איזושהי אפשרות מבחינתו שהדבר יקרה כבר במהלך העונה הקרובה? “לא בליגת העל באיזשהו פורמט של מאמן ראשי או כעוזר מאמן, אבל ליגה לאומית כן, אפשר לשלב”.

כהן עבד במכבי ראשון לציון בשנים 2017-2021. מהן הסיבות לעזיבה? “קודם כל, עזבתי את מכבי ראשון כי הרגשתי שזה כבר לדרוך במקום. הרגשתי שאני באמת צריך לאמן ופחות לעזור. יותר מלהיות עוזר מאמן אני מרגיש שאני צריך לאמן, ולכן קודם כל עצרתי את התהליך. אני פנוי ומוכן לאתגר חדש. הניהול המקצועי הוא תמיד משהו שדיבר אליי, לעבוד עם ילדים, להדריך מאמנים ולקדם חבר’ה צעירים במקום כמו מכבי תל אביב-גני תקווה שזה מקום שיש בו המון-המון פוטנציאל. כדורסל הבוגרים זה משהו שאני חי יומיום, והוא יקרה. גם אימנתי פה בגני תקווה כשהיה את האיחוד של מ.כ הבקעה עם גבעת שמואל, גני תקווה וקריית אונו. אימנתי את הקבוצה בליגה הלאומית פה בלידר, עלינו למעשה ליגה, וכשהם לא רצו לעלות אז הלכתי עם עודד קטש להפועל ירושלים. למעשה, זה מקום שיש לי איתו איזשהו חיבור בעבר”.

לאחר שהתחיל את קריירת האימון בתור עוזר מאמן באליצור גבעת שמואל בעונת 2008/09, כהן אכן הפך למאמן הראשי של מ.כ הבקעה בעונת 2009/10 והעלה את הקבוצה לליגת העל בזכות זכייה באליפות הליגה הלאומית. אלא שכפי שכהן אמר, הקבוצה בחרה שלא לעלות לליגת העל בעקבות קשיים כלכליים בניסיון להגיע לתקציב המינימום. בימים אלה ממש אליצור נתניה נמצאת בבעיה יחסית דומה, כשמנהלת הליגה לא נתנה לה אישור לעלות לליגת העל בעקבות העובדה שאולמה הביתי של הקבוצה לא עומד בתנאי הסף הנדרשים לליגת העל וטרם החלה בניית אולם חדש בעיר. “זאת סיטואציה שונה, כי כשזה קרה איתי אז ההחלטה של המועדון הייתה לא לעלות, ופה בנתניה לא מרשים להם לעלות, הם רוצים ולא נותנים להם מסיבות כאלו ואחרות. אני חושב שזה מפח נפש לשחקנים, למאמנים ולארגון, גם בגבעת שמואל ובמ.כ הבקעה כולם מאוד רצו לעלות חוץ מההנהלה שלא הייתה מספיק איתנה כלכלית לעשות את הצעד הזה. זה מבאס. עובדים מאוד קשה בשביל לעלות ליגה, זה לא דבר של מה בכך”.

הצעד הבא של כהן בקריירת האימון היה להפוך לעוזר המאמן של עודד קטש בהפועל ירושלים, שם עבד בשנים 2010-2013. לאחר מכן (עונת 2013/14) עבר כהן לבני הרצליה, וכאמור, ב-2017, הוא החל לעבוד בראשל”צ. איך הוא מסכם את השנים אצל הכתומים? “קודם כל, היו לי שם ארבע וחצי שנים מדהימות. הרבה עליות ומורדות, אבל אני חושב שהבאנו את המועדון להישגים. אמנם לא הבאנו תואר אבל במשך ארבע השנים האלה היינו כמעט בכל פסגה אפשרית של הכדורסל הישראלי, כמעט בכל אירוע פיינל פור, גביע, פלייאוף, היינו שם. עבודה סופר אינטנסיבית עם מערכת מעולה של הנהלה וארגון ממש-ממש טוב. אני נהניתי ולמדתי המון, זו הייתה ממש חוויה בלתי רגילה. גם נפרדנו בחברות”.

