הוושינגטון וויזארדס מפסידים לאחר משחק צמוד לברוקלין נטס, 113-106. התעלות של הסקוררים המשניים של הקבוצה לא הספיקה כדי לעצור את הנטס מחוסרי דוראנט אך עם בלייק גריפין בביתם שבברקליס סנטר.

המשחק נפתח בצורה מדהימה מבחינת וושינגטון, שב8 הדקות הראשונות של המשחק נראתה כמו קבוצה מאומנת, שיודעת מה הזריקות הנכונות בשבילה, ואחת שהדבר היחידי שמפריע לה זה כמות איבודים מאוד גבוהה. היתרון של וושינגטון הגיע ל14 נקודות באמצע הרבע הראשון, אך ריצה לקראת סוף הרבע הורידה את הקבוצות להפסקה ביתרון של 5 נקודות לאורחת. מכאן והלאה המשחק היה בשליטה מלאה של ברוקלין, שלא שיחקה כדורסל גדול אבל סדרת פעולות אישיות מרהיבות של הכוכבים, בנוסף למשחק פיק אנד רול טוב עם ניקולס קלקסטון, שאני לא יכול לחשוב על שחקן שיותר כדאי לו ללמוד את המשחק משותפו לקו הקדמי דיאנדרה ג'ורדן. וושינגטון הצליחה להישאר קרובה באופן יחסי, ואף הורידה את ההפרש לפיגור נקודה בסוף הרבע האחרון, אך יותר מזה היא לא הצליחה להתקרב, ושני מהלכי פאול וסל של קלקסטון, שקיבל אסיסט מאירווינג, סגרו עניין.

ישנם כמה נתונים שמעניין לשים אליהם לב. הראשון הוא כמות וחלוקת הזריקות של וושינגטון. אנחנו כבר יודעים שוושינגטון משחקת בקצב מאוד מהיר, ולוקחת כמעט 90 זריקות במשחק. נראה שהתוכנית ההגנתית של וושינגטון הייתה להוריד את כמות הזריקות של וושינגטון, ובדגש את כמות השלשות. הוויזארדס זרקו רק 79 זריקות במשחק, ומתוכן רק 21 שלשות, 11 פחות מהממוצע העונתי שלהם. האחוזים של וושינגטון גם ככה לא מדהימים מהטווח הזה, והורדה של כמות השלשות פוגעת משמעותית ביכולת שלה לצבור נקודות ביעילות. רק אחוזים גבוהים מחצי מרחק הצילו את וושינגטון במשחק הזה. מבט בחלוקת הזריקות של וושינגטון מראה שחלק גדול מהזריקות מגיעות מחצי מרחק בצד שמשמאל לסל, זריקות שבעיקר ראסל ווסטברוק אוהב לקחת. הוא קלע אותן ביעילות גבוהה באופן יחסי במשחק הזה, אך בעיניי זה מחזק את הטענה שאין לסקוט ברוקס יכולת למצוא פתרונות להגנה שמולה הוא משחק, שלא כוללת יכולת אלתור של בראדלי ביל או ראסל ווסטברוק. זה מוביל למשחק לא מסודר, מה שמתבטא ב19 איבודים של וושינגטון לעומת 7 בלבד של ברוקלין- מה שהוביל לכך שכמעט רבע מהנקודות שברוקלין קלעה הגיעו לאחר איבודים של וושינגטון- משמעותית יותר מהממוצע שלה. עדות לחוסר השליטה של ברוקס בקבוצה הגיעה דקה וחצי לסיום, לאחר טייים אאוט של סקוט ברוקס ובמצב שבו צריך להשיג נקודות, גאריסון מאתיוז מקבל כדור וישר מעיף שלשה שיוצאת החוצה.

נקודת האור במשחק של וושינגטון הייתה הסקוררים המשניים. באופן כללי, בגלל שוושינגטון הלכו הרבה לצבע ראינו המון נקודות ומהלכים של רוי האצ'ימורה, אלכס לן ורובין לופז שקלעו 52 נקודות משותפות, רובן המוחלט בצבע. מעל כולם בלט רוי האצ'ימורה שהיה עם משחק נהדר בשני צידי המגרש, ובאמת בתקופה האחרונה נראה כמו שחקן בעל פוטנציאל להפוך להיות משמעותי בליגה הזו.
את ברוקלין הוביל ראסל ווסטברוק עם טריפל דאבל שכלל 29 נקודות, בעוד בראדלי ביל קולע 17 באחוזים רעים מאוד. מצד שני 28 נקודות של קיירי ו26 של הארדן היו יותר מדי לוויזארדס.

