הפועל גלבוע/גליל עלתה לחצי גמר הפלייאוף בליגת העל אחרי ניצחון דרמטי של 89:91 על הפועל ירושלים ו-0:2 בסדרת רבע הגמר. זה היה עוד משחק שהזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים ספורט בכלל וכדורסל בפרט, כשגלבוע חזרה מפיגור שיא של 23 ברבע השלישי (47:70) בדרך לקאמבק יוצא דופן בהיכל פיס ארנה בירושלים.

ירושלים שלטה מהפתיחה כשרשמה רבע ראשון של 18:28 ורבע שני של 21:30 בדרך ליתרון 39:58 במחצית המשחק, כאשר בפתיחת המצית השנייה היא הגדילה את הפער. אלא שבסך הכל הרבע השלישי היה שייך לגלבוע (21:25) שברבע הרביעי סיפקה נוקאאוט מדהים (10:27). קרי בלאקשיר היה השחקן שהעלה את גלבוע ליתרון 89:90 כשנותרו 21 שניות עד לסיום, והכדור היה בידיים של ירושלים. תמיר בלאט רשם הוצאת חוץ רעה ויפתח זיו חטף את הכדור. זיו סחט עבירה, סיפק 1 מ-2 מקו העונשין, ודניאל דנינו ניסה להשוות אך החטיא בסיום.

מי שהצטיין בגלבוע והיה מעל כולם הוא ג’הייבה פלויד. הסנטר של גלבוע חגג שיא קריירה ענק של 25 נקודות, תוך כדי שהוא לא מחטיא אף זריקה מהשדה עם 10 מ-10 לשתיים (100% כמובן). זה לא הסוף: פלויד גם קלט 10 ריבאונדים כדי להשלים לדאבל-דאבל אדיר, סחט 8 עבירות (5 מ-6 מהקו), חטף 3 כדורים וחסם פעם אחת בדרך ל-42 נקודות מדד. “האמת שאני כל הזמן דורש מג’הייבה לקחת יותר על עצמו, להיות יותר פיזי, להיכנס יותר למגעים, ללכת יותר לקו ובעיקר להאמין יותר בעצמו. הוא צריך לנצל את היכולות שיש לו”, יספר אחרי המשחק מאמנו של פלויד, אבישי גורדון. “היינו שם קודם לכן וביצענו קאמבק, זה מתחיל מההגנה ומלחץ על הגארדים, במחצית הראשונה לא עשינו את זה והיינו רכים”, סיכם פלויד עצמו את הניצחון.

גלבוע של העונה הנוכחית היא קבוצה מיוחדת, כזו שסיימה במקום השלישי בעונה הסדירה ונראית כשירה לזכייה באליפות. “המטרה תמיד הייתה זכייה באליפות”, גילה פלויד, ועבר ישירות לסוד ההצלחה, “מתחילת העונה זיהיתי שיש לנו חבורה מיוחדת של אנשים”.

פלויד רושם עונה גדולה, ועם העזיבה של ג’וש ניבו ניתן לסמן אותו אולי בתור הסנטר הטוב ביותר בליגת העל, לא פחות. “אני חושב שאני הסנטר הכי טוב מבחינה הגנתית בליגה ואני מנסה להוכיח את זה, מבחינה כללית אני לא יודע”, ענה פלויד כשנשאל האם הוא חושב שהוא הסנטר הטוב ביותר בליגה.

בסדרת חצי הגמר תפגוש גלבוע את הפועל חולון או את עירוני נס ציונה. את מי פלויד מעדיף לקבל? “שתי הקבוצות הן קשות, במידה שזאת תהיה נס ציונה אז יהיה לנו יתרון ביתיות”.

פלויד מרכיב יחד עם קרי בלאקשיר את אחד הקווים הקדמיים הטובים ביותר בליגת העל, אם לא הטוב ביותר. “הוא הופך את החיים שלי להרבה יותר קלים, אני שם דגש על הצד ההגנתי והוא על הצד ההתקפי, זה נהדר”, סיפר פלויד על שיתוף הפעולה עם בלאקשיר, שכהרגלו היה בערב מצוין עם 18 נקודות (2 מ-4 לשלוש ו-6 מ-7 מהקו) ו-7 ריבאונדים בדרך למדד הפלוס-מינוס הגבוה ביותר על הפרקט עם פלוס 13.

