הוויזארדס מפתיעים את הנאגטס, מנצחים בתוצאה 130-128 אחרי משחק עם יכולות התקפיות גבוהות מאוד ברוב שלביו, ורושמים רצף של שלושה נצחונות לראשונה מאז יותר משנה. עכשיו, הוויזארדס מתחילים מסע משחקי חוץ בחוף המערבי שיתחיל אצל פורטלנד.
המשחק נגד דנבר היה בהרבה מובנים דומה למה שציפינו לו. שתי מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה הוכיחו שיש סיבה לכך, כשדייקו ביותר מ50% מהשדה ו40% משלוש כל אחת. ההגנות של שתי הקבוצות היו בינוניות כתמיד, אך ההתעלות ההתקפית היא זו שגרמה למשחק כה צמוד. היתרון של וושינגטון, מלבד ההתפוצצות ההתקפית של דאוויס ברטאנס, היה העונשין. הוויזארדס הגיעו לקו 34 פעמים לעומת רק 18 פעמים של דנבר, וכששתי הקבוצות מדייקות באחוזים טובים גם מהטווח הזה היתרון של וושינגטון היה ברור. פתיחת המשחק הייתה שייכת לדנבר, אך יחידת הספסל, כשדני חלק ממנה, הובילה קאמבק של הוויזארדס שהצליחו לרדת ביתרון למחצית, עליו שמרו עד לסיום.

Deni Avdija and Nikola Jokic both with Serbian roots meet before battle – Photo Credit: Washington Wizards
כאמור, את הוויזארדס הוביל דאוויס ברטאנס עם 35 נקודות ב9/11 לשלוש. עזר לו בראדלי ביל עם משחק סולידי במונחים שלו של 25 נקודות ו10 אסיסטים כולל המהלך המכריע של המשחק. ראסל ווסטברוק הוסיף טריפל דאבל לא יעיל נוסף, ובמשחקים האחרונים הוא באמת מוכיח שבNBA אפשר לשחק רע גם כשרושמים טריפל דאבל מרשים. 68 נקודות משותפות של מארי את יוקיץ לא עזרו לנאגטס הפצועים להימנע מהפסד שני יומיים.
לדני היה משחק סביר, והוא ממשיך את מגמת האנמיות שלו. הילד קלע 3 נקודות ב1/3 מעבר לקשת, להם הוסיף 7 ריבאונדים ושני אסיסטים, ודירוג הפלוס/מינוס הטוב בקבוצה עם +14. למרות שורה סטטיסטית לא מרשימה, ישנן כמה נקודות חיוביות שאפשר לקחת ממשחק זה.
ראשית, דני היה שותף לקאמבק של הוויזארדס ולמעשה דירוג הפלוס/ מינוס שלו הכי טוב בקבוצה. נכון, דני לא משותף כמעט בהתקפה, אך בהגנה הוא הראה כמה מהלכים טובים, כולל בעיקר הגנה על הגארדים הנמוכים של הנאגטס, מולם הוא עמד בצורה טובה לא פעם. הדירוג ההגנתי של דני גם היה הגבוה בקבוצה הלילה, סימן טוב לאחר רצף משחקים בהם הקבוצה לא שמרה כל כך טוב כשהוא על המגרש. במשחק האחרון זרקו על דני 12 זריקות, אותן הנאגטס קלעו באחוזים נמוכים.
דבר חיובי נוסף אפשר לקחת מהאסיסטים של דני. נכון, הוא מסר רק שניים וכולנו יודעים שבהינתן והיה מקבל הזדמנות לנהל התקפות בסבירות גבוהה הוא היה מוצא את השחקנים הפנויים יותר פעמים, אך הוא כן הראה חוכמת משחק מרשימה. במהלך אחד הוא זיהה את מונטה מוריס, שנמוך וחלש ממנו, שומר עליו, וניצל זאת על מנת לקבל החלטה מהפוסט, שהתרגמה לאסיסט נהדר.
לעומת זאת, דני ממשיך להיות צופה מהצד בהתקפה. 8 אחוז יוסאג' זה משמעותית פחות ממה שהוא צריך כדי להראות את היכולות שלו. קצת קשה להאשים אותו בזה, מכיוון שרואים שהוא מנסה להיות אקטיבי, במיוחד בהגנה, ועל כך מעידים הריבאונדים אותם הוא מרבה לקחת, אך בפשטות הוא לא מקבל כדורים בהתקפה. נכון, האחוזים שלו לשלוש יורדים והיינו רוצים שהוא יראה משחק מגוון יותר, אך בתור שחקן צעיר בקבוצה עם שני ספורסטארים קל להבין למה הוא לא מכריח משחק אחד על אחד. בעיניי, הדרך היחידה שלו לצאת ממצב זה היא לחזור לקלוע באחוזים בהם קלע בתחילת העונה, דבר שקשה לצפות מכל שחקן, ובטח מרוקי שקליעה מבחוץ לא נחשבה אף פעם לחוזקה שלו.
0 תגובות