גיא פלטין הוא אחד השחקנים שעומדים לפרוץ העונה בליגת העל. אמש (שני), בזמן שהכדורסל הישראלי עדיין מחכה לחזור בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, הגארד בן ה-23 (1.92 מטרים) של עירוני קריית אתא, שנבחר בעונה שעברה לשחק ההגנה של העונה בליגה הלאומית במדי מכבי ראשון לציון, התארח בזום השני של קהילת ספורטס רבי, קבוצת הוואטסאפ הקהילתית של האתר (הלינק להצטרפות נמצא כאן למטה, כמעט 700 אנשים כבר בפנים), וענה בסבלנות רבה במשך חצי שעה על השאלות של עשרות מחברי הקהילה. חלק גדול מהציטוטים הבולטים נמצאים כאן לפניכם, כשלחברי הקהילה בלבד יש גישה להקלטה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על המצב, אמר פלטין: “תקופה לא קלה לכולם, נראה לי שכולם מבינים את הסיטואציה של מה שקורה בארץ. האמת היא שקשה להתרכז בכדורסל, אבל לפעמים זה מפלט טוב להריץ לפחות חלק מהיום ולא להתרכז במלחמה ובמה שקורה. הייתי מתאמן לבד אבל היום הקבוצה חזרה להתאמן, למרות שהזרים שלנו לא פה חזרנו קצת לרוץ, הישראלים לפחות”.

האם המעטפת בקריית אתא יכולה לספק לו קפיצה לקבוצות יותר גדולות כמו הפועל ירושלים ומכבי תל אביב: “אני אגיד לך את אחת הסיבות שחתמתי פה. אני מהמרכז, כל החיים שלי גדלתי במרכז ובאיזשהו מקום רציתי להישאר במרכז בגלל כל מיני סיבות, ואחת הסיבות שהחלטתי כן לעבור לצפון ולקחת את ההימור הזה זה השקט שיש פה והמעטפת שקריית אתא נותנת: אימונים אישיים כמעט כל יום ומתי שאתה רוצה, חדר כושר, הכל מתוקתק פה ויש פה את כל הבסיס והדרך כדי להצליח ולעלות שלב בקריירה. זה מוכח, יש פה הרבה שחקנים שעברו בקריית אתא ועברו לקבוצות יותר גדולות או התקדמו בקריירה שלהם”.

על סדר היום שלו ביום שלפני משחק: “לכל אחד יש את הריטואל שלו ואת איך שהוא מתכונן למשחק. אני אוהב יום לפני משחק לשבת אצל חבר, החברה או המשפחה, לא לשבת בבית כי אז אני חושב על המשחק. אני אוהב לצאת, ברור שלא מאוחר אלא מוקדם, לנקות את הראש ואז אני בא שקט למשחק, ובמהלך יום של משחק אין לי סדר מסוים, אני רק אוהב לישון צהריים, לאכול כמו שצריך ואז אני בא לשחק”.

על ההבדלים בין אימון של קבוצה בליגת העל לקבוצה בליגה הלאומית: “קודם כל, זה תלוי באיזה קבוצות אתה משחק. לדוגמא, כשהייתי בראשון בשנה שעברה המעטפת היא רמת ליגת העל בהכל – בצוות המקצועי ובמתקנים. יש קבוצות שזה פחות מן הסתם כי זה בעיות של תקציב, מסורת ודברים כאלה. ההבדל הגדול הוא לדעתי בעצימות של האימונים שיש בדרך כלל יותר אימונים בליגת העל ויותר דאבלים שזה אימון בוקר ואימון ערב, והרמה היא יותר גבוהה בסוף, זה גדלים אחרים, כישרונות ברמה קצת יותר גבוהה, יותר אמריקאים. זה קצת שונה, זה כדורסל יותר אתלטי”.

האם בתחילת הדרך הוא תכנן להפוך למקצוען: “בגיל 5-6 רציתי בכלל להיות נהג פורמולה 1 אבל זה לא כל כך אפשרי, זה משהו שקשה להיות. בגיל 8 התחלתי לשחק כדורסל והבנתי שיש לי אופציה להצליח בתחום הזה. התאהבתי בזה ואז אתה רץ עם זה, נבחרות צעירות, אתה מגיע לבוגרים, פתאום עונה טובה ואתה מבין שזה יכול להיות קריירה, אבל אני גם אוהב להתעסק בדברים אחרים ולא לשים הכל על הכדורסל, כי אני מרגיש שזה עושה לי לפעמים לחץ מיותר. טוב שיש עוד דברים”.

על כך שהוא לומד במקביל לכדורסל: “סיימתי שנה ראשונה בכלכלה וניהול, אני עכשיו אתחיל שנה שנייה. עכשיו אני גר בצפון אז זה קצת יותר קשה, אבל אני אמשיך עם זה, אני לא ממהר לסיים את התואר”.