גם יפתח זיו היה חלק חשוב מהניצחון עם אותה חטיפה מפורסמת (רשם 2 כאלו בסך הכל) בערב שבו קלע 15 נקודות. “הוא עשה מהלך ענק בסוף עם החטיפה הזאת, הוא שחקן גדול והופך אותי לשחקן יותר טוב, אני שמח בשבילו”, סיפר פלויד.


מאמן גלבוע, אבישי גורדון, שמח מאוד בסיום מעצם ההעפלה של הקבוצה לפיינל פור כבר שנה שנייה ברציפות. “לסכם את המשחק? וואו, האמת שחוויתי הרבה בקריירה אבל משחק כזה קורה פעם בהרבה מאוד זמן. במילה אחת: ווינרים, משהו מאוד מיוחד קורה פה בקבוצה הזאת, גאווה גדולה, אושר גדול, להגיע לפיינל פור זה משהו גדול מאוד”.

לאחר מכן, גורדון נרגע וניסה לשחזר את המשחק ההפכפך של קבוצתו. “אין לי דרך אחרת לתאר את החצי הראשון, זאת הייתה קטסטרופה, שאננות. בחצי השני עשינו צעד אחרי צעד עם נחישות ואמונה. חייב להגיד משהו אישי שגיא קפלן (עוזר המאמן) לקח את המושכות ועשה דברים מיוחדים עם כל הניסיון שיש לו ובאמת שאפו ענק. דיברנו על זה גם ביום וחצי שהיה לנו שירושלים יבואו לשחק אגרסיביים, יש שחקנים טובים מאוד שם. אנחנו צריכים ללמוד”.

איזה דבר חדש הוא גילה על השחקנים שלו בזכות הניצחון? “שאני יותר אוהב אותם, הם מדהימים, אתם רואים את זה לבד ואת האופי”.

גלבוע חווה עומס גדול, כאשר העובדה שהיא תנוח למשך כמה ימים בזמן שנס ציונה וחולון יתחרו במשחק שלישי מהווה עבורה יתרון משמעותי לקראת הסדרה הבאה. “אנחנו עוברים עכשיו שבועיים-שלושה סופר אינטנסיביים של משחק בכל יומיים-שלושה”, ציין גורדון.

גלבוע שמרה על כל הזרים שלה לאורך העונה ולא ביצעה שינויים בסגל, דבר מדהים ביחס לשאר הקבוצות. גם מבצע ‘שומר החומות’ לא גרם לשחקניה לעזוב את ישראל, כמובן אחרי שהם היו קרובים לפעול כך. “זה הישג ענק וזו גדולה של מערכת, עבדנו כמה ימים כמו פסיכולוגים רק כדי להסביר להם, הם מקבלים עדכונים שהם לא תמיד נכונים, אפשר להבין אותם, חלקם נמצאים פה לבד, המשפחות של כמה שחקנים הגיעו לאחרונה”, הסביר גורדון, שנהנה ממחצית שנייה טובה של אחד מהם, ג’ו תומאסון, שסיים עם 15 נקודות.


בצד של ירושלים העונה הכושלת נחתמה עם ציון דרך לא מחמיא שבו מגלים כי לראשונה מאז 2012 הקבוצה לא הצליחה להגיע לשלב ארבע האחרונות בליגת העל. סולימאן בריימו שוב היה בעניינים עם 18 נקודות ו-8 ריבאונדים, עידן זלמנסון (6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) וכריס קרמר הוסיפו 17 נקודות כל אחד, תמיר בלאט סיפק דאבל-דאבל של 15 נקודות (3 מ-7 לשלוש) ו-11 אסיסטים, כשאדם אריאל רשם 11 נקודות (3 מ-5 לשלוש) אך יצא ב-5 עבירות ולכן לא היה מסוגל להשפיע במהלך האחרון. בכלל, נגד ירושלים נשרקו לא פחות מ-25 עבירות לעומת 18 של גלבוע, כאשר ערב קליעה נהדר של המארחת מחוץ לקשת (11 מ-26, 42%) לא הספיק כדי לנצח בעקבות איבוד היתרון הגדול.