על המשחק של דני אין יותר מדי מה לכתוב. הוא נכנס מאוד רע למשחק הזה, כשהמהלך הראשון שלו היה טעות הגנתית שהובילה לשלשה פנויה של לאנדרי שאמט. באופן כללי הוא לא היה מעורב כמעט במשחק ההתקפה, החטיא זריקה אחת מהצבע ואחת משלוש, וקיבל רק 11 דקות. הדבר הטוב היחידי שקרה לדני היה שהוא ראה מאוד מקרוב דאנק ראשון של בלייק גריפין מאז 2019. נקווה שבמשחק הבא הוא ידע להיות יותר משמעותי.

via GIPHY

בלילה שבין רביעי לחמישי, הוויזארדס ימשיכו את המסע שלהם בתפוח הגדול ויפגשו את אחת הקבוצות המפתיעות של העונה, הניו יורק ניקס. הניקס ניצחו רק 5 מעשרת המשחקים האחרונים שלהם, ובאופן כללי עומדים העונה על מאזן של 21 נצחונות מול 22 הפסדים ומדורגים במקום השביעי במזרח. הניקס נחשבים לאחת מקבוצות ההגנה הטובות של העונה, והם סופגים רק 104.8 נקודות למשחק, הכי מעט בליגה. באופן כללי, מדובר במשחק בין שתי קבוצות שמשחקות כדורסל מאוד שונה. רק קליבלנד ואורלנדו קולעות פחות נקודות למשחק מהחבורה של טום ת'יבודו, שגם זורקת מעט מאוד ובאופן כללי משחקת בקצב הכי נמוך בליגה. כדי לנצח את הניקס, הוויזארדס צריכים לשים דגש על כמה דברים. ראשית, חוץ מהקאבלירס, הניקס זורקים וקולעים הכי מעט שלשות למשחק בליגה. באופן כללי, משחקים בהם הם זורקים יותר מ11 שלשות הסתיימו בהפסד, לכן סגירת נתיבי החדירה ולאפשר לניקס שלשות עשוי לעבוד לטובת הוויזארדס. פרט מעניין נוסף הוא שדווקא כשהיריבות של הניקס זורקות יותר מהן לסל, הניקס מרבים לנצח, לכן יכול להיות שכדאי לוויזארדס לנסות להוריד את קצב המשחק ודווקא להגיע לסוג משחק שהניקס רגילים אליו כדי לנצח. במשחק הקודם בין הקבוצות, הניקס לקחו 19(!) ריבאונדים יותר מהוויזארדס, שגם קלעו רק ב38% מהשדה. בראדלי ביל לא שותף באותו משחק, בו הניקס שלטו מההתחלה ועד הסוף.

השחקן המוביל של הניקס העונה הוא ג'וליוס רנדל. הפורוורד, אולסטאר טרי, קולע 23 נקודות העונה, אליהם מוסיף 11 ריבאונדים וכמעט 6 אסיסטים. בנוסף אליו, שחקן השנה השנייה אר ג'יי בארט הקנדי נותן עונה נהדרת עד כה עם 17 נקודות למשחק למרות שהוא קולע באחוזים נמוכים מחוץ לקשת. באופן כללי הגרעין הצעיר של הניקס מעניין מאוד השנה. חוץ מבארט, הוא כולל את עמנואל קוויקלי, הרכז הרוקי שמפתיע את כולם וקולע יותר מ12 נקודות למשחק, ואת אובי טופין, הבחירה השמינית בדראפט שדי מאכזבת עד כה. כשמוסיפים לאלו את דריק רוז הוותיק, שחזר לקבוצה לקדנציה שנייה וקולע יותר מ12 נקודות למשחק, מדובר בסגל מעניין מאוד.

לאחר המשחק הזה הוויזארדס יישארו בעיר הגדולה למשחק חוזר מול הניקס, יומיים לאחר מכן.