בחלק מהעונה שעברה כהן זכה לעבוד עם ג’רמי פארגו. “ג’רמי זו אגדה חיה, שחקן באמת יחיד ומיוחד, חיבור מדהים שהיה בינינו. מנהיג אמיתי, חברמן. אוהב שמחה ולא נותן שיהיה שקט במובן החיובי. לא סתם הוא הגיע למה שהוא הגיע, אני חושב שזה חיבור של יכולות ואופי. פשוט קסם של בחור, מלא כריזמה, מנהיג אמיתי”.

בעונה האחרונה, כל הזרים שהיו לראשל”צ עזבו את ישראל בעקבות מבצע “שומר החומות”, חוץ מאחד בלבד, אקיל מיצ’ל. “מייד ראינו איזה בנאדם מיוחד הוא, באמת איש טוב. לא שאחרים לא, דרך אגב, אבל אקיל מיצ’ל זה מסוג השחקנים שגם בתקופות פחות טובות שלו במהלך העונה לא יכולנו לכעוס עליו בגלל האופי הנהדר שלו. זה היה טבעי שדווקא הוא באמת נשאר עם המחויבות שלו, הראש על הכתפיים והריאליות שלו. הוא ראה את הסיטואציה והבין שאין צורך למהר ולעזוב. זה זכה מבחינתנו להערכה בלתי רגילה וציינו את זה בפניו לא פעם. הוא היה באמת מופת”.

בראשל”צ כהן גם עבד עם נועם דוברת המוכשר. “ילד מקסים עם המון רוגע פנימי, עברנו איתו תהליך ארוך של מעבר לכדורסל הבוגרים. סופר אינטליגנט, כישרוני בטירוף, עובד קשה ואכן שיפר המון אספקטים של המשחק בשנתיים האחרונות. צופה לו עתיד גדול”.

בעקבות העובדה שעודד קטש סיים את דרכו בפנאתינייקוס, הציפייה הטבעית היא שהמאמן המוערך ימשיך להוביל את נבחרת ישראל אחרי שהעפיל ליורובאסקט 2022. כהן, עוזרו של קטש בנבחרת מאז 2017, ישמח להמשיך בתפקיד במידה שתהיה אפשרות כזו. “אני לא יודע כמה זה מסתמן, אני אשמח אם כן. אם כן, אז כנראה שכן. יש לנו מעבר להערכה המקצועית ההדדית גם חברות ארוכת שנים, כיף לנו לעבוד ביחד, ואם זה יקרה אני אשמח”.

עד כמה כהן נהנה להיות חלק מנבחרת ישראל הבוגרת? “אלה הרגעים הכי כיפיים שלי בכדורסל, חד משמעית. החלונות, הבועות, אלה באמת רגעי אושר, אני חייב לומר. הכל מהכל, בין המעטפת, לשחקנים ולאירוע עצמו, זאת חוויה גדולה וזכות גדולה”.

כהן וקטש הם חברים קרובים. “קשר ארוך שנים שהתחיל בכיתה ד’ במכבי תל אביב, כולל כל המסלול של מכבי, עם הנבחרות הצעירות, וחברות שנשמרת לאורך כל השנים. זה לא מצריך טלפון ביומיום, לפעמים אנחנו לא מדברים גם תקופה אבל החברות היא בלב ובנפש. החברות זה משהו אחד וההערכה המקצועית אחד של השני זה משהו אחר. אנחנו חברים מאוד טובים שגם נהנים לעבוד ביחד”.

איפה כהן הכי נהנה לעבוד עד כה בקריירה? “בתקופה שלי במכבי ראשון אני יכול להגיד שהכי נהניתי”.

עם איזה מאמן הוא הכי נהנה לעבוד? “נהניתי והיה לי זכות לאמן עם כמה. עודד קטש, גיא גודס לאחרונה, הם מאמנים אדירים. אימנתי גם קצת עם אפי בירנבוים שזו הייתה זכות גדולה. עבדתי עם אורן אהרוני כמה פעמים שזו גם חברות ואני נהנה מאוד לעבוד איתו. אני לא יכול להצביע על מישהו אחד. אני יכול רק להגיד שאיפה שאני נהנה אני גם נמצא, זאת אומרת שאם אני נמצא במקום מסוים אני גם נהנה בו”.