זה נדמה שזלמנסון הרגיש תחושת הקלה מסוימת בסיום מכך שהעונה המסויטת של ירושלים הסתיימה. “את האמת שזה מבאס אבל אני סופר גאה בשחקנים, במאמנים, באנו למשחק הזה הכי מוכנים שיש, אין לי טענה לאף אחד. באנו למשחק הזה והבטחנו לעצמנו שגם אם נפסיד לפחות ירגישו אותנו”, אמר הסנטר.

איך הוא היה מסכם את העונה? “אני חושב שהרגשתי שאמנם העונה הייתה מאוד קשה, אבל שנייה לפני הלחימה כולנו הרגשנו שאנחנו מתחברים ומגיעים לכדורסל שרוצים לראות מאיתנו ואז זה הגיע וטרף את כל הקלפים. אין מה לעשות, יש גם עונות כאלה”.

כשנשאל על עתידו, זלמנסון הגיב באיפוק. “אני לא חושב על זה, אני לא יודע איפה אני אהיה”, סיפר, כאשר בהמשך הוא הדגיש שהוא מאמין כי ביכולתה של ירושלים להתאושש מהעונה הזאת: “כן, בטח, הפועל ירושלים זה מועדון גדול, אנשים כאן יודעים מה הם עושים”.


המאמן יונתן אלון נשאל קודם כל על המהלכים האחרונים, שבהם ירושלים הגיעה לזריקות קשות כשדווקא הכוכבים לא היו מעורבים בזריקה הסופית. “שיחקת פעם כדורסל? שלושתם לא היו מתוכננים, לא היה חמצן, זה חלק מהעניין של סגלים קצרים”.

במשחק הראשון בגן נר אלון ראה את שחקניו מובסים 58:85. הפעם, המשחק היה שונה בתכלית. “צריך להסתכל על משחק כדורסל כמכלול, המכלול בעיניי הוא שבאנו והופענו כמו גברים וקלענו 58 נקודות בחצי הראשון, כל הכבוד לחבר’ה שעשו את זה, לצערי כדורסל משחקים 40 דקות. לשחקנים שלנו אני לא יכול לבוא בטענות”.

את ירושלים עזבו כמובן ארבעה שחקנים זרים בעקבות הלחימה שהתרחשה לא מזמן. עוד קודם לכן, לאלון הייתה תקווה ריאלית שיצליח במובן מסוים בתור המאמן הזמני של הקבוצה. מעבר לכך, אלון גם נזכר בצורה שבה העונה המשוגעת הזו נפתחה. “לא צפיתי את המלחמה, אני חשבתי שאם אני אצליח בתקופה הקצרה ההתחלתית להפוך את מצב הרוח בקבוצה אז דברים יכולים לקרות למרות שייקח קצת זמן, גם הצלחנו להפוך את האווירה בקבוצה לקצת יותר טובה. התחלנו לשחק כדורסל קצת יותר טוב והנחתי שתהיה לנו עלייה לקראת הפלייאוף. עזבו ארבעה שחקנים. אם רוצים להצליח מה שצריך להתעסק בו זה איזה לקחים צריך להפיק. הקבוצה נבנתה כדי להצליח בפיינל 8, היה צריך להצליח מייד, התחלנו במאני טיים ואז ג’ייקובן נפצע”.

על העתיד של ירושלים אמר אלון: “אני בטוח שיהיה תהליך מאוד-מאוד מסודר עבור המועדון”.

האם הוא רוצה להישאר מאמן הפועל ירושלים? “ברור, אין שאלה. אני רוצה, אבל האם זה יקרה? קודם תיתן לי את המינוי (צוחק)”.

מה הדבר הראשון שהוא רוצה לעשות עכשיו שנגמרה העונה של ירושלים? “לחבק את הילדים שלי, זה הכי חשוב”.