לאחר שסקרתי בטורי הקודם את היסטוריית מכסת הזרים בליגת העל הישראלית לאורך השנים הגיע הזמן למצוא פתרון, לא? בטור הקרוב אתייחס למצב הקיים, להצעת ארגון השחקנים שהפכה להיות רלוונטית מתמיד עם איום השביתה (למרות שהוסרה לעת עתה), וכמובן אציג את ההצעה שלי.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

המצב הקיים

מאז 2019 כל קבוצה יכולה לרשום בטופס המשחק עד חמישה זרים, כאשר במהלך העונה תוכל לרשום עד עשרה זרים (עד הקורונה עד שמונה זרים). על המגרש ניתן לשחק עם עד ארבעה זרים, כאשר מקום אחד בחמישייה "משוריין" לשחקן ישראלי, כלומר מעין "חוק רוסי" מרוכך.

דרישת ארגון השחקנים

בארגון השחקנים דרשו כי כל קבוצה ישראלית תרשום לכל משחק נתון ארבעה זרים, כאשר במהלך העונה תוכל לרשום עד שבעה זרים. על פי דרישה זו, בכל מצב נתון ישראלי אחד לפחות ישחק בחמישייה בכל מקרה ולכן אין צורך בהגבלות נוספות. חשוב להזכיר שהארגון התקפל (אין מילה מתאימה) לאחר ששר הספורט מיקי זוהר הבטיח 60 מיליון שקל שיחולקו לקבוצות אשר ישתפו רק ארבעה זרים מהלך כל העונה. נכון לכתיבת טור זה לא נחתם כל הסכם ומדובר בהבטחה שאין בגינה שום כיסוי מהותי פרט להבטחת פוליטיקאי, כזו ששמענו רבות לאורך השנים.

ההצעה שלי

אקדים את המאוחר ואציין כי בטורי הבא אתייחס למבנה הליגה וההצעה שלי מתבססת על גם על מבנה הליגה אותו אציע (טיזר: כמות הקבוצות). לתפיסתי, אין להגביל קבוצות מלהחתים את כמות הזרים שהיא יכולה ורוצה וזאת על מנת לאפשר לקבוצות למקסם את יכולותיהן גם במפעלים האירופים. אז רגע לפני שתקפצו, כן ישנה הגבלה אחת קטנה.

כל קבוצה תוכל להחתים רק שלושה זרים עליהם יש פטור מלא ממס, כלומר בסכום של עד 108 אלף דולר. כלומר, אם קבוצה תרצה להחתים זר רביעי ומעלה, היא תהיה מחויבת להחתים זרים בסכומים גבוהים יותר. המטרה? להחתים זרים למטרה לשמה היא נועדה – חיזוק הקבוצה. באופן טבעי, בהצעה זו אני לוקח בחשבון שהחזק יהיה חזק יותר והפערים יגדלו, אך איני רואה את זה כדבר שלילי. לאורך השנים השיטות השונות נועדו להגביל את החזקות (ומכבי תל אביב בראשן), אך המצב דווקא החמיר (מעמד השחקן הישראלי, הישגי הנבחרת הבוגרת). הגבלת החזקים פשוט מגבילה את החזקים, לא מחזקת את החלשים.

בשנים האחרונות מגבלות הזרים הוסרו באירופה (בעיקר במסגרות האירופיות) ונוכחותו של חוק בוסמן מאפשרת לקבוצות בליגות השונות להתחזק ככל יכולתן (כן, במסגרת חוקי הליגה). מתוך הבנה כי כדי להצליח בזירה האירופית עלינו לאפשר לקבוצות המשתתפות במפעלים השונים להיות הכי חזקות ככל הניתן, הסרת המכסות בליגה תאפשר לקבוצות לבנות את הסגלים שלהן בצורה הטובה והמאוזנת ביותר (מבחינת שילוב אירופה וליגה). בטורי הבא אציג פתרון נוסף אשר יתרום למעמד השחקן הישראלי במסגרת הסרת המגבלות על הזרים וזאת מתוך מטרה למתוח את יכולות השחקנים ולא על מנת להבטיח להם מקומות עבודה רק כי מחזיקים בתעודת הזהות הנכונה.

כמה הערות

ההצעה שלי מתייחסת בצורה השטחית ביותר לעניין מכסת הזרים, כלומר נטו למכסה עצמה. כמובן שעל מנת שיהיה משקל למכסת הזרים וכן לקידום השחקן הישראלי צריכים להיות גורמים נוספים. גורם אחד אפרט בטורי הבא, אך כן יש צורך להבטיח המשכיות, הן של שחקנים ישראלים והן של שחקנים זרים. בסיס מוכר, פרט לכך שהוא טוב לקבוצה באופן מקצועי, בונה תשתית אוהדים גדולה ונאמנה הרבה יותר, יש עם מי להזדהות. באופן עקרוני, אני נגד מענקים המעודדים קבוצות מכל צורה שהיא ולכל קבוצה צריך להיות אינטרס לבנות בסיס שירוץ מספר שנים, אך בתוך עמי אני חי. בנוסף, לא התייחסתי למעמד המאמן שזהו דיון אחר לגמרי, אך ברור שיש הבדל משמעותי בין מאמן שמטרתו לשרוד בתפקיד לבין מאמן שמקומו מובטח.

ורק דבר אחרון לפני סיום. בטורי הקודם ובטור הנוכחי לא שכחתי את המתאזרחים לרגע. מבחינתי, כל התייחסות להגבלות הקשורות למתאזרחים גובלת בגזענות. המתאזרחים הם ישראלים לכל דבר. לכל מי שאומר אחרת נשאר לי רק לציין את השמות הבאים: דני אבדיה, תמיר בלאט, שון דאוסון, מייקל בריסקר, אור קורנליוס ואולי בעתיד עמנואל שארפ וטי ג'יי ליף.