אחרי הניצחון מול שיקגו בולס בחוץ, שסיים את מסע החוץ של וושינגטון והעלה את הקבוצה למאזן של 6 ניצחונות מול 15 הפסדים, משחק שלישי ברציפות בו דני קולע רק 4 נקודות, הוויזארדס יארחו בלילה שבין רביעי לחמישי את הראפטורס המשתפרים לעוד קרב בחוף המזרחי.
נתחיל בסיכום קצר של המשחק האחרון. הרבע הראשון התחיל צמוד, ולמעשה הבריחה של הוויזארדס הגיעה ברבע השני עם העלייה של החמישייה השנייה. מנקודה זו והלאה וושינגטון שמרה על הפער, ממש עד לפוזשן האחרון, בו זאק לאבין, הכוכב של שיקגו החטיא זריקה שהייתה יכולה לשלוח את המשחק להארכה, והוויזארדס ניצחו בתוצאה 105-101.
Deni Avdija EPA-EFE/Nick Wass
הוויזארדס הצליחו לנצח למרות שקלעו רק 6 שלשות ב-23%. מצד שני, הבולס זרקו פחות זריקות מהממוצע של היריבות של הוויזארדס, וקלעו אותן באחוזים נמוכים בהרבה. למשחק הזה היה פוטנציאל להיות משחק בעל סקור גבוה ובלי הרבה הגנות, שכן שתי הקבוצות דומות אחת לשנייה במבנה ובסגנון המשחק, אך הורדת הקצב הוכיחה את עצמה כיתרון של הוויזארדס. פרט מעניין נוסף הוא התרומה של הספסל של הוויזארדס. החמישייה של הוויזארדס, שלראשונה העונה לא כללה את דני, סיימה עם דירוג פלוס/מינוס של מינוס 5 ודירוג יעילות של מינוס 13. חמישיית הספסל, שכללה הכנסה של דני, איש סמית’ ולופז על חשבונם של נטו, ברטאנס ולן, החזיקה בדירוג חיובי של 7 נקודות, ודירוג יעילות נהדר של 41.2, מספר שמשמעותית יותר יעיל מהחמישייה הפותחת.
בואו נדבר קצת על דני. דני עלה לראשונה העונה מהספסל, ואם מסתכלים על סטטיסטיקה נטו, אפשר להיות מעט מאוכזבים מההספק של דני. אמנם הוא לקח 10 ריבאונדים אליהם הוסיף 3 חטיפות, אך קלע רק 4 נקודות ב-2/9 רעים מהשדה ו-0/5 לשלוש.
לדעתי, דווקא העובדה שהוא החטיא הרבה הפעם היא סימן מאוד מעודד. כבר יצא לנו לדבר על הביטחון של דני וכמה חשוב לשמור עליו. במשחק הזה, למרות שהכדור לא נכנס, הוא הראה הרבה אגרסיביות וניסה להשפיע על משחק ההתקפה של הוויזארדס, בשונה מהרבה משחקים אחרים, בהם הוא לעתים נראה כמישהו שרק מנסה לא להפריע בהתקפה. לא היה נראה כי העלייה מהספסל פגעה בביטחון שלו איכשהו, להפך, אולי אפילו הוא ניסה להוכיח שמקומו בחמישייה.
ניתן לשים לב לזה גם באחוזי היוסג’ של דני. דירוג היוסג’ שלו הפעם עמד על 15.7 אחוז, כשהממוצע שלו הוא 12.2%. נתון זה בלבד מעיד עד כמה דני היה יותר מעורב במשחק ההתקפה של הוויזארדס הפעם. הסבר אפשרי לכך הוא כמובן היעדרותו של ראסל ווסטברוק. לווסטברוק, MVP לשעבר, יש המון תכונות טובות שהוא מביא למגרש, אך עובדתית, הקבוצה מנצחת יותר משחקים כשהוא לא משחק, וזאת בהחלט מגמה מדאיגה. באופן כללי אני לא כל כך חושש ממעבר של דני לספסל. בציוות עם השחקנים הנכונים (או יותר נכון חוסר ציוות עם השחקנים הלא נכונים, כמו ווסטברוק וברטאנס) יהיה לדני קל יותר לבוא לידי ביטוי.
