כשאנחנו רוצים שידעו שהגענו למקום כלשהו, אנחנו מצלצלים בפעמון, או דופקים בדלת. אפשר גם לספר בדיחה, לצבוע את השיער או אולי לבוא עם חולצה זוהרת. בהפועל תל אביב בנו את אחד הסגלים הכי עמוקים, איכותיים ויקרים שנראו אי פעם ביורוליג, עכשיו כולם יודעים שמישהי חדשה הגיעה. יחד עם ולנסיה היא נותנת את אחת הכניסות המפוארות בשנים האחרונות (אם לא ה.. ), כאשר בחלוף 19 משחקים הפועל הן חולקות יחד את פסגת המפעל הגדול ביבשת. האמת שהייתי מוותר בכיף על הספרדים בפתיח הזה, אם רק היו קולעים 2 נקודות פחות או סופגים 2 יותר, אבל זהו בדיוק מה שמציב אותן מעט מעל האדומים, שהחזיקו בפסגה הזאת שבועות ארוכים שבהן היינו כחולמים.

הנסיבות הגיאו-פוליטיות היו אמורות לעמוד בדרכם של האדומים בפתיחת העונה הזו. המלחמה הותירה את משחקי הבית בבולגריה ואת ישראל כיעד הרבה פחות אטרקטיבי לשחקנים מובילים. התפעול היקר של הפינג-פונג בין שתי המדינות נותן את אותותיו כבר שנתיים על הסגל של היריבה העירונית ולא היה נראה ששורת הרווח צפויה לעולות בטווח הקרוב, אבל על אף כל אלה, בהפועל בנו לאיטודיס את סגל החלומות.

Dimitrios Itoudis – Photo credit: Yehuda Halickman

אל בלייקני, מדר, וויינרייט, מוטלי ושאר החברים שזכו זכייה היסטורית ביורוקאפ הצטרפו סוללה נוספת של כוכבי יורוליג מוכחים. הקבוצה מהרגע הראשון נבנתה על מנת להגיע הכי רחוק ביורוליג, בדגש על מקום בפלייאוף שגם יבטיח חוזה לעונה הבאה. כאשר מיציץ׳ מוחתם בחוזה אסטרונומי, יחד עם אלייז׳ה בראיינט ודן אוטורו מאנדולו אפס וקולין מלקולם מעיר האורות, מה כבר יכול להשתבש?

אכן, הפועל תל אביב הציגה את עצמה בפני היורוליג עם שישה נצחונות והפסד בודד רק בדרבי למכבי. היא ניצחה את ברצלונה, ולנסיה ומונאקו שלא הצליחו למצוא תשובה לסגל הכל-כך עמוק ואיכותי של האדומים. בכל רגע נמצא על הפרקט לפחות שחקן אחד שיכול לקחת את הכדור ולעשות סל בלי להתחשב לא ביריבים וגם לא בחברים שלו, שהיו עומדים בצד בהוראת המאמן היווני ובמקרה הרע מביאים איזו חסימה לעזור לו. הראשונה שמצאה את הסדק במכונה האדומה הייתה אולימפיאקוס, שהורידה אותה ל-58 נקודות בלבד בעזרת מעבר מכדורסל לקרב של דחיפות שריטות ודחיקות, פרקטיקה שאומצה לאחר מכן גם על ידי פנרבחצ׳ה, ריאל מדריד ופנאתינייקוס.