על כך שקריית אתא מתבססת על ישראלים צעירים: “יש את יריב עמירם שהוא הדבר בחדר ההלבשה ומביא את הניסיון שלו. לפני שחתמתי דיברתי עם שרון (אברהמי) ואלדד (בנטוב) עוזר המאמן, ושאלתי אותם איזו קבוצה הולכת להיות. הוא אמר לי ‘הולכים לבוא לפה אנשים רעבים שכל אחד רוצה לעשות את קפיצת המדרגה ולהתפוצץ’. זה סגנון הקבוצה שבנינו וזה באמת מה שיהיה, ואני מקווה שזה יצא לפועל כמה שיותר מהר כי כמה אפשר בלי כדורסל”.

האם יש קבוצה מסוימת שהוא היה רוצה לשחק בה: “הייתי רוצה לשחק בליגה הספרדית, ליגה שאני מאוד מתחבר לסגנון שם של כדורסל מהיר, הרבה תנועות וגיוון, וגם ספרד זו מדינה שמאוד הייתי רוצה לנסות לגור בה שנה, אבל אין לי קבוצה ספציפית”.

איך שחקן צעיר צריך להתמודד עם שריקות של שופטים: “אני בגיל שלך הייתי פצצת עצבים, מכל דבר הייתי מתעצבן ולומדים לשלוט בזה עם הגיל. מישהו אמר לי פעם שמה שאתה לא יכול לשלוט בו אין לך מה לייחס לו חשיבות יותר מדי. אם שופט שרק שריקה שהיא לא לטעמך, אתה יכול פשוט להגיד לו בנועם ואני מבטיח שהוא יקשיב לך יותר מאשר אם תכעס עליו ותצעק עליו. זה גם לא מוציא את עצמך מהמשחק ואתה נשאר באיזון, והרבה יותר קל לשחק ככה”.

המטרה לעונה הקרובה עם קריית אתא: “המטרה היא פלייאוף, ללא ספק, אני לא אגיד שכל דבר אחר יהיה אכזבה כי באמת אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל פלייאוף זו המטרה של כולנו, השחקנים וההנהלה, ואנחנו חושבים שאם נישאר צמודים ליתרונות שלו, כולם יחזרו ותישאר אותה קבוצה אני מאמין שנצליח להגיע לזה”.

מי השחקן הכי טוב בליגה: “וואו, יש הרבה כישרונות השנה. יש כמה, אני חושב שווייד בולדווין הוא מדהים ושחקן ברמה מאוד גבוהה, ואני חושב שזאק הנקינס הוא הגבוה הכי טוב בליגה. איבדנו את רגלנד שהוא שחקן שהייתי מסתכל עליו הרבה לפני שהוא עזב. אלה השניים שהם מעל הליגה לדעתי”.

על הקהל של הפועל חולון: “יש להם קהל אדיר, אני חושב שהוא מהטובים בליגה. אני גם הייתי אוהד כשהייתי קטן, הייתי הולך למשחקים באולם הפחים, אני לא יודע אם רוב האנשים מכירים פה בכלל את אולם הפחים, שם גדלתי בתור שחקן. הקהל מדהים ואני מקווה שהקבוצה תצליח באירופה”.

האם הוא היה קרוב לחתום במכבי עירוני רמת גן: “אני קצת ‘אולד סקול’ בקטע הזה. אין לי שום דבר רע נגד מכבי רמת גן, אני חושב שהם מועדון באמת איכותי וברמה גבוהה. נתנו לי הזדמנות ראשונה בהפועל רמת גן וכולם מודעים ליריבות שיש שם. אני לא אפסול בעתיד אם תהיה סיטואציה מיוחדת במכבי רמת גן, אבל זה לא הרגיש לי נכון לעבור למכבי רמת גן אחרי שהייתי בהפועל רמת גן שנתיים והייתי הקפטן, זה הרגיש לי משהו שהוא קצת מעבר לכדורסל ולכסף”.

איפה הייתה לו את הפלטפורמה הכי טובה: “הפעם הראשונה שנתנו לי את המושכות הייתה בהפועל רמת גן, אני לא יודע להגיד אם הכי טובה כי גם בראשון הייתה לי פלטפורמה מדהימה, צוות תומך ונתנו לי את המושכות. כל קבוצה שהייתי בה עד עכשיו נתנה לי באמת קרדיט ואת ההרגשה שאני חשוב ושאני יכול להוביל את הקבוצה”.

