הטור “Omertime” (עומרטיים בעברית) מתפרסם מדי שבוע באתר
אז אני ממשיך בניתוחי הפלייבוקים של קבוצות ליגת העל, ואחרי שני חלקים על ארסנל התרגילים של מכבי תל אביב, הגיע תורה של מוליכת הליגה – הפועל ירושלים. כמו שציינתי בטור הזה כבר מספר פעמים, אחד מהדברים המרשימים שעשה יותם הלפרין בעודו נכנס לתפקיד חדש לו ולקבוצה בטראומה זה ליצור לה זהות. מבחינת הכימיה בחדר ההלבשה, הרעיונות ההגנתיים שהקבוצה מבצעת והאלמנטים המועדפים עליה בהתקפה. זהות, זו אחת מהתכונות החשובות ביותר לקבוצה כדי להגיע לרמות הגבוהות. אין ספק, שבגלל מגבלות רבות שטמונות בשחקנים שמרכיבים את הסגל הירושלמי וחוסר הניסיון של יותם הלפרין – לעיתים נראה, ובצדק, שהזהות והשיטה שסיגל יותם הלפרין להפועל ירושלים היא שטוחה, רדודה ובלי הרבה תחכום. נכון מאוד. אבל בכל מקרה, ככל שהשיטה הזאת תהפוך ליותר אוטומטית, זורמת, דינאמית – יותם הלפרין יוכל לסבך אותה מעט יותר, ולהפוך את עבודת הגנת היריבה למעט קשה יותר. ובכל מקרה, זהות בפני עצמה, שמבוצעת טוב – היא מפתח להצלחה.
אז בחסות ההיעדרות של אובאסוהן, שהרבה פעמים מאיץ, מבלגן ושובר את המשחק ההתקפי של הפועל ירושלים כדי לנצל את היכולות ההתקפיות הייחודיות שלו – קיבלנו מול הפועל חיפה הפועל ירושלים אחרת. הפועל ירושלים עם משחק התקפה מסודר, רגוע והרבה יותר שקול. את ההשלכות של המשפטים האחרונים שאמרתי עכשיו, אשאיר לכם. אבל כעת – בואו נצלול לפלייבוק הירושלמי שגם בו, על אף הפשטות, ניתן למצוא כמה פנינים של יצירתיות טקטית. בואו נתחיל.
התרגיל הראשון שנראה הוא תרגיל מאוד מעניין. הפועל ירושלים דוגלת בעיקרון שנעשה מאוד פופולארי בשנים האחרונות שנקרא – blend the defender. כלומר, לפני שאתה רוצה להגיע לפואנטה ההתקפית, תעניק לשומר מנה יפה של ריצה, זיעה, חסימות וחיתוכים. נראה אותו מגן על המהלך אחרי זה. ובתרגיל הזה, היא לוקחת את העיקרון הזה, ושני אלמנטים מאוד פשוטים של חסימות בלי הכדור – ומשלבת אותם לתרגיל נהדר. בואו נראה. בתחילת התרגיל, הכדור בידיים של פורוורד (וורקמן במקרה הזה). והנה, שגב מעניק חסימה בלי כדור לגרשון היישר לתוך הצבע ומייד לאחר מכן פותח את הגוף כדי לקבל את הכדור. סחרור ראשון לאופק אביטל. מייד לאחר מכן, וורקמן הולך ומציב חסימה נוספת הפעם אל מחוץ לצבע עבור גרשון. סחרור שני לאביטל. וכך, נוצר התנאי המושלם לניצול יתרון באמצעות פיק&רול בתנועה ולנקודות של גרשון. ביצוע נהדר.
