ביום שלישי לפני כשבוע וחצי, מכבי עירוני רמת גן ערכה מסיבת עיתונאים חגיגית לרגל שובה לליגת ווינר סל בעונה הקרובה. לאחר האירוע, ג'יי פי טוקוטו, הפורוורד ששיחק בהפועל תל אביב בשלוש העונות האחרונות וחתם ברמת גן בקיץ, העניק ראיון לאתר "ספורטס רבי", שבו הוא דיבר על המועדון החדש שלו והעונה הקרובה, רגע לפני שהוא יפגוש לראשונה במשחק רשמי את האקסית שלו מחר (שישי, 15:00) באולם הדרייב אין במשחק במסגרת גמר גביע ווינר, אחרי שהוא נעדר מהניצחון בשמינית הגמר על בני הרצליה בעקבות פציעה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

ג'יי פי, טוב לראות אותך כאן בישראל. מה ההתרשמות הראשונית שלך ממכבי רמת גן לעומת המועדונים האחרים שבהם שיחקת בישראל?

"אני חייב להודות שהמקום הזה מיוחד בשבילי, כי הוא מאוד צמוד – הוא משפחתי, אני כבר יכול להבין מהשיחות שלי עם שמוליק (ברנר, המאמן הראשי) בקיץ. ואז להיות עם צוות האימון, נעמי (קולודני, עוזרת המאמן), כולם היו נהדרים. גם אדם (קפלן, עוזר המאמן) היה נהדר. הסגל שלנו מדהים. אפילו הייתי היום בבית החולים ובדקתי דברים ברגל שלי עם יואב (אבני), הפיזיותרפיסט שלנו. זה באמת מלמעלה למטה, אפילו חבריי לקבוצה, עד השחקן הכי צעיר, כולנו מסתדרים, דואגים אחד לשני, אין דרמה, אין שנאה בקבוצה או משהו כזה. אז זה ממש מרענן להיות חלק מעוד מועדון שבאמת דואג לשחקנים שלו, לסגל שלו וכנראה גם לאוהדים שלו".

כמה טוב לך שאדם אריאל, שהיה חברך לקבוצה גם בעונה שעברה ושגם משמש כקפטן הקבוצה, נמצא כאן כאשר הוא נראה ממש מנהיג על הפרקט?

"זה נהדר שיש פרצוף מוכר, מישהו ששיחקתי איתו, לקראת העונה, כי כימיה יכולה לקחת כל קבוצה למקום רצוי וגם חוסר כימיה יכול להוריד אותה. לכן, עצם זה שיש מישהו ששיחקתי איתו ושיחקתי נגדו לאורך השנים גורם לי להכיר אותו טוב מאוד, וזה בהחלט עזר לנו על הפרקט במשחקי ההכנה, באימונים ובחדר ההלבשה. אנחנו מתבדחים ביחד ומערבים את כולם בשיחות שלנו, מהבדיחות שלנו ועד הסיפורים שלנו. אני חושב שזה עוזר לאחד את החבר'ה הצעירים עם החבר'ה הוותיקים יותר, משתלבים היטב, כך שכשאנחנו עולים לפרקט, אם אתה צופה באחד מהאימונים שלנו כשאנחנו רצים על הפרקט, זה כאילו שהיינו ביחד כבר במשך עונה מלאה וזה לא ככה. אז זה ממש מועיל ואני מקווה שנוכל לנצל את זה לטובתנו. שנה אחר שנה, קבוצות מביאות חבר'ה חדשים ומנסות להבין דברים, וזה לפעמים לוקח לקבוצות יותר זמן, כנראה עד לאמצע העונה, עד שהחבר'ה יתרגלו זה לזה שמשחקים ככה, בעוד שאנחנו כבר התחלנו להתרגל. זה פשוט מתגבש, ואנחנו מכניסים דברים יחד. אם נוכל לתרגם את זה לתחילת העונה הסדירה אז יהיה לנו יתרון על רוב הקבוצות בליגה".

אם כבר מדברים על העונה ושאר הקבוצות, לאיזה משחק אתה הכי מחכה?

"אני חושב שאתה יודע את התשובה לשאלה הזו!".

אוקיי, אז באיזה אולם – באולם זיסמן או בדרייב אין?

"שם, בדרייב אין, זה מקום מיוחד. כמו כן, אין תחושת רעות נגד הפועל תל אביב, אבל זה היה הבית שלי בשלוש השנים האחרונות, אז לחזור לשם יהיה נוסטלגי עבורי, זה יהיה מאוד נחמד. האוהדים – אני מסתובב בעיר כבר שלושה שבועות, גם ברמת גן וגם בתל אביב, וזה כאילו שחזרתי להפועל תל אביב. רק אתמול היה לי אוהד שעצר אותי ברחוב ואמר, 'ג'יי.פי, אנחנו אוהבים אותך, הפועל!' אז היה נחמד לקבל את קבלת הפנים החמה הזאת כאילו אני עדיין איתם. לכן כשאני חוזר לדרייב אין, אני מצפה ללא פחות מחיוביות, ו-"אנחנו מתגעגעים אליך, אוהבים אותך', וכו'. אבל אז כשהמשחק מתחיל, זה ישתנה, הכל בכבוד! זה נהדר ואני מחכה לזה".