על המומחיות שלו במשחק ההגנה: “קודם כל, יש הרבה ישראלים ששומרים טוב, יש כאלה שאולי אתה לא מרגיש אותם אבל הם כן שומרים טוב. לדוגמא, ניב משגב שהוא שומר אדיר לדעתי ולא שמים לב בגלל שהוא לא חוטף כדורים, אבל הוא שומר טוב. בהקשר שלי, מגיל קטן גדלתי בהפועל חולון, ומי שלא היה שומר לא היה משחק, לא משנה כמה היית טוב בהתקפה ומה היית מוכשר, מי שלא שומר עף החוצה. זה נחקק בעצמות שלי ואני לוקח את זה איתי. פתאום, בגילאי הנוער הבנתי שיש לי כלי שאני יכול להשתמש ומייחד אותי מאחרים. אחת הסיבות הגדולות שיצאתי לנבחרות הצעירות היא ההגנה, כי הם היו צריכים מישהו שייקח את השחקן הכי טוב בקבוצה השנייה וירסק אותו. לקחתי את זה על עצמי והבנתי שזו הדרך לקבל קודם כל את הביטחון ממאמנים, הדקות והריספקט, ואז גם ההתקפה נכנסת למשוואה. אני רץ עם זה ככה כל הקריירה הקצרה שלי”.

מי המאמן שהסגנון שלו הכי מתאים לו בליגה: “זה שרון אברהמי והרבה בגלל זה חתמתי שם. מבחינת סגנון ותשוקה למשחק שרון תפור עליי מהבחינות האלה, והרבה בגלל זה חתמתי פה בקריית אתא. יש עוד כמה מאמנים שהם טיפה יותר סיסטמתיים ויותר אוהבים כדורסל מסודר, זה קצת פחות מתאים לי למרות שזה משהו שאני כן צריך לעבוד עליו, אבל בינתיים שרון מדהים בשבילי”.

על כדורסל ה-3 על 3: “קודם כל, אני חייב להגיד שהדבר הכי כיף שעשיתי בחיים שלי זה ה-3 על 3. אין לך לחץ של מאמן, אתה כל הזמן עם הכדור ואתה צריך באמת לשמור כמו מטורף, אין לך שנייה מנוחה ואין לך זמן להתעסק בהחטאות ודברים כאלה. זה מדהים למי שלפעמים יש קצת חוסר ביטחון אם הוא מחטיא זריקה או כאלה שהם מאוד יצירתיים, זה תפור על אנשים כאלה. אני מאוד אוהב את הענף הזה, קשה לשלב את זה עם 5 על 5. עם הליגה הלאומית איכשהו הצלחתי לשלב את זה, עם ליגת העל זה קצת פחות מסתדר כי יש הרבה טיסות וזה עומסים קצת אחרים. אני ממליץ לכל ילד, לא משנה באיזו רמה, גם אם הוא שחקן נבחרת, ללכת לשחק 3 על 3. זה משפר את היכולות האישיות ואת קבלת ההחלטות, ואתה גם טס לטורנירים, רואה עולם וסופג תרבויות חדשות. אין כיף כזה”.

על קריית אתא בהשוואה לראשל”צ: “שתי הפלטפורמות מרגישות ליגת העל. קריית אתא זה ליגת העל ואמרתי גם שזה אימונים אישיים ודברים שאני לא בטוח שעושים את זה בכל הקבוצות. ראשון זה פשוט מועדון ענק שלדעתי לא צריך להיות בליגה הלאומית בשום צורה. היה לנו קצת חוסר מזל בשנה שעברה, יש הרבה כסף, אוהדים, מתקנים שזה אולם, תנאים מדהימים ואנשים טובים בצוות. זה מועדון ששייך לליגת העל, בלי ספק”.

האם הוא חולם להגיע ליורוליג: “אני מכוון לרמות של יורוקאפ ויורוליג, ברור. אני קודם כל רוצה לבסס את עצמי בליגת העל ולהיות ישראלי בכיר, ואז לאט-לאט נעלה עם המשאלות”.

על שיתוף הפעולה עם בן שרף: “לפעמים קשה לעכל שהוא בן 17, אנחנו עובדים כל יום ביחד והוא באמת יוצא דופן. אני חושב שהשמיים הם הגבול בשבילו, הוא עובד קשה ומקצוען, ואם הוא ימשך ככה אני באמת רואה אותו ברמות הכי גבוהות”.

על כך שחלק מהקבוצות הישראליות חוזרות לשחק באירופה: “אני חושב שמאוד קשה לשחק בתקופה כזאת כי יש דברים שעם כמה שאנחנו אוהבים כדורסל הם קצת יותר חשובים, זה חיים של אנשים בסוף, אבל כן יש ערך אדיר לזה ששחקנים ישראלים מייצגים אותנו בחו”ל. אין המנון כי ביורוליג אין המנון, אבל אתה מרגיש תחושה של שליחות כשאתה משחק במדינה זרה בתור ישראלי, במיוחד בזמן כזה. אני מאחל להם שינצחו ושייצגו אותנו בכבוד”.