הלאה. בטור הקודם, דיברנו על הדרכים שבהם ירושלים מנצלת את אגבונו. וידוע לכל, שתרגיל טוב – הוא תרגיל עם כמה אופציות. ברגע שלהתקפה יש אופציה אחת לשחק – היא נהיית לא קטלנית בעליל. אז כאן, התרגיל הוא אותו תרגיל. שוב כדור בידיים של הפורוורד (הפעם בריימו) ושוב חסימה לתוך הצבע שמקבל דוברת מאגבונו. הפעם, כדי לא להשאיר את אגבונו מחוץ לקשת לחינם, בריימו ואגבונו עושים דאבל-פס כאשר האחרון רץ לו לחסום פעם נוספת לדוברת, הפעם בכיוון הנגדי. ההגנה, שבמילא החליפה בתחילת המהלך והשאירה שחקן נמוך על אגבונו מנסה לסגור את אופציית הפיק&רול. אבל אל דאגה, לתרגיל טוב – אופציות שונות ומגוונות. הפעם אגבונו נועל, מקבל את הכדור ונועץ סל נהדר. מושלם.
התרגיל הבא שנראה, הוא התשובה לנקודת התורפה הדי ברורה של הפועל ירושלים העונה – הוצאות החוץ. עבור תרגילים מהוצאות חוץ, יש מספר גישות. יש את אלו שטוענים שמטרת התרגיל צריכה להיות להוציא את הכדור באחוזים גבוהים ככל הניתן. אלו האחרים, טוענים שאם יש לך 5 שניות בהן השעון לא רץ, כל המגרש הוא וויק-סייד אחד גדול ויש לך מרחק של מטר אוטומטי מהשומר שלך – מטרת התרגיל צריכה להיות להשיג זריקה מהירה וקלה, למקסם את התנאים. ויש, כמו תמיד, את אנשי האיזון שטוענים שהמטרה היא להוציא את הכדור, אבל להוציא אותו בצורה כזאת שתעזור לך להתחיל את הפואנטה המרכזית בצורה טובה ואיכותית. כזה הוא יותם הלפרין.
בלי קשר למטרת הוצאת החוץ, עבור הדרך שבה היא מתבצעת – יש תמימות דעים. כשמדובר בהוצאת חוץ מקו הבסיס, כל תרגיל יתחיל מפעולה כלשהי לכיוון הצבע, ולאחר מכן פעולה כלשהי אל מחוץ לצבע. ובדיוק כך התרגיל הירושלמי מתחיל. הוא מתחיל מחסימת גב שמעניק אגבונו לנועם דוברת לכיוון הצבע כאשר את החסימה הזאת, רודפת חסימה נוספת, הפעם של סולימאן בריימו שמשחרר את ג’יילן אדאמס לקבלת הכדור לפינה הקרובה. ומה כוונתי במצב מושלם להתחלת התקפה? זוכרים את דוברת שירד על חסימה של אגבונו? ריווח את עצמו לפינה הרחוקה. זוכרים את בריימו שהציב חסימה לאדאמס? דאג ללכת היישר לצד השני של הצבע. וזוכרים את ריברס שהוציא את הכדור? הלך לו אט אט אל הצד החלש. ועכשיו, נשארו ג’יילן אדאמס וג’ון אגבונו למהלך פיק&רול, בלי שום יכולת של אף שחקן לעזור ולסייע על המהלך. ומצב כזה, יכול להיגמר אך ורק בדרך אחת.
נשים את התרגיל הזה בצד, עוד נדבר עליו בהמשך. בינתיים, נמשיך לאלמנט הבא. אלמנט פשוט, לא מורכב אבל שמשתרש ביותר ויותר מערכות מודרניות של כדורסל, ובצדק. האלמנט נקרא shallow cut והוא בסך הכל חיתוך פשוט שמתבצע בזמן פיק&רול. ברור לנו, שבפיק&רול השחקנים שנמצאים בתוך הצבע ומאחורי המהלך – הם קו ההגנה הכי חשוב. ה-shallow cut הוא בעצם ריצה החוצה של קלעי מתוך אמצע הצבע (כזכור, קו ההגנה הכי חשוב) לקשת השלוש. וכאן, ההגנה ניצבת בדילמה – להשאיר קלעי פנוי או להפקיר מהלך פיק&רול? וכשההגנה בדילמה, ההתקפה כבר ניצחה.