איזה שחקנים כהן הכי נהנה לאמן? “שאלה קשה. בישראלים באמת אדם אריאל, שחקן שאני מאוד-מאוד מחובר אליו ולמוסר העבודה שלו ולאיך שהוא אוהב לעבוד. בזרים דריל מונרו זה פסל החירות מבחינתי”.

מה החלום הכי גדול של דרור כהן בקריירת האימון שלו? “אני חושב קודם כל לא בחלומות גדולים אלא בלהגשים מטרות. אני נהנה איפה שאני נמצא ובהחלט יש לי מטרה לאמן כמאמן ראשי בליגת העל. אני יכול, רוצה ומוכן, מחכה להזדמנות”.

כפי שסיפרנו בפתיח, דרור כהן הוא אביו של כדורסלן נבחרת הקדטים, אורי כהן בן ה-16. דרור כהן הוא גם שחקן עבר, ובהקשר הזה שאלנו אותו עד כמה הדבר עוזר לבנו. “כמה זה עוזר לו? צריך לשאול אותו, יכול להיות שהוא יגיד שזה גם הורס (צוחק). יש לנו המון שיחות על כדורסל, בבית אנחנו מדברים כדורסל, רואים יחד משחקים, מדברים על משחקים שלו, לא חפירות. אני כן מכווין אותו ומעביר ביקורות כשצריך. אני חושב שהשיחות האלה תורמות לו, אני לא מעמיס עליו יותר מדי כי אני רוצה גם להיות אבא שלו. אני חושב שאני מעורב בקריירה שלו בצורה נכונה”.

דרור כהן גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, וכך גם בנו. מה ההבדל בין מכבי ת”א למקומות אחרים? “מקצוענות. אני חושב שהם הכי טובים בארץ, הם באמת חוד החנית גם בזמנו כשאני גדלתי, היו לנו את המאמנים הכי טובים. גם היום יש שם את המאמנים הכי טובים. אין קיצורי דרך, ההשקעה בפן הגופני שהם שמים דגש, כל המעטפת שהם נותנים עם האקדמיה, התזונאים, יחידות האימון הרבות ונפח האימונים. אני באמת חושב שהם המועדון מספר אחת בארץ”.

באיזה עמדות יכול לשחק אורי כהן? “סביב עמדת ה-3 אבל הוא שחקן מגוון”.

מהם היתרונות והחסרונות של אורי כהן על הפרקט? “היתרונות שלו כיום באיך שאני רואה את זה – יכולת הקליעה והחוכמה. לשפר? הכל. יש לו הרבה דברים לשפר, הוא יודע את זה, אבל זה לכולם בגיל הזה”.

דרור כהן מכיר מקרוב את החוויה של טורניר עם נבחרת הקדטים, שכן ב-2017 הוא יצא עם הנבחרת לאליפות אירופה במונטנגרו. אורי כהן יתחיל לשחק היום (15:30) מול סלובניה במסגרת טורניר הצ’לנג’ר שנערך בנוביסאד, סרביה. “קודם כל, אני גאה בו בלי קשר. אני גאה בו כי הוא הילד שלי ואני שמח בדרך שהוא עושה, אבל זו בהחלט חוויה וניסיון מדהים. אלה הזיכרונות הכי טובים שילוו אותו כל החיים. אין ספק שזה יחשל, יתרום לו את הניסיון, והוא בתחילת הדרך בכדורסל הישראלי למעשה”.

אורי כהן כבר הושווה בעבר אפילו לדני אבדיה. עד לאן הוא יכול להגיע בקריירה, לפי אביו? “אורי לא חושב על להשוות את עצמו לדני אבדיה, אני לא חושב שהוא דומה לדני אבדיה. כל אחד בנפרד, כל אחד עם הפוטנציאל שלו, כל אחד עם הכישרון והדרך שלו. אין צורך לעשות את ההשוואות האלה, מיותר לגמרי. הוא יהיה האורי הכי טוב שהוא יכול להיות”.