Ergin Ataman – Photo credit: Panathinaikos

הפועל עדיין הצליחה להשיג את הניצחונות שלה במילאנו, דובאי ואפילו מול הכוכב האדום, ניצחונות ששמרו על מקומה בפסגה. היא הייתה מציגה נגד היריבות מהדרג השני של היורוליג את הכדורסל שלה. כדורסל פשוט ונונשלנטי שמתבסס בעיקר על היתרון האיכותי שלה, זה בצד ההתקפי. אלייז׳ה בראיינט מראה כל שבוע את האיכות והניסיון שלו, שהופכים אותו לבעל הבית של הקבוצה הזו דווקא כאשר מיציץ׳ מתקשה להיכנס לקצב. אוטורו נראה כמו הסנטר הכי טוב ביורוליג, ומוטלי משלים אותו בדיוק איפה שחסר. לכריס ג׳ונס ולבלייקני יש את הדקות שבהן הם בלתי עצירים בעליל, ו-וויינרייט את מלקולם הם אלו שדואגים גם לעשות הגנה ולאפשר גמישות לכל מי שהזכרנו לפניהם. הבעיות היו כאמור נגד אלו שמגיעות עם הסכין בין השיניים. שנצמדו לגופיות האדומות ולא נתנו לכישרון לדבר, שלמדו את בלייקני, לחצו את מיציץ׳ או הרביצו לאוטורו. ההפסד בשבוע שעבר לז׳לגיריס, בבכורה האירופית של הפועל בהיכל ביד אליהו, הראה שהיא עדיין פגיעה ואפילו הוריד אותה מהפסגה.

בתום סיבוב ראשון ביורוליג, כמובן שאפשר להיות מאוד מרוצים מאיך שנראים ואיפה שנמצאים האדומים. מי היה מאמין שזו שלפני שנתיים חלמה על ניצחון בדרבי פה ושם היא היום הקבוצה שכל היורוליג רוצה לנצח. ועדיין, עם האוכל בא התיאבון. מהר מאוד האדומים הבהירו שם לא מסתפקים רק בהבטחת הכרטיס לעונה הבאה. הפועל תל-אביב שמה לעצמה מטרה לקחת את הגביע בניסיון הראשון, ובהתחשב בכך, יש עדיין כמה דברים שהיא צריכה לשפר לפני שנראה בה אחת מהמועמדות הבולטות ללכת עד הסוף.

Vasilije Micic – Photo credit: Hapoel Tel Aviv

רמת האינטנסיביות בהגנה חייבת להמשיך לעלות. ישנו שיפור באלמנט הזה מאז המפגשים עם אולימפיאקוס ופנר, ועדיין נגד יריבות איכותיות היא לא הצליחה לנצח דרך ההגנה. בנוסף, הרבה פעמים נראה שאין להפועל את ה-Plan B לאותם ימי סגריר שבו הבלייקני והבראיינט שלה מציגים יכולת פחות טובה. זה כמובן קשור גם בסיבוב המגומגם שעבר על וסיליה מיציץ׳, שהרבה פעמים קצרה ידו מלהושיע וארכה ידו מלא להפריע. גם הישראלים מתקשים למצוא את עצמם בתוך הפאזל הזה. גינת נלחם על הפירורים שמשאירים מלקלום ו-וויינרייט ומדר שחוזר מפציעה צריך גם לחלוק את הדקות של מיציץ׳ וג׳ונס גם עם טיילר אניס. על פלטין וטימור אין על מה לדבר. כרגע איטודיס מצליח לנהל קרוב ל-20 פרסונות בסגל הזה ביד רמה, כאשר הישראלים מחכים לדקות המשמעותיות שלהם בליגה, אבל משאירים את הבמה לזרים בזירה האירופית.

בטווח הקרוב, אחרי דובאי, מחכים לאדומים מפגשים נוחים יותר נגד ארבע הקבוצות החלשות ביורוליג; וילרבאן, באיירן מינכן, אנדולו אפס ופרטיזן בלגרד אחת אחרי השנייה. זאת תהיה הזדמנות מצוינות עבור האדומים לצבור ניצחונות ולהתקרב להבטחת המקום בפלייאוף כמה שיותר מהר. בניגוד גמור לתחילת הסיבוב, הפועל תסיים את העונה הסדירה בארבעה משחקים סופר קשים (פאו, פנר, אולימפיאקוס ומונאקו) שתעדיף שלא יהיו אלה שיקבעו את גורלה בעונה הבאה.

לסיכומו של טור, אם הייתי צריך לזקק מסקנה אחת לגבי הסיבוב הראשון של האדומים לקראת המשך העונה, הייתי אומר שאם הקבוצה של איטודיס תמשיך להיות משוחררת כפי שהיא בניצחונות, היא תתקדם רחוק מאוד העונה. אם היא גם תסיק את המסקנות הנכונות מההפסדים, יש לה סיכוי לעשות את הכניסה המרשימה ביותר בהיסטוריה של היורוליג.

Ofer Yannay – Photo credit: Dov Halickman