אז בואו נראה את זה. שימו לב לפיק&רול של שגב ודוברת. פיק&רול, שברור שמי שיהיה צריך להיות אחראי כדי לעזור ולנטרל את האיום מפניו – הוא הגבוה השני בתוך הצבע – ריימן. בו בזמן, אדם אריאל מבצע פעולת shallow cut קלאסית ומתוזמנת היטב, ומשאיר את ריימן עם מצב של הפסד בטוח. במקרה הזה, ריימן בוחר בשלשה פנויה וטועה. מציע לכם, להסתכל שוב על הסרטון ולראות את תנועות הידיים של ריימן שמבין את מר גורלו. תענוג להתקפה.
אוקיי, ראינו את תרגיל הוצאת החוץ, וראינו את ה-shallow cut, כל אחד בנפרד. בואו נראה אותם, ביחד. אז שוב, הוצאת חוץ מקו הבסיס. ושוב בדיוק אותו התרגיל שראינו קודם – חיתוך של דוברת לתוך הצבע ויציאה של אדאמס על חסימה של בריימו לפינה הקרובה. וגם עכשיו, ריווח מושלם – דוברת מרווח לפינה הרחוקה ובריימו דואג להיות בצד השני של הצבע. שוב, מהלך פיק&רול של אדאמס ואגבונו שפשוט לא יכול להיכשל. רק שהפעם, גם ניצבת להם אופציה נוספת. תסתכלו על המהלך שוב ותראו את החיתוך הנהדר של אדם מתוך הצבע. עד כמה הוא פנוי. וכשאתה מגיע למצב, שיש לך 2 זריקות כל כך טובות בהתקפה אחת – אתה עושה משהו טוב כמאמן. שאפו הלפרין.
בונוס לסיום – תרגיל הפתיחה הירושלמי. הפועל ירושלים פתחה את המשחק טוב, והיא פתחה את ההתקפה הראשונה עם תרגיל נהדר. כבר ראינו פה איך חסימות בלי כדור, יכולות להיות יעילות לא רק עבור השחקן שהשתמש בהם אלא גם עבור מי שהציב אותם.
אז הנה, ירושלים פותחת במערך יהלום (2 בצדדים למעלה, 2 בצדדים למטה וריברס אחד באמצע). ריברס עולה למעלה לקבל את הכדור, ועכשיו מתחיל הקסם. בצורה אוטומטית ומתוזמנת, גם אגבונו, וגם בריימו עולים ומציבים חסימות רחוקות מהכדור (מה שנקרא, חסימות flare) לצמד הגארדים בצדדים. אניס, חושש מאוד מהחסימה של בריימו לאדאמס ולכן לוקח צעד נוסף לכיוונו כדי לעזור. לא חולף רגע, בריימו מזהה את זה, חותך פנימה, מקבל כדור מריברס – וסל נפלא. יופי של ביצוע.
אז הנה, אנחנו רואים שגם לקבוצה כמו הפועל ירושלים, שמחזיקה במאמן עם ניסיון דל, ושנראה שמתבססת לעיתים קרובות מדי על הכישרון הטבעי של שחקניה – יכולה לבצע תרגילים יצירתיים ויכולה לבצע אותם באיכות לא רעה בכלל. ואולי, זה סימן עבור המערכת המקצועית הירושלמית. סימן, שגם היא, על אף שזה הדבר היותר קשה והיותר מורכב, צריכה להיגמל מהצורך המובן להסתמך על מהלכי בידוד של ג’יילן אדאמס ורטין אובאסוהן ולהתחיל לבסס יותר ויותר משחק התקפה מחושב, שקול וברור. השקעה קשה, אך משתלמת.
0 תגובות