מבחינה הגנתית, לדני היה משחק מאוד חיובי. מעבר ל-10 ריבאונדים ושלוש חטיפות, הוא שמר בהרבה מקרים על זאק לאבין ועמד במשימה באופן מעורר כבוד. במשחק הזה זרקו מול דני 17 זריקות, הרבה יותר מהממוצע העונתי שעומד על 10. אמנם קלעו מולו באחוזים קצת יותר טובים, אבל זה בעיקר בגלל שהוא שמר על הרבה יותר חדירות לסל הפעם, דבר שמעיד על כך שהוא שמר על השחקנים היוצרים של שיקגו. באופן כללי, נראה שבוושינגטון מתחילים להבין שהשילוב בין האיי קיו הגבוה והאתלטיות והאורך של דני יכולות לעזור לו להפוך לשחקן הגנה טוב גם מבחינה קבוצתית וגם באחד על אחד. במשחק האחרון, לדני היה את הדירוג ההגנתי הגבוה ביותר מבין השחקנים ששיחקו דקות משמעותיות, ולכן הוא גם היה במשחק בפוזשן ההגנתי הקובע שלו.
בסך הכל משחק חיובי של דני, דבר אחד שכדאי לשים לב אליו הם אחוזי השלשות שצונחים. הילד עומד כבר על 0 שלשות מ-9 ניסיונות בשלושת המשחקים האחרונים, וכדי להיות שחקן יעיל בליגה הוא יצטרך לחזור לקלוע אותן.
במשחק הבא, הוויזארדס יפגשו את טורונטו ראפטורס. הראפטורס, שניצחו במשחק האחרון את הגריזליס 128-113, פתחו את העונה בצורה די מאכזבת עם מאזן של 2-7, אך ניצחו כבר 9 מ-15 המשחקים האחרונים וכרגע מדורגים במקום ה-8 במזרח. הראפטורס מדורגים במקום השלישי בליגה לכמות שלשות למשחק, עם 16 כאלו, באחוזים גבוהים. הנתון המעניין הוא שבניצחונות, הראפטורס קולעים בממוצע 5 שלשות יותר מהיריבות שלהם, בעוד שבהפסדים מספר השלשות שקולעת כל אחת מהקבוצות הוא זהה. בנוסף, הראפטורס גם מדורגים במקום הלפני אחרון בליגה בריבאונדים למשחק, כשבהפסדים היריבות שלהם קוטפות לא פתחות מ-5 ריבאונדים יותר מהם. שני נתונים אלו, ריבאונדים וכמות שלשות, עשויים להיות מפתחות משמעותיים לניצחון של וושינגטון.
Deni Avdija – Photo Credit Washington Wizards
מבחינת סגל, שני שחקנים מאוד משמעותיים בסגל של הראפטורס, הרכז הוותיק קייל לאורי והפורוורד הבריטי או.ג’י אננובי, נמצאים בסימן שאלה מפאת פציעות שונות. גם בלעדיהם, לראפטורס יש סגל מאוד עמוק. הכוכב של הקבוצה, שפרץ בפלייאוף לפני שתי עונות, הוא הגארד פרד ואן ווליט. הגארד הנמוך, שרק בשבוע האחרון קבע שיא פרנצ’ייז עם 54 נקודות, מוביל את רשימת הקלעים של טורונטו עם 20.7 נקודות. הגארד המוביל של הקבוצה הוא עדיין קייל לאורי, שנותן עונה טובה סולידית עד כה עם 17 נקודות למשחק. העומק האמיתי של הראפטורס בא לידי ביטוי בכנפיים שלהם. בסגל מלא, הם מציגים לראווה ארבעה שחקנים איכותיים בדמותם של האולסטאר פסקל סיאקם, שחווה עונה פחות טובה במונחים שלו ולמעשה נמצא בירידה מאז הבועה בשנה שעברה אך נראה כי הוא חוזר לסורו במשחקים האחרונים, אוג’י אננובי שזכור לכולם מסל הניצחון המשוגע בפלייאוף מול בוסטון, נורמן פאוול המשתפר וכריס בושה, אחד מהמגינים על הטבעת היותר טובים שיש היום בליגה, שרושם כמעט שתי חסימות למשחק. אין ספק שבמשחק הקרוב דני יוכל לבחון את עצמו מול שומרים נהדרים.
הוויזארדס חוזרים הביתה במשחק מול טורונטו, לאחריו יארחו את הניקס ואז את הסלטיקס החזקים.
0 תגובות